סילבוס הקורס נוירו אסתטיקה וקולנוע - תשע"ז, פקולטה לאמנויות, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ז

נוירו אסתטיקה וקולנוע
Neuroaesthetics and Cinema

0851-9063-01

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה


סמ' ב'	1400-1800	'ב	117א	מכסיקו - אומנויות	סמינר	ד"ר רז גל

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\08\2016\0851\0851906301_desc.txt סילבוס מקוצר בשנים האחרונות מתגבש זרם מחקרי, המעז להכריז על קיומם של כללים אוניברסאליים באמנות: הנוירואסתטיקה. חוקרי מוח משפיעים טוענים שניתן להגדיר באופן מוחלט מהם כיעור ויופי, ואף להבחין בין אמנות של אמת לקיטש – כל זאת על בסיס הידע המצטבר על טיבם של תהליכים עצביים. זאת ועוד, בקרב אנשי אסכולת הנוירואסתטיקה מופיעים קולות הקובעים שהמפנה הנוירופסיכולוגי בחקר אמנות הוא צו השעה. לתפיסתם, מחקר המסתפק במתודות המסורתיות (פורמליסטית, סמיוטית, היסטורית, פוסט-סטרוקטורליסטית וכו') הוא מוגבל ומיושן. במקביל, מתעורר בקרב חוקרי קולנוע עניין בידע שמציעים מדעי המוח, לאו דווקא כדרך להבין את תגובות הצופה לתוכן הקולנועי, אלא כבסיס לחקר הצורה הקולנועית. עקרונות הפעילות של המוח מגויסים להבנת האופנים שבהם סרטים מסוימים מארגנים מידע ודימויים. "בחפשנו אחד עקרונות [להבנת הקולנוע]", אומר ז'יל דלז[1], "אל לנו לפנות אל הפסיכואנליזה או הבלשנות, כי אם אל הביולוגיה של המוח שבשונה משתי הדיסציפלינות הללו אינה מתאפיינת בפגם של שימוש במושגים מוכנים מראש... ניתן להעריך את המכלול הקולנועי במונחים של מעגלים צרבראליים פשוט בגלל שמדובר בדימויים נעים". בחלקו הראשון של הסמינר יוצגו באופן ביקורתי גישות מרכזיות לחקר האמנות בכלל והקולנוע בפרט בהתבסס על ידע שנצבר בתחומי חקר המוח והנוירופסיכולוגיה. ראשית, נתוודע לוויכוח המתלהט בנוגע לתוקפם של ההסברים הנוירופסיכולוגיים לחוויות אסתטיות. בהמשך תוצג סקירה ממוקדת במשמעויותיהן של תגליות בתחום חקר המוח להבנת תופעות קולנועיות ספציפיות כגון מיז-אנ-סצינה, קשב קולנועי, עריכה ואמפתיה כלפי הדמויות הקולנועיות. לבסוף, נבחן כיצד ניתן לשלב תובנות אקטואליות מעולם חקר המוח עם "הגות קונטיננטלית" כדוגמת זו של דלז להבנת מאפיינים ייחודיים באסתטיקה של יצירות קולנועיות עכשוויות. חלקו השני של הסמינר יעסוק בפוטנציאל של חקר המוח לשפוך אור על מגוון רחב של שאלות המעסיקות את חוקרות וחוקרי הקולנוע והטלוויזיה בתחומים כגון פרספציה, אמפתיה, הבנה וזיכרון, נרטיב, תעמולה ושכנוע ומוטיבציה. התלמידים והתלמידות יתבקשו לבחור שאלה קולנועית מוגדרת, לסקור את הספרות הקוגניטיבית-מוחית הרלוונטית לשאלה זו ולבחון אותה לאור הידע והתיאוריות בתחום זה. [1] Deleuze, Gilles. Negotiations, trans. M Joughin. NY: Columbia University Press, 1995. Course description The course will critically introduce central approaches to the study of art in general and cinema in specific based on accumulating neuroscientific knowledge. Its first part will be dedicated to the heated debate over the validity of the neuroscientific explanations of aesthetic experiences. The second part will focus on the significance of specific neuroscientific findings to the understanding of empathy. Finally, we will examine how updated neuroscientific observations may be integrated with "continental philosophy", such as that of Deleuze, for understanding the uniqueness of contemporary cinematic works. אמנויות \| חוג לקולנוע וטלוויזיה 0851-9063-01 נוירו אסתטיקה וקולנוע Neuroaesthetics and Cinema שנה"ל תשע"ז \| סמ' ב' \| ד"ר רז גל סילבוס מפורט/דף מידע לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

ש"ס: 4.0

סילבוס מקוצר

בשנים האחרונות מתגבש זרם מחקרי, המעז להכריז על קיומם של כללים אוניברסאליים באמנות: הנוירואסתטיקה. חוקרי מוח משפיעים טוענים שניתן להגדיר באופן מוחלט מהם כיעור ויופי, ואף להבחין בין אמנות של אמת לקיטש – כל זאת על בסיס הידע המצטבר על טיבם של תהליכים עצביים. זאת ועוד, בקרב אנשי אסכולת הנוירואסתטיקה מופיעים קולות הקובעים שהמפנה הנוירופסיכולוגי בחקר אמנות הוא צו השעה. לתפיסתם, מחקר המסתפק במתודות המסורתיות (פורמליסטית, סמיוטית, היסטורית, פוסט-סטרוקטורליסטית וכו') הוא מוגבל ומיושן.

במקביל, מתעורר בקרב חוקרי קולנוע עניין בידע שמציעים מדעי המוח, לאו דווקא כדרך להבין את תגובות הצופה לתוכן הקולנועי, אלא כבסיס לחקר הצורה הקולנועית. עקרונות הפעילות של המוח מגויסים להבנת האופנים שבהם סרטים מסוימים מארגנים מידע ודימויים. "בחפשנו אחד עקרונות [להבנת הקולנוע]", אומר ז'יל דלז[1], "אל לנו לפנות אל הפסיכואנליזה או הבלשנות, כי אם אל הביולוגיה של המוח שבשונה משתי הדיסציפלינות הללו אינה מתאפיינת בפגם של שימוש במושגים מוכנים מראש... ניתן להעריך את המכלול הקולנועי במונחים של מעגלים צרבראליים פשוט בגלל שמדובר בדימויים נעים".

בחלקו הראשון של הסמינר יוצגו באופן ביקורתי גישות מרכזיות לחקר האמנות בכלל והקולנוע בפרט בהתבסס על ידע שנצבר בתחומי חקר המוח והנוירופסיכולוגיה. ראשית, נתוודע לוויכוח המתלהט בנוגע לתוקפם של ההסברים הנוירופסיכולוגיים לחוויות אסתטיות. בהמשך תוצג סקירה ממוקדת במשמעויותיהן של תגליות בתחום חקר המוח להבנת תופעות קולנועיות ספציפיות כגון מיז-אנ-סצינה, קשב קולנועי, עריכה ואמפתיה כלפי הדמויות הקולנועיות. לבסוף, נבחן כיצד ניתן לשלב תובנות אקטואליות מעולם חקר המוח עם "הגות קונטיננטלית" כדוגמת זו של דלז להבנת מאפיינים ייחודיים באסתטיקה של יצירות קולנועיות עכשוויות.

חלקו השני של הסמינר יעסוק בפוטנציאל של חקר המוח לשפוך אור על מגוון רחב של שאלות המעסיקות את חוקרות וחוקרי הקולנוע והטלוויזיה בתחומים כגון פרספציה, אמפתיה, הבנה וזיכרון, נרטיב, תעמולה ושכנוע ומוטיבציה. התלמידים והתלמידות יתבקשו לבחור שאלה קולנועית מוגדרת, לסקור את הספרות הקוגניטיבית-מוחית הרלוונטית לשאלה זו ולבחון אותה לאור הידע והתיאוריות בתחום זה.

[1] Deleuze, Gilles. Negotiations, trans. M Joughin. NY: Columbia University Press, 1995.

Course description

The course will critically introduce central approaches to the study of art in general and cinema in specific based on accumulating neuroscientific knowledge. Its first part will be dedicated to the heated debate over the validity of the neuroscientific explanations of aesthetic experiences. The second part will focus on the significance of specific neuroscientific findings to the understanding of empathy. Finally, we will examine how updated neuroscientific observations may be integrated with "continental philosophy", such as that of Deleuze, for understanding the uniqueness of contemporary cinematic works.

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
0851-9063-01 נוירו אסתטיקה וקולנוע
Neuroaesthetics and Cinema
שנה"ל תשע"ז | סמ' ב' | ד"ר רז גל

666סילבוס מפורט/דף מידע

לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

להצהרת הנגישות