חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ד

  הסוציולוגיה של האטמוספירה: היבטים חברתיים, כלכליים ופוליטיים
  Atmospheric Sociology: Socia, Economic and Political Aspects  
1880-1003-01
 
סמ'  א'1600-1800210 נפתלישיעור פרופ רבינוביץ דן
דרישות קדם   בחינה  
 
 
סילבוס מקוצר

מהפיכת המינוע שחוללה את העידן התעשייתי סימנה שינוי רדיקלי בדפוסי השימוש באש. אחרי עשרות אלפי שנים של שריפה מתונה של שיירי עצים שנכרתו או נלקטו מפני השטח עברו ארצות אירופה, ובהמשך שאר העולם, להבערה אינטנסיבית, שיטתית  ואדירת היקף של דלקים מחצביים - פחם, נפט וגז טבעי. לו רצינו לאפיין שלבים באבולוציה האנושית רק על פי מאפיינים תרבותיים וטכנולוגיים  ניתן היה לאמר שבעידן התעשייתי התמיין 'הומו סאפיינס' לתת-מין חדש: 'הומו קומבוסטאנס', האדם השורף.

אחת התוצאות הבלתי מכוונות של הגברת השימוש באש היא זינוק תלול בכמות הפסולת הגזית המשתחררת בעת שריפת דלקים אלה, ועליה דרמטית בשיעור הפחמן הדו חמצני וגזי חממה אחרים המצטברים באטמוספירה[1]. שינוי זה בהרכב האטמוספרה הגביר מאוד את אפקט החממה של כדור הארץ, וגרר את ההתחממות הגלובאלית לה אנו עדים מאז תחילת המאה ה 20. התהליך זוהה זה כבר בידי ראשי מעצמות כאיום המוחשי ביותר על שלום העולם ועל המשך קיום הציביליזציה האנושית במאה ה 21 .  

שינוי האקלים הנוכחי נובע אם כן מתמורות כימיקליות ופיזיקאליות בהרכב האטמוספירה, ומשפיע על מגוון תופעות אקלימיות הנמדדות בכלים מדעיים 'קשים'. אך המצב האקלימי הפוסט נורמלי (מאפ"ן) העומד בפתח, שישפיע בעשורים הקרובים על כלל המין האנושי, יוצר סדרה של בעיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות.  בעיות אלו הן העומדות במרכז הקורס 'הסוציולוגיה של האטמוספירה'.

הפרק הראשון בקורס (מפגשים 1-2) מציע מבט חברתי-פוליטי אל מקורות המשבר, סוקר את ההיסטוריה של השימוש בדלק מחצבי, ומציע מערכות המשגה שונות של מימדי המשבר הצפוי.

הפרק השני בקורס (מפגשים (3-4) עוסק בפוליטיקה של הידע, ההכחשה והידיעה שהתפתחו סביב הויכוח על עצם קיומו ומקורותיו של משבר האקלים.

הפרק השלישי בקורס (מפגשים 5-8) מנתח את משבר האקלים במונחים של צדק גלובלי, בין-מדינתי ותוך מדינתי, ומבליט את מרכיבי האי-שיויון הטבועים בו.

הפרק הרביעי בקורס (מפגש 9) עוסק בהשפעת שינוי האקלים על ישראל.

הפרק האחרון בקורס (מפגשים 10-12) עוסק באתגר הפוליטי שמעמיד משבר האקלים לאנושות, סוקר את המאמצים שהשקיעה עד כה הקהילה הבינלאומית בנסיונות לפותרו, ומציע מבט לעתידם של מאמצים אלה.


[1] מאז תחילת המאה ה 19 עלה השיעור היחסי של גזי החממה מתוך כלל הגזים באטמוספירה מכ 0.028 אחוז לכ 0.04 אחוז – זינוק של 40%.
סילבוס מפורט


1880-1003-01 הסוציולוגיה של האטמוספירה: היבטים חברתיים, כלכליים ופוליטיים
Atmospheric Sociology: Socia, Economic and Political Aspects
שנה"ל תשע"ד | סמ'  א' | פרופ רבינוביץ דן

סילבוס מפורט/דף מידע
דרישות הקורס:
- נוכחות והשתתפות פעילה במפגשים
- קריאה של פריטי רשימת הקריאה.
-  מבחן כיתה בשיעור האחרון של הסמסטר.  
מרכיבי הציון:
נוכחות במפגשים: 10 נק', מבחן סיום: 90 נק'
 
תכנית הלימוד לפי שבועות
 
 
פרק ראשון: ניתוח חברתי-פוליטי של מקורות משבר האקלים.
 
שבוע 1: הומו קומבוסטנס באנתרופוקן ותרבות הבעירה: מאתיים שנה של דלק מחצבי
 
שבוע 2: אפקט החממה, תיאוריית גאיה ועתיד המין האנושי
 
פרק שני: הפוליטיקה של הידע וההכחשה של משבר האקלים.
 
שבוע 3:    הפרדוקס הסטטיסטי: מספרים מינוריים, מציאות אפוקליפטית.
 
שבוע 4: מויכוח מדעי להתנגחות פוליטית.
 
 
פרק שלישי: משבר האקלים כסיפור של אי-צדק.
 
שבוע 5:    מי יסבול ומתי מתוצאות משבר האקלים ? (א).
 
שבוע 6:    מי יסבול ומתי מתוצאות משבר האקלים ? (ב).
 
שבוע 7:    מי אחראי למשבר האטמוספירה? מבט בין-מדינתי (א).
 
שבוע 8:    מי אחראי למשבר האטמוספירה? מבט תוך-מדינתי (ב).
 
פרק רביעי: ישראל במצב מאפ"ן
 
שבוע 9:   תחזית אקלימית לישראל, 2015-2050.
 
פרק חמישי: האתגר הפוליטי והגיאו-פוליטי של משבר האקלים.
 
שבוע 10: ההיסטוריה העגומה של אמנת האקלים הבינלאומית, 1992 – 2013
 
שבוע 11: ניסיונות משפטיים ודיפלומטיים בני זמננו להתמודד במשבר האקלים.
 
שבוע 12: היערכות ישראל למשבר האקלים.
 
שבוע 13: בחינת כיתה
 

אוניברסיטת ת