מבוא לאסתטיקה: פילוסופיה של האמנות

Introduction to Aesthetics: Philosophy of the Art

 שעור

סמסטר א'  4 ש"ס

המרצה: דר' בן ברוך בליך

טלפון: 0545988699      דואר אלקטרוני: baruchbl@013.net.il

שעות הקבלה: יום ג'  בתאום מראש

תאור הקורס: מטרת הקורס להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים במפגשם עם יצירות אמנות.  

הנושאים שיידונו במהלך הקורס עוסקות בשאלת המהות של האובייקט האמנותי – במה הוא דומה או שונה מכל אובייקט אחר הנמצא בסביבתנו, מה נחשב ליפה באמנות בהשוואה להתפעלות מיופי הטבע, יחסו של האובייקט האמנותי אל סביבתו, האם יצירתו של האובייקט האמנותי טעונה בכוונה או היא ספונטנית, האם אמנות היא אשליה או היא ייצוג המציאות, מקומו של הריגוש ביצירת החוויה האמנותית, אובייקטיביות ההערכה האמנותית, או 'על טעם וריח אין להתווכח', מי או מה מגדיר מהי אמנות - שאלות אלו ורבות נוספות שיידונו במהלך הקורס מנתחות את התופעה האמנותית בכליה של הפילוסופיה, שלא תמיד מעניקה תשובות ברורות וחד-משמעיות, יתכן ובגלל היותה של האמנות מושג בעל מירקם פתוח.

לקורס שלושה חלקים עיקריים:

  א. הכרות עם הפילוסופיה של האמנויות ביחס לפילוסופיות אחיות, כדוגמת הפילוסופיה של המוסר, הפילוסופיה של המדע הפילוסופיה של הלשון (שלושה שעורים).

 ב. ההיסטוריה של האסתטיקה תוך הצגת הוגיה המרכזיים ומושגי הייסוד שלהם (שלושה שיעורים).  

 ג. הכרות עם האסתטיקה המודרנית והפוסט-מודרנית (שלושה שיעורים).

ד. מבט עכשווי: אמנות גבוהה ואמנות נמוכה (פופולארית) (שלושה שיעורים)

Course description

The purpose of the course is to expose the students to the philosophy (or theory) which stands behind the creation of the arts. As in science, ethics, religion, philosophy has related itself to the act of creation in the arts, and our first question will be concerned with the difference between the above mentioned disciplines and the arts. The second question will have to deal with the meaning of the arts; what do the arts mean and their role in the culture we live in. The third question will have to do with the evaluation of the arts – are there definite criteria in evaluating an art object. In order to reach our goal we will have to discuss (in short) the history of the aesthetics, starting with Aristotle up to the post-modern intuitions we are faced today by contemporary philosophers and artists in Israel and abroad.

The course will present live examples of paintings, sculpture, video art, dance, theater, cinema and literature

יעדים לימודיים: התמודדות עם מושגי היסוד של האסתטיקה, הפנמת חשיבותם ויישומם במפגש של הסטודנטים עם יצירות האמנות.

דרישות הקורס: נוכחות, הגשת עבודת ביניים 20% בחינה 80%

פירוט השיעורים:

חלק א': מטא-אסתטיקה – על מהות התחום

      שעור 1: אסתטיקה ואתיקה (תורת המוסר) – שתי דיסציפלינות בפילוסופיה הדנות בערכים.

האסתטיקה כמו האתיקה עוסקת בערכים. יחידה זו מוקדשת להבדלים הקיימים ביניהן, ביחסן אל הערכים ובהגדרתן.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 1:

צמח, ע., 1970, "שלושה עשר עיקרי ההשואה בין אתיקה והאסתטיקה", בתוך: אסתטיקה אנליטית, ספרי דגה, תל-אביב, עמ' 123-139  וגם: "אתיקה ואסתטיקה" בתוך: צמח, ע.,1976, מבוא לאסתטיקה, ספרי סימן קריאה, עמ' 253-268

לורנד, ר., תשמ"ח,  "אתיקה ואסתטיקה – שני טיפוסי סדר", עיון כרך ל"ז, חוברת א', עמ' 37-51

Dickie, G., 1971, "Art as an Open concept", in his ibid. pp. 95-97

Sibley, F. N., 1978, "Aesthetic concepts", in: Margolis, J., (ed.), Philosophy looks at the Arts, Temple U. press, pp. 64-87

Hampshire, S., 1970, "Logic and Appreciation", in: Weitz, M., Problem in Aesthetics, The Macmillan Company, London, pp. 818-825

Passmore, J. A., 1954, "The Dreariness of Aesthetics", in: Elton, W. (ed.), ibid. pp. 36-55

Weitz, M., 1956 , "The role of Theory in Aesthetics", The Journal of Aesthetic and Art criticism, vol. 25, pp. 27-35

שעור 2: אסתטיקה ופילוסופיה של המדע

האם אפשר לייחס לאמנות ערכי אמת, האם לאמנות יש תיאוריה והאם ישנה התקדמות באמנות. נדון, אפוא, בשלושה מושגים: האמת, התיאוריה וההתקדמות, כל זאת ביחס למושגים מקבילים שנידונו במסגרת הפילוסופיה של המדע.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 2:

צמח, ע., 1976, "אמת ואמנות", בתוך: מבוא לאסתטיקה, ספרי סימן קריאה, עמ' 144-144-162

Collingwood, R. G., 1938, The principles of Art, Oxford U. press, Oxford, pp. 1-11

Danto, A., 1964, "The Artworld", The Journal of Philosophy, vol. 56, pp. 571-586

Gablik, S., 1976, Progress in Art, Rizzoli, New York, pp. 145-167

Green, T. M., 1940, The Arts and the Art of Criticism, Princeton U. press, p. 424-450

Weitz, M., 1950, Philosophy of the Arts, Russell & Russell, p. 134-152

Hospers, J., 1946, Meaning and Truth in the Arts, U. of North Carolina Press, Chapel Hill, pp. 162-207

Price, H. H., 1968 [1949], "Is there artistic Truth", in: Colman, F. J., (ed.), Contemporary studies in Aesthetics, Macraw-Hill, New York, p. 276-282

שעור 3: אמנות כשפה

הצגת האמנות כשפה נעשתה בידי שורה של הוגים שהתעניינו בתורת הסימנים (סמיוטיקה) אשר התייחסו בין השאר גם למעמד הסימני של האמנות.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 3:

אוסטין, ג'. ל., 2006, איך עושים דברים עם מילים, רסלינג, תרגום: גיא אלגת

ברינקר, מ., 1980, "יצירת-הספרות הבדיונית והתיאוריה של פעולות לשוניות", בתוך: מבעד למדונה: משמעות וייצוג בספרות הבדיונית, ספרי סימן קריאה, עמ' 55-70

כשר, א., 1980, "לקרוא בין השורות, לראות בין הקווים" קו – כתב עת לאמנות  מס' 1.

Fein O., and Kasher A., 1996,"How to do things with words and gestures in comics", Journal of  Pragmatics 26  pp. 793-808

Goodman, L., 1976, Languages of Art: an approach to the study of symbols, Hackett Pub. Company, Inc, Indianapolis, chapter 1, pp. 3-40

Langer, S., 1948,  Philosophy in a New Key, A Mentor Book, New York, pp. 1-19

Morris, C., 1939, "Esthetics and the Theory of Signs", Journal of Unified Science, vol. 8, pp. 131-150

Novitz, D., 1977, "Pictorial illocutionary acts", in his: Pictures and their use in communication, Martinus Nijhoff, the Hague, pp. 67-84

Searle, J., 1975, "The logical status of Fictional discourse", New literary history, vol. 6, pp. 319-332

חלק ב: היסטוריה: הוגים ומושגים מרכזיים בתולדות האסתטיקה 

מטרתן של שלושת השיעורים בחלק זה לסקור את תולדות האסתטיקה עם דגש על צמתים והוגים מרכזיים. ההנחה היא שהיכרות עם ציוני דרך בתולדות האסתטיקה יסייעו ללומדים להתמודד עם מושגים שגורים אף היום בביקורת האמנות ובאסתטיקה.

שעור 4: מאפלטון ועד גוטליב באומגרטן

סקירה של כתבי ההוגים המרכזיים שדנו באמנות כיפה וכבעל ערך תרבותי עם דגש על אפלטון ואריסטו.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 4:

כתבי אפלטון, סדרי המדינה 10

אריסטו, הפואטיקה, תורגם בידי מרדכי הק ב-1972 ומאוחר יותר בידי שרה הלפרין ב-1977

ברינקר, מ., 1982, "הויכוח בין אפלטון לבין אריסטו על הערכת 'האמנות המחקה'", בתוך: אסתטיקה כתורת הביקורת, האוניב' המשודרת, עמ' 15-21

יום, ד., (דויד), [1757] 1984, על אמת המידה של הטעם, 1984, הוצ' הקיבוץ המאוחד. תרגום: מירי קרסין

לורנד, ר., 1991, על טבעה של האמנות, הוצ' מה?דע! דביר, תל-אביב, עמ' 35-55

Butcher, S. H., 1951, Aristotle's Theory of Poetry and Fine Art, Dover pub., New York, p. 163-197

Everett, K., & Kuhn, H., 1972, A History of Esthetics, Dover pub. New York, pp. 59-86

שעור 5: עמנואל קאנט והרומנטיקה

עמנואל קאנט (Kant 1724-1804) לא נולד על קרקע בתולה. למרות פרסומו הרב, מודה קאנט עצמו, בביקורת התבונה הטהורה כי אלמלא קרא את חיבוריו של דויד יום, האמפריציסט הבריטי, ספק אם היה שולח את ידו בפילוסופיה. כך לגבי חיבורו השליש העוסק ביפה – 'ביקורת כוח השיפוט' שראתה אור ב-1790.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 5:

ברינקר, מ., 1982, אסתטיקה כתורת הביקורת, משרד הביטחון, עמ' 55-61

קאנט, ע., [1790] 1969, ביקורת כוח השיפוט, תרגון: שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך,

מוסד ביאליק, עמ' 37-71

Knox, I., 1958, The Aesthetics of Kant, Hegel and Schopenhauer, Humanities press, New York, pp. 19-48

Tolstoy, L., "Emotionalism", in: Weitz, M., 1970, ibid. pp. 748-756

שעור 6: אסתטיקה אנאליטית

האסתטיקה האנליטית, או כפי שהיא מוכרת גם בשם 'אסטיקה קוגנטיבית'  היא אסתטיקה שברובה נובעת מהמהפך הלינגוויסטי שהתרחש בעקבות מה שמכונה 'המרד בהיגל' שכלל פילוסופים רבים באנגליה, כמו ראסל ומור או כאלה שהזדהו עם הגישה האנגלוסקסית ששמה דגש על הפילוסופיה של הלשון כמו לודוויג ויטגנשטיין. בהקשר זה נדון בתורותיהם של אסתטיקונים המנתחים את ההתבטאות שלנו כלפי יצירות האמנות ומעמדם של המושגים כמו יפה, מענג, משובב לב וכו'.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 6:

צמח, ע., 1970, אסתטיקה אנליטית, דגה, תל אביב

Ayer, A. J., 1982, Philosophy in the 20^th century, Random House, New York pp. 19-68

Stevenson, C. L., "Interpretation and evaluation in Aesthetics", in: Black, M., (ed.), 1950, Philosophical analysis, Ithaca, pp. 341-83

חלק ג: שלוש בעיות מרכזיות בפילוסופיה של האמנות

היחידות בחלק זה ייוחדו לשלוש בעיות מרכזיות בפילוסופיה של האמנות. 1. בעיית הייצוג שהועלתה על ידי אריסטו. נרצה לבדוק כיצד שאלה זו הדנה ביחס שבין יצירת האמנות למציאות, מוצאת את ביטוייה בקרב אסתטיקונים מודרניים. 2. כוונת האמן – בעיה המתייחסת בעיקר לשאלה האם צריך לבדוק את כוונת האמן בבואנו לפרש את יצירתו. 3. ההגדרה המוסדית של האמנות – האם אובייקט יחשב לאמנות מרגע שהוא נכנס תחת כנפיו של המוסד האמנותי: המוזיאון, הגלריה, הביקורת.

שעור 7: ייצוג המציאות באמנות

מאז אפלטון מתמודדת האסתטיקה עם בעיית הייצוג של האמנות – האם הייצוג הוא חיקוי, כדברי אריסטו, ואם אמנם כך הוא האם החיקוי מבוסס על דומות כטענתו של אפלטון, והאמנות היא דמות המראה של המציאות, או ייצוג המציאות (בעיקר באמנות החזותית) הוא עניין של קונוונציה והוא דומה לאופן בו השפה מייצגת את המציאות.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 7:

אריסטו, הפואטיקה, תרגום: מ. הק, עמ' 129-130

ברינקר, מ., 1980, "ריאליזם, דומות וקונוונציות", בתוך: מבעד למדומה: משמעות וייצוג בספרות הבידיונית, ספרי סימן קריאה, עמ' 99-118 וגם: ברינקר, מ. וגודמן, נ., תשמ"ד, "ויכוח על ייצוג וריאליזם באמנות", עיון ל"ב חוברת ד', עמ' 216-222

צמח, ע., תשמ"א, "ייצוג המציאות באמנות הקלאסית ובאמנות המאה העשרים", עיון כ"ט, עמ' 280-297

Blich, B., 1991, “Pictorial realism”, Empirical aesthetics in the arts, vol 9 (2), pp. 175-189

שעור 8: כוונת האמן

שאלת כוונת האמן – האם כוונותיו רלוונטיות לפרוש יצירתו או אינן צריכות להילקח בחשבון, הועלתה במלוא חריפותה עם פרסום הפסיכואנליזה מאת זיגמונד פרויד, המבחינה בין כוונה פנימית לבין כוונה חיצונית. מי שיוצא חוצץ כנגד 'כוונת האמן' בפירוש יצירות אמנות, הוא עדי צמח שמבין את הכוונה כבלתי רלוונטית לפרוש היצירה כיוון שגבולותיה אינם די ברורים.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 8:

Wimsatt, W. K., & Berarsley, M. C., 1978, "The Intentional Fallacy", in: Margolis, J., (ed.) Philosophy looks at the Arts, Temple U. press, Philadelphia, pp. 293-306

צמח, ע., 1976, מבוא לאסתטיקה, סימן קריאה, מפעלים אוניברסיטאיים,  עמ' 83-94

שעור 9: ההגדרה המוסדית של האמנות

שעור זה ידון ביחסי הכוח המתקיימים בשדה של האמנות. מאז פרסום עבודותיו של מישל פוקו (Foucault) על הענישה, שאלת מוקדי הכוח בחברה נעשתה יותר ויותר רלוונטית בעולם האמנות. המוזיאון, הגלריה, האוצר והביקורת הם אחדים מבין סוכני האמנות הלוקחים חלק בהגדרת האמנות.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 9:

עפרת, ג., 1975, הגדרת האמנות, הקיבוץ המאוחד, עמ' 115-156

Dickie, G., 1969, "Defining Art", American philosophical quarterly, vo. 6, pp. 253-256

Foucault, M., 1977, "Panopticism", in: Discipline and Punishment: the birth of the Prison, Vintage Books, New York, trans.: Alan Sheridan, pp. 195-228

Wimsatt, W. K., & Berarsley, M. C., 1978, "The Intentional Fallacy", in: Margolis, J., (ed.) Philosophy looks at the Arts, Temple U. press, Philadelphia, pp. 293-306

חלק ד: מודרניזם ופוסט-מודרניזם

מטרת שלושת השיעורים הבאים להציג את כיצד מוגדרת האמנות במסגרת המודרניזם והפוסט-מודרניזם. נדון בהבחנה בין 'אמנות גבוהה' ל'אמנות נמוכה', בחדירת מדיה חדשים לעולם האמנות, כמו הצילום והקולנוע, ונסיים חלק זה בדיון על 'מודרניזם ופוסט-מודרניזם

שעור 10: מבט עכשווי: אמנות גבוהה ואמנות נמוכה (פופולארית)

במסגרת השאלה מהי אמנות שנידונה בחלק 3  התחדדה השאלה האם יש ממש בהבחנה בין תרבות ואמנות עיליות לבין תרבות ואמנויות נמוכות. מטרת היחידה להפגיש את הסטודנט עם 'עולם האמנות' העכשווי, להתמודד עם שאלת ההגדרה של האמנות מבעד לתיאוריה של הוגים כמו פיטר בירגר (Bürger).

קריאה רלוונטית לשעור מס' 10:

אדורנו, ו.ת., והורקהיימר, מ. [1947] 1993 "תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים" אסכולת פרנקפורט, ת מיכאל מי-דן ואברהם יסעור (עורכים),  הקיבוץ המאוחד, עמ' 158-198

בירגר, פ., 2007, תיאוריה של האוונגרד, רסלינג, תרגום: רועי בר, עמ' 27-38

ונטורי, ר., בראון, ד. ס., איזנאוור, ס., [1972] 2008, ללמוד מלאס וגאס, תרגום: אור אלנכסנדרוביץ', בבל, עמ' 23-31

ליוטר, ז', פ., 1999, המצב הפוסט-מודרני, תרגום: גבריאל אש, הקיבוץ המאוחד, עמ' 20-24

Hart, K., 2008, Postmodernism, Oxford, pp. 59-83

Nochlin, L., 1994, The body in pieces: the fragment as a metaphor of modernity, Thames and Hudson, pp. 7-23

Vanedoe, K., & al.(eds.), 1991, High & Low: modern art and popular culture, moma, new York

יומלץ לקרוא את ההקדמה לקטלוג עמ' 15-22

שעור 11: חדירתם של מדיה חדשים לעולם האמנות

כבר במחצית המאה ה-19, ועד לימנו אלה, אנו עדים לחדירתם של מדיה חדשים לעולם האמנות. אם במחצית המאה ה-19 היה זה הצילום ומאוחר יותר הקולנוע, הרי במאה העשרים הוידיאו ארט, המדיה הדיגיטלית לסוגיה, באמנות החזותית, במוסיקה, בתיאטרון, שינו ללא הכר את פני האמנות.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 11:

בודריאר, ז'., 2007, סימולקרות וסימולציה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 7-46

בנימין, ו., תשמ"ג, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ספרית הפועלים, תרגם: שמעון ברמן

בנימין, ו., 2004, היסטוריה קצרה של צילום, בבל. תרגום: חנן אלשטיין

סונטג, ס., 1979, הצילום כראי התקופה, עם עובד. תרגום: יורם ברונובסקי. פרק 1: במערתו של אפלטון.

באזין, א., 1987, " הוייתה של הדמות המצולמת", בתוך: קלר, ה., (עורכת) עולם בדים, עם עובד עמ' 249-255, תרגום: נילי מירסקי

Habermas, J., 1993, "Modernity – an incomplete project", in: Docherty, T., (ed.), Postmodernism: a reader, Columbia u. Press, New York, pp. 98-109

שעור 12: מרחבי האמנויות: מודרניזם ופוסט-מודרניזם באמנות.

כראקציה לתפיסה המודרניסטית שחייבה אמנים להסתפח לקבוצות וקליקות אידיולוגיות, וביקשה מצרכן האמנות להסתגל לערכי אמנות מנוגדים לטעם הסתמי, הפשוט והמקרי, נבטה התנועה הפוסט-מודרנית, שאחד מעיקריה המרכזיים הוא הרלטיוויזם ו'הכל הולך'.

קריאה רלוונטית לשעור מס' 12

גורביץ, ד., 1997, פוסט מודרניזם: תרבות וספרות בסוף המאה ה-20, דביר, עמ' 17-78

דרידה, ז'., 2002, בית המרקחת של אפלטון, הקיבוץ המאוחד. תרגום: משה רון

ג'ימסון, פ., 2008, פוסט מודרניזם, או ההגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר, רסלינג, תרגום: עדי גינצבורג הירש

ליוטר, ז', פ., 1999, המצב הפוסט-מודרני, תרגום: גבריאל אש, הקיבוץ המאוחד, עמ' 20-24

Hart, K., 2008, Postmodernism, Oxford, pp. 59-83

שעור 13: השלמות, סיכומים ומסקנות.

 - רשימה של פריטי קריאה (חלקית):

אדורנו, ו.ת., והורקהיימר, מ. [1947] 1993 "תעשיית תרבות: נאורות כהונאת המונים" אסכולת פרנקפורט, ת מיכאל מי-דן ואברהם יסעור (עורכים),  הקיבוץ המאוחד, עמ' 158-198

בירגר, פ., 2007, תיאוריה של האוונגרד, רסלינג, תרגום: רועי בר, עמ' 27-38

בנימין, ו., תשמ"ג, יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני, ספרית הפועלים, תרגם: שמעון ברמן

ברינקר, מ., 1982, אסתטיקה כתורת הביקורת, משרד הביטחון, עמ' 55-61

גורביץ, ד., 1997, פוסט מודרניזם: תרבות וספרות בסוף המאה ה-20, דביר, עמ' 17-78

יום, ד., (דויד), [1757] 1984, על אמת המידה של הטעם, 1984, הוצ' הקיבוץ המאוחד. תרגום: מירי קרסין

לורנד, ר., 1991, על טבעה של האמנות, הוצ' מה?דע! דביר, תל-אביב, עמ' 35-55

עפרת, ג., 1975, הגדרת האמנות, הקיבוץ המאוחד, עמ' 115-156

סונטג, ס., 1979, הצילום כראי התקופה, עם עובד. תרגום: יורם ברונובסקי. פרק 1: במערתו של אפלטון.

צמח, ע., תשמ"א, "ייצוג המציאות באמנות הקלאסית ובאמנות המאה העשרים", עיון כ"ט, עמ' 280-297

Danto, A., 1964, "The Artworld", The Journal of Philosophy, vol. 56, pp. 571-586

Dickie, G., 1971, "Art as an Open concept", in his ibid. pp. 95-97

Sibley, F. N., 1978, "Aesthetic concepts", in: Margolis, J., (ed.), Philosophy looks at the Arts, Temple U. press, pp. 64-87

Hampshire, S., 1970, "Logic and Appreciation", in: Weitz, M., Problem in Aesthetics, The Macmillan Company, London, pp. 818-825

Passmore, J. A., 1954, "The Dreariness of Aesthetics", in: Elton, W. (ed.), ibid. pp. 36-55

Weitz, M., 1956 , "The role of Theory in Aesthetics", The Journal of Aesthetic and Art criticism, vol. 25, pp. 27-35