חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ט

  האוסף - היבטים תיאורטיים ומעשיים
  The Collection - Theory and Practice  
0897-4002-01
אמנויות | לימודי תעודה במוזיאולוגיה
סמ'  א'1200-1400005 גלריה לאומנושיעור ות ד"ר מאיר תמר
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

קורס זה עוסק במוזיאון כמוסד תרבות ובמקומו של האוסף המוזיאלי בחברה של ימינו. נלמד על סוגים
שונים של מוזיאונים בישראל—מוזיאונים היסטוריים, מוזיאוני טבע, מוזיאוני מדע, מוזיאונים לאמנות
)ולתרבויות ספציפיות(, ועוד. היכרותם של הסטודנטים עם החלוקה הדיסציפלינרית בין המוזיאונים
חשובה, ביתר שאת, לאור "שבירת הקירות" ההולכת וגוברת בין סוגי המוזיאונים השונים )מוצגים
ממוזיאונים היסטוריים או ממוזיאוני טבע מושאלים לתערוכות אמנות, ולהפך(. במסגרת הקורס
הסטודנטים ילמדו על בניית פרוגרמה מוזיאלית, מרכיביה, דרכים להגשמתה ולהערכתה. הם יכירו
סוגיות מעשיות ומנהליות שקשורות למוזיאון ולטיפול באוספיו: חוק המוזיאונים, אכסון האוסף, תאורה
מוזיאלית, ופרקטיקות של שימור.

Course description

This course explores the museum as a cultural institution, and the role of its collections in today’s society. We will learn on different types of museums in Israel—historical museums, natural history museums, science museums, art museums (also cultural-specific), etc. As the split between these categories begins to dissolve (artifacts from historical or natural museums are exhibited in art shows, and vice versa), it is of utmost importance that students will learn about these traditional disciplinary definitions. We will learn about the conceptualization process of a museum’s vision, what it entails, how to realize it and evaluate it. Students will also learn about museum administration and collection care: the Israeli law of museums, collection maintenance, museum lighting, conservation challenges and practices. 

סילבוס מפורט

אמנויות | לימודי תעודה במוזיאולוגיה
0897-4002-01 האוסף - היבטים תיאורטיים ומעשיים
The Collection - Theory and Practice
שנה"ל תשע"ט | סמ'  א' | ד"ר מאיר תמר

סילבוס מפורט/דף מידע

 

הפקולטה לאמנויות

 התוכנית ללימודי תעודה במוזיאולוגיה ואוצרות ביקורתית

 

 האוסף: היבטים תיאורטיים ומעשיים

 The Collection – in Theory and Practice

 

תשע"ט, סמסטר א'

 2 ש"ס

0897.4002.01 

מסגרת הקורס: שו"ת במסגרת לימודי תעודה במוזיאולוגיה ואוצרות ביקורתית

שם המרצה: ד"ר תמר מאיר

דואר אלקטרוני: mayertamar@tauex.tau.ac.il

שעות קבלה: בתיאום מראש במייל

תאור הקורס:

 קורס זה עוסק במוזיאון כמוסד תרבות ובמקומו של האוסף המוזיאלי בחברה של ימינו. נלמד על סוגים שונים של מוזיאונים בישראל—מוזיאונים היסטוריים, מוזיאוני טבע, מוזיאוני מדע, מוזיאונים לאמנות (ולתרבויות ספציפיות), ועוד. היכרותם של הסטודנטים עם החלוקה הדיסציפלינרית בין המוזיאונים חשובה, ביתר שאת, לאור "שבירת הקירות" ההולכת וגוברת בין סוגי המוזיאונים השונים (מוצגים ממוזיאונים היסטוריים או ממוזיאוני טבע מושאלים לתערוכות אמנות, ולהפך). במסגרת הקורס הסטודנטים ילמדו על בניית פרוגרמה מוזיאלית, מרכיביה, דרכים להגשמתה ולהערכתה. הם יכירו סוגיות מעשיות ומנהליות שקשורות למוזיאון ולטיפול באוספיו: חוק המוזיאונים, אכסון האוסף, תאורה מוזיאלית, ופרקטיקות של שימור.

 This course explores the museum as a cultural institution, and the role of its collections in today’s society. We will learn on different types of museums in Israel—historical museums, natural history museums, science museums, art museums (also cultural-specific), etc. As the split between these categories begins to dissolve (artifacts from historical or natural museums are exhibited in art shows, and vice versa), it is of utmost importance that students will learn about these traditional disciplinary definitions. We will learn about the conceptualization process of a museum’s vision, what it entails, how to realize it and evaluate it. Students will also learn about museum administration and collection care: the sraeli law of museums, collection maintenance, museum lighting, conservation challenges and practices.

 דרישות הקורס:

  1. הנוכחות בשיעורים הינה חובה. סטודנט שייעדר יותר משלושה מפגשים לא יעמוד בדרישות הקורס (ציון 240).
  2. קריאת חומר הקריאה הנלווה לקורס
  3. מטלות כתיבה

 מרכיבי הציון הסופי:

מטלת סיום – 100%

ספרי רקע מרכזיים ומומלצים:

 אריאלה אזולאי, אימון לאמנות: ביקורת הכלכלה המוזיאלית, הקיבוץ המאוחד, 1999

Douglas Crimp, On the Museum’s Ruins, Cambridge, MA: MIT Press, 1993

 קריאת חובה:

 אריאלה אזולאי, "בדלתיים פתוחות," תאוריה וביקורת 4 (1993), עמ' 79-95.

 Douglas Crimp, “On the Museum’s Ruins,” in: On the Museum’s Ruins, Cambridge, MA: MIT Press, 1993, pp. 44-64.

 פירוט המפגשים:

מפגש 1

 17.10.2018, 14:15 - גב' שלומית נמליך, יועצת במחלקה למוזאונים, משרד התרבותהאוסף: היבטים תאורטיים, חוק המוזיאונים

 בהרצאה אדבר על מטרת חיקוק חוק המוזאונים והתקנת התקנות לפיו, מהי הכרה על פי חוק זה, מה נדרש כדי להיות מוזאון מוכר ע"פ החוק, מהם החובות והזכויות של מוזאון הזוכה לקבל הכרה. אסביר מהי מועצת המוזאונים והנושאים שבהם היא מייעצת. אפרט את פעילות המחלקה למוזאונים במשרד התרבות וכיצד ניתן להיעזר בה.

 מפגש 2

 24.10.2018, 14:15 - גב' טל קובו, אוצרת עצמאית – אוצרות במוזיאונים היסטוריים I: Immigration/emigration

 תופעת ההגירה מוכרת לנו משחר ההיסטוריה והיא סוגיה משמעותית העומדת על סדר היום הפוליטי בעולם כולו וגם בישראלתהליכי  נדידה והתיישבות שינו את ההיסטוריה ומשנות את העתיד בכל מדינות העולםכתופעה היסטורית חברתית וגיאוגרפית (ולא רק!) מוקדשים מוזיאונים רבים לנושא זה ברחבי העולם. הרצאה זו תציג מוזיאוני הגירה באופן השוואתי: באמצעות בחינת הקונספטים ואמצעי ההמחשה השונים, נוכל לעמוד על הבדלים חברתיים, תרבותיים, כלכליים ואף פוליטיים העומדים בבסיס הנרטיבים השונים שמציעים מוזיאונים אלו.

 קריאת חובה:

 נורה פ', "בין זיכרון להיסטוריה: על הבעיה של המקום," זמנים, 44, עמ' 9-15

 קריאת רשות:

 Diana Pardue, “Ellis Island Immigration Museum,” In: Museum International The site museum, no. 223 (vol. 56, no. 3, 2004).

 מפגש 3

 31.10.2018, 14:15 – פרופ' תמר דיין, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט  - המוזיאון לטבע 1: אוסף המגוון הביולוגי

 הלב של מוזיאוני טבע הם אוספי טבע המתעדים את המגוון הביולוגי ובחלק מן המוזיאונים גם את הטבע הדומם (סלעים, מינרלים, מטאוריטים וכו'). מדובר באוספים מגוונים הכוללים מאובנים (חלקם קדומים ביותר), פוחלצים, פריטי אוסף משומרים באלכוהול, שמורים על סיכות, מפוחלצים ועוד. מכיוון שבעולם מוכרים כמעט 2 מיליון מינים ויש הערכה של סה"כ בין 10 ל-30 מיליון מינים של יצורים חייםמדובר באוספים עשירים מאד ובמספר כולל עצום של פריטי אוסף החוצים את המיליארד בעולם. אוספים אלו הם ארכיון דינאמי של הטבע וערכם בפיזור הגיאוגרפי, העתי והטקסונומי שלהם. האוספים מהווים בסיס למחקר בתחומים מגוונים ובהם טקסונומיה וסיסטמטיקה (מיון עולם החי), אבולוציה, אקולוגיה, ביוגיאוגרפיה ועוד. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב הוא תשתית מחקר לאומית בתחום הטבע ובהתאמה הוא אחראי לתיעוד של טבע הארץ ולמחקר הטבע הזה.

 קריאת רשות:

 Andrew VSuarez and Neil DTsutsui, “The Value of Museum Collections for Research and Society,” Bioscience 54, no. 1 (2004):66-74.

 מפגשים 4 ו-5

 14.11.2018, 10:15, 12:15 - ד"ר שרון לאור-סירק, אוצרת מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, באר-שבעדילמות בהצגת אמנות ותרבות האסלאם במוזאונים ברחבי העולם

 בהתחשב בהגירה של פליטים מוסלמים לאירופה, בטרור המוסלמי וההקצנה בשיח הפוליטי בישראל ובעולם, לא קל כיום להציג  תערוכות המתמקדות באמנות ובתרבות האסלאם בארצות המערבאם זאת במהלך השנים האחרונות נערך שיפוץ נרחב של האולמות המציגים את אמנות ותרבות זו במוזאונים הגדולים בעולם. הלובר בפריז, המטרופוליטן בניו יורק ומוזאון ישראל פתחו אולמות מחודשים ואילו המוזאון הבריטי והמוזאון לאמנות האסלאם במוזאון הפרגמון בברלין עוברים תהליך שיפוץ בימים אלה ואמורים להיפתח בשנתיים הבאות. חידוש האולמות מציג שינוי וריענון בדרך בה מוצגת אמנות האסלאם ומעלה שאלות ודיון בדרך הנכונה והראויה להציג תרבות זו במוזאונים.

 בהרצאה אציג בעיות מגוונות ופתרונות שונים של מוזאונים מרחבי העולם המציגים את תרבות ואמנות האסלאם לקהלים רחבים. במיוחד אתמקד ברעיון המרכזי העומד בבסיס תכנית האוצרות של המוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח בבאר שבע. תכנית זו  שמה לה כמטרה מרכזית  יצירת חוויית ביקור חיובית, כזו שתחשוף בפני המבקר  את עושרה ויופייה של תרבות ואמנות האסלאם ותדגיש את סיפור הקמתו של המסגד וגלגוליו השונים במהלך ההיסטוריה.

 קריאה:

 Oleg Grabar, The Formation of Islamic Art, 1973, chapter 7 – “Early Islamic Decoration: The Idea of an Arabesque.”

 מפגש 6

 21.11.2018, 14:15 – פרופ' תמר דיין, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט – המוזאון לטבע 2: האוסף מנקודת מבט תרבותית, פוליטית, ועתידית

 מדיניות האיסוף של מוזיאוני טבע משקפת את העניין של מדעני ואוצרי המוזיאון, את האתגרים הגיאופוליטיים, סוגיות תרבותיות, את המחויבות הארגונית של המוזיאון ואת היכולות התקציביות שלו. בשיעור זה נדבר על מדיניות האיסוף הכוללת של מוזיאוני טבע, על השינויים שחלו במהלך הדורות ועל אתגרי העתיד. נדבר על אופן האיסוף, על החלטות של שימור וקטלוג ועל אופן השימור באוספים שונים.

 קריאת רשות:

 Graham H. Pyka and Paul R. Ehrlich, “Biological collections and ecological/environmental research: A reviewsome observations and a look to the future,” Biological Reviews 85(2), pp. 247–266.

 מפגש 7

 5.12.2018, 12:15 - גב' מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים

 מוזיאון המדע I: מהחפץ/ הפריט לרעיון, מהאינטראקטיבי לאקטיבי, ומהאישי לחברתי

 ההקמה של מוזיאוני הטבע והמדע בלונדון, לאחר התערוכה הגדולה בארמון הבדולח ב1851, מהווה את  נקודת  ההתחלה – "ראשית ההיסטוריה" של מוזיאונים שיצרו יחסים חדשים בין חלל, מדע וקהל. מוזיאונים אלו הוקמו מנקודת מבט דמוקרטית - במטרה להפוך את האוספים של הממלכה מפרטיים לציבוריים. הם  היו מוסדות מחקר והיוו מקורות ידע וסמכות במאה ה-19. החלוקה ביניהם היתה ברורה ודיכוטומית- על פי מקור הפריטים/ החפצים - פריטים מהטבע במוזיאון טבע ומכשירים מדעיים וכלים טכנולוגיים מעשי ידי אדם - במוזיאון מדע. בתחילת המאה ה-20  הגיעה פרדיגמה חדשהכדי להבין תהליך מדעי או תופעת טבע חייבים להתנסות בהם, או לפחות לצפות בהם מתרחשים, שינוי שהוביל מיקוד חדש של מוזיאוני המדע כמרכזי חוויה המציגים מוצגים אינטראקטיביים. פיתוח מוצגים אינטראקטיביים המציגים תופעות ועקרונות מדע או פתרונות טכנולוגיים היו במוקד העשייה של מוזיאוני המדע  מאמצע המאה ה-20.  המבקר הפך להיות ה"נושא" של המוזיאון, מחלקות החינוך הפכו  לגורם משמעותי בקביעת התכנים של התערוכות. מהלך זה, שהיה בתחילתו מהלך של חדשנות משבשבת בעולם המוזיאונים, הפך את מוזיאוני המדע  לפופולריים והם זכו לפריחה - בארה"ב בקרו בהם יותר מבקרים מאשר בכל יתר המוזיאונים, אך פרופיל המבקרים השתנה. בסוךף המאה ה-20 המדיה החדשה, שאפשרה לייצר סימולציות במרחבים וירטואליים אקטיביים, הציבה אתגר חדש בפני מוזיאוני המדע והעלתה לדיון את הצורך בקיומם כמוסדות שלא מציגים חוויה של מפגש פיזי עם חפצים מקוריים אוטנטיים, ומיקדה את מוזיאוני המדע באתגרים חדשים- אתגרים של יצירת מרחב מפגש בין המחקר והמדענים לצבור, מרחב לדיון בסוגיות סביבתיות, חברתיות ואתיות שמעלים המדע והטכנולוגיה- מיקוד בתפקיד האזרחי של מוזיאוני המדע ומול קהלי יעד נוספים.   

 קריאה:

 James M. Bradburne, “Dinosaurs and white elephants: the science center in the twenty-first century”

 Sharon Macdonald, Behind the Scenes at the Science Museum, London: Berg Publishers, 2002,Cultural Revolution in South Kensington”, pp. 23-58.

 Jorge Wagensberg, Cosmocaixa: The Total Museum through Conversation between Architects and Musicologists, Madrid: Sacyr, 2006, “What is a museum of science,” pp. 26-38, “The museologist/ scientist conversation or scientific research in a museum,” pp. 85-97, and: “Total scientific museology in 14 basic principles,” pp. 98-103.

 מפגש 8

 5.12.2018, 14:15 - גב' מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים מוזיאון המדע II : איך נולדים מוצגים או איך אוצרים רעיונות

 תערוכה היא המרה  של רעיונות לחלל (פיזי בדרך כלל) באמצעות "מוצגים" שהם יצירות/ עבודות/ אובייקטים/ חפצים/  ...... .  ה"מוצגים", המגיעים מתוך אוסף קיים או נוצרים במיוחד לתערוכה, הם בעלי מטען ערכי תרבותי עצמאי,  (ללא תלות במוזיאון או התערוכה). במוזיאון מדע "המוצגים" הם המחשה של רעיון / תופעת טבע / עקרון מדעי / פתרון טכנולוגי, הם תרגום של רעיון לאינטראקציההם נולדים מתוך מטרה וייעודהם חסרי ערך עצמי, הם  ברי שכפול והעתקהכל מוצג אינטראקטיבי הוא מוצג "מטעם" (האוצר) והוא עצמו מהווה  "מעשה אוצרותמגיבוש הרעיון ועד ליצירת ההתנסות של המבקרתהליך פיתוח מרתק בו לוקחים חלק אוצרים, מדענים, אנשי חינוך, מפתחים, מעצבים, מהנדסים וצוות טכני מיומןנכיר מה הופך מוצג  אינטראקטיבי למוצג  שראוי לקרוא לו "מוצג אמיתי" ומה המקום כיום של פריטי אוסף יחידניים ואוטנטיים במוזיאוני המדע. במסגרת ההרצאה נצא למסע בעקבות מוצגים אייקוניים של מוזיאוני מדע, נכיר תהליכי פתוח של מוצגים ייחודיים, נבחין בין מהות האוצרות של תצוגות הקבע לזו של תערוכות מתחלפות במוזיאוני מדע.

 קריאה:

 Raymond Bruman and the Exploratorium Staff, Exploratorium Cookbook Set: Volumes I, II and III, A Construction Manual for Exploratorium Exhibits, San Francisco, CA: Exploratorium, 2005, Vol. I: “Introduction” pp. V-IX, “Example - wave machine”, pp. 62’1- 62’4

 Museums etc.: Science Exhibitions: Curation and Design, “The visitors experience at science exhibition: design, exhibits and interactivity,” pp. 344-373.

מפגש 9

 5.12.2018, 14:15 - גב' דורית מלין, עיצוב תאורה אדריכלי במוזיאונים מוזיאונים בעידן הלד: מוזיאונים פוגשים אור

 כחלק ממרקם עירוני יש למוזיאונים תפקיד אורבני וככאלה הם אייקונים תרבותיים בעלי תפקידים מורכבים (תרבותיים, מסחריים, תיירותיים ועוד). מכיוון שבניני ציבור משרתים כמות גדולה של קהל מגוון (ומחייבים התנהלות מתאימה לצורכי קהל בגילים ומצב משתנה), מוזיאונים חייבים להיות מקום בטוח שלוקח בחשבון את מבנה הראיה והעין והתפקוד המשתנה כתוצאה ממעברים בין אור לחושך. בהרצאה זו נבחן סוגי ראייה מוזיאליים שהם תוצאה של עיצוב התאורה (תכנון מוקדם, מיקום, התמודדות עם הארה טבעית משתנה  והארה מלאכותית והיחס בינםבחירת גופים ודרכי הארה), עיצוב החלל, ועיצוב התצוגה בחלל, ונשאל שאלות אודות הקשר בין סוגי האור השונים והמשתנים ובין המקום. בהרצאה נדון בטכנולוגיות הצג מגוונות (מולטימדיה, אודיו, הקרנות, סאונד), ונשים דגש  על הנזקים שהאור לסוגיו גורם למוצגים בעלי רגישות משתנה. נדון בדרכי פיקוח על עוצמת האור, על מורכבות האור, ואפשרות לשליטה על זמן חשיפה. במקביל, נשים דגש על האתגרים עמם מתמודדת התאורה המוזיאלית: בעיות כימיות של שימור, בעיות ראיה שנמצאות בקונפליקט עם שימור ותלויות באיזון, בניית תצוגה ואוצרות קבועה או מתחלפת, בעיות בתפיסת הראיה והתנועה של המשתמשים, האור כאלמנט דינמי מול אנשים בתנועה ואף תצוגה דינמית = שליטה ותכנון הצג מרחוק.

 מפגש 10

 12.12.2018, 10:15 – מר דוד ביגלאייזן, מעבדת השימור, מוזיאון ישראל אספקטים שונים של שימור מוזיאלי

  ההרצאה  מתרכזת בשלושה תת תחומים: מה זה שימור? מהו שימור מונע? משימור לשיחזור. החלק הראשון סוקר בקצרה תחומים שבהם נוגע שימור – משימור/שיחזור ערים, עד לעבודות ברמה של חפץ/מוצג קטן ( מו בול או מטבע). החלק השני הוא סקירה של בעיות בשימור מונע המוזיאלי (הנושא החשוב בעיסוקי): לחות וטמפרטורה, בעיות תאורה, מזיקים. החלק השלישי מדגים פרויקטים שימוריים שונים, ודו שיח בין משמר ואוצר.

מפגש 11

 19.12.2018, 10:15 - סיור במוזיאון האיסלאם בירושלים

 מפגש 12

 19.12.2018, 14:15 - סיור במעבדת השימור במוזיאון ישראל (גב' שרון תג'ר)

 מפגש 13

 2.1.2019, 10:15 - גב' טל קובו (אורחת: אורית אנגלברג): הפרוגרמה המוזיאלית וארגז הכלים של האוצר

 ההרצאה עוסקת בפרוגרמה המוזיאלית, מרכיביה, אופני המימוש שלה, והקשר שלה אל התערוכות המוצגות במוזיאון. בנוסף לכך, היא כוללת דיון בארגז הכלים האוצרותי הכולל כלים פרשניים וכלים פיזיים, תוך דגש על הקשר בין אובייקט מוזיאלי להקשר בתוכו הוא מוצג. במסגרת ההרצאה יחשפו הסטודנטים לסוגיות כמו: סירקולציה מוזיאלית, מקור והעתק במוזיאון, נרטיב מוזיאלי, אתיקה אוצרותית, ועוד. ההרצאה מלווה במגוון דוגמאות מתחום המוזיאונים ההיסטוריים ואתרי המורשת.

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת