חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ט

  היסטוריות ותאוריות של אוצרות II
  Histories and Theories of Curating, II  
0897-4004-01
אמנויות | לימודי תעודה במוזיאולוגיה
סמ'  א'1400-1600005 גלריה לאומנושיעור ות ד"ר מאיר תמר
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

קורס זה הינו מבוא ביקורתי להיסטוריות ותאוריות של אוצרות. הוא מורכב מסדרה של הרצאות אורחים
שסוקרות מגוון רב של פרקטיקות אוצרותיות – אוצרות מוזיאלית, אוצרות עצמאית, אוצרות דיגיטלית,
אוצרות חברתית, ועוד. הקורס כולל פרקים מרכזיים בתולדות האוצרות הישראלית )מבית הנכות
בצלאל, דרך הקמת מוזיאון ישראל ועד לתערוכות של דמויות מפתח, כמו שרה ברייטברג-סמל, שרית
שפירא, ועוד(. כמו כן, עוסק הקורס בתמורות שחלו בעולם האוצרות העכשווי, שאינו עוד ממוקד אוספים
ואובייקטים בלבד. מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים לתהליכים אוצרותיים: החל מבניית רציונל
לתערוכה, דרך מחקר, תכנון התערוכה, עיצובה, ועוד.

Course description

This course is a critical introduction to the history and theory of curating. It is composed out of a series of guest lectures that survey a wide variety of curatorial practices – museum curatorship, independent curatorship, digital curatorship, social curatorship, etc. The course includes dominant chapters in the history of Israeli art exhibitions (from Bezalel, through the opening of the Israeli museum, all the way to exhibitions by key contemporary curators, like Sara Breitberg-Semel, Sarit Shapira, et al.). Furthermore, this course addresses critical shifts that have taken place in contemporary curatorship, which no longer focuses on collections and objects alone. The purpose of this course is to familiarize students with curatorial processes: from the conceptualization of an exhibition, through research, exhibition planning, design, etc. 

סילבוס מפורט

אמנויות | לימודי תעודה במוזיאולוגיה
0897-4004-01 היסטוריות ותאוריות של אוצרות II
Histories and Theories of Curating, II
שנה"ל תשע"ט | סמ'  א' | ד"ר מאיר תמר

סילבוס מפורט/דף מידע

 

הפקולטה לאמנויות

 התוכנית ללימודי תעודה במוזיאולוגיה ואוצרות ביקורתית

 

היסטוריות ותאוריות של אוצרות, II

 Histories and Theories of Curating, II

 תשע"ט, סמסטר א'

 2 ש"ס

 0897.4004.01

 מסגרת הקורס: שו"ת במסגרת לימודי תעודה במוזיאולוגיה ואוצרות ביקורתית

 שם המרצה: ד"ר תמר מאיר

 דואר אלקטרוני: mayertamar@tauex.tau.ac.il

 שעות קבלה: בתיאום מראש במייל

 תאור הקורס:

 קורס זה הינו מבוא ביקורתי להיסטוריות ותאוריות של אוצרות. הוא מורכב מסדרה של הרצאות אורחים שסוקרות מגוון רב של פרקטיקות אוצרותיות – אוצרות מוזיאלית, אוצרות עצמאית, אוצרות דיגיטלית, אוצרות חברתית, ועוד. הקורס כולל פרקים מרכזיים בתולדות האוצרות הישראלית (מבית הנכות בצלאל, דרך הקמת מוזיאון ישראל ועד לתערוכות של דמויות מפתח, כמו שרה ברייטברג-סמל, שרית שפירא, ועוד). כמו כן, עוסק הקורס בתמורות שחלו בעולם האוצרות העכשווי, שאינו עוד ממוקד אוספים ואובייקטים בלבד. מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים לתהליכים אוצרותיים: החל מבניית רציונל לתערוכה, דרך מחקר, תכנון התערוכה, עיצובה, ועוד.

This course is a critical introduction to the history and theory of curating. It is composed out of a series of guest lectures that survey a wide variety of curatorial practices – museum curatorship, independent curatorship, digital curatorship, social curatorship, etc. The course includes dominant chapters in the history of Israeli art exhibitions (from Bezalel, through the opening of the Israeli museum, all the way to exhibitions by key contemporary curators, like Sara Breitberg-Semel, Sarit Shapira, et al.). Furthermore, this course addresses critical shifts that have taken place in contemporary curatorship, which no longer focuses on collections and objects alone. The purpose of this course is to familiarize students with curatorial processes: from the conceptualization of an exhibition, through research, exhibition planning, design, etc.

 דרישות הקורס:

  1. הנוכחות בשיעורים הינה חובה. סטודנט שייעדר יותר משלושה מפגשים לא יעמוד בדרישות הקורס (ציון 240).
  2. קריאת חומר הקריאה הנלווה לקורס
  3. מטלת כתיבה (ללא ציון)

 מרכיבי הציון הסופי: נוכחות.

 ספרי רקע מרכזיים ומומלצים:

 בוריס גרויס, כח האמנות, פיתום, תל אביב, 2009

 יעל אילת ון-אסן, לחשוב מוזיאונים מחדש, הקיבוץ המאוחד, 2016

 A Companion to Museum Studies, Sharon Macdonald (Ed.), Wiley-Blackwell, 2010.

 קריאת חובה:

 שרה ברייטברג-סמל, "דלות החומר באמנות ישראלית," בתוך הקטלוג.

 Brian O'Doherty, “Inside the white cube: notes on a gallery space,” In: Inside the White Cube: The Ideology of the Gallery Space, California: University of California Press, 2000, pp. 13-34.

 פירוט המפגשים:

 מפגש 1

 7.11.2018, 12:00 – סיור במרכז ההנצחה בטבעון

 מפגש 2

 28.11.2018, 12:15 – גב' טלי תמיר, אוצרת עצמאית – היסטוריה של אוצרות ישראלית 1 : ראשית המוזיאולוגיה בארץ-ישראל

 ההרצאה תסקור את התחלות פרקטיקות התצוגה המוזיאלית בישראל, את צמיחת מושג 'התערוכה' ואת ראשית הפעולה האוצרותית בארץ ישראל מימי ראשית בצלאל ועד קום המדינה. התערוכה תדון בתערוכות של "בצלאל"בארץ ובעולם, בהקמת "בית הנכות בצלאל", באופי אוספיו ובדמות האוצר הראשוןמרדכי נרקיסבסיום נשרטט קווים לתחילת הפעילות הגלריסטית המסחרית בתל אביב, בשנות השלושים. מי יזם את הפעילות האוצרותית, לאילו קהלים נועדה, וכיצד צמחה בארץ קהילת אמנות.

 קריאת חובה:

 גדעון עפרת,  "בית הנכות בצלאל", 1906 – 1929, בתוך: שילה נורית (עורכת), "בצלאל" של שץ, 1906 – 1929, מוזיאון ישראל, תשמ"ג, עמ' 317 – 338.

מפגש 3

12.12.2018, 10:15 - גב' טלי תמיר, אוצרת עצמאית היסטוריה של אוצרות ישראלית 2: מבית הנכות "בצלאל" למוזיאון ישראל

 המעבר מבית הנכות של בצלאל ברחוב שמואל הנגידל"מוזיאון ישראל" הגדול בעמק המצלבה היה כרוך בתהליכי צנזורה עמוקים ובשינויי קונספציה מרחיקי-לכת לגבי מהות אוספי האמנות ואופיו של המוזיאון הלאומי. מה יהיו ההבדלים ביניהם? מה אמור להכיל מוזיאון לאומי? אילו אמנים ירדו למחסנים ואילו ישארו על הקירות ויזכו לנראות? ואיזו תערוכה נבחרה לפתיחת המוזיאון הלאומי של מדינת ישראל? מי היו יוזמי השינוי וקברניטיו ומה היה חלקם של אנשי האמנות ואנשי המדינה בסיפור הקמת המוזיאון הייצוגי של ישראל.

 קריאת חובה:

 טלי תמיר, "החלום, המימוש והקונספציה: מבית הנכות למוזיאון ישראל," בתוך האתר: talitamir.com, תחת: "פרסומים".

 קריאת רשות:

 סאלי הפטל נוה, " תערוכה תמידית" בתוך: קטלוג התערוכה של נבט יצחק, תערוכה תמידית, המרכז לאמנות עכשווית (CCA), אוקטובר 2018.

 מפגש 4

 12.12.2018, 12:15 - גב' טלי תמיר, אוצרת עצמאית היסטוריה של אוצרות ישראלית 3 : תערוכות מכוננות משנות ה-70 ואילך: יונה פישר וכינון האמנות הקונספטואלית בישראל: "מושג +אינפורמציה" (1971); "רישום מעל ומעבר" (1973); "סדנה פתוחה" (1975)

 ההרצאה תדון בדמותו של האוצר, חתן פרס ישראל באוצרות, יונה פישר, מי שייסד בארץ את האוצרות העכשווית והגדיר את המושג "אמנות קונספטואלית" בראשית שנות השבעים. נדון בשלוש תערוכות-מפתח מכוננות שאצר פישר, שכל אחת מהן הביאה איתה חידוש בחשיבה ובהבנת האמנות בארץ. בהשראת וילם סנדברג, מורו ורבו של פישר, נוצרו דפוסי עבודה ושיח בין אוצרים לאמנים ונולדה כאן "האמנות העכשווית".

 קריאת רקע: קטלוג התערוכות: "מושג ואינפורמציה," "רישום מעל ומעבר," ו"סדנה פתוחה."

 מפגש 5

 12.12.2018 – 14:15 – גב' נועה גור, אמנית - התצוגה המוזיאלית 1: דרכי נראות במוזיאון

 ההרצאה תעסוק בסקירה של עבודות אמנות נבחרות העוסקות בנושא המוזיאון והתצוגה, בהן היצירה ״מחזירה מבט״ ומשקפת את המערכת המציבה את התנאים לנראותה.

 בתחילתה נדון ברעיונותיו של טוני בנט לגבי לידתו של המוזיאון במקביל למדינת הלאום והתבססותו של זה כערוץ תקשורת לגיטימי בין הנתין לריבון, שהחליף את פומביותה רבת השנים של הענישה וההתאכזרות בציבור. מחשבות אלו לגבי החלל המוזיאלי כאתר של ראיה ונראות ושל פיקוח רב כיווני, אתר שבו המבקרים סוקרים את העבודות, החללים ומבקרים אחרים אך עם זו תנועתם בחלל מכוונת ומפוקחת, מקבלים תוקף ביצירות רבות. ההרצאה תוקדש ליצירות ולפעולות אמנותיות אשר התייחסו למוזיאון כחלל של ראיה ונראות סימולטנית כמו גם כאתר הקושר בין נראות אופטית להכרה אזרחית (למשל הקבוצה הפמיניסטית גרילה גירלס שתבעה שיוויון בצורת ייצוג במוזיאונים או G.U.L.F  המתייחסים לתנאי העבודה בבניית שלוחת הגוגנהיים במפרץ עומן, בנוסף לאמנים המתייחסים לראיה, ייצוג,  ופיקוח אציג גם מעבודותי: ״צבעים אמיתיים״ ״שדה״ ו״דרכי נראות״ העוסקות בהיבטים אלו במוזיאון.

 קריאת חובה:

 "המוזיאון שאיננו," מאת אלנה פיליפוביץ בתרגום גליה יהב ויוענה גונן

 Tony Bennett, “The Exhibitionary Complex,” New Formations 4 (Spring 1988), pp. 73-102.

 מפגש 6

 19.12.2018 – 12:30 – סיור: תערוכה באגף הנוער במוזיאון ישראל (גב' שיר מלר-ימגוצ'י)

 מפגש 7

 26.12.2018 – 10:15 – גב' טלי תמיר, אוצרת עצמאית – היסטוריה של אוצרות ישראלית 4: תערוכות זהות: שרה ברייטברג-סמל: "דלות החומר"

 ההרצאה תתמקד בתערוכות שעסקו בשאלות יסוד של הזהות הישראליתדלות החומר הסוציאליסטית ועוד. נעסוק באוצרים מרכזיים שניסחו שאלות חשובות באמצעות תערוכות מחקר שהפכו לציוני דרך בשיח האמנות והתרבות הישראלית.

 קריאת חובה: שרה ברייטברג-סמל, "דלות החומר," בתוך הקטלוג.

 מפגש 8

 26.12.2018, 12:15 – ד"ר יעל אילת, אוצרת הגלריה, המכון הטכנולוגי, חולון – התצוגה המוזיאלית 1: מרחב וזמן במוזיאונים במאה ה-21: זמן-אמת ומרחבים היברידיים

 העידן הנוכחי הינו עידן של גופים מורחבים אלקטרונית המתקיימים על קו התפר שבין המציאות הממשית והווירטואלית. במסגרתו מודלים מרחביים וטמפורליים מסורתיים מקבלים מופעים חדשים, והם מפורקים ומורכבים מחדש בכדי להתאימם למציאות המושתתת על היברידיזציה של מרחבים אלה. בהקשר זה משתנים גם המודלים המוזיאליים הבאים לידי ביטוי בטיפולוגיות אדריכליות חדשות המתאפשרות באמצעות טכנולוגיות של אדריכלות דיגיטלית, ביחסים חדשים בין המוזיאון למרחב בתוכו הוא ממוקם, ברב מימדיות ואי-לינאריות וביחסי זמן-מרחב המכוננים במציאות של זמן-אמת. במסגרת הרצאה זו, ייבחנו  מודלים אדריכליים שונים במוזיאונים וכן תבחנה השלכות שילובו של המרחב הווירטואלי על אופני הפעולה של המוזיאונים כיום.

 קריאת חובה:

יעל אילת ון-אסן, "המרחב המוזיאלי ויחסי זמן מרחב חדשים" בתוך: לחשוב מוזיאונים מחדש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016, עמ' 59-91.

 מפגש 9

 26.12.2018, 14:15 – ד"ר יעל אילת, אוצרת הגלריה, המכון הטכנולוגי, חולון התצוגה המוזיאלית 2: מהו ה"אמיתי"? שאלת האותנטיות במוזיאונים

 אחד המאפיינים המרכזיים שייחדו את המוזיאון ממוסדות אחרים שהציגו אובייקטים הוא הצגתם של אובייקטים אותנטיים. אלה הוצגו על פי רוב לא רק בזכות ערכם האסתטי או המידע שהעבירו אלא על סמך מקורם, הוודאות באשר לאותנטיות שלהם וזיקתם לדבר ה"אמיתי". עם העברת הדגש בפעילות המוזיאלית בשנים האחרונות, מהאובייקט המוזיאלי לחוויה המוזיאלית, מתרחבת גם המשמעות של מושג האותנטיות המוזיאלית.

 קריאת חובה:

 Hilde Hein, The Museum in Transition. A Philosophical Perspective, Washington: Smithsonian Books, 2000, pp. 69-87.

 מפגש 10

 2.1.2019, 12:15 – ד"ר ערן אריה, אוצר לארכיאולוגיה, מוזיאון ישראל – להציג את התנ"ך: אוצרות וארכיאולוגיה במוזיאון הלאומי

 ההרצאה תעסוק בשיקולים אוצרותיים באריגת הנרטיב של תצוגת הקבע של תקופת הברזל במוזיאון ישראל. כמו כן, יוצגו מבחר סיפורים של "מאחורי הקלעים" בעבודה המוזיאלית בעת הקמת התערוכה: החל מהשימור והשחזור, הרצון להגיע לקהל, שיווק ופרסום, כתיבת הקטלוג התערוכה, המחשות (מדיה) ועוד.

 מפגש 11

 2.1.2019, 14:15 - ד"ר ערן אריה, אוצר לארכיאולוגיה, מוזיאון ישראל – אתגרים במוזיאולוגיה ארכיאולוגית

 האתגרים והלבטים המקצועיים העומדים בפני האוצרים בדרכו הארוכה של החפץ מהחפירה ועד לוויטרינה יעמדו בלבה של ההרצאה. נבחן את הגופים האמונים על שמירת עתיקות בישראל, ונעלה שאלות הנוגעות לאתיקה ארכיאולוגית (אספנות, זיופים, וכו'). ההרצאה תציג במבט ביקורתי נוקב את הסיפור הלא יאומן על משה דיין ויחסו לארכיאולוגיה; את אוסף קלארק שאולי אבד לעד; סיפור נשכח על זיופים "אדומיים" מראשית המאה ה-20, ועוד .

 מפגש 12

 09.01.2019, 12:15 – גב' הדס קידר, אוצרת חברתית, המרכז לאמנות עכשווית ערד אוצרות בפריפריה I : המפנה החברתי באמנות עכשווית

 אמנות מעורבת חברתית; אמנות גרילה; התערבויות אורבניות; מחקר-פעיל פוסט-סטודיו; תרבות קיימות; אמנות מערובת קהילה; אמנות חברתית - מילים אלו מופיעים היום בתיאורי פעולות של אמניות/ים, ובטקסטים של תיאורטיקנים שעוסקים באמנות העכשווית בהקשר העירוני.

 המפנה החברתי באמנות העכשווית בעשורים האחרונים, דוחה את האמנות המבוססת-אובייקט לטובת מגמה שמאפיינה כוללים יציאה מן הקובייה הלבנה אל המרחב הציבורי, וניסיון לערב אוכלוסיות שאינן נמנות עם קהל האמנות בפעילות אמנותית.

 מגמה זו קשורה לתחושת האחריות שחווים אמנים על הקהילה הקרובה להם ורצונם לתרום לקהילה זו מהידע והניסיון שיש להם. ניתן לחשוב על תחושת אחריות זו בהקשר של מה שפוקו מכנה ה"קפיטל האנושי": סך כל ההרגלים, הכישורים, והנורמות שהיחיד יורש מהמשפחה הקרובה ומהשדה המקצועי.

 את הקפיטל האנושי אמנים מבקשים לגייס עבור ביסוס אוכלוסיות מוחלשות. הסכנות של הדבר קשורים ל'שימוש' שעושות הרשויות העירוניות והמדיניות באותה תחושת מחויבות ובקפיטל האנושי שאמנים מעמידים לרשותםהרשויות מזהות את אותה אנרגיה ככזו שעשויה לייצר תהליך של 'שיפור אורבני' בשכונות בעייתיות.

 תהליך זה לא רק דוחק את האוכלוסיות החלשות מחוץ לשכונות מגורים, האמנים מוצאים את עצמם נדחקים מחוץ לאזורים בהם הם פעלו בשל יוקר המחיה.

 קריאת רקע:

 Nancy Fraser, “Rethinking the Public Sphere: A Contribution to the Critique of Actually Existing Democracy,” Social Text, No. 25/26 (1990), pp. 56-80.

 Nikos Papastergiadis, “What is the South?” South as a State of Mind, Arts and Culture Publication, 2017.

 Art in the Periphery of the Center, Christoph Behnke, Cornelia Kastelan, Valerie Knoll, and Ulf Wuggenig (Eds.), pp. 1-37.

 מפגש 13

 09.01.2019, 14:15 – גב' טלי תמיר, אוצרת עצמאית – היסטוריה של אוצרות ישראלית 5: תערוכות זהות: יגאל צלמונה – "קדימה – המזרח באמנות ישראל"; שרית שפירא – נדודים; טל בן צבי: "שפת אם"

 ההרצאה תתמקד בתערוכות שעסקו בשאלות יסוד של הזהות הישראליתהזהות המזרחית האוריינטלית, הזהות המזרחית הפוליטית, מורשת הנדודים וחיפושי הדרך, ועוד. שלושה אוצרים מרכזיים שניסחו שאלות חשובות באמצעות תערוכות מחקר שהפכו לציוני דרך בשיח האמנות והתרבות הישראלית.

 קריאת רשות:

 יגאל צלמונה, "מזרחה! מזרחה? על המזרח באמנות הישראלית", בתוך: קדימה, המזרח באמנות ישראלמוזיאון ישראל, ירושלם, 1998.

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת