סילבוס הקורס מבוא לשפת המוזיקה - תשע"ג, פקולטה לאמנויות, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ג

מבוא לשפת המוזיקה
Introduction to the Language of Music

0861-1301-01

אמנויות | תכנית רב תחומית באמנויות


סמ' א'	1600-2000	'ד	206א	מכסיקו - אומנויות	שיעור	מר אופנהיים רועי

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\08\2012\0861\0861130101_desc.txt סילבוס מקוצר מבוא א (שעתיים ראשונות): התחביר המוסיקלי ועולם האמנות "מה יש להבין או לדעת כאשר מאזינים למוסיקה?" מטרת הקורס היא לנוע על הציר שבין החוויה המוסיקאלית והתבוננות במרכיבים המוסיקאליים.בחלקו הראשון של הקורס נתבונן באפשרויות התחביר המוסיקאלי על כל גווניו (המֶשֶך, הגובה, הגוון והעוצמה) והתפתחותו על הציר ההסטורי דרך יצירות מופת מוסיקאליות מתקופות שונות וזאת ככלי לחוויה מוסיקאלית חדשה. בחלקו השני נאזין באופן מודרך ליצירות מוסיקאליות בפרספקטיבה היסטורית ונבחן את קשרי הגומלין שלהן עם האמנויות האחרות (ציור, תאטרון, מחול וקולנוע) וקשריהן לתרבות והחברה הסובבות אותן. מבוא ב (שעתיים אחרונות): "זמן, רגש ומשמעות במוסיקה" הקורס יעסוק במספר בעיות יסוד בתחום המוסיקה: מוסיקה וזמן, מוסיקה ורגשות, מוסיקה ושפה, משמעות ופרשנות מוסיקאלית. הנחת היסוד בבסיס הקורס היא "שמה שאנחנו שומעים כמוסיקה אינו בהכרח מה שאנחנו חושבים שאנחנו שומעים כמוסיקה". א. חווית הזמן במוסיקה - על הזמן המוסיקאלי והשעמום המוסיקאלי - הייאוש מציפייה לשינוי. ב. חווית הרגשות במוסיקה - האם מוסיקה מעוררת, מביעה או מבטאת רגשות ואם כן של מי ולמה עלינו לשמוע אותן? האם מוסיקה דומה יותר לסיפור עצוב או לסמים מרגשים ? ג. חווית התוכן והשפה המוסיקאלית - מה אפשר להגיד בנגינת אקורדים, אם בכלל? האם מוסיקה ללא מילים היא סוג של ג'יבריש? ומה הכוונה ב"תוכן מוסיקאלי" של יצירה מוסיקאלית? Course description “What is there to understand or to know while listening to music?” The course will alternate between the musical experience and an observation of musical components. In this course we will observe the various musical components of musical peaces as a means for a new musical experience. Guided listening from a musical and historical perspective will be an integral part of the course. אמנויות \| תכנית רב תחומית באמנויות 0861-1301-01 מבוא לשפת המוזיקה Introduction to the Language of Music שנה"ל תשע"ג \| סמ' א' \| מר אופנהיים רועי סילבוס מפורט/דף מידע מבוא לשפת המוסיקה Introduction to the Language of the Music סמססטר א תשע"ג 4 ש"ס שיעור שם המרצה: מר רועי אופנהיים דואר אלקטרוני: openroy@gmail.com שעות קבלה: לפי תיאום מראש דרישות הקורס נוכחות חובה תרגיל מבחן האזנה מסכם מרכיבי הציון מבחן 80% תרגיל 10% השתתפות בכיתה 10% מבוא א (שעתיים ראשונות)- התחביר המוסיקלי ועולם האמנות מטרות הקורס: 1. פיתוח רגישות לתחביר המוסיקאלי (למרכיבי הצליל -המֶשֶך, הגובה, הגוון והעוצמה) 2. ניתוח יצירות מוסיקאליות בהקשר היסטורי-מוסיקאלי נושאים מרכזיים: התבוננות במרכיבים המוסיקאליים- 1. המשך: מרכיב הקצב במוסיקה: הפעמה, מקצב, ריתמוס, משקל, טמפו, גרוב. 2. הגובה: מרכיב הצליל במוסיקה: מרווח, מודוס, המערכת הטונלית: מזור ומינור, מוטיב, מלודיה, הרמוניה. 3. הגוון והעוצמה: משפחות הכלים, התזמורת, מרקמים ודינמיקה. האזנה מודרכת- החוויה המוסיקאלית: 4. מוצרט – הקונצרטי לפסנתר 5. בטהובן- סימפוניה 5: התבוננות במרכיבים המוסיקאליים. מוסיקה ואומנויות אחרות: 6. מוסיקה וציור: "תמונות בתערוכה": על גוונים במוסיקה. 7. מוסיקה ומילים: השיר האומנותי (שוברט, מהלר, סשה ארגוב, ביטלס). 8. מוסיקה וקולנוע: (הרמן והיצקוק, קובריק) 9. מוסיקה ובמה: אופרה ומחזמר ("לה בוהם" ו"סוויני טוד") 10. מוסיקה ומחול: (פטרושקה/ ציפור האש/ פולחן האביב) 11. מוסיקה במאה ה20 ו21: ההתפתחות או ההתפכחות מהמודוס : סטרווינסקי בארטוק שנברג דביסי (ואגנר). 12. מוסיקה וחברה: רייך, שוסטקוביץ ,פנדרצקי, בטהובן, סחרוף. (מבוא ב'- שעתיים אחרונות): "זמן, רגש ומשמעות במוסיקה" מטרות הקורס 1. התבוננות ביקורתית (פילוסופית) על השיח והמעשה המוסיקאלי. 2. שרטוט קווי מתאר לביצוע וחינוך מוסיקאליים נושאים מרכזיים: מבוא: 1. האונטולוגיה של המוסיקה – מהי מוסיקה? החוויה הזמנית: 2. זמן ומוסיקה: "היצירה המוסיקאלית רצה קדימה לעבר עברה". ניתוח פנומנולוגי של החוויה המוסיקאלית (ברגסון, הוסרל, היידגר)- המלודיה, ההפסקה המוסיקאלית, המֶשֶך המוסיקאלי והסוף המוסיקאלי. החוויה הרגשית: 3. רגשות ומוסיקה – על הקשר בין מוסיקה ורגשות, היצירה והמאזין, מי מרגיש מה ולמה (המודל של קיווי, וויטגנשטיין, באד) ניתוח פנומנולוגי של רגשות, הלכי רוח. החוויה הנרטיבית: 4. נרטיב ומוסיקה – על היחס בין זמניות ונרטיב. העשייה המוסיקאלית: 5. פרשנות וביצוע: "השילוש הקדוש"- יצירה, ביצוע ותכליל – מהי יצירה מוסיקאלית? הביצוע האידיאלי, האותנטי, הנכון וה"גדול": פרשנות ותכליל. 6. יסודות פילוסופיים כבסיס להאזנה, ביצוע וחינוך מוסיקאליים- "נעשה ונשמע". ביבליוגרפיה מבוא א': 1. מקראה של הקורס. 2. מבוא למוסיקה (תשנ"ג) יחידות 1-12 האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב. 3. כהן. ד (1975) "שמע וידע של המרכיבים המוסיקליים" אקדמון, ירושלים. 4. Kamien .R. (2000) Music: an appreciation. 7th ed. Boston: McGraw-Hill. 5. רשימת האזנה. ביבליוגרפיה מבוא ב': אפלטון – "פוליטיאה" – משל המערה. אופנהיים, ר. (2012). "על חילול הזמן המוסיקאלי" בתוך: Music in Time ברגסון, א. (1977). מסה על הנתונים הבלתי-אמצעיים של התודעה. (יוסף אור, מתרגם) ירושלים: הוצאת מאגנס. *ברגמן, ה. ש. (1979). הוסרל והפנומנולוגיה.* ב- הוגו שמואל ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה. ירושלים: מוסד ביאליק. *ברגמן, ה. ש. (1985). הוגי הדור.* ירושלים: הוצאת מאגנס. הנפלינג, א. (1992) אסתטיקה: מבוא פילוסופי. האוניברסיטה הפתוחה. ויטגנשטיין, ל. (2001). חקירות פילוסופיות. (עדנה אולמן מרגלית, תרגום) הוצאת מאגנס. ויטגנשטיין, ל. (2002). פרקים באסתטיקה. (עדי צמח, תרגום) הוצאת הקיבוץ המאוחד. לוינס, ע. (1991). המוות והזמן. (אלי-ג'ורג' שטרית, תרגום) הוצאת רסלינג. ריקר, פ (1988) זמן ונרטיב, הזמן המסופר. הוצאת נמרוד. Elster, J. (1999). Alchemies of the Mind, Rationality and the emotions, Cambridge University Press. Goldie. P. (2000). The Emotions: A Philosophical Exploration. Clarendon Press. Oxford. Heidegger, M. (1992). The Concept of Time. Blackwell Press. Heidegger, M. (1996). Being and Time. (J. Stanbaugh, Trans.) Albany, N.Y.: State University of New York Press. Heidegger, M. (1988). The Basic problems of Phenomenology (A. Hofstadter, Trans) Indiana University Press. Husserl, E. (1991). The Lectures on the Consciousness of internal time from the year 1905. Kluwer. Merleau-Ponty, M. (1962). Phenomenology of Perception. London: Routledge and Kegan Paul. Mulhall, S. (1990). On Being In the World: Wittgenstein and Heidegger on Seeing Aspects. London: Routledge press. Solomon, R. C. (2003). What Is an Emotion? Oxford: Oxford University Press. Solomon, R.C. (eds.) (2004) Thinking About Feeling: Contemporary Philosophers on Emotions. Oxford: Oxford University Press.

סילבוס מקוצר

מבוא א (שעתיים ראשונות): התחביר המוסיקלי ועולם האמנות
"מה יש להבין או לדעת כאשר מאזינים למוסיקה?" מטרת הקורס היא לנוע על הציר שבין החוויה המוסיקאלית והתבוננות במרכיבים המוסיקאליים.בחלקו הראשון של הקורס נתבונן באפשרויות התחביר המוסיקאלי על כל גווניו (המֶשֶך, הגובה, הגוון והעוצמה) והתפתחותו על הציר ההסטורי דרך יצירות מופת מוסיקאליות מתקופות שונות וזאת ככלי לחוויה מוסיקאלית חדשה.

בחלקו השני נאזין באופן מודרך ליצירות מוסיקאליות בפרספקטיבה היסטורית ונבחן את קשרי הגומלין שלהן עם האמנויות האחרות (ציור, תאטרון, מחול וקולנוע) וקשריהן לתרבות והחברה הסובבות אותן.

מבוא ב (שעתיים אחרונות): "זמן, רגש ומשמעות במוסיקה"

הקורס יעסוק במספר בעיות יסוד בתחום המוסיקה: מוסיקה וזמן, מוסיקה ורגשות, מוסיקה ושפה, משמעות ופרשנות מוסיקאלית. הנחת היסוד בבסיס הקורס היא "שמה שאנחנו שומעים כמוסיקה אינו בהכרח מה שאנחנו חושבים שאנחנו שומעים כמוסיקה".

א. חווית הזמן במוסיקה - על הזמן המוסיקאלי והשעמום המוסיקאלי - הייאוש מציפייה לשינוי.

ב. חווית הרגשות במוסיקה - האם מוסיקה מעוררת, מביעה או מבטאת רגשות ואם כן של מי ולמה עלינו לשמוע אותן? האם מוסיקה דומה יותר לסיפור עצוב או לסמים מרגשים ?

ג. חווית התוכן והשפה המוסיקאלית - מה אפשר להגיד בנגינת אקורדים, אם בכלל? האם מוסיקה ללא מילים היא סוג של ג'יבריש? ומה הכוונה ב"תוכן מוסיקאלי" של יצירה מוסיקאלית?

Course description

“What is there to understand or to know while listening to music?”

The course will alternate between the musical experience and an observation of musical components. In this course we will observe the various musical components of musical peaces as a means for a new musical experience. Guided listening from a musical and historical perspective will be an integral part of the course.

אמנויות | תכנית רב תחומית באמנויות
0861-1301-01 מבוא לשפת המוזיקה
Introduction to the Language of Music
שנה"ל תשע"ג | סמ' א' | מר אופנהיים רועי

666סילבוס מפורט/דף מידע

מבוא לשפת המוסיקה

Introduction to the Language of the Music

סמססטר א תשע"ג

4 ש"ס

שיעור

שם המרצה: מר רועי אופנהיים

דואר אלקטרוני: openroy@gmail.com

שעות קבלה: לפי תיאום מראש

דרישות הקורס

נוכחות חובה
תרגיל
מבחן האזנה מסכם

מרכיבי הציון

מבחן 80%

תרגיל 10%

השתתפות בכיתה 10%

מבוא א (שעתיים ראשונות)- התחביר המוסיקלי ועולם האמנות

מטרות הקורס:

1. פיתוח רגישות לתחביר המוסיקאלי (למרכיבי הצליל -המֶשֶך, הגובה, הגוון והעוצמה)

2. ניתוח יצירות מוסיקאליות בהקשר היסטורי-מוסיקאלי

נושאים מרכזיים:

התבוננות במרכיבים המוסיקאליים-

1. המשך: מרכיב הקצב במוסיקה: הפעמה, מקצב, ריתמוס, משקל, טמפו, גרוב.

2. הגובה: מרכיב הצליל במוסיקה: מרווח, מודוס, המערכת הטונלית: מזור ומינור, מוטיב, מלודיה, הרמוניה.

3. הגוון והעוצמה: משפחות הכלים, התזמורת, מרקמים ודינמיקה.

האזנה מודרכת- החוויה המוסיקאלית:

4. מוצרט – הקונצרטי לפסנתר

5. בטהובן- סימפוניה 5: התבוננות במרכיבים המוסיקאליים.

מוסיקה ואומנויות אחרות:

6. מוסיקה וציור: "תמונות בתערוכה": על גוונים במוסיקה.

7. מוסיקה ומילים: השיר האומנותי (שוברט, מהלר, סשה ארגוב, ביטלס).

8. מוסיקה וקולנוע: (הרמן והיצקוק, קובריק)

9. מוסיקה ובמה: אופרה ומחזמר ("לה בוהם" ו"סוויני טוד")

10. מוסיקה ומחול: (פטרושקה/ ציפור האש/ פולחן האביב)

11. מוסיקה במאה ה20 ו21: ההתפתחות או ההתפכחות מהמודוס : סטרווינסקי בארטוק שנברג דביסי (ואגנר).

12. מוסיקה וחברה: רייך, שוסטקוביץ ,פנדרצקי, בטהובן, סחרוף.

(מבוא ב'- שעתיים אחרונות): "זמן, רגש ומשמעות במוסיקה"

מטרות הקורס

1. התבוננות ביקורתית (פילוסופית) על השיח והמעשה המוסיקאלי.

2. שרטוט קווי מתאר לביצוע וחינוך מוסיקאליים

נושאים מרכזיים:

מבוא:

1. האונטולוגיה של המוסיקה – מהי מוסיקה?

החוויה הזמנית:

2. זמן ומוסיקה: "היצירה המוסיקאלית רצה קדימה לעבר עברה". ניתוח פנומנולוגי של החוויה המוסיקאלית (ברגסון, הוסרל, היידגר)- המלודיה, ההפסקה המוסיקאלית, המֶשֶך המוסיקאלי והסוף המוסיקאלי.

החוויה הרגשית:

3. רגשות ומוסיקה – על הקשר בין מוסיקה ורגשות, היצירה והמאזין, מי מרגיש מה ולמה (המודל של קיווי, וויטגנשטיין, באד) ניתוח פנומנולוגי של רגשות, הלכי רוח.

החוויה הנרטיבית:

4. נרטיב ומוסיקה – על היחס בין זמניות ונרטיב.

העשייה המוסיקאלית:

5. פרשנות וביצוע: "השילוש הקדוש"- יצירה, ביצוע ותכליל – מהי יצירה מוסיקאלית? הביצוע האידיאלי, האותנטי, הנכון וה"גדול": פרשנות ותכליל.

6. יסודות פילוסופיים כבסיס להאזנה, ביצוע וחינוך מוסיקאליים- "נעשה ונשמע".

ביבליוגרפיה מבוא א':

1. מקראה של הקורס.

2. מבוא למוסיקה (תשנ"ג) יחידות 1-12 האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב.

3. כהן. ד (1975) "שמע וידע של המרכיבים המוסיקליים" אקדמון, ירושלים.

4. Kamien .R. (2000) Music: an appreciation. 7th ed. Boston: McGraw-Hill.

5. רשימת האזנה.

ביבליוגרפיה מבוא ב':

אפלטון – "פוליטיאה" – משל המערה.

אופנהיים, ר. (2012). "על חילול הזמן המוסיקאלי" בתוך: Music in Time

ברגסון, א. (1977). מסה על הנתונים הבלתי-אמצעיים של התודעה. (יוסף אור, מתרגם) ירושלים: הוצאת מאגנס.

ברגמן, ה. ש. (1979). הוסרל והפנומנולוגיה. ב- הוגו שמואל ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה. ירושלים: מוסד ביאליק.

ברגמן, ה. ש. (1985). הוגי הדור. ירושלים: הוצאת מאגנס.

הנפלינג, א. (1992) אסתטיקה: מבוא פילוסופי. האוניברסיטה הפתוחה.

ויטגנשטיין, ל. (2001). חקירות פילוסופיות. (עדנה אולמן מרגלית, תרגום) הוצאת מאגנס.

ויטגנשטיין, ל. (2002). פרקים באסתטיקה. (עדי צמח, תרגום) הוצאת הקיבוץ המאוחד.

לוינס, ע. (1991). המוות והזמן. (אלי-ג'ורג' שטרית, תרגום) הוצאת רסלינג.

ריקר, פ (1988) זמן ונרטיב, הזמן המסופר. הוצאת נמרוד.

Elster, J. (1999). Alchemies of the Mind, Rationality and the emotions, Cambridge University Press.

Goldie. P. (2000). The Emotions: A Philosophical Exploration. Clarendon Press. Oxford.

Heidegger, M. (1992). The Concept of Time. Blackwell Press.

Heidegger, M. (1996). Being and Time. (J. Stanbaugh, Trans.) Albany, N.Y.: State University of New York Press.

Heidegger, M. (1988). The Basic problems of Phenomenology (A. Hofstadter, Trans) Indiana University Press.

Husserl, E. (1991). The Lectures on the Consciousness of internal time from the year 1905. Kluwer.

Merleau-Ponty, M. (1962). Phenomenology of Perception. London: Routledge and Kegan Paul.

Mulhall, S. (1990). On Being In the World: Wittgenstein and Heidegger on Seeing Aspects. London: Routledge press.

Solomon, R. C. (2003). What Is an Emotion? Oxford: Oxford University Press.

Solomon, R.C. (eds.) (2004) Thinking About Feeling: Contemporary Philosophers on Emotions. Oxford: Oxford University Press.

להצהרת הנגישות