 שנה"ל תשע"ד | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
מבוא לשפת המוזיקה
Introduction to the Language of Music |
0861-1301-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אמנויות | תכנית רב תחומית באמנויות | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
סילבוס מקוצר
מבוא א (שעתיים ראשונות) : התחביר המוסיקלי ועולם האמנות
"מה יש להבין או לדעת כאשר מאזינים למוסיקה?" מטרת הקורס היא לנוע על הציר שבין החוויה המוסיקאלית והתבוננות במרכיבים המוסיקאליים. בחלקו הראשון של הקורס נתבונן באפשרויות התחביר המוסיקאלי על כל גווניו (המֶשֶך, הגובה, הגוון והעוצמה) דרך יצירות מופת מוסיקאליות מתקופות שונות וזאת ככלי לחוויה מוסיקאלית חדשה.בחלקו השני נאזין באופן מודרך ליצירות מוסיקאליות ונבחן את קשרי הגומלין שלהן עם האמנויות האחרות (ציור, תאטרון, מחול וקולנוע) וקשריהן לתרבות והחברה הסובבות אותן.
"מה יש להבין או לדעת כאשר מאזינים למוסיקה?" מטרת הקורס היא לנוע על הציר שבין החוויה המוסיקאלית והתבוננות במרכיבים המוסיקאליים. בחלקו הראשון של הקורס נתבונן באפשרויות התחביר המוסיקאלי על כל גווניו (המֶשֶך, הגובה, הגוון והעוצמה) דרך יצירות מופת מוסיקאליות מתקופות שונות וזאת ככלי לחוויה מוסיקאלית חדשה.בחלקו השני נאזין באופן מודרך ליצירות מוסיקאליות ונבחן את קשרי הגומלין שלהן עם האמנויות האחרות (ציור, תאטרון, מחול וקולנוע) וקשריהן לתרבות והחברה הסובבות אותן.
מבוא ב (שעתיים אחרונות): "זמן, רגש ומשמעות במוסיקה"
הקורס יעסוק במספר בעיות יסוד בתחום המוסיקה: מוסיקה וזמן, מוסיקה ורגשות, מוסיקה ושפה, משמעות ופרשנות מוסיקאלית. הנחת היסוד בבסיס הקורס היא "שמה שאנחנו שומעים כמוסיקה אינו בהכרח מה שאנחנו חושבים שאנחנו שומעים כמוסיקה".
א. חווית הזמן במוסיקה - על הזמן המוסיקאלי והשעמום המוסיקאלי - הייאוש מציפייה לשינוי.
ב. חווית הרגשות במוסיקה - האם מוסיקה מעוררת, מביעה או מבטאת רגשות ואם כן של מי ולמה עלינו לשמוע אותן? האם מוסיקה דומה יותר לסיפור עצוב או לסמים מרגשים ?
ג. חווית התוכן והשפה המוסיקאלית - מה אפשר להגיד בנגינת אקורדים, אם בכלל? האם מוסיקה ללא מילים היא סוג של ג'יבריש? ומה הכוונה ב"תוכן מוסיקאלי" של יצירה מוסיקאלית?
Course description
“What is there to understand or to know while listening to music?”
The course will alternate between the musical experience and an observation of musical components. In this course we will observe the various musical components of musical peaces as a means for a new musical experience. Guided listening from a musical and historical perspective will be an integral part of the course.
אמנויות | תכנית רב תחומית באמנויות
0861-1301-01 מבוא לשפת המוזיקה
Introduction to the Language of Music
שנה"ל תשע"ד | סמ' א' | מר אופנהיים רועי
666סילבוס מפורט/דף מידע
"מבוא לשפת המוסיקה"
Introduction to the language of Music
סמסטר א' תשע"ד
4 ש"ס
שיעור
|
שם המרצה: אופנהיים רועי
|
||
|
דואר אלקטרוני: openroy@gmail.com
שעות קבלה: לפי תיאום מראש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
||
תאור הקורס
מבוא א (שעתיים ראשונות) : התחביר המוסיקלי ועולם האמנות
"מה יש להבין או לדעת כאשר מאזינים למוסיקה?" מטרת הקורס היא לנוע על הציר שבין החוויה המוסיקאלית והתבוננות במרכיבים המוסיקאליים. בחלקו הראשון של הקורס נתבונן באפשרויות התחביר המוסיקאלי על כל גווניו (המֶשֶך, הגובה, הגוון והעוצמה) דרך יצירות מופת מוסיקאליות מתקופות שונות וזאת ככלי לחוויה מוסיקאלית חדשה.בחלקו השני נאזין באופן מודרך ליצירות מוסיקאליות ונבחן את קשרי הגומלין שלהן עם האמנויות האחרות (ציור, תאטרון, מחול וקולנוע) וקשריהן לתרבות והחברה הסובבות אותן.
"מה יש להבין או לדעת כאשר מאזינים למוסיקה?" מטרת הקורס היא לנוע על הציר שבין החוויה המוסיקאלית והתבוננות במרכיבים המוסיקאליים. בחלקו הראשון של הקורס נתבונן באפשרויות התחביר המוסיקאלי על כל גווניו (המֶשֶך, הגובה, הגוון והעוצמה) דרך יצירות מופת מוסיקאליות מתקופות שונות וזאת ככלי לחוויה מוסיקאלית חדשה.בחלקו השני נאזין באופן מודרך ליצירות מוסיקאליות ונבחן את קשרי הגומלין שלהן עם האמנויות האחרות (ציור, תאטרון, מחול וקולנוע) וקשריהן לתרבות והחברה הסובבות אותן.
מבוא ב (שעתיים אחרונות): "זמן, רגש ומשמעות במוסיקה"
הקורס יעסוק במספר בעיות יסוד בתחום המוסיקה: מוסיקה וזמן, מוסיקה ורגשות, מוסיקה ושפה, משמעות ופרשנות מוסיקאלית. הנחת היסוד בבסיס הקורס היא "שמה שאנחנו שומעים כמוסיקה אינו בהכרח מה שאנחנו חושבים שאנחנו שומעים כמוסיקה".
א. חווית הזמן במוסיקה - על הזמן המוסיקאלי והשעמום המוסיקאלי - הייאוש מציפייה לשינוי.
ב. חווית הרגשות במוסיקה - האם מוסיקה מעוררת, מביעה או מבטאת רגשות ואם כן של מי ולמה עלינו לשמוע אותן? האם מוסיקה דומה יותר לסיפור עצוב או לסמים מרגשים ?
ג. חווית התוכן והשפה המוסיקאלית - מה אפשר להגיד בנגינת אקורדים, אם בכלל? האם מוסיקה ללא מילים היא סוג של ג'יבריש? ומה הכוונה ב"תוכן מוסיקאלי" של יצירה מוסיקאלית?
“What is there to understand or to know while listening to music?”
The course will alternate between the musical experience and an observation of musical components. In this course we will observe the various musical components of musical peaces as a means for a new musical experience. Guided listening from a musical and historical perspective will be an integral part of the course.
דרישות הקורס
נוכחות, השתתפות, קריאה, כתיבת תרגיל, מבחן האזנה.
מרכיבי הציון הסופי
% 80 בחינה מסכמת, % 20 הגשת תרגילים,
נושאי הקורס מבוא א
התבוננות במרכיבים המוסיקאליים:
1. המשך: מרכיב הקצב במוסיקה: הפעמה, מקצב, ריתמוס, משקל, טמפו, גרוב.
2. הגובה: מרכיב הצליל במוסיקה: מרווח, מודוס, המערכת הטונלית: מזור ומינור, מוטיב, מלודיה, הרמוניה.
3. הגוון והעוצמה: משפחות הכלים, התזמורת, מרקמים ודינמיקה.
האזנה מודרכת- החוויה המוסיקאלית:
4. מוצרט – הקונצרטי לפסנתר
5. בטהובן- סימפוניה 5: התבוננות במרכיבים המוסיקאליים.
מוסיקה ואומנויות אחרות: (בחירה בשלושה מן הנושאים)
7. מוסיקה וקולנוע: (פרוקופייב/מוריקונה)
8. מוסיקה ומילים: השיר האומנותי (שוברט, מהלר, סשה ארגוב, ביטלס).
9. מוסיקה ומחול: (פטרושקה/ אחר הצהריים של פאון / פולחן האביב)
10. מוסיקה ובמה: אופרה ומחזמר (לה בוהם/ריגולטו/סוויני טוד/סיפור הפרברים)
11. מוסיקה במאה ה20 ו21: סטרווינסקי, בארטוק, שנברג, דביסי, וייל (ואגנר).
12. מוסיקה וחברה: רייך, שוסטקוביץ ,פנדרצקי, בטהובן, סחרוף.
נושאי הקורס מבוא ב
מבוא:
1. האונטולוגיה של המוסיקה – מהי מוסיקה? (אפלטון)
החוויה הזמנית:
2. זמן ומוסיקה: "היצירה המוסיקאלית רצה קדימה לעבר עברה". ניתוח פנומנולוגי של החוויה המוסיקאלית (ברגסון, הוסרל, היידגר)- המלודיה, ההפסקה המוסיקאלית, המֶשֶך המוסיקאלי והסוף המוסיקאלי.
החוויה הרגשית:
3. רגשות ומוסיקה – על הקשר בין מוסיקה ורגשות, היצירה והמאזין, מי מרגיש מה ולמה (המודל של קיווי, וויטגנשטיין, באד) ניתוח פנומנולוגי של רגשות, הלכי רוח.
החוויה הנרטיבית:
4. נרטיב ומוסיקה – על היחס בין זמניות ונרטיב. (ריקר ברונר)
אופציונלי - העשייה המוסיקאלית:
5. פרשנות וביצוע: "השילוש הקדוש"- יצירה, ביצוע ותכליל – מהי יצירה מוסיקאלית? הביצוע האידיאלי, האותנטי, הנכון וה"גדול": פרשנות ותכליל.
6. יסודות פילוסופיים כבסיס להאזנה, ביצוע וחינוך מוסיקאליים- "נעשה ונשמע".
רשימת ספרות רשות מבוא א':
1. מקראה של הקורס.
2. מבוא למוסיקה (תשנ"ג) יחידות 1-12 האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.
3. כהן. ד (1975) "שמע וידע של המרכיבים המוסיקליים" אקדמון, ירושלים.
4. Kamien .R. (2000) Music: an appreciation. 7th ed. Boston: McGraw-Hill.
5. רשימת האזנה.
רשימת ספרות רשות מבוא ב'
Goldie. P. (2000). The Emotions: A Philosophical Exploration. Clarendon Press. Oxford.
Heidegger, M. (1992). The Concept of Time. Blackwell Press.
Heidegger, M. (1996). Being and Time. (J. Stanbaugh, Trans.) Albany, N.Y.: State University of New York Press.
Husserl, E. (1991). The Lectures on the Consciousness of internal time from the year 1905. Kluwer.
אפלטון – "פוליטיאה" – משל המערה.
אופנהיים, ר. (2012). "על חילול הזמן המוסיקאלי" בתוך: Music in Time
ברגסון, א. (1977). מסה על הנתונים הבלתי-אמצעיים של התודעה. (יוסף אור, מתרגם) ירושלים: הוצאת מאגנס.
ברגמן, ה. ש. (1979). הוסרל והפנומנולוגיה. ב- הוגו שמואל ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה. ירושלים: מוסד ביאליק.
ברגמן, ה. ש. (1985). הוגי הדור. ירושלים: הוצאת מאגנס.
הנפלינג, א. (1992) אסתטיקה: מבוא פילוסופי. האוניברסיטה הפתוחה.
ויטגנשטיין, ל. (2001). חקירות פילוסופיות. (עדנה אולמן מרגלית, תרגום) הוצאת מאגנס.
ויטגנשטיין, ל. (2002). פרקים באסתטיקה. (עדי צמח, תרגום) הוצאת הקיבוץ המאוחד.
לוינס, ע. (1991). המוות והזמן. (אלי-ג'ורג' שטרית, תרגום) הוצאת רסלינג.
ריקר, פ (1988) זמן ונרטיב, הזמן המסופר. הוצאת נמרוד.