מבוא לפילוסופיה של האמנות

Introduction to the philosophy of art

סמסטר א' תש"ף 4 ש"ס

שעור

מרצה: דר' בן ברוך בליך

טל. 0545988699

 מייל: benbaruchblich@gmail.com

שעות קבלה: יום ג' 13.45-14.15 רצוי בתאום מראש

בניין מקסיקו

מטרת הקורס להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים במפגשם עם יצירות אמנות.  בדומה למדע, למשפט, למוסר, לדת – מוסדות שליוו את האדם משחר ההיסטוריה, זכתה גם האמנות לפרשנות פילוסופית ששמה לה כמטרה לתרץ את התופעה האמנותית בהקשר הרחב של תרבות האדם ולתת לה משמעות.

מטרת הגג של הקורס לחשוף את הסטודנטים אל הדיסציפלינה המכונה 'אסתטיקה', למושגי היסוד שלה,[1] עם דגש על חשיבותה של ההתדיינות[2] האסתטית בבואנו לתת משמעות למעשה האמנות ולאובייקט האמנותי. הקורס ילווה בדוגמאות מתוך האמנויות, החל מהאמנות הפלסטית, הספרות, דרך אמנויות העיצוב, הארכיטקטורה, המחול והתיאטרון ועד לצילום, הקולנוע והוידיאו ארט. [3] 

The purpose of the course is to expose the students to the philosophy (or theory) which stands behind the creation of the arts. As in science, ethics, religion, philosophy has related itself to the act of creation in the arts, and our first question will be concerned with the difference between the above mentioned disciplines and the arts. The second question will have to deal with the meaning of the arts; what do the arts mean and their role in the culture we live in. The third question will have to do with the evaluation of the arts – are there definite criteria in evaluating an art object. In order to reach our goal we will have to discuss (in short) the history of the aesthetics, starting with Aristotle up to the post-modern intuitions we are faced today by contemporary philosophers and artists in Israel and abroad. The course will present live examples of paintings, sculpture, architecture, design, video art, dance, theater, cinema and literature.

מרכיבי הציון: בחינה בתום הקורס

השיעור יורכב מארבע אשכולות:

שעורים 1-4: מהי אסתטיקה - ייחודה של האסתטיקה לעומת שאר העיסוקים הנורמטיביים בפילוסופיה מתבטא בתפקיד הכפול שלה, והוא: לשרטט לא רק את גבולות ההערכה של האמנות, כמו גם לאתר ולאפיין את האוביקט האמנותי. במסגרת זו ננסה לברר מה עושה האסתטיקה, מהם תפקידיה והאם יש לאסתטיקה תאוריות שלאורן היא פועלת. ניווכח כי לצד השאלות הנורמטיביות הכלליות, יהיה עלינו גם להתיחס לבעיות ספציפיות, כמו למשל לשאלה – מה בין אוביקט שאיננו נחשב אמנות, לבין אוביקט אשר נחשב ומוצג כאמנות. לשאלה זו חשיבות רבה על רקע אמנות המאה העשרים, אשר טישטשה במודע את ההבחנה המקובלת הזו.

חומר קריאה

ברינקר, מ., 1980, "אשליה אסתטית", בתוך: מבעד למדומה: משמעות וייצוג בספרות הבידיונית, הוצ' הקיבוץ המאוחד, עמ' 13-25

מוקד, ג., 1986, השיפוט האמנותי: מיתווה לדגם אובייקטיביסטי מתון באסתטיקה, הוצאת מקור

עפרת, ג., 1975, הגדרת האמנות, הוצ' הקיבוץ המאוחד

שרפשטיין, ב"ע, 2007, ציפורים, פילים, ואמנים אחרים: הרהורים על אמנות בעלי-חיים וילדים, תרגום: אמנון כץ, הוצ' חרגול, תל-אביב

Collingwood, R. G., 1972, "Art as Expression", in his: The principles of Art,Oxford U. press, London, pp. 105-121

Danto, A. C., 1981, "Works of Art and mere Real Things", in his: The transformation of the Commonplace, Harvard U. press, pp. 1-32

Dickie, G., 1971,  "A modern expressionist theory of Art", in his: Aesthetics: an Introduction, Pegasus, New York, pp. 84-94

Wollheim, R., 1978, "Art and its Objects", in: Margolis, J., (ed.), Philosophy looks at the Arts, Temple U. press, pp. 169-188

שעורים 5-8: הגדרת האמנות - האם יצירת האמנות היא בעיקרה חוויה ולחומר ממנה היא עשויה אין שום חשיבות, כתפיסתו של טולסטוי או שיש לעבודה מעמד זהה כלכל עצם אחר, והיא איננה רחש לב בלבד, כתפיסתו של עדי צמח. על רקע דילמה זו ננסה להשיב על השאלה כיצד מוגדרת יצירת האמנות. או: כיצד הופך אוביקט לכאורה סתמי, לחלק מאמנות המערב, ומה מקומו של המוסד האמנותי בהקשר זה.

חומר קריאה

אריסטו, הפואטיקה, תורגם בידי מרדכי הק ב-1972 ומאוחר יותר בידי שרה הלפרין ב-1977

ברינקר, מ., 1982, "הויכוח בין אפלטון לבין אריסטו על הערכת 'האמנות המחקה'", בתוך: אסתטיקה כתורת הביקורת, האוניב' המשודרת, עמ' 15-21

דויד יום, 1984, על אמת המידה של הטעם, טעמים – מבחר כתבי מופת באסתטיקה, הקיבוץ המאוחד וספריית הפועלים, תל-אביב, מאנגלית: מרי קרסין

עפרת, ג., 1975, הגדרת האמנות, הוצ' הקיבוץ המאוחד

צמח, ע., 1970, "שלושה עשר עיקרי ההשואה בין אתיקה והאסתטיקה", בתוך: אסתטיקה אנליטית, ספרי דגה, תל-אביב, עמ' 123-139  וגם: "אתיקה ואסתטיקה" בתוך: צמח, ע.,1976, מבוא לאסתטיקה, ספרי סימן קריאה, עמ' 253-268

Knox, I., 1958, The Aesthetics of Kant, Hegel and Schopenhauer, Humanities press, New York

Passmore, J. A., 1954, "The Dreariness of Aesthetics", in: Elton, W. (ed.), ibid. pp. 36-55

Sibley, F. N., 1978, "Aesthetic concepts", in: Margolis, J., (ed.), Philosophy looks at the Arts, Temple U. press, pp. 64-87

Weitz, M., 1956 , "The role of Theory in Aesthetics", The Journal of Aesthetic and Art criticism, vol. 25, pp. 27-35

שעורים 9-10: אמת באמנות ויחסה של האמנות למציאות - אמת הוא אחד ממושגי המפתח שפותחו    על ידי הפילוסופיה בכלל והפילוסופיה של המאה הנוכחית בפרט. השאלה שתועלה בהקשר זה היא האם ניתן לסווג גם את האמנות כמציינת ערכי אמת, וזאת מתוך הנחה כי מטבעה חורגת האמנות מעבר לעובדות ומבטאת בעיקרו של דבר עולמות בדויים. יותר מזה: האם האמנות יכולה להחשב כשפה שבאמצעותה ניתן לטעון טענות אמיתיות, או לכל הפחות להורות על המציאות באופן מהימן. האם נוכל ללמוד מתוך האמנות על אודות המציאות? אם אכן כך, השאלה שיש לברר היא כיצד מורה האמנות על הממשות, באילו כלים היא משתמשת ומה מקומו של הבידיון במערך העובדות עליו מורה האמנות.

חומר קריאה:

באזין, א., 1987, " הוייתה של הדמות המצולמת", בתוך: קלר, ה., (עורכת) עולם בדים, עם עובד עמ' 249-255, תרגום: נילי מירסקי

בנימין, ו., תשמ"ג, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ספרית הפועלים, תרגם: שמעון ברמן

בנימין, ו., 2004, היסטוריה קצרה של צילום, בבל. תרגום: חנן אלשטיין

ברינקר, מ., 1980, "יצירת-הספרות הבדיונית והתיאוריה של פעולות לשוניות", בתוך: מבעד למדונה: משמעות וייצוג בספרות הבדיונית, ספרי סימן קריאה, עמ' 55-70

כשר, א., 1980, "לקרוא בין השורות, לראות בין הקווים" קו – כתב עת לאמנות  מס' 1

סונטג, ס., 1979, הצילום כראי התקופה, עם עובד. תרגום: יורם ברונו בסקי. וגם: להתבונן בסבלם של אחרים, מודן 2005, תרגום: מתי בן יעקב

צמח, ע., 1976, "אמת ואמנות", בתוך: מבוא לאסתטיקה, ספרי סימן קריאה, עמ' 144-144-162

Goodman, L., 1976, Languages of Art: an approach to the study of symbols, Hackett Pub. Company, Inc, Indianapolis

Hospers, J., 1946, Meaning and Truth in the Arts, U. of North Carolina Press, Chapel Hill, pp. 147-148

Novitz, D., 1977, Pictures and their use in Communication, Martinus Nijhoff, the Hague

Price, H. H., 1968 [1949], "Is there artistic Truth", in: Colman, F. J., (ed.), Contemporary studies in Aesthetics, Macraw-Hill, New York, p. 276-282

שעורים 11-13: כוונת האמן - לצורך הערכתה של יצירת האמנות, האם עלינו לפשפש בכוונותיו של האמן, לבדוק את האילוצים הכלכליים שלו, את המבנה הנפשי שלו ושל סביבתו, את ההקשר ההיסטורי של עבודותיו, וכו'. או אולי צריך להסתפק במה שמזומן לנו מתוך היצירה עצמה, ואין לכוונות הלכאורה חיצוניות לאוביקט האמנותי, תפקיד כלשהו בבדיקת ערכו האסתטי.

חומר קריאה:

ג'ימסון, פ., 2008, פוסט מודרניזם, או ההגיון הרתבותי של הקפיטליזם המאוחר, רסלינג, תרגום: עדי גינצבורג הירש

צמח, ע., 1976, הנ"ל עמ' 83-94

Kriss, E., 1964, Psychoanalytic explorations in Art, Schoken Books, New York

Wimsatt, W. K., & Berarsley, M. C., 1978, "The Intentional Fallacy", in: Margolis, J., (ed.) Philosophy looks at the Arts, Temple U. press, Philadelphia, pp. 293-306

Wright, E., 1984, Psychoanalytic criticism: theory and practice,Routledge, New York

הקורס ילווה במצגת + קטעים מתוך סרטים דוקומנטריים על אמנים, מעצבים, אדריכלים, מוסיקאים, רקדנים ותיאטרון.

ביבליוגראפיה – רשמיה חלקית. כל הטקסטים יועלו למודל:

בירגר, פ., תיאוריה של האוונגרד, רסלינג

ברינקר, מ., "האשליה האסתטית", בתוך: ברינקר, מ., מבעד למדומה, ספרי סימן קריאה

גומבריך, א., אמנות ואשליה, כתר

יום, ד., על אמת המידה של הטעם, ספרית הפועלים

לורנד, ר., על טבעה של האמנות, דביר

מוקד, ג., השיפוט האמנותי, אגודת הסופרים

עפרת, ג., הגדרת האמנות, הקיבוץ המאוחד

צמח, ע., מבוא לאסתטיקה, ספרי סימן קריאה

קאנט, ביקורת כוח השיפוט, מאגנס

קולקה, ת., על קיטש ואמנות, מוסד ביאליק ומאגנס

שרפשטיין, ב"ע., טבעה האוניברסאלי של האמנות, עם עובד

Arheim, A., Art and Visual perception, Faber & Faber, London

Beardsley, M. C., Aesthetic: Problems in the philosophy of criticism, Harcourt

Collingwood, R. G., The principles of Art, Oxford U. press

Danto, A., The Artworld, Columbia U. press

Dickie, G., Art and Aesthetics: An Institutional analysis, Cornell U. press

Goodman, N., Languages of Art, Cambridge U. press

Hospers, J., Meaning and Truth in the Arts, North Carolina press

Walton, K., "Pictures and make-Believe" Philosophical review vol. 82, pp. 283-319

[1] Sibley, F. N., 1978, "Aesthetic concepts", in: Margolis, J., (ed.), Philosophy looks at the Arts, Temple U. press, pp. 64-87

[2] Weitz, M., 1956 , "The role of Theory in Aesthetics", The Journal of Aesthetic and Art criticism, vol. 25, pp. 27-35

[3] לרשימה זו יש להוסיף את האמנויות האוטוגראפיות, שלא ניתנות לשיכפול ולהעתקה – את הקומיקס לצד הציור, הרישום והקריקטורה, לעומת היצגים אלוגראפיים כמו טכסט מודפס, או צילום, שבקלות ניתן לשכפלם מבלי לפגוע במידע הגלום בהם. Goodman, N., Languages of Art: An approach to a theory of Symbols (Indiapolis: Hackett, 1976), p. 113, 121