סילבוס הקורס מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים-ילדים

שנה"ל תשע"ג

מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים-ילדים
Establishing Emotional Parenthood in Parent-Child Relations

1411-6077-30


סמ' ב'	1900-2030	'ג	204	טרובוביץ - משפטים	שיעור	ד"ר פרילינג שוחט שרון

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\14\2012\1411\1411607730_desc.txt סילבוס מקוצר *מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים-ילדים – ד"ר שרון פרילינג* *Establishing Emotional Parenthood in Parent-Child Relations* הקורס יעסוק בניתוח השאלה המורכבת, האם למשפט תפקיד ביצירת התנאים למימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים וילדים? יישומה של ההורות הרגשית מתורגמת לצרכי ניתוח שאלת יסוד זו לקיומם השוטף של הסדרי השהייה של הילד עם כל אחד מהוריו, במצבי פירוד וגירושין, על מנת לאפשר לילד לחוות הורות רגשית - נוכחת מצד שני ההורים. זכות הילד להורות רגשית מצד שני הוריו נתפסת כמעט מובנת מאליה. כך גם התפישה המקובלת שטוב יותר עבור ילדים לגדול עם שני הורים אחראים ומסורים. השאלה שמעוררת מחלוקת היא: האם במציאות בה ילדים רבים באים לעולם בנסיבות בהן מירב הסיכויים שלא יגדלו עם שני הוריהם באותו בית, על המדינה להתערב בעיצובה וביישומה של מערכת היחסים הורה - ילד? שאלת חלקו של המשפט כזרוע של המדינה, במציאות חברתית וסוציולוגית זו, בהבטחת קיומה של ההורות הרגשית על ידי שני ההורים כלפי הילד, היא זו המעוררת מחלוקות וספקות רבים, בדיסיפלינות שונות, וגם בתוך הדיסיפלינה המשפטית, מהיבטים משפטיים מגוונים. שאלה מרכזית זו מעלה לדיון שאלות משניות רבות, ביניהן: האם ראוי שהמדיניות הציבורית תחתור לקידום תאים משפחתיים מסורתיים או חופש אינדיבידואלי, תפעל להגנת הילדים באמצעות הגדרת גבולות למשפחה או שמא דווקא באמצעות הסרתם, האם בכלל ניתן לדבר על התערבות אפקטיבית במצב של התפלגות דיעות בחברה פלורליסטית ומהן מגבלותיו היסודיות של החוק בניסיון להסדיר התנהגות אנושית- רגשית? הדיון בשאלת יסוד זו ממוקד בהיבטים שאינם מגיעים כדי התעללות רגשית במשמעותה הפלילית, אלא מבטאים, במעשה או במחדל, את היעדר יישומה של אותה חובה רגשית של ההורה להיות נוכח בחיי הילד, לאהוב אותו, לדאוג לו, להתעניין בו ולקחת חלק פעיל בחייו, או הפרעה ליישומה על ידי ההורה האחר. ביחס להיבטים אלה של החובה ההורית, נשאלת השאלה, אילו כוחות וסמכויות יש להעניק למדינה, על מנת להבטיח את מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים וילדים ומהו האיזון הנכון: האם טובת הילד גוברת על זכות ההורים לאוטונומיה, על זכות הילדים להורים אוטונומיים ועל זכות ההורים והילדים כאחד לפרטיות במשפחה? התשובה לשאלה זו נעוצה, בין היתר, בקו הגבול שישורטט בדיכוטומיה פרטי - ציבורי ובמחלוקות הדיוניות באשר ליעדים המודרניים של משפט המשפחה והמידה בה התערבות ציבורית יכולה לפצות על היעדר מנגנוני שליטה פרטיים. שאלת היסוד תידון בקורס תוך העמקה בשאלות הנוגעות ליחס שבין משפט ורגש, ליחס שבין משפט וציווי מוסרי, לגבולות המשפט וגבולות המשפחה ותפקידי המשפט, בהיבטים פילוסופיים, חברתיים, פסיכולוגיים ופמיניסטיים. ד.מ. רצוי דיני משפחה בתואר ראשון (לא חובה). מרכיבי הציון: בחינה סופית 100%. אופן הבחינה: עם ספרים. 1411-6077-30 מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים-ילדים Establishing Emotional Parenthood in Parent-Child Relations שנה"ל תשע"ג \| סמ' ב' \| ד"ר פרילינג שוחט שרון סילבוס מפורט/דף מידע לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

סילבוס מקוצר

מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים-ילדים – ד"ר שרון פרילינג

Establishing Emotional Parenthood in Parent-Child Relations

הקורס יעסוק בניתוח השאלה המורכבת, האם למשפט תפקיד ביצירת התנאים למימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים וילדים? יישומה של ההורות הרגשית מתורגמת לצרכי ניתוח שאלת יסוד זו לקיומם השוטף של הסדרי השהייה של הילד עם כל אחד מהוריו, במצבי פירוד וגירושין, על מנת לאפשר לילד לחוות הורות רגשית - נוכחת מצד שני ההורים.

זכות הילד להורות רגשית מצד שני הוריו נתפסת כמעט מובנת מאליה. כך גם התפישה המקובלת שטוב יותר עבור ילדים לגדול עם שני הורים אחראים ומסורים. השאלה שמעוררת מחלוקת היא: האם במציאות בה ילדים רבים באים לעולם בנסיבות בהן מירב הסיכויים שלא יגדלו עם שני הוריהם באותו בית, על המדינה להתערב בעיצובה וביישומה של מערכת היחסים הורה - ילד? שאלת חלקו של המשפט כזרוע של המדינה, במציאות חברתית וסוציולוגית זו, בהבטחת קיומה של ההורות הרגשית על ידי שני ההורים כלפי הילד, היא זו המעוררת מחלוקות וספקות רבים, בדיסיפלינות שונות, וגם בתוך הדיסיפלינה המשפטית, מהיבטים משפטיים מגוונים.

שאלה מרכזית זו מעלה לדיון שאלות משניות רבות, ביניהן: האם ראוי שהמדיניות הציבורית תחתור לקידום תאים משפחתיים מסורתיים או חופש אינדיבידואלי, תפעל להגנת הילדים באמצעות הגדרת גבולות למשפחה או שמא דווקא באמצעות הסרתם, האם בכלל ניתן לדבר על התערבות אפקטיבית במצב של התפלגות דיעות בחברה פלורליסטית ומהן מגבלותיו היסודיות של החוק בניסיון להסדיר התנהגות אנושית- רגשית?

הדיון בשאלת יסוד זו ממוקד בהיבטים שאינם מגיעים כדי התעללות רגשית במשמעותה הפלילית, אלא מבטאים, במעשה או במחדל, את היעדר יישומה של אותה חובה רגשית של ההורה להיות נוכח בחיי הילד, לאהוב אותו, לדאוג לו, להתעניין בו ולקחת חלק פעיל בחייו, או הפרעה ליישומה על ידי ההורה האחר. ביחס להיבטים אלה של החובה ההורית, נשאלת השאלה, אילו כוחות וסמכויות יש להעניק למדינה, על מנת להבטיח את מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים וילדים ומהו האיזון הנכון: האם טובת הילד גוברת על זכות ההורים לאוטונומיה, על זכות הילדים להורים אוטונומיים ועל זכות ההורים והילדים כאחד לפרטיות במשפחה? התשובה לשאלה זו נעוצה, בין היתר, בקו הגבול שישורטט בדיכוטומיה פרטי - ציבורי ובמחלוקות הדיוניות באשר ליעדים המודרניים של משפט המשפחה והמידה בה התערבות ציבורית יכולה לפצות על היעדר מנגנוני שליטה פרטיים.

שאלת היסוד תידון בקורס תוך העמקה בשאלות הנוגעות ליחס שבין משפט ורגש, ליחס שבין משפט וציווי מוסרי, לגבולות המשפט וגבולות המשפחה ותפקידי המשפט, בהיבטים פילוסופיים, חברתיים, פסיכולוגיים ופמיניסטיים.

ד.מ. רצוי דיני משפחה בתואר ראשון (לא חובה).

מרכיבי הציון: בחינה סופית 100%.

אופן הבחינה: עם ספרים.

1411-6077-30 מימוש ההורות הרגשית ביחסי הורים-ילדים
Establishing Emotional Parenthood in Parent-Child Relations
שנה"ל תשע"ג | סמ' ב' | ד"ר פרילינג שוחט שרון

666סילבוס מפורט/דף מידע

לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

להצהרת הנגישות