בשנות התשעים חלחל לתוך הגיאוגרפיות המנטליות של הוליבוד מהלך מתודולוגי מכריע מתוך השיח המערבי האופייני למחצית השנייה של המאה. הפוסט-הומניזם בתצורותיו השונות - הפוסט-סטרוקטורליסטיות (פוקו, בארת) והפוסדמודרניות (ליוטאר, בודריאר) - החל להופיע כנושא מרכזי בסרטים מושקעים של ה"מיינסטרים", והתהווה ככלי מרכזי (ולא בלתי פופולרי) של חרושת התרבות. קורס זה יעיין במספר סרטים העוסקים באורח ממוקד ב"בעיית הרוע" (למעשה, בהיתכנותה של חשיבה אתית) בעידן הפוסט-נאורותי, הנשען (בין השאר) על דמויות שאיבדו את מוצקותן הקרטזיאנית. הסרטים לדיון: "בלתי נסלח" של איסטווד, "החיים יפים" של בניני, "מועדון קרב" של פינצ'ר, ואם יספיק הזמן גם "המתיקות שאחרי" (אגויאן) ו"להציל את טוראי ראיין" (שפילברג)