ד''ר אריאל שוייצר
אוניברסיטת ת''א
הפקולטה לאמנויות, החוג לקולנוע ולטלוויזיה
( שנת הלימודים תש''פ ( 2019-2020
סמסטר א
הקולנוע של אורי זוהר
The Cinema of Uri Zohar
1. מטרות הקורס
שחקן ובמאי כריזמטי, כוכב טלוויזיה פופולארי, אייקון של הבוהמה התל-אביבית - אורי זוהר גרם לזעזוע בחברה הישראלית
החילונית כשהחליט לחזור בתשובה לקראת סוף שנות השבעים של המאה שעברה. מאז היה לרב חרדי, הוא שולל את עברו
הקולנועי ואף מתאר אותו כתקופה שחורה בחייו, אבל ליצירותיו חיים משלהן. רבים מן הסרטים שביים ממחצית שנות
השישים - חלקם זכו למעמד של קלאסיקות של הקולנוע הישראלי - מעידים על כישרון, על השראה ועל רגישות יוצאי דופן
ועומדים כמראה טרגי-קומית, אכזרית ונטולת אשליות לעתים, של החברה הישראלית באותה תקופה. הקורס יבחן את
התפתחות הקולנוע של זוהר החל מתחילת שנות שנות השישים כאחת הדמויות המרכזיות בתנועת הקולנוע המודרניסטי
''הרגישות החדשה'', ועד לשלהי שנות השיבעים שבמהלכן קיבל הקולנוע שלו מימד אוטוביוגרפי בולט. נבחן את המרכיבים
הכלכליים, האסטטיים והתמטים ביצירתו, וננסה לעמוד על מקומו בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי ועל השפעתו על
יוצרים עכשוויים.
2. חובות הקורס
− נוכחות בלפחות כשמונים אחוז מהשעורים.
− צפיה והכרת הסרטים שיוקרנו במהלך הקורס.
− קריאת ביבליוגרפיית החובה.
− עבודת סיום קורס.
3. רשימת השיעורים ( (ניתן לשינוי)
1. שיעור מבוא: רקע היסטורי; רקע קולנועי; מטודולוגית הקורס: הקולנוע כשיטה פתוחה על פי אלן וגומרי (צפיה ב''עמוד
האש'' ללארי פריש בו מופיע זוהר כשחקן).
2. אורי זוהר לפני אורי זוהר: זוהר ונסיונו כשחקן וכבמאי בקולנוע הציוני (צפיה ב''עץ ופלסטין'' לאקסלרוד, זוהר וזילברג
וב''תרגיל בסמלים פשוטים'').
3. ''חור בלבנה'': סלפסטיק, רפלקסיוויות ופרודיה על הציונות. לידתו של קולנוע מודרניסטי ישראלי ושל תנועת ''הרגישות
החדשה''. דיון על פי נאמן, שוחט ושוייצר(צפיה ב''חור בלבנה'' וב''הסרט, הבמאי והנח''ל'').
4. הקונטקסט הכלכלי: שיטות המימון, ההפקה וההפצה של ''הרגישות החדשה''. מנגנוני התמיכה של תעשיית הקולנוע
בישראל. אורי זוהר ו''שיטת החברים'' (צפיה ב''שבלול'' ובקטעים מ''לול'').
5. הגל החדש הצרפתי כאינטרטקסט: השפעות, ציטטות ומחוות קולנועיות. הגל החדש כמודל כלכלי ואסטטי (צפיה ב''מקרה
אישה'' לז'אק קטמור שהופק על ידי זוהר).
6. מרכיבים סיגנוניים ומודרניסטיים בקולנוע של זוהר: מבנה מקוטע, רפלקסיוויות וזרם תודעה. דיון על פי בורשטין ושוייצר
(צפיה ב''הצד השני'' וב''שלושה ימים וילד'').
7. ''שלושה ימים וילד'': מהספרות לקולנוע. הנושאים ''הקטנים'' ותמונת העולם האקזיסטנציאליסטית כתגובה למערכת
הערכים הציונית. מוטיב העקידה בסרט. דיון פי גרץ וזנגר (צפיה ב''משה ונטילטור'').
8. מהמודרניזם לבורקאס: אורי זוהר והקולנוע הפופולארי. דיון על פי בן-שאול, נאמן, בן שאול ושוחט (צפיה ב''השכונה
שלנו'').
9. בין אתוס, פטריוטיות ואירוניה: מוטיב המלחמה בקולנוע של אורי זוהר. דיון על פי בורשטין, נאמן וצימרמן (צפיה ב''קרב
על היעד'' וב''כל ממזר מלך'').
10 . המהפכה המינית ודמות האישה בקולנוע של אורי זוהר. דיון על פי פרידמן, שוב ולובין (צפיה ב''התרוממות'').
11 . בין מיזוגניה לסלידה עצמית: יצוגיי גבריות בקולנוע של זוהר. דיון על פי טלמון, יוסף ושוייצר (צפיה ב''התרנגול'')
12 . ים-תיכוניות ודלות החומר: אורי זוהר והמרחב הישראלי. דיון על פי ברייטברג-סמל, זנגר שוייצר ושור (צפיה
ב''מציצים'')
13 . שנות השבעים: הקולנוע של זוהר כאוטוביוגרפיה פיקטיווית. הזהות ה''צברית'' בסימן שאלה. דיון על פי חבר-רון, טלמון
וצימרמן (צפיה ב''עיניים גדולות'').
13 . שנות השבעים: הקולנוע של זוהר כאוטוביוגרפיה פיקטיווית. הזהות ה''צברית'' בסימן שאלה. דיון על פי חבר-רון, טלמון
וצימרמן (צפיה ב''עיניים גדולות'').
14 . שיעור סיכום: בין האישי, הפופולארי והפוליטי: מורשתו הקולנועית של אורי זוהר . רפרנטים של סטודנטים. (צפיה
ב''הצילו את המציל'').
4. ביבליוגרפיה: קריאת חובה
עברית
בורשטיין, יגאל, ''שגיאות נכונות-שגויות והשיח הפאסיווי: על סרטיו של אורי זוהר שחיפש את החוויה הישראלית
. האגוצנטרית, הרעשנית, הפטפטנית והמיוזעת'', סינמטק מס' 111 , , ינואר-פברואר, 2002
ברייטברג-סמל, שרה, כי קרוב אליך הדבר מאוד: דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית (קטלוג התערוכה), הוצאת
. מוזיאון תל-אביב, 1986
גרץ, נורית, ''שלושה ימים וילד: לאן נעלמו המחרשה והטנק'', סיפור מהסרטים; סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע,
. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1994 , ע''מ 97-139
חבר, חנן, רון, משה, ''העיניים הגדולות של יעקב שבתאי ואורי זוהר'', מבטים פיקטיביים - על קולנוע ישראלי, הוצאת
. האוניברסיטה הפתוחה, 1998 , ע''מ 368-380
טלמון, מירי, בלוז לצבר האבוד, ''מיתוס הצבר וטקסטים גברים במציצים ולאן נעלם דניאל וקס'', מבטים פיקטיביים - על
. קולנוע ישראלי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1998 , ע''מ 299-315
נאמן, ג'אד, ''המודרניים: מגילת היוחסין של הרגישות החדשה'', מבטים פיקטיביים - על קולנוע ישראלי, הוצאת
. האוניברסיטה הפתוחה, 1998 , ע''מ 9-32
.1981 , ''פשוט היינו יחד בצבא'' (רב שיח אודות הרגישות החדשה), קולנוע 81
.1989 , צימרמן, משה, ''הרגישים האבודים החדשים'', סרטים מ''ס 5
. שוחט, אלה, קולנוע ישראלי - היסטוריה ואידאולוגיה, הוצאת ברירות, 1991 , ע''מ 179-235
. שוייצר, אריאל, הרגישות החדשה: קולנוע ישראלי מודרני בשנות השישים והשבעים, הוצאת בבל-האוזן השלישית, 2003
. - ''מי אתה, אורי זוהר ?'', מחברות דרום, תל-אביב, הוצאת רסלינג, 2013
- ''רפלקסיוויות ואינטר-טקסטואליות: המקורות הקולנועיים של חור בלבנה'', זמנים מס' 80 , תל-אביב, 2002 , עמ'
.91-86
. - ''התשוקה למודרניות'', סינמטק מ''ס 94 , , מרץ-אפריל, 1998
.1978 , שור, רנן, ''הבבואה הצברית בקולנוע של אורי זוהר'', קולנוע מס' 15-16
ביבליוגרפיה נוספת
. בורשטיין, יגאל, מבטי קרבה, הוצאת מגנס ואוניברסיטת חיפה, 2009
. − פנים כשדה קרב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990 , ע''מ 79-120
בן-שאול ניצן, ''הקשר הסמוי בין סרטי הבורקס לסרטים האישיים'', מבטים פיקטיביים - על קולנוע ישראלי, הוצאת
. האוניברסיטה הפתוחה, 1998 , ע''מ 128-134
. גרץ, נורית, מונק יעל, במבט לאחור, קריאה חוזרת בקולנוע הישראלי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2015
. דובדבני, שמוליק, גוף ראשון, מצלמה, הוצאת כתר, 2010
. זוהר, ארנה, ''צעדים קלים ועניים פקוחות'' (על שלושה ימים וילד), קלוז אפ מס' 2, תל-אביב, 1974
. טלמון, מירי, בלוז לצבר האבוד, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת חיפה, 2001
. יוסף, רז, לדעת גבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכללת ספיר, 2004
. נאמן, ג'אד, ''דרגה אפס בקולנוע'', קולנוע מ''ס 5, ספטמבר 1979
- ''יצירות אמנות שאינן יוצרות קשר קומוניקציה עם הצרכנים שלהן אינן באות בחשבון: ריאיון עם אורי זוהר'',
. קולנוע 75 , תל-אביב 1975 , ע''מ 10-17
- ''יצירות אמנות שאינן יוצרות קשר קומוניקציה עם הצרכנים שלהן אינן באות בחשבון: ריאיון עם אורי זוהר'',
. קולנוע 75 , תל-אביב 1975 , ע''מ 10-17
. פרחומובסקי, מרט, מבוא לאהבה, הסרטים של משה מזרחי, הוצאת ליריקה, תל-אביב, 2019
. צימרמן, משה, הסרטים הסמויים מן העין: קאנוניות ופופולריות בקולנוע הישראלי, תל-אביב, הוצאת רסלינג, 2007
. - חור במצלמה: עיונים בקולנוע הישראלי, תל-אביב, הוצאת רסלינג, 2003
. - תל-אביב מעולם לא היתה קטנה, תל-אביב, הוצאת משרד הביטחון, 2001
שוב, יעל, ''הדמות הנשית והדינמיקה של שבירת הנרטיב בקולנוע הישראלי המודרניסטי'', מבטים פיקטיביים - על קולנוע
. ישראלי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1988 , ע'מ 215-222
. שור, רנן, ''ילדים מזדקנים'', קולנוע מס' 5, תל-אביב, 1975
. קליין, אורי, ''מציצים, עיון חוזר'', מוסג, תל-אביב, יוני 75 , ע''מ 20-25
אנגלית וצרפתית
Allen, Robert C. and Gomery, Douglas, Film History : Theory and Practice, New York, Alfred A. knopf, 1985.
Astruc, Alexandre, "La Caméra-stylo", in The New Wave (Monaco, James ed.), Oxford University Press, 1976.
Ben-Shaul, Nitzan, Mythical Expressions of Siege in Israeli Films, Lewiston, E. Mellen Press, 1997.
(Caughie, John (ed.), Theories of Authorship, London, Routledge and Kegan-Paul, 1981.
Friedman, Mihal, "Les grandes tendances du cinéma israélien", in Cinémaction n° 37 (Cinéma et judéité), Paris,
1986.
Huyssen, Andreas, After the Great Divide, Indiana University Press, 1987.
Loshitzky, Yosefa, Identity Politics on Israeli Screen, University of Texas Press, Austin, 2001.
Metz, Christian, "Modern Cinema and Narrativity", in Film Language (A Semiotics of the Cinema), The University of
Chicago press, 1994.
Néeman, Yehouda, "Les modernes : le manifeste inédit", in Cinémas d'Israel, Editions du Jeu de Paume, Paris,
1992.
Peleg, Yaron and Talmon, Miri (editors), Israeli Cinema: Identities in Motion, University of Texas Press, 2011.
Schweitzer, Ariel, Le cinéma israélien de la modernité, Editions L'Harmattan (collection Champs Visuels), Paris, 1997.
Staiger, Janet, Interpreting Films, Princeton University Press, 1992.
Stam, Robert, Reflexivity in Film and Literature (From Don Quixote to Jean-Luc Godard), New York, Columbia University
Press, 1986.
Yosef, Raz, Beyond Flesh : Queer, Masculinities ans nationalism in Israeli Cinema, New Brunswict, New Jersey, Rutgers
University Press, 2004.
- The Politics of Loss ans trauma in Contemporary Israeli Cinema, New-York and London, Routleges, 2011.
Zanger, Anat, Place, Memory and Myth in Contemporary Israeli Cinema, Portland,Vallentine Mitchell Publishers, 2012.
- "Hole in the Moon or Zionism and the Binding (Ha-Ak'eda) Myth in Israeli Cinema", Shofar, volume 22, Number 1, Fall
2003.
5. אורי זוהר: פילמוגרפיה
סרטים ארוכים כבמאי:
( חור בלבנה − אורי זוהר ( 1965
( משה וינטלטור ( 1966
( שלושה ימים וילד − אורי זוהר ( 1967
( כל ממזר מלך ( 1968
( השכונה שלנו ( 1968
( התרוממות ( 1970
( השכונה שלנו ( 1968
( התרוממות ( 1970
( התרנגול ( 1971
( מציצים − אורי זוהר ( 1972
( עיניים גדולות ( 1974
( הצילו את המציל ( 1977
פרויקטים קולנועיים להם היה שותף:
עץ או פלסטין ( 1962 , במאי יחד עם נתן אקסלרוד ויואל זילברג)
מקרה אישה - ז'אק קטמור ( 1968 , זוהר היה שותף להפקת הסרט)
שבלול - בועז דווידזון ( 1970 , זוהר שיחק בסרט והיה שותף להפקתו)
לול ( 1972-1970 , גירסה קולנועית מ 1988- , זוהר ביים מספר פרקים בסדרה ושיחק בה)
סרטים קצרים בבימויו:
( תרגיל בסמלים פשוטים ( 1961
( קרב על היעד ( 1963
( שבת שלום ( 1966
( הצד השני ( 1968
סרטים קצרים עם ועל אורי זוהר:
( הסרט, הבמאי והנח''ל − זאב חבצלת ( 1961
( חתונה בירושלים - רנן שור ( 1985
( שחקן ספסל - גיל וינשטיין ( 2012
The Cinema of Uri Zohar
Charismatic Actor and filmmaker, icon of the Israeli bohemia, Uri Zohar provokes a real shock in Israeli secular society when he
decides to become religious in the end of the 1970th. Since he became an orthodox Rabbi, he rejects his cinema career that he sees
as part of a very dark past. But his films, which are still very poplars - some of them became a classics of Israeli cinema -, are the
reflection of an exceptional talent and sensibility, and stand as a tragicomic mirror of the Israeli society of his time. This seminar
will examine Zohar’s career up from the sixties, a period during which he was part of the “New Sensibility”, the Israeli modernist
cinema movement, up to the end of the seventies, when his cinema took a very personnel and autobiographical turn. We will
analyze the economical, esthetical al and ideological aspects of his films and try to measure his contribution to the history of
Israeli cinema, as well as his influence on Israeli contemporary filmmaker.