סילבוס הקורס המהפכה המדעית מקופרניקוס ועד ניוטון

שנה"ל תשע"ו

המהפכה המדעית מקופרניקוס ועד ניוטון
Scientific Revolutions

1880-0610-01


סמ' א'	שיעור	פרופ קורי ליאו

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\18\2015\1880\1880061001_desc.txt סילבוס מקוצר השמות של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, וניוטון מזוהים עם השינויים העמוקים שהתרחשו במאה ה-17 באירופה, והמכונים בדרך כלל "המהפיכה המדעית". במרכז השינויים הללו ניצבת עלייתה של האסטרונומיה החדשה, וההבנה שכדור הארץ איננו מרכז היקום, אלא שהוא סובב סביב השמש ובו בזמן סביב הציר של עצמו. לעיתים קרובות מתוארים תהליכי השינוי הללו במונחים של נטישת "חשכת ימי הביניים" וגילוי "האמת המדעית החדשה". הם מוסברים על רקע ניסיונות נואשים מצד הכנסייה הקתולית להמשיך ולהשליט את מרותה אל מול המאמצים ההרואיים של לוחמי הרוח והחופש, המגולמים בעיקר בדמותו של גלילאו גליליי. המחקר ההיסטורי של העשורים האחרונים מעמיד את המהפיכה המדעית באור קצת יותר מורכב והרבה יותר מעניין. תמונה מאוזנת יותר של התהליכים הללו ממתנת את אופייה ה"מהפכני" ומדגישה שהרעיונות החדשים צמחו באופן אורגני מתוך הידע הישן מבית מדרשו של אריסטו, אשר הגיע לשיאו בימי הביניים המאוחרים. היא מתבוננת על התפקיד רב-הפנים של הכנסייה הקתולית בעידוד והפצה של הידע החדש, ולא רק בהתנגדות אליו. היא בוחנת את הויכוחים הקשים על קדימות בין מרכיבי ידע שונים, כגון תצפית, מתמטיקה, והנחות מתפיזיות שונות. היא נוברת אל תוך היחסים המורכבים בין פילוסופים, מהנדסים, בוני כלים מדידה, ואמנים, ותפקידם של כל אלה בקביעת אמות המידה החדשות לידע נכון ורלוונטי. הקורס יעסוק בבחינת התהליכים המורכבים הללו שמאחורי המעבר מן הידע הישן ששרר במאה ה-16, אל תמונת העולם המדעית החדשה שהתגבשה עד תחילתה של המאה ה-18. 1880-0610-01 המהפכה המדעית מקופרניקוס ועד ניוטון Scientific Revolutions שנה"ל תשע"ו \| סמ' א' \| פרופ קורי ליאו סילבוס מפורט/דף מידע רשימת הנושאים שיילמדו בקורס: 1. המורשת האריסטוטלית ותמונת העולם של ימי הביניים המאוחרים 2. קופרניקוס והמסורת ההליוצנטרית 3. מסעות הגילוי, העולם החדש, היקום החדש 4. הומניזם, רפורמציה והמדע החדש 5. התצפיות של טיכו ברהה והתיאוריות הנועזות של קפלר 6. האמפריציזם של בייקון והרעיון של המדע החדש. 7. גליליאו גליליי והדיאלוג הביקורתי מול הכנסייה 8. תצפית ונסיוני במאה ה-17: בין גלילאו לבויל. 9. הפילוסופיה של הטבע המכניסטית: דיקארט וניוטון מפגש בכיתה 15.12.15: יום ג' 18:00 – מפגש עם המרצה, שמטרתו לאפשר שאלות על נושאים שנלמדו עש השלב הזה, על הנושאים שיעלו בהמשך, ועל המטלות והמבחן. הרכב הציון: מטלה ראשונה 10% - למסירה עד 9.11.2015 מטלה שנייה 10% - למסירה עד 7.12.2015 מבחן מסכם 80% (מבחן בכיתה – חומר פתוח) רשימת קריאה לקורס: הרשימה מאורגנת לפי הנושאים הנלמדים והיא נועדה לחדד את מה שנאמר בקורס, ולהרחיב את הדעת בכל אחד מן הנושאים. את הטקטס ניתן להוריד דרך הקישורית. באופן ספציפי יותר, המטלה הסופית של הקורס (מבחן מסכם) תתבסס בעיקר על המאמרים המוזכרים בסעיפים 2, 3, 8, 10 קישורים לחומרי קריאה: 1. המהפכה המדעית - מבוא Marcus Hellyer, "What was the Scientific Revolution?", *in Marcus Hellyer (ed.) The Scientific Revolution. The Essential Readings, Malden, MA: Blackwell Publishing (2003), pp. 1-15.* 2. פילוסופיית הטבע של אריסטו והאסטרונומיה של תלמי *Edward Grant, "Aristotelianism and the Longevity of the Medieval World View", History of Science, Vol. 16 (1978), p. 93-106.* 3. האסטרונומיה של תלמי והמהפכה היחסותית *William Donahue, "Astronomy", in The Cambridge History of Science, Katherine Park and Lorraine Daston (eds.) (Volume 3: Early Modern Science), Cambridge University Press (2006), pp. 561-595* 4. מסעות הגילוי והשיטה ההליוצנטרית של קופרניקוס William Randles, “The evaluation of Columbus’ ‘India’ project by Portuguese and Spanish cosmographers in the light of the geographical science of the period”, Imago Mundi 42, 40-54 (1990). 5. הומניזם ורפורמציה Humanism Reformation 6. שיטה ההליוצנטרית של קופרניקוס - מבט אחרון Robert S. Westman, "Copernicus's preface to De Revolutionibus *", in David Lindbergh and Robert Westman (ed.) Reappraisals of the Scientific Revolution, Cambridge University Press (1999), 175-83, 186-89, 192-94* 7השתלבות הידע המעשי בעולם הידע האריסטוטלי Robert Westman, "The Copernicans and the Churches”, in Malcolm Oster(ed.) Science in Europe, 1500-1800, London: Palgrave (2002), 34-42. s (2006), pp. 561-595 8. האמפיריציזם החדש: גילברט ובייקון Paolo Rossi, "Bacon's Idea of Science", in Markku Peltonen (ed.) The Cambridge Companion to Bacon, Cambridge University Press, 2006, 25-46 9. טיכו ברהה וגליליאו גליליי TYCHO BRAHE Galileo – Stanford Encyclopedia of Philosophy 10. תצפית וניסוי במאה ה-17 *Steven Shapin and Simon Schaffer, "Seeing and Believing: The experimental production of pneumatic facts", from Leviathan and the Air-Pump: Hobbes, Boyle and the Experimental Life,* Princeton; Princeton University Press, 1985, Chapter 2, pp. 22-79. 11. מכניציזם- דיקארט וניוטון Domenico Bertoloni Meli, "Mechanics: 16th and 17th Century", in The Cambridge History of Science, Katherine Park and Lorraine Daston (eds.) (Volume 3: Early Modern Science), Cambridge University Press (2006), pp. 631-672.** למידע נוסף ולקישורים לפרסומים של פרופ' ליאו קורי ניתן לבקר באתר שלו: http://www.tau.ac.il/~corry/

ש"ס: 2.0

סילבוס מקוצר

השמות של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, וניוטון מזוהים עם השינויים העמוקים שהתרחשו במאה ה-17 באירופה, והמכונים בדרך כלל "המהפיכה המדעית". במרכז השינויים הללו ניצבת עלייתה של האסטרונומיה החדשה, וההבנה שכדור הארץ איננו מרכז היקום, אלא שהוא סובב סביב השמש ובו בזמן סביב הציר של עצמו. לעיתים קרובות מתוארים תהליכי השינוי הללו במונחים של נטישת "חשכת ימי הביניים" וגילוי "האמת המדעית החדשה". הם מוסברים על רקע ניסיונות נואשים מצד הכנסייה הקתולית להמשיך ולהשליט את מרותה אל מול המאמצים ההרואיים של לוחמי הרוח והחופש, המגולמים בעיקר בדמותו של גלילאו גליליי.

המחקר ההיסטורי של העשורים האחרונים מעמיד את המהפיכה המדעית באור קצת יותר מורכב והרבה יותר מעניין. תמונה מאוזנת יותר של התהליכים הללו ממתנת את אופייה ה"מהפכני" ומדגישה שהרעיונות החדשים צמחו באופן אורגני מתוך הידע הישן מבית מדרשו של אריסטו, אשר הגיע לשיאו בימי הביניים המאוחרים. היא מתבוננת על התפקיד רב-הפנים של הכנסייה הקתולית בעידוד והפצה של הידע החדש, ולא רק בהתנגדות אליו. היא בוחנת את הויכוחים הקשים על קדימות בין מרכיבי ידע שונים, כגון תצפית, מתמטיקה, והנחות מתפיזיות שונות. היא נוברת אל תוך היחסים המורכבים בין פילוסופים, מהנדסים, בוני כלים מדידה, ואמנים, ותפקידם של כל אלה בקביעת אמות המידה החדשות לידע נכון ורלוונטי.

הקורס יעסוק בבחינת התהליכים המורכבים הללו שמאחורי המעבר מן הידע הישן ששרר במאה ה-16, אל תמונת העולם המדעית החדשה שהתגבשה עד תחילתה של המאה ה-18.

1880-0610-01 המהפכה המדעית מקופרניקוס ועד ניוטון
Scientific Revolutions
שנה"ל תשע"ו | סמ' א' | פרופ קורי ליאו

666סילבוס מפורט/דף מידע

רשימת הנושאים שיילמדו בקורס:

1. המורשת האריסטוטלית ותמונת העולם של ימי הביניים המאוחרים

2. קופרניקוס והמסורת ההליוצנטרית

3. מסעות הגילוי, העולם החדש, היקום החדש

4. הומניזם, רפורמציה והמדע החדש

5. התצפיות של טיכו ברהה והתיאוריות הנועזות של קפלר

6. האמפריציזם של בייקון והרעיון של המדע החדש.

7. גליליאו גליליי והדיאלוג הביקורתי מול הכנסייה

8. תצפית ונסיוני במאה ה-17: בין גלילאו לבויל.

9. הפילוסופיה של הטבע המכניסטית: דיקארט וניוטון

מפגש בכיתה

15.12.15: יום ג' 18:00 – מפגש עם המרצה, שמטרתו לאפשר שאלות על נושאים שנלמדו עש השלב הזה, על הנושאים שיעלו בהמשך, ועל המטלות והמבחן.

הרכב הציון:

מטלה ראשונה 10% - למסירה עד 9.11.2015

מטלה שנייה 10% - למסירה עד 7.12.2015

מבחן מסכם 80% (מבחן בכיתה – חומר פתוח)

רשימת קריאה לקורס:
הרשימה מאורגנת לפי הנושאים הנלמדים והיא נועדה לחדד את מה שנאמר בקורס, ולהרחיב את הדעת בכל אחד מן הנושאים. את הטקטס ניתן להוריד דרך הקישורית.
באופן ספציפי יותר, המטלה הסופית של הקורס (מבחן מסכם) תתבסס בעיקר על המאמרים המוזכרים בסעיפים 2, 3, 8, 10

קישורים לחומרי קריאה:

1. המהפכה המדעית - מבוא

Marcus Hellyer, "What was the Scientific Revolution?", in Marcus Hellyer (ed.) The Scientific Revolution. The Essential Readings, Malden, MA: Blackwell Publishing (2003), pp. 1-15.

2. פילוסופיית הטבע של אריסטו והאסטרונומיה של תלמי

Edward Grant, "Aristotelianism and the Longevity of the Medieval World View", History of Science, Vol. 16 (1978), p. 93-106.

3. האסטרונומיה של תלמי והמהפכה היחסותית

William Donahue, "Astronomy", in The Cambridge History of Science, Katherine Park and Lorraine Daston (eds.) (Volume 3: Early Modern Science), Cambridge University Press (2006), pp. 561-595

4. מסעות הגילוי והשיטה ההליוצנטרית של קופרניקוס

William Randles, “The evaluation of Columbus’ ‘India’ project by Portuguese and Spanish cosmographers in the light of the geographical science of the period”, Imago Mundi 42, 40-54 (1990).

5. הומניזם ורפורמציה

Humanism

Reformation

6. שיטה ההליוצנטרית של קופרניקוס - מבט אחרון

Robert S. Westman, "Copernicus's preface to De Revolutionibus ", in David Lindbergh and Robert Westman (ed.) Reappraisals of the Scientific Revolution, Cambridge University Press (1999), 175-83, 186-89, 192-94

7השתלבות הידע המעשי בעולם הידע האריסטוטלי

Robert Westman, "The Copernicans and the Churches”, in Malcolm Oster(ed.) Science in Europe, 1500-1800, London: Palgrave (2002), 34-42. s (2006), pp. 561-595

8. האמפיריציזם החדש: גילברט ובייקון

Paolo Rossi, "Bacon's Idea of Science", in Markku Peltonen (ed.) The Cambridge Companion
to Bacon, Cambridge University Press, 2006, 25-46

9. טיכו ברהה וגליליאו גליליי

TYCHO BRAHE

Galileo – Stanford Encyclopedia of Philosophy

10. תצפית וניסוי במאה ה-17

Steven Shapin and Simon Schaffer, "Seeing and Believing: The experimental production of pneumatic facts", from Leviathan and the Air-Pump: Hobbes, Boyle and the Experimental Life, Princeton; Princeton University Press, 1985, Chapter 2, pp. 22-79.

11. מכניציזם- דיקארט וניוטון

Domenico Bertoloni Meli, "Mechanics: 16th and 17th Century", in The Cambridge History of Science, Katherine Park and Lorraine Daston (eds.) (Volume 3: Early Modern Science), Cambridge University Press (2006), pp. 631-672.

למידע נוסף ולקישורים לפרסומים של פרופ' ליאו קורי ניתן לבקר באתר שלו:

http://www.tau.ac.il/~corry/

להצהרת הנגישות