| |||||||||||||||||||||||||
![]() |
![]() |
||||||||||||||||||||||||
רטוריקה פוליפונית בקולנוע
Polyphonic Rhetoric in Cinema |
0851-6703-01 | ||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה | |||||||||||||||||||||||||
|
ל"נרטיבים פוליפוניים" מורשת עתיקת יומין, שהרי התפלגות במסלולי עלילה היא תחבולה מוכרת כבר אצל הומרוס, והיא חוזרת באינספור צורות באבולוציה של הרומן המערבי. עם זאת, כדאי להבחין טיפולוגית בין פילוג עלילתי שמשרת מטרות ספציפיות (כגון גיוון סאטירי ב"יריד ההבלים", יציקת אנלוגיות דרמטיות ב"ספור של שתי ערים", או שזירת פסיפס תקופתי ב"רגטיים" של דוקטורוב) לאותם מקרים שבהם גזירת וכריכת מתחמים טקסטואליים נפרדים מתפקדת כאמצעי עיקרי להשגת יעדים תמטיים. כתיבה כזו היתה, מטבעה, בלתי שכיחה כל זמן שהספרות המימטית נהנתה מהגמוניה ברורה, אך עתה היא זוכה לשגשוג בספרות הרפלקסיבית (נבוקוב, פואלס, רושדי) וגם בקולנוע העכשווי. אלחנדרו גונזלז איניאריטו מיצב עצמו בעשור האחרון כנציג מודע ועתיר תחבולות במתחם מסוים זה (שעדיין אינו בבחינת ז'אנר, אף שמתחילים להסתמן חוקים גנריים לצורך הגדרה עתידית). הקורס יציג טיפולוגיה מסודרת של "כתיבה פוליפונית" עם שרשיה (במודרניזם של ראשית המאה ובספרות טרום-פוסטמודרנית) ועל רקע זה ייבחנו אחדים מהטקסטים של איניאריטו (לצד בימאים נוספים) ובעיקר "בבל" (2006) ו"בירדמן" (2014).
בית הספר ע"ש טיש לקולנוע וטלוויזיה
רטוריקה פוליפונית בקולנוע
The cinema of Polyphonic
סמ' א', שיעור, 2 ש"ס
הנרי אונגר
תקשורת: hunger@post.tau.ac.il
שעות קבלה: ימי א 14.00 - 15.00 בניין מקסיקו (בתיאום מראש - באמצעות הדוא"ל)
דרישות:
נוכחות בכל הרצאות הקורס. מי שייאלץ להיעדר, ייבחן בע"פ על החומר שהוחסר. נפקדות תשלול את זכאות התלמיד לציון על הקורס. הנוכחות תיבדק באמצעים שונים.
ציון: על יסוד בחינת גמר - בסיום הקורס.
תיאור הקורס:
ל"נרטיבים פוליפוניים" מורשת עתיקת יומין, שהרי התפלגות במסלולי עלילה היא תחבולה מוכרת כבר אצל הומרוס, והיא חוזרת באינספור צורות באבולוציה של הרומן המערבי. עם זאת, כדאי להבחין טיפולוגית בין פילוג עלילתי שמשרת מטרות ספציפיות (כגון גיוון סאטירי ב"יריד ההבלים", יציקת אנלוגיות דרמטיות ב"ספור של שתי ערים", או שזירת פסיפס תקופתי ב"רגטיים" של דוקטורוב) לאותם מקרים שבהם גזירת וכריכת מתחמים טקסטואליים נפרדים מתפקדת כאמצעי עיקרי להשגת יעדים תמטיים. כתיבה כזו היתה, מטבעה, בלתי שכיחה כל זמן שהספרות המימטית נהנתה מהגמוניה ברורה, אך עתה היא זוכה לשגשוג בספרות הרפלקסיבית (נבוקוב, פואלס, רושדי) וגם בקולנוע העכשווי. אלחנדרו גונזלז איניאריטו מיצב עצמו בעשור האחרון כנציג מודע ועתיר תחבולות במתחם מסוים זה (שעדיין אינו בבחינת ז'אנר, אף שמתחילים להסתמן חוקים גנריים לצורך הגדרה עתידית). הקורס יציג טיפולוגיה מסודרת של "כתיבה פוליפונית" עם שרשיה (במודרניזם של ראשית המאה ובספרות טרום-פוסטמודרנית) ועל רקע זה ייבחנו אחדים מהטקסטים של איניאריטו (לצד בימאים נוספים) ובעיקר "בבל" (2006) ו"בירדמן" (2014).
מוקדי דיון מרכזיים:
ביבליוגרפיה: קריאה במאמרים נבחרים כפי שיומלצו על יסוד המצאי המקוון באתר הקורס.