חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ט

  תערוכה וטקסט
  Exhibition and Text  
0897-4007-01
אמנויות | לימודי תעודה במוזיאולוגיה
סמ'  ב'1200-1400005 גלריה לאומנושיעור ות גב' תמיר טלי
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

הקורס נועד לבנות את הקשר בין מסורת המחשבה המערבית הביקורתית לבין הפרקטיקה האוצרותית החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים, לעמוד על מקורותיו ההיסטוריים והתיאורטיים ולהבין את השלכותיו על שדה האוצרות. מטרת הקורס היא להבחין בין עקרונות החשיבה האקדמית לבין החשיבה האוצרותית ולהבין כיצד האקדמיה מזינה את האוצרות, מבלי לכפות עליה את חוקיה. הקורס יעניק לתלמידים כלים תיאורטיים, פילוסופיים ומעשיים לפיתוח חשיבה ביקורתית ומורכבת שתוביל להבנת מושג התערוכה כאתר של שיח ומחשבה ולא כאירוע חזותי או למדני. תהליך הלמידה והמחשבה ייעשה באמצעות היכרות עם טקסטים תיאורטיים מתחום הפילוסופיה והאוצרות העכשווית, לצד תרגול אישי של כתיבה וניסוח והכרה בערך הכתיבה כפרקטיקה מרכזית בחשיבה האוצרותית.

Course description

This course aims to outline the connection between the Western tradition of critical thought and the curatorial practice, from the second half of the 20th century onwards: to trace its historical and theoretical origins and understand its influences on the curatorial field. The course's goal is to discern between the academic and curatorial disciplines of thinking and to observe how Academia nourishes curatorial thinking, without forcing its rules upon it. The course will provide students with theoretical, philosophical and practical tools to develop a critical understanding of the term 'exhibition' as a site of discourse and thought, rather than as a purely visual or scholarly event. The study process will focus on acquaintance with contemporary curatorial and philosophical texts, alongside writing exercises, fostering an understanding of writing as a central curatorial practice.

סילבוס מפורט

אמנויות | לימודי תעודה במוזיאולוגיה
0897-4007-01 תערוכה וטקסט
Exhibition and Text
שנה"ל תשע"ט | סמ'  ב' | גב' תמיר טלי

סילבוס מפורט/דף מידע

הפקולטה לאמנויות
התוכנית ללימודי תעודה במוזיאולוגיה ואוצרות ביקורתית


תערוכה וטקסט: בין מחשבה ביקורתית לכתיבה אוצרותית

Exhibition and Text: Critical Thinking and Curatorial Writing
תשע"ט, סמסטר ב'
2 ש"ס
0897.4007.01

דרישות הקורס:

  1. הנוכחות בשיעורים הינה חובה. סטודנט שייעדר יותר משלושה מפגשים לא יעמוד בדרישות הקורס (ציון 240).
  2. קריאת חומר הקריאה הנלווה לקורס
  3. מטלות כתיבה

 

מרכיבי הציון הסופי:

מטלת אמצע – 25%

מטלת סיום – 75%

ספרי רקע מרכזיים ומומלצים:

  • דרורית גור אריה (עורכת), מוזיאון: ערך שימוש, רסלינג, 2014
  • Paul O'Neill, The Culture of Curating and the Curating of Culture(s), MIT, London, 2012

 

קריאת חובה:

  • מריה לינד, "האוצרותי" (The Curatorial)
  • משה צוקרמן, "אסכולת פרנקפורט" בתוך: פרקים בסוציולוגיה של האמנות, הוצאת משרד הביטחון, 1996,  פרקים ד, ה ו, עמ' 47 – 78.
  • אירית רוגוף, "פניות," בתוך: דרורית גור אריה (עורכת), מוזיאון: ערך שימוש, רסלינג, עמ' 76 – 87.
  • Jean-Paul Martinon, “Thesis in the Philosophy of Curating,” in: The Curatorial, A Philosophy of Curating

 

פירוט ההרצאות:[*]


 

מפגש 1: 27.2.19, 12:15-15:45

1. גב' טלי תמיר: מבוא לחשיבה ביקורתית וכתיבה אוצרותית

12:15-13:45

מה בין אוצר ב-LOUVRE לאוצר ב – MOMA? מדוע האוצרות כרוכה בחשיבה ביקורתית?

ההרצאה תדון במהות הפרקטיקה האוצרותית כפעולה במרחב הציבורי וככזו יש לה מעמד משפיע ומהדהד, המחייב חשיבה ביקורתית והקשרית. נגדיר את כלי העבודה של האוצר ואת המושגים  בתוכם הוא פועל: תצוגה, חלל-תצוגה, קהל, אמנים, יצירות אמנות, ממסד, טקסט. נדון בהיסטוריה של התצוגה ככלי מתווך המאפשר ראייה נבדלת, נטולת הקשר, הקוראת למחשבה ולדיון. נבחין בין פירושים שונים למושג הביקורת ונלמד על עקרונות החשיבה הביקורתית ככלי רפלקסיבי, אנטי דוגמטי ומאתגר. ולבסוף – ייבחן מושג הטקסט והכתיבה כפרקטיקה שמגלמת חשיבה, דיון ומעורבות במסגרת השדה האוצרותי.

2.  גב' קרן גולדברג, מבקרת אמנות עצמאית: ביקורת האמנות כיום: תהיות וטעיות

14:15-15:45

לאחרונה ניכרת הידרדרות במעמדה של ביקורת האמנות – טורי הביקורת במגזיני האמנות נדחקים לסוף ומצטמצמים באורכם, ותפקיד המבקר הקלאסי כבר כמעט ואינו מאויש באופן אקסקלוסיבי. האם זהו סימפטום פוסט-מודרני המערער על עליונותו של המומחה? תוצאה של אופן הכתיבה והקריאה המקוטעים אונליין? השפעת לוואי של עולם האמנות הגלובלי, בו שולטים חילופים תכופים בין בעלי תפקידים ואינטרסים כלכליים? או שמא הסיבה נעוצה עמוק יותר, באופיו הייחודי של המעשה האמנותי, המאתגר שוב ושוב את החלתם של קריטריוני שיפוט וערך? ההרצאה תסקור בקצרה את ההיסטוריה של מעשה ביקורת האמנות החל מביקורת הסלונים של דניס דידרו ושארל בודלייר במאות ה-18-19, ותפנה אל השיפוט האסתטי של עמנואל קאנט בניסיון להבין את חשיבותו של מעשה ביקורת האמנות ואת תפקידיו השונים. היא תתמקד במצבה, בהיתכנותה, ובהיקף השפעתה של ביקורת אמנות עצמאית כיום, ותבקש לשרטט את דמותו של המבקר ביחס לבעלי תפקידים שונים, בעולם האמנות הגלובלי כמו גם המקומי.

קריאת חובה:

מפגש 2:  20.3.19,  10:15-11:45, 14:15-15:45

3. ד"ר שאול סתר: ולטר בנימין - ״משימת המבקר״

10:15-11:45

במפגש נדון במושג הביקורת, בביקורת אמנות וביקורת תרבות, בהיסטוריה של ביקורת האמנות בישראל, באסטרטגיות ביקורתיות מרכזיות, במשימות המבקר/ת ובאתוס של הביקורת. ולאחר מכן נחשוב יחד על משמעותה של ביקורת אמנות ממוסדת בעידן של ריבוי ערוצי ביטוי, עם הערעור על מושג הסמכות וכאשר ״כל אחד הוא אמן״.

4.  ד"ר רונית פלג, פילוסופית: מהי ביקורת? דיון בעקבות פוקו

14:15-15:45

העיסוק המתחדש של מישל פוקו בשאלות: מהי ביקורת? מהי עבודה ביקורתית? ומהי גישה ביקורתית?  הוא חלק מסדרת ההרצאות של פוקו בקולג' דה פראנס, בשנים: 1978-1979. בהרצאות אלו פוקו דן בהתפתחות תצורות חדשות של כוח בעת המודרנית, שאותן כינה : "ממשליות" (governmentality), ובהופעתו של עידן חדש של "גישה ביקורתית" , בתגובה להתפתחות מערכות הכוח הללו. טענתו המרכזית של פוקו היתה כי: בעידן המודרני, ההתנגדות  לממשליות לא לבשה  צורה של מענה שעניינו:  "איך לא להיות נשלט כלל?", אלא קבלה צורה של מענה שעניינו שאלה: "כיצד לא להיות נשלט כך, בשם עקרונות אלה, למען המטרות הללו, ובאמצעים ונהלים כאלה?"

בהרצאה זו נדון במושג ה"ממשליות" שטבע פוקו, וביחסים המשתרגים שבין ביקורת לבין ממשליות. נבחן היבטים שונים של הגישה הביקורתית, של מעשה ההתנגדות הביקורתי, ונחשוב את אפשרויותיו של המעשה הביקורתי בהווה.

קריאת חובה:

  • Michel Foucault, "What is Critique," in James Schmidt (ed.), What is Enlightenment? pp. 382-398
  • מישל פוקו, הנאורות מהי? בתוך: הנאורות- פרוייקט שלא נשלם? שש מסות על נאורות ומודרניזם (עורך: עזמי בזארה), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997, עמ' 79 – 97.

מפגש 3:  27.3.19, 14:15-15:45

5. 14:15-15:45 ד"ר רונית פלג, פילוסופית: בין הלשוני, המוסרי והפוליטי: דיון בעקבות  הדיפרנד של ז'אן-פרנסואה ליוטאר

14:15-15:45

בספרו החשוב הדיפרנד (1983), טען הפילוסוף הצרפתי ז'אן פרנסואה ליוטאר (Lyotard), כי הלשון היומיומית והשגורה – זו שכולנו לוקחים בה חלק בהקשרים שונים של המציאות – מחוללת עוולות ויוצרת קורבנות. הטענה החדשנית הזו הזמינה קשב חדש ללשון ולסדריה, וחייבה בחינה מחדש של השיחים השונים שבהם אנו משתתפים, או להם אנו עדים.  בהרצאה זו נדון בסדרי השיחים, ובמאבקים המתחוללים "מתחת למילים". לשם כך, נעסוק במושג המרכזי שטבע ליוטאר בשדה המחשבה הביקורתית וביקורת התרבות,  "הדיפרנד", ובמושגים הקשורים בו: מושגי הקורבן והעוולה, במשמעות המיוחדת שיש למושגים הללו בהגותו של ליוטאר. נבחן את הפוטנציאל הביקורתי של המושגים הללו, ואת ההשתמעויות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של הקשב החדש שהזמין ליוטאר ללשון ולסדריה.

קריאת חובה: ז'אן פרנסואה ליוטאר, "הדיפרנד", בתוך: תיאוריה וביקורת, מס' 8  (תרגום: אריאלה אזולאי), עמ' 139 – 150

 

מפגש 4:  10.4.19, 12:15-16:00

6. 12:15-13:45 ד"ר תמר מאיר: שאלת הציטוט והמקור בטקסטים תיאורטיים

12:15-13:45

מהי כתיבה אוצרותית אפקטיבית? איך מייצרים תמהיל מוצלח המשלב מקורות חיצוניים שלא יאפילו על הכתיבה המקורית/עצמאית של האוצר/ת, וכיצד לייצג מקורות אלה על הצד הטוב ביותר? במסגרת סדנה זו נסקור סגנונות שונים של כתיבה אוצרותית, נלמד להעריך אותם, ונתבונן באופן ביקורתי על שימושים שונים במקורות חיצוניים.

הצגת פרויקט אמצע הקורס (לחופשת הפסח): ביקור בתערוכה מוצגת (הבחירה באישור המרצה) וכתיבת עבודה בעלת שני חלקים: החלק הראשון (1-2 עמודים) הוא דו"ח קריאה שמתייחס לתרומתו של הטקסט האוצרותי להבנת התערוכה (או העדרה של תרומה זו), ניתוח הקשר בין הטקסט למוצג בתערוכה, בעיות והבהרות. החלק השני (1-2 עמודים) הוא כתיבת ביקורת על התערוכה. תאריך ההגשה: 10.5.

7. 14:15-15:45 ד"ר רונית פלג, פילוסופית: מהו הפוליטי? מה  בין הפוליטי לאסתטימהי אמנות פוליטית? דיון בעקבות ז'אק רנסייר

14:15-15:45

לאורך כל  כתיבתו המגוונת על האסתטי ועל הפוליטי, הפילוסוף העכשווי ז'אק רנסייר שב והדגיש  כי אינו היסטוריון של אמנות, ואינו  פילוסוף של פוליטיקה, וכי השאלה המעסיקה אותו היא: איזה מרחב נוף ניתן לתאר כמרחב שהוא מקום מפגש בין פרקטיקה אמנותית לבין פרקטיקה פוליטית? עוד העיר, כי בכל מחקריו התעניין בדרך שבה נמתחים גבולות המגדירים פרקטיקות מסויימות כאמנותיות או כפוליטיות, ובשאלה: כיצד ניתן למתוח אותם מחדש? הדאגה הבסיסית שהניעה את כל כתיבתו המגוונת של רנסייר היתה לטענתו אחת: המאמץ להצביע על הממד האסתטי של החוויה הפוליטית, ועל הממדים הפוליטיים של  החוויה האסתטית. רנסייר הדגיש, כי מעולם לא ניסה להציע תיאוריה כללית אודות היחסים שבין האסתטי לפוליטי, אלא יותר להציע זיקות, כיוונים, לסמן פתילים, ולתעד את המקומות שבהם הם נשזרים זה אל זה.

בהרצאה זו נדון  בדרכים החדשות שרנסייר  מציע לבחינת היחסים המפותלים שבין האסתטי לבין הפוליטי. לשם כך, נבאר את  המושג: "חלוקת החושי" , שהוא המושג הביקורתי החשוב  שרנסייר טבע בהגותו, ונבחן את הפוטנציאל הביקורתי העכשווי של המושג, הן לבחינה מחדש של מה שמוגדר כפוליטי, והן לבחינה מחדש  של  מה שמוגדר כאמנות, כולל כאמנות פוליטית, או אמנות ביקורתית. בעקבות רנסייר נשאל: מהי אמנות פוליטית ? מהי האפקטיביות הפוליטית האפשרית של האמנות? ומדוע  האמנות הביקורתית, או האמנות הפוליטית, נכשלת שוב ושוב מבחינת האפקטיביות הפוליטית הממשית שלה?

קריאת חובה:

ז'אק רנסייר, הפרדוקסים של האמנות הפוליטית, בצלאל, כתב עת לתרבות חזותית וחומרית , גיליון 2 יוני 2015.

מפגש 5 :  15.5.19, 10:15-11:45, 14:15-15:45

8.   15.5.19, 10:15-11:45, מר מיכאל גורדון, מעצב גרפי: ספר אמנות

10:15-11:45

ההרצאה תעסוק בהיותו של ספר/קטלוג האמנות חלל ואובייקט שבו מתרחש ״אירוע״, שיוסבר באמצעות מגוון דוגמאות מעבודתי ודיון עקרוני במושג ה״דף״ – במובנו הממשי והמטאפיזי – תוך ביסוס קשר הגומלין בין הצורה כתורמת למשמעות, לבין התוכן.

קריאת חובה:

  • מיכאל גורדון בשיחה עם דפנה רז, מתוך קטלוג התערוכה: "מיכאל גורדון: דפוסים", מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003
  • יונה פישר, "הקטלוג כשלעצמו", מתוך קטלוג התערוכה: "מיכאל גורדון: דפוסים", מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003

9. 14:15-15:45 ד"ר עירן דורפמן, החוג לפילוסופיה: מה משיג המושג? על היחס בין תיאוריה ועולם באקדמיה ובמוזיאון מושג וקהל

14:15-15:45

בהרצאה זו אציע לחשוב מחדש את היחסים בין המושג ובין הדבר - בין התיאוריה ובין העולם - תוך השוואה בין עולם האקדמיה לעולם האמנו וקהליו. בפרט, אציע לחשוב על הפעולה האוצרותית כלוקחת חלק פעיל בתוך עולם של שפה ומושגים, וככזו כפעולה ממשיגה: בבחירת עבודות מסוימות ובהצבתן באופנים שונים האוצר/ת מרכיב/ה משפטים בשפה, משפטים שבתורם יוצרים מילים חדשות, וכיצד אלו באים לידי בטוי ביחס לקהל הצופה.

אך כשם שבעולם האקדמיה גדול הפיתוי להסתמך על התיאוריות הקיימות ולהכפיף להן את העולם, כך גם בעולם האוצרות אנו נתקלים בתערוכות המשעבדות את האמנות לטובת המושג. ומנגד, ניסיון להתנכר למושג ולהתחבר לחומריות טהורה פירושו שימוש לא ביקורתי במושגים קיימים. כיצד אפוא לשמור על המתח בין פעילות בשפה לבין חידושה? אקווה להאיר סוגייה זו באמצעות ההקבלה בין המעשה התאורטי והמעשה האוצרותי, מול חווית הקהל בתערוכה.

קריאת חובה: סוזאן סונטאג, ״נגד הפרשנות״, מתוך:  המדרשה, גיליון 12, סתיו 2009, עמ' 29 - 39

מפגש 6:  29.5.19, 14:15-15:45, גב' טלי תמיר, מפגש מסכם

 

10. גב' טלי תמיר, מפגש מסכם

דיון על האופן שבו התכנים והרעיונות שנלמדו בקורס משתלבים בעבודת הכתיבה והחשיבה האוצרותית. איך מפעילים גישה ביקורתית על נושאי מחקר? ניתוח טקסט אוצרותי, דיון בעבודות האמצע שהוגשו בקורס, והצגת עבודת הסיכום בקורס.

עבודת הסיכום בקורס היא כתיבת טקסט קונספט לתערוכה שעתידה להיות פרויקט הגמר של הסטודנט (3-4 עמודים). הטקסט יפרט את שם התערוכה, רעיון התערוכה, מחקר אמנים, מחקר מקורות וספרות. תאריך ההגשה: 26.6.19

 

[*] הקורס כולל 13 מפגשים: 10 הרצאות, סיור אחד, ו-2 מפגשי הנחיה

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת