חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תש"ף

  בין אחווה לאיבה: יחסי יהודים וערבים בראי הקולנוע הערבי
  Between fraternity and Animosity ? Jews, Aarabs and Arab-Jews in Arab Cinema                         
0851-6733-01
אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
סמ'  ב'1600-2000212מכסיקו - אומנויותשיעור מר שגיא ביזאוי איל
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

לאורך השנים, מאז ראשיתו של הקולנוע במצרים, עבור בהתפתחותן של תעשיות קולנוע נוספות בארצות ערב, ועד ימינו, הופיעו בסרטי קולנוע שנעשו בארצות ערב עשרות דמויות של יהודים. במצרים, שם תעשיית הקולנוע היא הגדולה והוותיקה ביותר בעולם הערבי, דמויות של יהודים הופיעו בסרטי קולנוע כבר משנות ה-30 המוקדמות. החל מאמצע המאה הקודמת, עם  התעצמותו של הסכסוך הישראלי-ערבי ובמקביל לעזיבתם של יהודים את ארצות מוצאם, הלכו ונתמעטו הסרטים בהם הופיעו דמויות של יהודים מקומיים והחלו להופיע דמויות של ישראלים. בשני העשורים האחרונים, בכל אופן, חזרו דמויותיהם של יהודים מקומיים, לא-ישראלים, להופיע בסרטים שנעשו בארצות ערב השונות, באופן שלא עומד כלל בפרופורציה עם מיעוטם, ולפעמים חוסר נוכחותם, של יהודים בארצות אלה.

אופן הצגת היהודים ויחסיהם עם חברת הרוב המוסלמי משתנה בסרטים אלה מתקופה לתקופה ומארץ לארץ. בחלק מהסרטים הוצגו היהודים בצורה סטריאוטיפית, אם כי משעשעת. בחלק אחר של הסרטים הוצגו דמויותיהם בצורה חיובית או לפחות ללא כל אפיון שלילי, ובחלק אחר בצורה מבזה ותוך שימוש באופני הייצוג המוכרים היטב מן המסורת האנטישמית האירופו-נוצרית. בחלק מהסרטים הללו, גולמו דמויות היהודים ע"י שחקנים שהיו יהודים בעצמם, ובסרטים אחרים ע"י שחקנים מוסלמים או אחרים.

עד כה לא הוקדש לנושא של ייצוג היהודים בסרטי קולנוע מהעולם הערבי מחקר מעמיק, ורק מעט נכתב על כך. במהלך הקורס נצפה בסרטי קולנוע מארצות ערב השונות ומתקופות שונות. ע"י צפייה מונחית נבחן "ייצוגים" של יהודים ושל יחסי יהודים והסביבה הערבית, תוך התייחסות להקשרים חברתיים, היסטוריים ותיאורטיים (תיאוריות פוסטקולוניאליות). נלמד להפעיל קריאה ביקורתית של הסרטים, נעמוד על ההבדלים שבין אופניי הייצוג השונים, ונדון באופן שבו סרטים אלה משעתקים יחסי כוח הקיימים בחברה, או אולי דווקא חותרים תחתם. באמצעות זאת ננסה במהלך הקורס לאתגר את הדיון בשאלת אפשרות הייצוג הקולנועי, או האמנותי, בכלל.

 

 

סילבוס מפורט

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
0851-6733-01 בין אחווה לאיבה: יחסי יהודים וערבים בראי הקולנוע הערבי
Between fraternity and Animosity ? Jews, Aarabs and Arab-Jews in Arab Cinema
שנה"ל תש"ף | סמ'  ב' | מר שגיא ביזאוי איל

666סילבוס מפורט/דף מידע

 

בין אחווה לאיבה – יהודים, ערבים ויהודים-ערבים בראי הקולנוע הערבי

Between fraternity and Animosity – Jews, Aarabs and Arab-Jews in Arab Cinema

סמסטר ב' תש"פ

2 ש"ס

 

סוג המסגרת: שיעור

 

               שם המרצה: איל שגיא ביזאוי

טלפון: 052-8219805  

דואר אלקטרוני:  eyalsb@gmail.com 

 

 

שעות קבלה: לפי תיאום מראש

 




 

 

 

 

 

תאור הקורס:

לאורך השנים, מאז ראשיתו של הקולנוע במצרים, עבור בהתפתחותן של תעשיות קולנוע נוספות בארצות ערב, ועד ימינו, הופיעו בסרטי קולנוע שנעשו בארצות ערב עשרות דמויות של יהודים. במצרים, שם תעשיית הקולנוע היא הגדולה והוותיקה ביותר בעולם הערבי, דמויות של יהודים הופיעו בסרטי קולנוע כבר משנות ה-30 המוקדמות. החל מאמצע המאה הקודמת, עם  התעצמותו של הסכסוך הישראלי-ערבי ובמקביל לעזיבתם של יהודים את ארצות מוצאם, הלכו ונתמעטו הסרטים בהם הופיעו דמויות של יהודים מקומיים והחלו להופיע דמויות של ישראלים. בשני העשורים האחרונים, בכל אופן, חזרו דמויותיהם של יהודים מקומיים, לא-ישראלים, להופיע בסרטים שנעשו בארצות ערב השונות, באופן שלא עומד כלל בפרופורציה עם מיעוטם, ולפעמים חוסר נוכחותם, של יהודים בארצות אלה.

אופן הצגת היהודים ויחסיהם עם חברת הרוב המוסלמי משתנה בסרטים אלה מתקופה לתקופה ומארץ לארץ. בחלק מהסרטים הוצגו היהודים בצורה סטריאוטיפית, אם כי משעשעת. בחלק אחר של הסרטים הוצגו דמויותיהם בצורה חיובית או לפחות ללא כל אפיון שלילי, ובחלק אחר בצורה מבזה ותוך שימוש באופני הייצוג המוכרים היטב מן המסורת האנטישמית האירופו-נוצרית. בחלק מהסרטים הללו, גולמו דמויות היהודים ע"י שחקנים שהיו יהודים בעצמם, ובסרטים אחרים ע"י שחקנים מוסלמים או אחרים.

עד כה לא הוקדש לנושא של ייצוג היהודים בסרטי קולנוע מהעולם הערבי מחקר מעמיק, ורק מעט נכתב על כך. במהלך הקורס נצפה בסרטי קולנוע מארצות ערב השונות ומתקופות שונות. ע"י צפייה מונחית נבחן "ייצוגים" של יהודים ושל יחסי יהודים והסביבה הערבית, תוך התייחסות להקשרים חברתיים, היסטוריים ותיאורטיים (תיאוריות פוסטקולוניאליות). נלמד להפעיל קריאה ביקורתית של הסרטים, נעמוד על ההבדלים שבין אופניי הייצוג השונים, ונדון באופן שבו סרטים אלה משעתקים יחסי כוח הקיימים בחברה, או אולי דווקא חותרים תחתם. באמצעות זאת ננסה במהלך הקורס לאתגר את הדיון בשאלת אפשרות הייצוג הקולנועי, או האמנותי, בכלל.

 

 

דרישות הקורס:

קריאת החומר הנדרש משיעור לשיעור.

נוכחות והשתתפות (לכל היותר 3 חיסורים).

צפייה בסרטים.

כתיבת עבודה מסכמת בסיום הקורס.

 

מרכיבי הציון הסופי:

עבודה מסכמת

 

נושאי הקורס (נתון לשינויים):

 

מפגש

נושא

1

שיעור מבוא – רקע היסטורי על קהילות היהודים בעולם הערבי, על הקולנוע במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ועל מקומם של יהודים בקולנוע בארצות אלה.

2

מצרים – היהודי כ"אבן אל-בלד" (בן המקום). המקרה של טוגו מזרחי, ומעורבותם של יהודים בתעשיית הקולנוע במצרים. נצפה בקטעים מתוך הסרט העושר הוא השפלה (טוגו מזרחי, 1937).

3

מצרים – היהודי כ"ח'וואגה" (זר מקומי). הייצוג הסטריאוטיפי של היהודי כמרכיב מדיר ומכיל גם יחד. נצפה בקטעים מהסרטים פאטמה, מריקה וראשל (חלמי רפלה, 1949) וחסן, מרקוס וכהן (פואד אל-גזאירלי, 1954).

4

מצרים – היהודי הנבל. ייצוג יהודים בסרטים היסטוריים דתיים. נצפה הקטעים מתוך הסרט הגירת הנביא (אבראהים עמארה, 1964).

5

מצרים – היהודי לעומת הציוני. ייצוג יהודים-מצרים לעומת ייצוג יהודים-ציונים. נצפה בסרטים פשע ברחוב שקט (חוסאם א-דין מוסטפא, 1967) ו-אלכסנדריה, מדוע? (יוסף שאהין, 1978).

6

מצרים – הישראלי. נעבור לסרטי קולנוע בהם דמויות היהודים המקומיים נעלמות, ומנגד מופיעות דמויות של ישראלים כקציני צבא, כנשים פתייניות או כמרגלים חורשי מזימות. נצפה בקטעים מהסרטים נערה מתל-אביב (איהאב ראדי, 1999) ו-בני דודים (שריף ערפה, 2009).

7

מצרים – הישראלי הדיפלומט. נדון במקרה הייחודי של סרט הקומדיה השגרירות בבניין (עמר ערפה, 2005).

8

מצרים – הגעגוע ליהודי המקומי. נדון בתופעה של השנים האחרונות בה דמויות של יהודים-מצרים חוזרים להופיע בסרטי קולנוע ובדרמות טלוויזיוניות במצרים, ובעיסוק בקהילה היהודית בסרטים דוקומנטריים. נצפה בסרט הדוקומנטרי סלט הבית (נאדיה כאמל, 2007), ובקטעים מהסרט על יהודי מצרים (אמיר רמסיס, 2012).

9

עיראק – האם אפשר לדבר על קטגוריה של "יהודי-ערבי"? נצפה בסרט הדוקומנטרי שכח מבגדאד (סמיר ג'מאל א-דין, 2003), ובקטעים מהסרט זכור את בגדאד (פיאונה מרפי, 2016).

10

תוניסיה – היהודי כמסמן תקופה. סרטי הנוסטלגיה והגעגוע ליהודים כמסמניה של תקופה פלורליסטית וליברלית. נצפה בקטעים מהסרטים רוח קדים (נורי בוזיד, 1986) ו-קיץ בלה-גולט (פריד בוגדיר, 1996).

11

מרוקו – קולות מהמלאח. נצפה בקטעים מהסרט העלילתי לאן הלכת משה? (חסן בנג'לון, 2009) ומהסרט הדוקומנטרי טינר'יר – ירושלים: קולות מהמלאח (כמאל אשקר, 2011), ונדון בשאלת הנוסטלגיה הרפלקטיבית ובביקורת על הנסיבות שהביאו לעזיבת יהודים את מרוקו.

12

הקולנוע הפלסטיני – ממשל צבאי, חילופי זהויות, בלבול זמנים, והמאבק של המצלמה. נצפה בסרט חתונה בגליל (מישל ח'לייפי, 1988), ונדון באופן המורכב בו מתוארים היחסים בין הפלסטינים לישראלים.

13

הקולנוע הפלסטיני – של מי הים הזה? נצפה בסרט המלח של הים הזה (אן מארי ג'אסר, 2008) ונדון באופן הייצוג של המפגש הטעון בין פלסטינית, בת לפליטי הנכבה, לישראלים שהיא פוגשת בארץ עם בואה.

 

נהלי נוכחות: לצורך סיום הקורס נדרשת נוכחות של 80% מהשיעורים לכל הפחות. לא תיבדק הבחינה של מי שהחסיר/ה יותר משלושה שיעורים.

 

שיטת ההוראה: השיעורים יהיו שיעורים פרונטליים, מלווים במצגות ובקטעי סרטים, בניתוח ובדיון הקטעים שנצפו. במספר מקרים נערוך צפייה מונחית בסרטים באורך מלא.

 

מטלות הסטודנטים/יות במהלך הקורס: בסיום הקורס ייבחנו הסטודנטים/יות על החומר שנלמד במהלך השיעורים, במועד שייקבע מראש.

 

אופן חישוב הציון לסטודנט/ית: עבודת סיום

 

רשימת קריאה (ביבליוגרפיה):

קריאת חובה:

 

באבא, הומי ק., "שאלת האחר: הבדל, אפליה ושיח קולוניאלי", בתוך קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי, (עורך: יהודה שנהב), תל-אביב: הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2004, 127-107.

 

בירנבוים, שריאל, בחזרה לעבר: היסטוריה מצולמת בקולנוע הערבי, ירושלים: מאגנס, 2015, עמ' 205-201.

 

גרץ, נורית, וג'ורג' ח'לייפי, נוף בערפל: המרחב והזיכרון ההיסטורי בקולנוע הפלסטיני, תל-אביב: עם עובד והאוניברסיטה הפתוחה, 2006, עמ' 91-69, 168-153.

 

כהנוב, ז'קלין, ממזרח שמש, תל-אביב: הוצאת יריב בשיתוף הדר, 1978, עמ' 77-9.

 

צור, ירון, "הזהויות המודרניות של יהודי ארצות האסלאם: האופצייה היהודית-הערבית", פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, חוברת 125/127 (2010), עמ' 56-45.

 

שגיא ביזאוי, איל, "דמות היהודי בקולנוע המצרי המוקדם: אנטישמיות או הומור מצרי?", המזרח החדש: כתב עת ללימודי המזרח התיכון והאסלאם, כרך נ' (2011), עמ' 112-91.

 

שגיא ביזאוי, איל, "הסלט הלבנטיני של נאדיה" [גרסה אלקטרונית], תקריב: כתב עת לקולנוע דוקומנטרי, גיליון 12 (יולי 2016), מתוך: https://takriv.net/article/%D7%94%D7%A1%D7%9C%D7%98-%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%90%D7%93%D7%99%D7%94/

 

שוחט, אלה, זיכרונות אסורים: לקראת מחשבה רב-תרבותית, תל-אביב: קשת המזרח – בימת קדם לספרות, 2001, עמ' 205-140.

 

Kosansky, Oren and Boum Aomar, "The 'Jewish Question' in Postcolonial Moroccan Cinema, International Journal of Middle East Studies, 44(3): pp. 421-442.

 

Lang, Robert, New Tunisian Cinema: Allegories of Resistance, New York: Columbia University Press, 2014, pp. 40-66.

 

Massad, Joseph, "Salata Baladi or Afrangi?" [electronic version], The Electronic Intifada, (12 March 2008), from: https://electronicintifada.net/content/salata-baladi-or-afrangi/7404

 

Kennedy, Tim, "Michel Khleifi: Filmmaker of Memory", in Ten Arab Filmmakers: Political Dissent & Social Critique, (ed. Josef Gugler), Bloomington and Indianapolis: Indiana University Press, 2015, pp. 52-74.

Shafik, Viola, Popular Egyptian Cinema: Gender, Class and Nation, Cairo and New York: The American University in Cairo Press, 2007, pp. 13-40.

 

Starr, Deborah A., "In Bed Together: Coexistence in Togo Mizrahi's Alexandria Films", in Post-Ottoman Coexistence: Sharing Space in the Shadow of Conflict, (ed. Rebecca Bryant), New York: Barghahn Books, 2016, pp. 129-156.

 

Tsofar, Ruth, "Forget Baghdad: Jews and Arabs – The Iraqi Connection", The Cinema of North Africa and the Middle East, (ed. Gӧnül Dӧnmez-Colin), London and New York: Wallflower Press, 2007, pp. 257-265.

Yaqub, Nadia, "The Dupes (Tawfik Saleh): Three Generations Uprooted from Palestine and betrayed", in Film in the Middle East and North Africa: Creative Dissidence, (ed. Josef Gugler), Cairo: The American University in Cairo Press, 2011, pp. 113-124.

 

 

קריאת רשות:

ברטוב, עמר, היהודי בקולנוע: מה'גולם' ל'אל תגעו לי בשואה'", (תרגום: רפי קינן), תל-אביב: עם עובד והמכללה האקדמית ספיר, 2005.

 

ויינשטוק, נתן, נוכחות כה ארוכה: כיצד איבד העולם הערבי והמוסלמי את יהודיו, (תרגום: חגית בת-עדה), תל-אביב: בבל, 2014.

 

סעדון, חיים (עורך), קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים: עיראק, ירושלים: מכון בן צבי ומשרד החינוך, 2002, עמ' 30-9.

 

סעדון, חיים (עורך), קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים: מרוקו, ירושלים: מכון בן צבי ומשרד החינוך, 2003, עמ' 92-9.

 

סעדון, חיים (עורך), קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים: תוניסיה, ירושלים: מכון בן צבי ומשרד החינוך, 2005, עמ' 54-9.

 

סעיד, אדוארד, אוריינטליזם, תל-אביב: עם עובד, 2000.

 

Krämer, Gudrun, The Jews in Modern Egypt, 1914-1952, London: I.B. Tauris & Co. Ltd. Publishers, 1989.

 

פילמוגרפיה:

 

העושר הוא השפלה, טוגו מזרחי, 1937.

פאטמה, מריקה וראשל, חלמי רפלה, 1949.

חסן, מרקוס וכהן, פואד אל-גזאירלי, 1954.

הגירת הנביא, אבראהים עמארה, 1964.

פשע ברחוב שקט, חוסאם א-דין מוסטפא, 1967.

אלכסנדריה, מדוע?, יוסף שאהין, 1978.

נערה מתל-אביב, איהאב ראדי, 1999.

בני דודים, שריף ערפה, 2009.

השגרירות בבניין, עמר ערפה, 2005.

סלט הבית, נאדיה כאמל, 2007.

על יהודי מצרים, אמיר רמסיס, 2012.

שכח מבגדאד, סמיר ג'מאל א-דין, 2003.

זכור את בגדאד, פיאונה מרפי, 2016.

רוח קדים, נורי בוזיד, 1986.

קיץ בלה-גולט, פריד בוגדיר, 1996.

לאן הלכת משה?, חסן בנג'לון, 2009.

טינר'יר – ירושלים: קולות מהמלאח, כמאל אשקר, 2011.

חתונה בגליל, מישל ח'לייפי, 1988.

המלח של הים הזה, אן מארי ג'אסר, 2008.

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת