בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש – אוניברסיטת תל אביב

מודרניזם בקולנוע – פרויקט שלא הושלם

סמינר – סילבוס  -- תשע"ז (2016-2017)

 סמסטר ב' --- יום ה' 14-18

מנחה – פרופ' ג'אד נאמן

neema@post.tau.ac.il

במלחמת העולם השנייה נהרסו עד היסוד ערים גדולות ונהרגו בהרף עין היסטורי כחמישים מיליון בני-אדם. האור שבקע מן הערים הנשרפות והבוהק החד-פעמי של שתי פצצות האטום שהטילה ארה״ב על הערים הירושימה ונגסקי השליכו צל ענק על העתיד. לאחר המלחמה, אותם משחקי אור-צל ייחודיים התגבשו לגל חדש במודרניזם של הקולנוע. "המודרניזם ...[הוא] מין חדש של ריאליזם... יותר ריאלי, יותר טהור, יותר תמציתי... מאמציו מכוונים לחשוף ולהרוס ולבטל את מה שנראה לו פגום ומעוות במעשה הריאליסטי המצוי" (עדה צמח). בארצות שהשתתפו במלחמה הופיע קולנוע חדש שנשא שמות שונים: "ניאוריאליזם איטלקי", "הגל החדש הצרפתי", "הקולנוע הגרמני החדש", "הגל החדש היפני", "קולנוע כיור המטבח" הבריטי ומאוחר יותר גם קולנוע חדש בפולין, בצ׳כיה ובהונגריה. בישראל הופיעו בשנות השישים ותחילת השבעים סרטי ״הרגישות החדשה״.

בסמינר נסקור מספר סרטים מכוננים בקולנוע האירופי שלאחר מלחמת העולם השנייה: אומברטו דה (ויטוריו דה-סיקה, 1952), 400 המלקות (פרנסואה טריפו, 1959), אוונטורה (מיכאלאנג'לו אנטוניוני, 1960), אשתקד במאריינבד (אלן רנה, 1961). מכאן נעבור לחקירה ועיון בסרטי ״הרגישות החדשה״ בישראל של שנות השישים והשבעים. סרטים אלה הצטיינו במכנה משותף: הפקה בתקציב נמוך, שימוש בשחור לבן, הסרטה באתרים קיימים, הבימאי הוא היזם ופעמים אף המפיק, התמקדות בנוף האורבני, שחקנים לא מקצועיים, אסטרטגיות נרטיב לא-שגרתיות, אילתור ודיאלוג בשפה מדוברת, גישה אקספרימנטלית למבע הקולנועי, עיסוק בנושאים קיומיים ומקומיים, התבוננות פנימה והתעלמות משיקולי קופה. אולם עשייה זו לא האריכה ימים. נברר כיצד התפתחה בהמשך מעין סינתזה בין הקולנוע העממי, ״סרטי הבורקס״, לבין הקולנוע האמנותי, סרטי ״הרגישות החדשה״, ובשנות השמונים והתשעים קהל הצופים חזר לבתי הקולנוע לצפות בסרטים ישראלים.

ניתוח הטקסט הקולנועי והחקירה של הקונטקסט ייעשו תוך שימוש במספר גישות לפרשנות של סרטים. גישה מיתו-היסטורית הנשענת על ההבנה כי סרטי עלילה מהווים מקור היסטורי לכל דבר. על פי משנתם של היסטוריונים וחוקרי קולנוע כמו מארק פרו, פייר סורלין, היידן ווייט  ואחרים, הסרט העלילתי מאפשר להגיע לתובנות היסטוריות מעבר למה שניתן להשיג במחקר של ההיסטוריונים. בנוסף להתייחסות לסרט כטקסט היסטורי, נעסוק גם באיתור נוכחות המיתוס בסרטים. נעלה לדיון עקבות מיתוסים המרומזים בנרטיב, בדמויות ובאיקונוגרפיה ונפענח אותם בקונטקסט ההיסטורי.

שיטת הלימוד

המפגש הראשון יוקדש להצגת המתודה תוך הדגמתה בסרט "הבן האחר", הפרק הראשון בסרט האיטלקי "קאוס" (1986) של האחים טאוויאני. בהמשך, בכל מפגש של הסמינר נפתח בהצגת רפרטים ובדיון על הסרט שנערכה בו צפייה במפגש הקודם. לאחר מכן נקיים דיון ונצפה בסרט הבא. על פי זאת נקבע את נושאי הרפרטים למפגש הבא. הרפרטים יעסקו באסתטיקה, באיקונוגרפיה, בהקשר ההיסטורי של כל סרט וכן באיתור עקבות של מיתוסים בסרטים. כל רפרט יכלול הצגה קצרה של חומר מתוך הרשימה הביבליוגרפית. בנוסף, הסטודנטים ישתתפו בבחירת הסרטים לצפייה מתוך רשימת הפילמוגרפיה.

חובות הסמינר

נוכחות במפגשים והשתתפות בדיון

צפייה בסרטים במסגרת הקורס

קריאה של חומר מן הביבליוגרפיה

הצגת רפרטים על חומר עיוני או על סרט

הגשת עבודה סמינריונית

רפרטים

הרפרט הוא דיווח בעל-פה על נושא או היבט מסוים הנוגע לסרט שעליו מתקיים הדיון, או על מאמר או פרק מתוך ספר או כל חומר עיוני ממקור אחר. נושאי הרפרטים ייקבע משיעור לשיעור. הרפרט אמור להתמקד בסרט ועל מקורות מתוך ספרים, כתבי-עת או אינטרנט.

עבודה סמינריונית

העבודה סמינריונית בהיקף של 15-20 עמודים תתמקד בניתוח אחד הסרטים מן הרשימה או כל סרט אחר רלבנטי. העבודה תכלול הערות שוליים ורשימה ביבליוגרפית עם לפחות חמישה מאמרים או פרקים מתוך ספר ביניהם לפחות שלושה שהם לא אתרי אינטרנט. הגשת עבודה סמינריונית מותנית בהצגת רפרט בכיתה אך לא בהכרח קשורה בו.

ציון הסמינר

ציון הסמינר יהיה הציון של העבודה הסמינריונית.

פילמוגרפיה

חור בלבנה (אורי זוהר, 1964)

אישה בחדר השני (יצחק צפל ישורון, 1965)

סיירים (מיכה שגריר, 1966)

שלושה ימים וילד (אורי זוהר, 1967)

איריס (דוד גרינברג, 1968)

להט במים (יעקב המאירי, 1968)

חלומות (מנחם ורדי, 1969)

מצור (ג׳ילברטו טופאנו, 1969)

מקרה אישה (ז׳אק קתמור, 1969)

השמלה (ג׳אד נאמן, 1966-1969)

לפני מחר (אלידע גרא, 1969)

התמהוני (דן וולמן, 1970)

שבלול (בועז דוידזון, 1970)

הגלולה (דוד פרלוב, 1969-1972)

לאן נעלם דניאל וקס (אברהם הפנר, 1972)

אני אוהב אותך רוזה (משה מזרחי, 1972)

שלום תפילת הדרך (יקי יושע, 1972)

הבית ברחוב שלוש (משה מזרחי, 1973)

מיכאל שלי (דן וולמן, 1974)

הבננה השחורה (בנימין חיים, 1977)

ביבליוגרפיה

אנדרסון, בנדיקט, קהילות מדומיינות: הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה, 1983. תרגם: דן דאור. תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1999. 68-31.

בורשטיין ,יגאל ,מבטי קרבה ,הוצאת מאגנס ואוניברסיטת חיפה.2009 ,

בן-שאול, ניצן, 1993: "הקשר הסמוי בין סרטי הבורקס לסרטים האישיים" בתוך: מבטים פיקטיביים - על קולנוע ישראלי, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה עמ' 128-134

גרין, א., 1985, במאים ואנשי קולנוע על הקולנוע – "ז'אן לוק גודאר: ראיון עם מיכלאנג'לו אנטוניוני", עמ' 15-25, עם-עובד, תל-אביב.

מונק, יעל, גרץ, נורית, במבט לאחור – קריאה חוזרת בקולנוע הישראלי 1948 – 1990, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2015

נאמן, יהודה  ג'אד, 1992: "המודרנים: מגילת היוחסין של הרגישות החדשה" בתוך: מבטים פיקטיביים - על קולנוע ישראלי, תל-אביב, האוניברסיטה הפתוחה עמ' 9-33

פרמינגר, ע., 2006, פרנסואה טריפו – האיש שאהב סרטים, הוצאת הקיבוץ המאוחד; המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב; המכלל האקדמית ספיר.

שוחט, אלה, 1991: "הקולנוע האישי ופוליטיקת האלגוריה" בתוך: הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידיאולוגיה, תל-אביב, ברירות עמ' 179-185

שוייצר ,אריאל ,הרגישות החדשה :קולנוע ישראלי מודרני בשנות השישים והשבעים ,הוצאת בבל-  האוזן השלישית.2003 ,

Astruc, Alexandre. “The Birth of a New Avant-Garde: La Caméra Stylo.” (1948) Film and Literature: An Introduction and Reader. Ed. Timothy Corrigan. Upper Saddle River: Prentice Hall, 1999. 158-162.

Bazin, A., 1971, "What is cinema?", essays selected and translated by Hugh Gray, Vol. I & II, University of California Press, Berkeley, Los Angeles, London.

Ben-Shaul, Nitzan, Mythical Expressions of Siege in Israeli Films, Lewiston, E. Mellen Press, 1997.

Bordwell, David. “The Art Cinema as a Mode of Film Practice”. Film Criticism 4.1 (1979).

Brecht, Bertolt. "Alienation Effects in Chinese Acting: The A-Effect."Twentieth-Century Theatre: A Sourcebook” (1995).

Caughie, John. "Theories of authorship". Routledge, 2013.

Deleuze, Gilles,  Cinema 2: : The Time-Image, Athlone, London 1989.

Dudley, Andrew, What Cinema Is! ‪John Wiley & Sons, 2011, Oxford, UK.

Elsaesser, Thomas. "European cinema: Face to face with Hollywood". Amsterdam University Press, 2005.

Godard, J. L. & Ishaghpour, Y., 2005, “Cinema The Archeology of Film and the Memory of a Century”, Berg, Oxford, New York.

Huyssen, Andreas, After the Great Divide, Indiana University Press, 1987.

Kovács, András Bálint. “Screening Modernism: European Art Cinema, 1950–1980”. Chicago: The University of Chicago, 2007.

Loshitzky, Yosefa, Identity Politics on Israeli Screen, University of Texas Press, Austin, .2001

Monaco, J., 1976, "The new wave", Oxford University Press, New York.

Rich, B. Ruby. "She says, he says: The power of the narrator in modernist film politics." Discourse 6 (1983): 31-46.

Stam, Robert. “Reflexivity in film and literature: from Don Quixote to Jean-Luc Godard”. Columbia University Press, 1992.

Wollen, Peter. ”Godard and Counter Cinema: Vent d’est". Afterimage 4, autumn (1972).