1. נתן אלתרמן : סיפור חיים
פרישה כללית של תולדות חייו של אלתרמן ויצירותיו המרכזיות.
2. מ"אל תתנו להם רובים" עד "זמר הפלוגות"
הצגת השיר "אל תתנו להם רובים" והשיר המולחן "זמר הפלוגות", שאותם חיבר אלתרמן בתחילת דרכו כמשורר, ובהם מסתמן המעבר מתמונת עולם פציפיסטית, החותרת לשלום עולמי, לתמונת עולם לאומית, ציונית ואקטיביסטית, שתהיה בבסיס כתיבתו מכאן ואילך.
3. עוד חוזר הניגון: פגישה עם "כוכבים בחוץ"
מפגש עם ספר הביכורים הסנסציוני של נתן אלתרמן, שפורסם בהיותו בן 27 (1938), שהוא אחד משיאי השירה הלירית העברית בכל הזמנים.
4. האם המוזות אכן שותקות? שירה במלחמה
מעקב אחר התנהלותו וכתיבתו של נתן אלתרמן בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, תוך שימת דגש על הפואימה "שמחת עניים" (1941) ובהתייחסות לשירי "רגעים" ו"הטור השביעי" שהופיעו בשנים אלה.
5. הדילמה של "שתי הדרכים": שואה וזיכרון
בשנות החמישים המוקדמות עמד אלתרמן במרכזו של פולמוס ציבורי נוקב ביחס לעמידה היהודית בתקופת השואה, שבו קרא להימנע מפולחן המרד, שרווח באותם ימים, תוך גילוי הבנה יוצאת דופן כלפי "ההמון הפאסיבי" וכלפי מנהיגי הקהילות שפעלו בדרכים חלופיות.
6. "מגש הכסף": הרקע, השיר, ההתקבלות
דיון בשיר המיתולוגי של אלתרמן, "מגש הכסף", שנכתב על סיפה של מלחמת העצמאות, ושהתקבל במרוצת השנים כטקסט מכונן-זהות של החברה הישראלית.
7. בין המשורר למדינאי: נתן אלתרמן ודוד בן-גוריון
בחינת מערכת היחסים המורכבת בין נתן אלתרמן, המשורר, לבין דוד בן-גוריון, מייסד המדינה וראש הממשלה הראשון – לאור שירים, מאמרים ומכתבים שכתב אלתרמן בהתייחסות לבן-גוריון, ולאור דברים שכתב בן-גוריון בהתייחסות לאלתרמן.
8. תחום המשולש: פרשת כפר קאסם
הביקורת החריפה שמתח אלתרמן על התנהלות צה"ל בכפר קאסם (1956) היא אבן בוחן להבנה כוללת של עמדתו בשאלת יחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל, נושא הזוכה לתשומת-לב נרחבת בכתביו.
9. "עיר היונה": כתיבתו של אפוס לאומי
ספר שיריו של אלתרמן "עיר היונה" (1957), הנכתב על סף העשור הראשון של מדינת ישראל, הוא ניסיון יוצא דופן לכתיבתו של אפוס לאומי, המכנס בתוכו את תקופת המאבק וההעפלה, מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל – תוך שימת לב מיוחדת לעלייה הגדולה של ראשית ימי המדינה.
10. על מחזאות ותיאטרון
שרטוט דמותו של אלתרמן כיוצר רב-צדדי ועתיר השפעה בעולם הבמה ב ישראל – כמחבר מחזות ("כנרת כנרת", "פונדק הרוחות"), כפזמונאי מוביל ("כלניות", "אליפלט") וכמתרגם פורה של הדרמטורגיה הקלאסית והמודרנית.
11. אלתרמן בדיזנגוף
סיור לימודי שבו נכיר מקרוב כמה אתרים בתל-אביב הקשורים בשמו של אלתרמן– בתי מגוריו ברחובות בן-עמי ונורדאו, בניין התיאטרון ה"קאמרי" ברחוב פרישמן, קפה "כסית", ועוד.
12. המשורר כמנהיג: ארץ ישראל השלמה
לאחר מלחמת ששת הימים ועד מותו ב-1970 היה אלתרמן לאידיאולוג מרכזי של התנועה למען ארץ ישראל השלמה, גם בכתב וגם במעשה, ופעילות הגותית ופוליטית זו היא שמזוהה יותר מכל עם הפרק האחרון בחייו וביצירתו.
13. בחינת סיום
דרישות הקורס: השתתפות סדירה בשיעורים (כולל הסיור הלימודי)/ בחינת סיום בכתב.