סילבוס הקורס המהפכה המדעית מקופרניקוס ועד ניוטון

שנה"ל תשע"ד

המהפכה המדעית מקופרניקוס ועד ניוטון
Scientific Revolutions

1880-0610-01


סמ' א'	0800-1000	'ג	003	כיתות דן-דוד	שיעור	פרופ קורי ליאו

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\18\2013\1880\1880061001_desc.txt סילבוס מקוצר השמות של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, וניוטון מזוהים עם השינויים העמוקים שהתרחשו במאה ה-17 באירופה, והמכונים בדרך כלל "המהפיכה המדעית". במרכז השינויים הללו ניצבת עלייתה של האסטרונומיה החדשה, וההבנה שכדור הארץ איננו מרכז היקום, אלא שהוא סובב סביב השמש ובו בזמן סביב הציר של עצמו. לעיתים קרובות מתוארים תהליכי השינוי הללו במונחים של נטישת "חשכת ימי הביניים" וגילוי "האמת המדעית החדשה". הם מוסברים על רקע ניסיונות נואשים מצד הכנסייה הקתולית להמשיך ולהשליט את מרותה אל מול המאמצים ההרואיים של לוחמי הרוח והחופש, המגולמים בעיקר בדמותו של גלילאו גליליי. המחקר ההיסטורי של העשורים האחרונים מעמיד את המהפיכה המדעית באור קצת יותר מורכב והרבה יותר מעניין. תמונה מאוזנת יותר של התהליכים הללו ממתנת את אופייה ה"מהפכני" ומדגישה שהרעיונות החדשים צמחו באופן אורגני מתוך הידע הישן מבית מדרשו של אריסטו, אשר הגיע לשיאו בימי הביניים המאוחרים. היא מתבוננת על התפקיד רב-הפנים של הכנסייה הקתולית בעידוד והפצה של הידע החדש, ולא רק בהתנגדות אליו. היא בוחנת את הויכוחים הקשים על קדימות בין מרכיבי ידע שונים, כגון תצפית, מתמטיקה, והנחות מתפיזיות שונות. היא נוברת אל תוך היחסים המורכבים בין פילוסופים, מהנדסים, בוני כלים מדידה, ואמנים, ותפקידם של כל אלה בקביעת אמות המידה החדשות לידע נכון ורלוונטי. הקורס יעסוק בבחינת התהליכים המורכבים הללו שמאחורי המעבר מן הידע הישן ששרר במאה ה-16, אל תמונת העולם המדעית החדשה שהתגבשה עד תחילתה של המאה ה-18. 1880-0610-01 המהפכה המדעית מקופרניקוס ועד ניוטון Scientific Revolutions שנה"ל תשע"ד \| סמ' א' \| פרופ קורי ליאו סילבוס מפורט/דף מידע רשימת הנושאים שיילמדו בקורס: 1. המורשת האריסטוטלית ותמונת העולם של ימי הביניים המאוחרים 2. עלייתן של האוניברסיטאות באירופה 3. קופרניקוס והמסורת התלמאית 4. פרנסיס בייקון ואידיאל הידע החדש 5. התצפיות של טיכו ברהה והתיאוריות הנועזות של קפלר 6. גליליאו גליליי והדיאלוג הביקורתי מול הכנסייה 7. דיקארט והפילוסופיה המכניסטית של הטבע 8. רוברט בויל והמסורת האקספרימנטלית בחברה המלכותית 9. ניוטון והסינתיזה הגדולה של הפיזיקה המתמטית 10. המורשת הניוטונית ועידן הנאורות מטלת סיום: מבחן בית. רשימת קריאה לקורס: 1. סטיבן שייפין, המהפכה המדעית. תל-אביב הוצאת רסלינג. 2. David Lindbergh, “Conceptions of the Scientific Revolution from Bacon to Butterfield”, in David Lindbergh and Robert Westman (ed.) Reappraisals of the Scientific Revolution, Cambridge University Press (1999), xvii-xxvii & 1-26 . 3. Robert S. Westman, “Copernicus's preface to De Revolutionibus”, in David Lindbergh and Robert Westman (ed.) Reappraisals of the Scientific Revolution, Cambridge University Press (1999), 175-83, 186-89, 192 4. Steven Shapin and Simon Schaffer, “Seeing and Believing: The experimental production of pneumatic facts,”from Leviathan and the Air-Pump: Hobbes, Boyle and the Experimental Life, Princeton; Princeton University Press, 1985, Chapter 2, pp. 22-79.

סילבוס מקוצר

השמות של קופרניקוס, גליליאו, קפלר, וניוטון מזוהים עם השינויים העמוקים שהתרחשו במאה ה-17 באירופה, והמכונים בדרך כלל "המהפיכה המדעית". במרכז השינויים הללו ניצבת עלייתה של האסטרונומיה החדשה, וההבנה שכדור הארץ איננו מרכז היקום, אלא שהוא סובב סביב השמש ובו בזמן סביב הציר של עצמו. לעיתים קרובות מתוארים תהליכי השינוי הללו במונחים של נטישת "חשכת ימי הביניים" וגילוי "האמת המדעית החדשה". הם מוסברים על רקע ניסיונות נואשים מצד הכנסייה הקתולית להמשיך ולהשליט את מרותה אל מול המאמצים ההרואיים של לוחמי הרוח והחופש, המגולמים בעיקר בדמותו של גלילאו גליליי.

המחקר ההיסטורי של העשורים האחרונים מעמיד את המהפיכה המדעית באור קצת יותר מורכב והרבה יותר מעניין. תמונה מאוזנת יותר של התהליכים הללו ממתנת את אופייה ה"מהפכני" ומדגישה שהרעיונות החדשים צמחו באופן אורגני מתוך הידע הישן מבית מדרשו של אריסטו, אשר הגיע לשיאו בימי הביניים המאוחרים. היא מתבוננת על התפקיד רב-הפנים של הכנסייה הקתולית בעידוד והפצה של הידע החדש, ולא רק בהתנגדות אליו. היא בוחנת את הויכוחים הקשים על קדימות בין מרכיבי ידע שונים, כגון תצפית, מתמטיקה, והנחות מתפיזיות שונות. היא נוברת אל תוך היחסים המורכבים בין פילוסופים, מהנדסים, בוני כלים מדידה, ואמנים, ותפקידם של כל אלה בקביעת אמות המידה החדשות לידע נכון ורלוונטי.

הקורס יעסוק בבחינת התהליכים המורכבים הללו שמאחורי המעבר מן הידע הישן ששרר במאה ה-16, אל תמונת העולם המדעית החדשה שהתגבשה עד תחילתה של המאה ה-18.

1880-0610-01 המהפכה המדעית מקופרניקוס ועד ניוטון
Scientific Revolutions
שנה"ל תשע"ד | סמ' א' | פרופ קורי ליאו

666סילבוס מפורט/דף מידע

רשימת הנושאים שיילמדו בקורס:

1. המורשת האריסטוטלית ותמונת העולם של ימי הביניים המאוחרים

2. עלייתן של האוניברסיטאות באירופה

3. קופרניקוס והמסורת התלמאית

4. פרנסיס בייקון ואידיאל הידע החדש

5. התצפיות של טיכו ברהה והתיאוריות הנועזות של קפלר

6. גליליאו גליליי והדיאלוג הביקורתי מול הכנסייה

7. דיקארט והפילוסופיה המכניסטית של הטבע

8. רוברט בויל והמסורת האקספרימנטלית בחברה המלכותית

9. ניוטון והסינתיזה הגדולה של הפיזיקה המתמטית

10. המורשת הניוטונית ועידן הנאורות

מטלת סיום: מבחן בית.

רשימת קריאה לקורס:

1. סטיבן שייפין, המהפכה המדעית. תל-אביב הוצאת רסלינג.

2. David Lindbergh, “Conceptions of the Scientific Revolution from Bacon to Butterfield”, in David Lindbergh and Robert Westman (ed.) Reappraisals of the Scientific Revolution, Cambridge University Press (1999), xvii-xxvii & 1-26 .

3. Robert S. Westman, “Copernicus's preface to De Revolutionibus”, in David Lindbergh and Robert Westman (ed.) Reappraisals of the Scientific Revolution, Cambridge University Press (1999), 175-83, 186-89, 192

4. Steven Shapin and Simon Schaffer, “Seeing and Believing: The experimental production of pneumatic facts,”from Leviathan and the Air-Pump: Hobbes, Boyle and the Experimental Life, Princeton; Princeton University Press, 1985, Chapter 2, pp. 22-79.

להצהרת הנגישות