השיעור יציג מספר תיאוריות ביקורתיות של המרחב כפי שנוסחו על ידי פילוסופים ותיאורטיקנים במהלך המאה העשרים ויעמוד על הקשר שבניהן לבין הדיסציפלינה האדריכלית.
השיעור יחולק לשלוש חטיבות, כאשר כל חטיבה תבסס על שדה פרשני שונה.
החטיבה הראשונה תתרכז בייצוג האדריכלי. חטיבה זו תדון בשאלות מהו ייצוג ואילו אמצעים ביקורתיים קיימים לפירוש האדריכלות כאקט של ייצוג. בחטיבה זו נבחן את האדריכלות כשפה תוך כדי התמקדות בתיאוריות הסטרוקטורליסטיות והפוסט-סטרוקטורליסטיות של ג'אן בודריארד (Baudrillard), ז'אן-פרנסואה ליוטרד (Lyotard) וג'יל דלז (Deleuze). נדון במצבים בהם מערכי ייצוג נכשלים כמו גם בשאלה מהו המצב הפרשני שמחוץ למערכות הייצוג.
החטיבה השנייה תבחן את הפואטיקה האדריכלית. חטיבה זו תפנה לפילוסופיה הפנומנולוגית של מרטין היידגר (Heidegger) ומוריס מרלו-פונטי (Merleau-Ponty) על מנת לחלץ תיאוריות לפירוש האדריכלות כמעשה פואטי. בחטיבה זו נבחן שני מודלים: הראשון ינתח את מושג המקום כפרשנות פנומנולוגית של החלל והשני יבחן אלו אמצעים אדריכליים יוצרים מצבים פואטיים.
החטיבה השלישית תבחן את הקשר שבין אדריכלות לפוליטיקה. בחטיבה זו נבחן פרשנויות של הארכיטקטורה כאקט אוטונומי (Adorno), פרשנויות החושפות את האופנים בהן הארכיטקטורה מייצרת מערכי כוח במרחב (Foucault) ופרשנויות הפותחות מרחב אלגורי בין הפוליטי לארכיטקטוני (Jameson).