חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ט

  המוזיאון וקהליו I
  The Museum and its Public, I  
0897-4008-01
אמנויות | לימודי תעודה במוזיאולוגיה
סמ'  ב'1400-1600005 גלריה לאומנושיעור ות גב' ימגוצ'י-מלר שיר
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

הקורס יעסוק במשמעותה של החוויה המוזיאלית ובאפשרויות האינטראקטיביות הגלומות בה. הוא יציג דרכים שונות ליצירת קשרים משמעותיים עם קהילות וקהלים שונים, יבחן את תפקידו של המוזיאון בחברה בה הוא פועל ואת תפקידו של האוצר כשותף ליצירת ההקשרים הללו. הקורס כולל מבוא ובו סקירה תיאורטית לגישות ומודלים בחינוך מוזיאוני, דוגמאות מתוכניות חינוך שונות וכן התייחסות לתערוכה כסביבת למידה וגילוי פעילה.

Course description

This course addresses the significance of the museum’s experience and its interactive qualities. Students will learn on various ways of forming substantial relationships between museums and its diverse publics, analyze the role of the museum within society, and explore the curator’s active role in promoting these functions in the museum. The course includes a theoretical survey of several key approaches to museum education, examples of important educational programs, and an interpretation of exhibitions as interactive learning environments.

סילבוס מפורט

אמנויות | לימודי תעודה במוזיאולוגיה
0897-4008-01 המוזיאון וקהליו I
The Museum and its Public, I
שנה"ל תשע"ט | סמ'  ב' | גב' ימגוצ'י-מלר שיר

סילבוס מפורט/דף מידע

 הפקולטה לאמנויות
התוכנית ללימודי תעודה במוזיאולוגיה ואוצרות ביקורתית


המוזיאון וקהליו I

The Museum and its Publics, 1
תשע"ט, סמסטר ב'
2 ש"ס
0897.4008.01

תאור הקורס:

הקורס יעסוק במשמעותה של החוויה המוזיאלית ובאפשרויות האינטראקטיביות הגלומות בה. הוא יציג דרכים שונות ליצירת קשרים משמעותיים עם קהילות וקהלים שונים, יבחן את תפקידו של המוזיאון בחברה בה הוא פועל ואת תפקידו של האוצר כשותף ליצירת ההקשרים הללו. הקורס כולל מבוא ובו סקירה תיאורטית לגישות ומודלים בחינוך מוזיאוני, דוגמאות מתוכניות חינוך שונות וכן התייחסות לתערוכה כסביבת למידה וגילוי פעילה.

This course addresses the significance of the museum’s experience and its interactive qualities. Students will learn on various ways of forming substantial relationships between museums and its diverse publics, analyze the role of the museum within society, and explore the curator’s active role in promoting these functions in the museum. The course includes a theoretical survey of several key approaches to museum education, examples of important educational programs, and an interpretation of exhibitions as interactive learning environments.

דרישות הקורס:

  1. הנוכחות בשיעורים הינה חובה. סטודנט שייעדר יותר משלושה מפגשים לא יעמוד בדרישות הקורס (ציון 240).
  2. קריאת חומר הקריאה הנלווה לקורס
  3. מטלות כתיבה

 

מרכיבי הציון הסופי:

מטלת סיום – 100%

 

קריאת חובה:

  • גובר אורית, חינוך במוזיאונים- לקט מאמרים, אריאל, 1993
  • גורדון אילה, "התערוכה החינוכית," בתוך: תגלית וקסם במוזיאון, מוזיאון ישראל, 1996, ע"מ 41-56.
  • שליטא רחל,"המוזיאון כסביבה לימודית-חינוכית," בתוך: חוויה במוזיאון-תצוגה כמרחב למידה וגילוי, סל תרבות ארצי-החברה למתנ"סים,2001, ע"מ 61-81.
  • שליטא רחל," מהי הדרכה דיאלוגית?" בתוך: דיאלוג עם אמנות - הדרכה דיאלוגית לאמנות בת-זמננו, מכון מופ"ת, 2013, ע"מ 97-107.

 

פירוט המפגשים:

מפגש ראשון:

6.3.2019, 10:15-11:45

גב' שיר מלר-ימגוצ'י, אוצרת ראשית, מוזיאון וילפריד ישראל, הזורע

חינוך מוזיאלי I: המוזיאון כמרחב למידה

החינוך המוזיאוני- תאוריות ומודלים ללמידה באמצעות תערוכה. הכרות עם הגישה הקונסטרוקטיביסטית של היין, המודל של פאלק ודירקינג. אפשרות לתרגיל חויתי בפרשנות בגלריה האוניברסיטאית.

  • קריאת חובה: שליטא רחל, "המוזיאון כסביבה לימודית-חינוכית," בתוך: חוויה במוזיאון-תצוגה כמרחב למידה וגילוי, סל תרבות ארצי-החברה למתנ"סים,2001, ע"מ 61-81.

 

מפגש שני:

13.3.2019, 10:15-11:45

סיור באום אל-פאחם

 

מפגש שלישי:

13.3.2019, 14:15-15:45

סיור בעין הוד

 

מפגש רביעי:

20.3.2019, 12:15-13:45

גב' מילנה אבירם-גיצין, יוזמת והאוצרת הראשית של זומו - המוזיאון הנייד

אוצרות וקהילה I : על מוזיאונים ניידים ואוצרות קולקטיבית

זומו – המוזיאון שבדרך הוא המוזיאון הנייד הראשון בישראל. מדי שנה זומו מארח ומתארח בשתיים

- שלוש ערים או עיירות ברחבי ישראל ומציג בהן אמנות ישראלית עכשווית מעולה בשיתוף מלא עם

הקהילה המקומית, כבסיס לשיח חדש ומעורר השראה.

זומו מציע את האמנות ככלי שמסוגל להביא את השינוי ולבנות גשרים וחיבורים בין הקהילות והשבטים

השונים, לגשר על פערים תרבותיים וחברתיים.

זומו בנוי משלושה מרכיבים עיקריים: אוסף המוזיאון (האסיף) שמוצג במכולות ניידות וגדל

ככל שנרחיב את המסע; תערוכת נושא מתחלפת שמוצגת בביתן זמני שנבנה עבור כל עיר ומורכבת

מעבודות אמנות של אמנים ישראלים מובילים ומעבודות שנוצרו בשיתוף הקהילה; ועבודות של אמנים

מקומיים שמוצגות בחללי קבע שהוסבו לגלריות זמניות של המוזיאון.

בנוסף, זומו מתפקד גם כקולקטיב אוצרותי – בו כל חברי ההנהלה משתפים פעולה בתהליך האוצרותי. זהו מודל עבודה חדש, הפועל המרחב החברתי עם כלים של שיתוף וקולקטיביות, לא רק ביחס לקבוצה השותפה, אלא גם ביחס לקבוצה המפעילה

 

 

 

 

מפגש חמישי:

27.3.2019, 10:15-11:45

גב' מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים

מוזיאון המדע III: על מבקרים ולא מבקרים במוזיאוני מדע 

ההתייחסות ל"לא מבקרים" מעסיקה את עולם המוזיאונים בכלל כבר כמה עשורים. אחד המחקרים המקיפים ומעמיקים נעשה ב-1991 על ידי מכון גטי, ודרכו עלתה למודעות שאלת הזרות ותפיסת הערך של הביקור במוזיאון. מבקרים מגיעים לבקר במוזיאונים ממניעים שונים, הבנה של המוטיבציה וההקשר של הביקור היא כלי חשוב בפיתוח התכנים של המוזיאון וממד חיוני במדידה והערכה של איכות הביקור וההשפעה שלו על המבקר.

המסע אל המוצג האינטראקטיבי "האיכותי" שינה את תפקידם של מוזיאוני המדע ממוסדות מחקר (אליטיסטיים) למוסדות חינוך לא פורמלי, ואת קהל המבקרים בהם מקהל בוגר לקהל של ילדים ומשפחות. מחקר אקדמי נרחב שנעשה במוזיאוני המדע בשנות ה-90 ובתחילת המאה ה-21, בעיקר בארה"ב ובבריטניה, התמקד באופי הביקור ובהשפעה שלו על למידה אצל ילדים - שהפכו להיות הקהל המרכזי והמוביל. המוזיאונים הפכו יותר ויותר למוסדות לחינוך מדעי בלתי-פורמלי, אך בתחילת המאה ה-21 הם הבינו שלמרות ההצלחה שלהם בפעילויות עם תלמידים ומורים, הם לא מצליחים  להגיע אל  משפחות מאוכלוסיות מוחלשות שהמשיכו להעדר מפרופיל המבקרים שלהם. המושג "הון מדעי", שפותח על ידי חוקרים באוניברסיטת קינגס בלונדון, סייע להגדיר מחדש את המשימה, ומוזיאוני המדע החלו למדוד את עצמם גם בתחום זה.  הפעילות בתחום זה של מוזיאוני המדע בישראל מהווה דוגמא למוזיאונים באירופה ובארה"ב.

חומרי קריאה:

  • John H. Falk, “Understanding Museum Visitors’ Motivations and Learning”
  • John H. Falk and Lynn D. Dierking, The Museum Experience – Revisited, London: Routledge, 2016, “Before the visit,” pp. 11-37, and “During the visit,” pp. 41-93.
  • Nina Simon, The Participatory Museum, Santa Cruz, California: Museum 2.0, 2010, “Principles of Participation,” pp. 1-32.
  • Electronic Resource: Visitors Studies Association

 

מפגש שישי:

27.3.2019, 12:15-13:45

גב' מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים

טרנדים מוזיאליים ומגמות חדשות במוזיאוני המדע

ארגון המוזיאונים בארה"ב מפרסם בכל שנה, מזה כמה שנים, מגמות חדשות מתפתחות בתחום המוזיאונים. במסגרת ההרצאה נסקור את הפרסומים הללו וננסה להבחין בין טרנדים חולפים ובין מגמות מוזיאליות משמעותיות, מה שיסייע לנו לחשוב על כיווני פעולה מוזיאלים עתידיים. נבחן כיצד טכנולוגיות חדישות מאתגרות את כלל המוזיאונים, משפיעות על אופי האוצרות ועל חווית המבקר במוזיאון עצמו, ואף מעבר לביקור בו.

בעולם של תחרות גוברת על שעות הפנאי ושל טשטוש גבולות בין התחומים, ישנם מוזיאונים שבוחרים במיקוד בקהלי יעד (משפחות עם ילדים, בני נוער וצעירים), בעוד אחרים בוחרים להתמקד באתגרים חברתיים (מלחמה בגזענות, היכרות עם  מחלות נפש) ואילו מוסדות אחרים רואים אתגר בפיתוח  הליכים קהילתיים-שיתופיים. מגמות אלה לא רק חודרות ומשפיעות על מוזיאונים ותיקים אלא גם מגדירות את תפקידם של מוזיאונים חדשים, שפועלים בחלקם בחללים ייחודיים.

התפקיד האזרחי החדש שלקחו על עצמם מוזיאוני המדע הוביל אותם לחפש נתיבים אל שני קהלי יעד חדשים - דור המילניום ודור הביבי בומרס - שמדירים את רגלם ממוזיאונים אלה, כיוון שהם נתפשים בתודעה הציבורית כמוזיאוני ילדים. נבחן איך השינויים בקהלי היעד משפיעים על  סוג התערוכות  ועל אופי החללים הפיזיים של המוזיאון,  ונשאל האם הקהלים הללו באמת יכולים כולם לדור בכפיפה אחת.

חומרי קריאה:

  • Science Exhibitions - Curation and Design - Communication and Evalution, Museums Etc., 2010, “Exhibition experiments: public, politics and scientific controversy,” pp. 138-177.
  • Anastasia Filippoupoliti, Science Exhibitions: Communication and Evaluation, Edinburgh: Museums Etc., 2010, “Art in science centers – a challenge to visitors and evaluators,” pp. 74-97.
  • Electronic Resource: AAM- TrendsWatch

מפגש שביעי:

3.4.2019, 10:15-11:45

גב' שיר מלר-ימגוצ'י, אוצרת ראשית, מוזיאון וילפריד ישראל, הזורע

חינוך מוזיאלי II: למידה רב-גילית במוזיאון

גישות ללמידה במוזיאון - ניתוח מקרי מבחן מתוך הדרכה במוזיאונים בתחומי דעת שונים.תהליך הבנית משמעות באמצעות מוצג והקשריו, ותכנון תכניות חינוך בהתאמה לקהלי היעד.

  • קריאת חובה: שליטא רחל," מהי הדרכה דיאלוגית?" בתוך: דיאלוג עם אמנות - הדרכה דיאלוגית לאמנות בת-זמננו, מכון מופ"ת, 2013, ע"מ 97-107.
  • קריאת רשות:

G. E. Hein, “Evidence for learning in the museum,” in: Learning in the Museum. Routledge: London.1998.

מפגש שמיני:

10.4.2019, 10:15-11:45

גב' רולא ח'ורי, אוצרת עצמאית

אוצרות ופריפריה II: אמנות בסכסוך: אמנות פלסטינית עכשווית- קהל ישראלי/ קהל פלסטיני/ קהל עולמי

ההרצאה תדון בניסיון שנרכש בעבודה בין חיפה לרמאללה. ח'ורי תדון בתערוכות אמנות פלסטינית עכשווית שהיא אצרה, וגם במחקר שמעסיק אותה בשנים האחרונות, מתוך התבוננות באמנות חזותית פלסטינית, ודגש על התפתחות הזהות האמנותית של האמן, מהפן ההיסטורי והפוליטי.

אחד מנושאי הדיון יתייחס לנרטיב האישי הפלסטיני, המטשטש פעמים רבות את הגבולות בין מציאות, חלום ואשליה. בין היתר תדון ח'ורי בתערוכה "מנאם", שהיתה ניסיון לתעד פלסטין אלטרנטיבית, כזו שקיימת בדמיונם של אנשים. התערוכה כללה שלושים ושלושה אמנים פלסטינים בשטחים הכבושים ובגלות, והוצגה כחלק מאירועי "ביאנלה קלנדיה אינטרנשיונל" שהתקיימה ב-2014 בחיפה. באותו שבוע היה אירוע נוסף מטעם הביאנלה, שנערך ברמאללה ונקרא ״Mapping Procession" שכלל גם מספר רחב של אמנים שח׳ורי אצרה והפיקה. הביאנלה של קלנדיה שואפת להציב את פלסטין על המפה התרבותית העולמית על ידי הפקת סדרת תערוכות, כמו גם הופעות, שיחות, הקרנות סרטים, סדנאות וסיורים, אשר פותחים ערוצי דיאלוג וחילופין, הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית, כשותפות בין ארגוני תרבות ואמנות, הפועלים יחדיו במטרה לחבר בין הכוחות השונים כדי לאחד את הגיאוגרפיה המקוטעת

 

מפגש תשיעי:

1.5.2019, 10:15-11:45

גב' שיר מלר-ימגוצ'י, אוצרת ראשית, מוזיאון וילפריד ישראל, הזורע

חינוך מוזיאלי III: התערוכה הפעילה—דילמות ואתגרים

בחינת התפיסה המוזיאלית המתייחסת לתערוכה כמרחב חוויתי המזמן התנסות פעילה ורואה את הצופה כשותף ליצירת חויה משמעותית.  אוצר תערוכות פעילות במוזיאון לאמנות מתמודד עם אתגרים ודילמות רבות: כיצד לשלב Hands on  עם Mind on? נושא זה ייבחן מתוך דוגמאות מהשטח: המעבדאדא במוזיאון ינקו-דאדא, ומחקר השוואתי שנערך במסגרת תיזה לתואר שני במוזיאולוגיה בין התערוכות הפעילות במוזיאון תל אביב ובין תערוכות אלה במוזיאון ישראל.

  • קריאת חובה: אילה גורדון, "התערוכה החינוכית," מתוך:תגלית וקסם במוזיאון, מוזיאון ישראל, 1996, ע"מ 56-41.

 

מפגש עשירי:

15.52019, 12:15-13:45

גב' קרני ברזילי, אוצרת גלריה קו 16

אוצרות וקהילה II: אמנות עכשווית בגלריה קהילתית

ההרצאה תעסוק במורכבות ובאתגר הכרוך בניהול ובאוצרות של קו 16, גלריה קהילתית לאמנות עכשווית הפונה לשני קהלים שונים בתכלית המבקרים בגלריה: תושבי השכונה ואנשים משדה האמנות. מיקומה של הגלריה בקומה השנייה של המרכז הקהילתי מציב אותה כחלק מסל השירותים שהמרכז מציע לקהילה המקומית. קהילה נוספת שאליה פונה הגלריה ופוקדת את המקום היא קהילת האמנות – אוצרים, אמנים, מבקרי האמנות, סטודנטים לאמנויות וכד' – המעניקים לגלריה "תו תקן" של איכות והצלחה. הדרישה לענות על צורכי הקהילה המקומית וקהילת האמנות בחלל הגלריה מייצרת בין היתר, ריבוי מצבים והתייחסויות לצד מתחים בלתי פתורים. לאור זאת, בהרצאתי אגדיר את גבולותיהן וצרכיהן של שתי הקהילות, אציג את הפעולות שנעשו בקשר עם הסביבה על מנת לקרב בין השתיים ואת סוג האוצרות שמבקש המקום.

 

ההתייחסות לקונפליקט בין שני סוגי הקהלים תלווה באזכורים תיאורטיים שונים. דיון אשר נועד להצביע על המתחים בין גישות שונות – אלו המעניקות חשיבות לאמנות הקהילתית ולתפקידו של הצופה בה, לעומת אלו המדגישות בעיקר את ערכו של השיח הפנים-אמנותי. כך למשל, תיאורית ה-  Relational Art של ניקולא בוריו  (Bourriaud) מדגישה את הקשר השיתופי והחברתי עם הצופה; לעומת זאת, התיאורטיקנית קלייר בישופ (Bishop) טוענת כי אמנות שיתופית המפעילה קהילה מזינה את האשליה כי יש לה יכולת השפעה. בזירה הישראלית, האוצר עמי שטייניץ שם דגש על חשיבות העיסוק ביחסים החברתיים הכרוכים במרחב שבו היצירה פועלת, לעומת האוצר והיסטוריון האמנות גדעון עפרת, המביע ספקנות בערכו של שיח האמנות הקהילתית ומעדיף את השיח האסתטי המסורתי, האקדמי והפנים-אמנותי.

 

מפגש אחד עשר:

5.6.2019, 10:15-11:45

סיור במוזיאון בת-ים והרצאה של גב' הילה כהן שניידרמן, מנהלת ואוצרת ראשית, מובי – מוזיאוני בת ים

אוצרות ופריפריה III : המוזיאון העירוני: נאמנות כפולה

בחלקה הראשון ההרצאה תעסוק בתפקיד של המוזיאון העירוני לאמנות ובנאמנות הכפולה שלו - מצד אחד לשדה האמנות המחזיק בערכים אוניברסלים ואוטונומיים ומן העבר האחר לעיר הפרטיקולרית בה הוא נמצא ושמכספיה הוא נתמך, ולאור זאת כיצד ניתן לעבוד עם התכנים שצומחים מהמקום ועם הצורך להפוך אותם לאוניברסליים. אתמקד באופן ספציפי במקרה המבחן של מובי: מוזיאוני בת-ים, המורכב משלושה מוזיאונים קטנים המפוזרים ברחבי העיר ובכך מרמז על הצורך לתפוס את העיר כולה כטריטוריה הפונציאלית של המוזיאון. בחלקה השני ההרצאה תעסוק באפשרות להפוך אמנים לחלק אינטגרלי מתהליכי תכנון עירוניים, כבעלי השפעה על תפיסת המרחב העירוני ועל עיצובו הממשי

 

מפגש שנים עשר:

5.6.2019, 12:15-13:45

סיור במוזיאון אשדוד

 

מפגש שלושה עשר:

5.6.2019, 14:15-15:45

סיור במוזיאון לתרבות הפלשתים, אשדוד

 

קריאת רשות:

 

Falk, John. H. &. Dierking, D.L. The Museum Experience. Washington DC. Whalesback books.1992.

 

Hein, G. E. Learning in the Museum. Routledge: London.1998.

 

Hooper- Greenhill, E. Museums and the shaping of Knowledge. Routledge: London.1992.

 

Hooper- Greenhill, E. 1999.The Educational role of the museum,1989. ' What research says to museum educators about the family museum experience', Journal of museum Education. 14(2):9-11.

 

Hooper- Greenhill, E. Museum and Gallery Education. Leicseter University Press: London.1998.

 

משאבים אלקטרוניים:

Horizon Report, 2013 Museum Edition, “Emerging technologies for their potential impact on and use in museum education and interpretation”:

http://www.nmc.org/news/its-here-horizon-report-2013-museum-edition

“Invisible Pedagogies: Expanding the Concept of Education in Museums”: http://artmuseumteaching.com/2014/04/03/invisiblepedagogies/ http://centredart.bcn.cat/en/content/interview-mar%C3%ADa-acaso

“Interpreting the new museology,” by Max Ross: https://www2.le.ac.uk/departments/museumstudies/museumsociety/documents/volumes/ross.pdf

The Visitor Studies Association (VSA): http://visitorstudies.org/

Designing for meaning making in museums visitor-constructed trails using mobile digital technologies, 2010: http://www.lkl.ac.uk/people/kevin/phd/phd_final.pdf

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת