טופס סילבוס

צ'ארלי צ'פלין

Charlie Chaplin

סמסטר ב' תש"פ

2 ש"ס

סוג המסגרת: שיעור

שם המרצה: ד"ר שי בידרמן

טלפון: 054-2240572   

דואר אלקטרוני: bidermans@tauex.tau.ac.il   

שעות קבלה: בתיאום מראש

תיאור הקורס  

דמות הנווד של צ'רלי צ'פלין מלווה את עולם הקולנוע מראשיתו. עד כדי כך נטועה דמות זו בתוך ההוויה והחוויה הקולנועית-מצולמת – עד כי נראה לעיתים כי דמות זו הנה מגדיר מהותי ממגדירי הקולנוע. ללמוד על התרומה של צ'פלין להיסטוריה של הקולנוע, משמעו, אפוא, ללמוד לא רק על ההיסטוריה המהותית של הקולנוע אלא גם על מהות המבע הקולנועי (על נגזרותיו העכשוויות) ועל הפילוסופיה המגולמת בו. לכל אלו מהווה צ'פלין אינדיקציה, מכוון וראשית צירים מבארת.

בקורס זה נבסס ונחזק הנחות מקדמיות זו. נבחן את ההיסטוריה הקולנועית של צ'פלין (האיש והקולנוע, מהופעות הוודביל הטרום-קולנועיות אל הסרטים הקצרים, בואכה סרטיו הארוכים המונומנטאליים כגון: זמנים מודרניים, הדיקטטור הגדול, אורות הכרך, הבהלה לזהב ומיסייה וארדו); תוך בחינה פנורמית של מכלול יצירתו (כבמאי, כדימוי קולנועי, כיוצר, כמלחין, וכאוטר), ותוך הדגשת הקולנועיות של יצירה זו, נציג את הפילוסופיה המתבטאת בתופעה הצ'פליניסטית, ואת השפעתה ההיסטורית והטראנס-היסטורית של פילוסופיה זו על הקולנוע לדורותיו. הסוגיות הפילוסופיות הנבחרות—למשל: טבע האדם, טבעו של המצב החברתי (בין קפיטליזם, סוציאליזם והומניזם), העידן הטכנולוגי והשלכותיו, מוסר ואתיקה, וכיוצ"ב—יוצגו מתוך הנוכחות שהן מוצאות בהיסטוריה הקולנועית (הסרט האילם), בסוגה הקולנועית (קומדיה, דרמה), ובכלי המבע הקולנועיים (שהמורשת הדיגיטלית שלהם רק מחזקת את מעמדו של צ'פלין כאב מכונן).

Charlie Chaplin is considered to be one of the most creative talents in the history of film. Both on and off screen, the Chaplin affect is, by far, one of the most important strings, which binds the history of film with its theory and philosophy. So much so, that one can consider Chaplin, in his most indicative tramp costume, as the most identifiable image in the history of western cinema. Similarly, as the man behind the camera, Chaplin can be seen as the paradigmatic indicator for the evolution of film technology, and the evolvement of film’s perspective and accommodating theory, from his days onwards.

Kafka once said, “Chaplin is a technician… a man of a machine world, in which most of his fellow men no longer command the requisite emotional and mental equipment to make the life allotted to them really their own”. Following this observation, From his early shorts in 1914 to his last feature in 1967, Chaplin demonstrates his extraordinary ability both to invent the ways by which the screen can philosophize human nature, and then to use the screen to communicate the foibles of this mundane philosophy. He tackles issues like

the trajectory of human nature and the downsides of human condition (between comical pessimism and naïve realism), political realism (between capitalism and Marxism), ethics, morality and human relations; subjectivity and society, man v. the machine, etc.—while inventing his practice, his Tecnè, and the medium, in the process. We will examine this throughout the course, if only to concur with Kafka’s conclusion: Chaplin “manufactures aids to the imagination. That’s what his films are. That’s what films in general are.”

דרישות הקורס

נוכחות (עד 3 היעדרויות), קריאת חובה, עבודה מסכמת

מרכיבי הציון הסופי

100% עבודה מסכמת.

נושאי הקורס (נתון לשינויים)  [קריאת רשות מסומנת ב- (*)]

נושא 1: מבוא: מדוע צ'פלין?

1. Schoonover, K. (2014). "Histrionic Gestures and Historical Representation: Masina’s Cabiria, Bazin’s Chaplin, and Fellini’s Neorealism." Cinema Journal 53(2): 93-116.
2. Biderman, S. (2016). K, The Tramp and the Cinematic Vision: The Kafkaesque Chaplin. Mediamorphosis : Kafka and the moving image. S. Biderman and I. Lewit. London, Wallflower Press: 198-209.

נושא 2: העשור הקצר: הסרטים הקצרים (1914-1923)

1. (*) טישי, וו. (1988). צ'אפלין. ירושלים: הוצאת כתר, 7-89.
2. Stewart, G. (1976). "Modern Hard Times: Chaplin and the Cinema of Self-Reflection." Critical Inquiry 3(2): 295-314.

נושא 3: פתאום קם אדם: הקולנוע האינדיבידואלי של צ'פלין [הנווד (1915), הנער (1921), הקרקס (1928)]

1. Brown Kuriyama, C. (1992). "Chaplin's Impure Comedy: The Art of Survival." Film Quarterly 45(3): 26-38.
2. Gunning, T. (2003). "The trap of sentimentality." Sight and Sound 13(10): 35.
3. (*) Merlock, J. K. (2003). "Mickey and the Tramp: Walt Disney’s Debt to Charlie Chaplin." The Journal of American Culture 26(4): 439-444.
4. (*) Vance, J. (1996). ""The Circus": A Chaplin Masterpiece." Film History 8(2): 186-208.

נושא 4: ומרגיש שהוא עם: האינדיבידואלי פוגש את הקולקטיבי [המהגר (1917), הבהלה לזהב (1925)]

1. Murphy, L. (2010). "Charlot Francais: Charlie Chaplin, The First World War, And The Construction of a National Hero." Contemporary French and Francophone Studies 14(4): 421–429.
2. Rachmuth, M. (2015). "Laughter and the Death of the Comic: Charlie Chaplin's The Circus and Limelight in Light of the Ethics of Emmanuel Levinas." Film-Philosophy 19: 16-32.

נושא 5: פועלי כל העולם – התאחדו: האינדיבידואלי, הקולקטיבי והפוליטי [זמנים מודרנים (1936), הדיקטטור הגדול (1940)]

1. Fracchia, J. (2008). "The Capitalist Labour-Process and the Body in Pain: The Corporeal Depths of Marx’s Concept of Immiseration." Historical Materialism 16: 35-66.
2. Howe, L. (2013). "Charlie Chaplin in the Age of Mechanical Reproduction: Reflexive Ambiguity in Modern Times." College Literature 40(1): 45-65.
3. (*) Potter, G. (2013). "The Tramp & the Culture Industry: Adorno, Chaplin, and the Possibility of Progressive Comedy." Arizona Quarterly: A Journal of American Literature, Culture, and Theory 69(1): 73-90.

נושא 6: אל הנשק: סרטי המלחמה של צ'פלין [הכתף שק! (1918), הדיקטטור הגדול (1940), מיסייה וארדו (1947)]

1. (*) Bláhová, J. (2009). "No place for Peace-Mongers: Charlie Chaplin, Monsieur Verdoux (1947) and Czechoslovak Communist Propaganda." Historical Journal of Film, Radio and Television 29(3): 321-342.
2. Klocke, A. (2008). "Subverting Satire: Edgar Hilsenrath's Novel Der Nazi und der Friseur and Charlie Chaplin's Film The Great Dictator." Holocaust and Genocide Studies 22(3): 497-513.
3. Maland, C. (1988). "The Strange Case of Monsieur Verdoux: Comedy, Ideology, and the Dynamics of Reception." Film Criticism 13 (Special Issue on American Comedy)(1): 45-62.

נושא 7: קולנוע לשם קולנוע: האסתטיקה של צ'פלין [אורות הכרך (1931), אורות הבמה (1952)]

1. Calhoon, K. S. (2000). "Blind Gestures: Chaplin, Diderot, Lessing." MLN, Comparative Literature 115(3): 381-402.
2. Davis, T. (2003). "First Sight: Blindness, Cinema and Unrequited Love." Journal of Narrative Theory, 33(1): 48-62.
3. (*) Lemaster, D. J. (1997). "The Pathos of the Unconscious: Charlie Chaplin and Dreams." Journal of Popular Film and Television 25(3): 110-117.
4. (*) Woal, M. and L. Kowall Woal (1994). "Chaplin and the Comedy of Melodrama." Journal of Film and Video 46(3): 3-15.

נושא 8: אחרי מות: בין זהות וגלות [מלך בניו יורק (1957), הרוזנת מהונג קונג (1967)]

1. Kornhaber, D. (2014). "Substituting Speech for Style: Technique and Discourse in Monsieur Verdoux, Limelight, and A King in New York." Quarterly Review of Film and Video 31(5): 415-434.
2. Orgeron, D. A. and M. G. Orgeron (2001). "Eating Their Words: Consuming Class a la Chaplin and Keaton." College Literature 28(1): 84-104.

נושא 9: צ'פלין ובני דורו: שלושת המוקיונים [צ'רלי צ'פלין, באסטר קיטון והרולד לויד]

1. (*) Burrows, J. (2010). "Near broke, but no tramp: Billie Ritchie, Charlie Chaplin and ‘that costume’." Early Popular Visual Culture 8(3): 247–262.
2. McGowan, T. (2016). "The Location of Silent Comedy: Charlie Chaplin's Outsider and Buster Keaton's Insider." Quarterly Review of Film and Video 33(7): 602-619.
3. Ben-Yehuda, O. (2016). The Face: K. and Keaton. Mediamorphosis : Kafka and the moving image. S. Biderman and I. Lewit. London, Wallflower Press: 279-294.

נושא 10: צ'פלין וממשיכי דרכו: פילוסופיה וקולנוע ברוח צ'פלין [וודי אלן, וס אנדרסון, ואחרים]

1. King, R. (2012). "Retheorizing Comedic and Political Discourse, or What Do Jon Stewart and Charlie Chaplin Have in Common?" Discourse 34(2-3): 263-289.
2. Kornhaber, D. (2015). "Charlot as Cinema: Louis Delluc and Charlie Chaplin at the Dawn of Film Criticism." Film History: An International Journal 27(2): 140-159.
3. (*) Wells, P. (2011). The Chaplin Effect, Ghosts in the Machine and Animated Gags. Funny pictures : animation and comedy in studio-era Hollywood. D. Goldmark and C. Keil. Berkeley, University of California Press: 15-28.

נושא 11: סיכום: אז מדוע צ'פלין?

1. Liebman, R. L. (1984). "Rabbis or Rakes, Schlemiels or Supermen? Jewish Identity in Charles Chaplin, Jerry Lewis and Woody Allen." Literature/Film Quarterly 12(3): 195-201.
2. Rosenbaum, J. (2004). "Rediscovering Charlie Chaplin." Cineaste 29(4): 52-56.

ביבליוגרפיה נוספת

1. Bengtson, J. (2006). Silent traces : discovering early Hollywood through the films of Charlie Chaplin. Santa Monica, CA, Santa Monica Press.
2. Biderman, S. and I. Lewit (2016). Mediamorphosis : Kafka and the moving image. London, Wallflower Press.
3. Bilton, A. (2013). Silent film comedy and American culture. Houndmills, Basingstoke, Hampshire ; New York, NY, Palgrave Macmillan.
4. Gehring, W. D. (2014). Chaplin's war trilogy : an evolving lens in three dark comedies, 1918-1947. Jefferson, North Carolina, McFarland & Company, Inc., Publishers.
5. Harness, K. (2008). The art of Charlie Chaplin : a film-by-film analysis. Jefferson, N.C., McFarland & Co.
6. Kamin, D. (2008). The comedy of Charlie Chaplin : artistry in motion. Lanham, Md., Scarecrow Press.
7. McDonald, G. D., et al. (1988). The complete films of Charlie Chaplin. Secaucus, N.J., Citadel Press.
8. Milton, J. (1998). Tramp : the life of Charlie Chaplin. New York, Da Capo Press.
9. Paulus, T. and R. King (2010). Slapstick comedy. New York, Routledge.
10. Žižek, S. (1992). Enjoy your symptom! : Jacques Lacan in Hollywood and out. New York, Routledge.