שימו לב: השיעור יתחיל בשעה 13:00

 

סימון ציוני דרך עיקריים במהלך חייו ובתולדות יצירתו של נתן אלתרמן.

1. דן לאור: אלתרמן: ביוגרפיה, עם עובד/ספרית אפקים, 2013 (מבחר).

2. אלתרמן: משורר בעירו (מאה שנה להולדתו), קטלוג התערוכה שנערכה במוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון ארץ ישראל ומרכז קיפ, 2010.

3. שמעון פרס, "נתן אלתרמן: מיטב השיר – כותבו", לך עם האנשים: שבעה דיוקנאות, ידיעות אחרונות, 1986, עמ' 121-101.

4. אתר נתן אלתרמן: http://www.alterman.org.il

 

 

קריאה בשיר המוקדם "אל תתנו להם רובים" (1934) והעמדתו אל מול "זמר הפלוגות" (1938) כמשקפות את תהליך ההתגבשות של "האתוס האלתרמני" המשלב את ערך ההתיישבות והביטחון, והמעמיד את התביעה למלחמה על הנפש כמושכל יסוד של הקיום היהודי-ציוני בארץ ישראל.

1. נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר, הקיבוץ המאוחד, כרך ב', 1979, עמ' 323-297.

2. אניטה שפירא: חרב היונה: הציונות והכוח, עם עובד/ספרית אפקים, 1992, עמ' 291 ("שיר בוקר למולדת"), עמ' 293 ("שיר העמק"), עמ' 348 ("זמר הפלוגות").

 

הצגת פרקים נבחרים מתוך ספרו הראשון של אלתרמן, "כוכבים בחוץ" (1938), שאותו פרסם בגיל 28. הספר, שהיה ועודנו המבוקש מבין ספריו, קבע את מקומו כאחד היוצרים הבכירים בשירה העברית בדורו.

1. נתן אלתרמן: "כוכבים בחוץ" (1938), שירים שמכבר, הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 11, 29-27, 37, 53 ,66, 103, 116, 147.

2. אברהם בלבן: הכוכבים שנשארו בחוץ: שירי "כוכבים בחוץ" מאת נ. אלתרמן: משמעות, צורות רטוריקה, פפירוס, 1981 (מבחר פרקים).

3. דן מירון: מפרט אל עיקר – מבנה, ז'אנר והגות בשירתו של נתן אלתרמן, הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, 1981, עמ' 100-70.

 

ימי מלחמת העולם השנייה, והתייחסותו של אלתרמן למלחמה – הן במישור הכלל עולמי (עמידת העולם החופשי מול גרמניה הנאצית) והן במישור היהודי והארץ ישראלי. דגש מיוחד יושם על הספר "שמחת עניים" (1941), שהוא תגובה פיוטית עזת רושם לקטסטרופה המתחוללת באירופה ומחוצה לה מאז ה-1 בספטמבר 1939.

1. נתן אלתרמן: "עולם והיפוכו" (1939), במעגל, הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 38-32.

2. "שמחת עניים" (1941) שירים שמכבר, הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 158-157; 214-212; 224-223; 234-227.

3. עוזי שביט: לא הכל הבלים והבל: החיים על קו הקץ על פי אלתרמן, הקיבוץ המאוחד, תשס"ח, עמ' 55-7, 239-208.

4. אהרן מגד: "אלתרמן ושירת קו הקץ", שולחן הכתיבה: קובץ מאמרים בענייני ספרות, עם עובד, 1988, עמ' 251-244.

5. 29.3.2016 – "מגש הכסף": הרקע, השיר, ההתקבלות

השיר "מגש הכסף" שפורסם ערב הקמת המדינה (19.12.1947) היה לאחד השירים המזוהים ביותר עם המיתוס הישראלי. הדיון יכלול את בחינת הרקע לכתיבת השיר, בירור תכונותיו, ובעיקר מעקב אחר הקריאות והשימושים שנעשו בו בתרבות הישראלית ובשיח הציבורי לאורך תקופה של 65 שנה.

1. נתן אלתרמן: "מגש הכסף", הטור השביעי, הקיבוץ המאוחד, 1979, א', עמ' 155-125.

2. דן מירון: "הפנים בראי המגש: 'מגש הכסף' והטור השביעי במלחמת העצמאות", נוגע בדבר, זמורה-ביתן, 1991, עמ' 160-129.

3. מרדכי נאור: הטור השמיני, הקיבוץ המאוחד ואוניברסיטת תל-אביב, 2006, עמ' 213-206.

4. דן לאור: "'מגש הכסף': סיפור וסיפור שכנגד", המאבק על הזיכרון: מסות על ספרות חברה ותרבות, הקיבוץ המאוחד, 2009, עמ' 141-110.

 

 

במחצית הראשונה של שנות החמישים פרסם אלתרמן את השיר "יום הזיכרון והמורדים" (30.4.1954), ובכך עורר פולמוס ציבורי נוקב בסוגיית השואה והמרד, שבמהלכו הציג עמדות לגמרי לא שגרתיות בנושא זה. ניסוחים שנקט אז נתפשים היום כפריצת דרך בהתייחסותה של החברה הישראלית אל השואה.

1. נתן אלתרמן: "מדות הדין", הטור השביעי, הקיבוץ המאוחד, 1979, ב', עמ' 440-407.

2. נתן אלתרמן: על שתי הדרכים: דפים מן הפנקס, ההדיר ביאר והוסיף אחרית-דבר: דן לאור, הקיבוץ המאוחד, תשמ"ט.

3. דן לאור ורחל סטפק: "הפנקס הרביעי: נתן אלתרמן בימי משפט גרינוולד-קסטנר", שואה ואנטישמיות במחקר ובשיח הציבורי: ספר היובל לדינה פורת (בעריכת רוני שטאובר, אביבה חלמיש, אסתר ובמן), אוניברסיטת תל-אביב ויד ושם, 2016, עמ' 180-137.

4. רוני שטאובר: הלקח לדור: שואה וגבורה במחשבה הציבורית בארץ בשנות החמישים, יד יצחק בן צבי, 2000, עמ' 134-115.

7. 12.4.2016 – ביטחון, מוסר ומשפט: פרשת כפר קאסם

ב"שירי העת והעתון" שלו נדרש אלתרמן לא אחת לשאלת יחסי יהודים-ערבים, ובסדרה של שירים שנכתבו בפרקי זמן שונים מתח ביקורת על "מוסר המלחמה" של צה"ל ועל דרכי התנהלותה של המדינה אל מול הציבור הערבי. פרשת הטבח בכפר קאסם היא מקרה מבחן לגישה כוללת זו.

1. נתן אלתרמן: "אכן גם זה", הטור השביעי, 1979, ב', עמ' 377-355.

2. מנחם פינקלשטיין: הטור השביעי וטוהר הנשק: נתן אלתרמן על ביטחון, מוסר ומשפט, הקיבוץ המאוחד, 2011, עמ' 170-153, 211-181.

3. חיה שחם: "בין דין לחשבון-נפש: נתן אלתרמן על פרשת הטבח בכפר קאסם", בדק בית: על לבטי זהות, אידיאולוגיה וחשבון נפש בספרות העברית החדשה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2012, עמ' 160-141.

4. דן לאור: "בקצה זירת הקרב קמים צוקיו של הר עשרת הדיברות", הארץ, תרבות וספרות, 5.4.2012.

[פגרת פסח: 1.5.2016-15.4.2016]

 

דוד בן-גוריון היה דמות בעלת מעמד על בעולמו של אלתרמן – הוא רחש לו הערצה, ראה בו את האב המייסד של מדינת היהודים ואף כתב לכבודו דברי שבח. בן-גוריון הרבה גם הוא בביטויי הוקרה כלפי אלתרמן. הסוגייה של "המשורר והמדינאי", או "המשורר והמנהיג", היא שתעמוד במרכזו של שיעור זה.

1. מנחם דורמן (עורך): בין המשורר למדינאי, הקיבוץ המאוחד, 1971.

2. אהרן קומם: "המשורר והמנהיג: ביאליק ואחד-העם, אלתרמן ובן-גוריון", אלתרמן ויצירתו (בעריכת מנחם דורמן ואהרן קומם), אוניברסיטת בן-גוריון, 1989, עמ' 89-47.

 

שימו לב: השיעור יתחיל בשעה 13:00

ב-1957 הופיע ספרו של אלתרמן "עיר היונה", ובו מחזור שירים בן 157 עמודים שגולל את מאבקו של היישוב לתקומה מדינית, את מלחמת העצמאות ואת ראשיתה של המדינה. יצירה זו, שהתקבלה ברגשות מעורבים, היא ניסיון יחיד במינו של משורר עברי לכתוב את ה"אפוס" על הולדתה של מדינת ישראל.

1. נתן אלתרמן: "שירי עיר היונה", עיר היונה (1957), הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 8-7, 13-14, 96-94, 103-97, 129-126, 150-136.

2. נתן אלתרמן: שירי עיר היונה, מסכת מאת יריב בן-אהרון, הקיבוץ המאוחד, תשע"ה.

3. זיוה שמיר: "נתן אלתרמן – משוררו של דור המאבק לעצמאות: עיון בחטיבת שירי 'עיר היונה'", סדן: מחקרים בספרות עברית, ה', 2002, עמ' 156-115.

4. חגי רוגני: "'איד יפו וקצה': ממראות הנכבה ב'עיר היונה'", מול הכפר שחרב: השירה העברית והסכסוך היהודי-ערבי 1967-1929, פרדס, 2006, עמ' 145-136.

 

התיאטרון היה חלק מהותי מחייו של אלתרמן כיוצר – בתרגום, בכתיבה לבמה הקלה, וכן בכתיבה מחזות מקוריים. שיעור זה יוקדש לאלתרמן המחזאי ואיש התיאטרון, ובו יוזכרו עבודותיו המרכזיות בתחום זה, דוגמת המחזה "פונדק הרוחות" ותרגום המחזה המוסיקאלי "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

1. נתן אלתרמן: מחזות, הקיבוץ המאוחד, 1973, עמ' 137-11 או עמ' 265-139.

2. דבורה גילולה: מול תגמול מחיאות כפיים: נתן אלתרמן והבמה העברית, הקיבוץ המאוחד, 2008 (מבחר פרקים).

3. גדעון עפרת: "פאוסט בפונדק הרוחות", הדרמה הישראלית, גומא, 1975, עמ' 130-117.

20:00: הצגת "כנרת כנרת" מאת נתן אלתרמן, בביצוע תיאטרון החאן, בית ציוני אמריקה, רח' דניאל פריש פינת אבן גבירול (כרטיסים במחיר מיוחד יוצעו לתלמידי הקורס).

 

מערכת יחסים מיוחדת ומורכבת שררה בין נתן אלתרמן לבין בתו, המשוררת תרצה אתר. אלתרמן כתב לכבודה ולמענה את "שיר משמר", הנכלל בספר "חגיגת קיץ" (1965). תרצה הגיבה על שיר זה בשיר משלה, "שיר הנשמרת". שני השירים יהיו הציר עליו ייסוב הדיון בפרשה זו שבחיי המשורר.

1. נתן אלתרמן : חגיגת קיץ (סדרת שירים), מחברות לספרות, 1965, עמ' 35-32 .

2. תרצה אתר: פתאום כבו כל האורות: פרקי פרוזה (ערכה: שירה סתיו), הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 38-19, 71-56.

3. יעקב אורלנד: נתן היה אומר: כז שירים, הקיבוץ המאוחד, 1985, עמ' 43-41.

 

ימים אחדים לאחר מלחמת ששת הימים התייצב אלתרמן כאחד ההוגים המובילים של רעיון ארץ ישראל השלמה, וכן היה לדמות מרכזית בהקמתה של התנועה שנועדה לקיים רעיון זה. את עמדותיו אלה ביטא בעשרות מאמרים שפרסם ב"מעריב", שהיו, במובן מסוים, הפרק החותם של יצירתו.

1. נתן אלתרמן: החוט המשולש, הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 59-38, 68-64, 85-77, 109-100.

2. משה שמיר: אלתרמן – המשורר כמנהיג, דביר, 1988, עמ' 80-9.

3. דן לאור: "הפרק האחרון", המאבק על הזכרון: מסות על ספרות חברה ותרבות, עם עובד/ספרית אפקים, 2009, עמ' 232-219.

4. דן מירון: "תעודה בישראל", נוגע בדבר, עמ' 382-339.

 

 

1. חומרי הקורס יועמדו לרשות התלמידים/ות באתר הקורס ובספרייה המרכזית (סוראסקי).

2. במידת האפשר מומלץ לקרוא את החומר הנלווה במקביל לשיעורים. בחירת הפריטים נתונה לשיקול דעתו/ה של כל תלמיד/ה.

3. בסיום הקורס ייערך מבחן שיתבסס על החומר הנלמד בשיעורים. מתכונת המבחן תיקבע בהמשך.

4. ייעוץ והדרכה:

פרופ' דן לאור – dlaor@post.tau.ac.il

עמר ארד (עוזר הוראה) – omer6515@gmail.com

 

 

דרישות הקורס: השתתפות סדירה בשיעורים (כולל הסיור הלימודי)/ בחינת סיום בכתב.