סילבוס הקורס יחסי קול ותמונה בקולנוע - תשע"ו, פקולטה לאמנויות, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ו

יחסי קול ותמונה בקולנוע
Filmsoundimage

0851-6207-01

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה


סמ' ב'	1400-1800	'ה	206א	מכסיקו - אומנויות	שיעור	ד"ר כהן-רז אודיה בת-חן

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\08\2015\0851\0851620701_desc.txt סילבוס מקוצר במהלך שלושים שנה, עד להוספת הפס-קול לתמונה ב-1927, התפתחה שפת הראינוע ונוצרה אסתטיקה חזותית שאינה תלויה בקול להעברת מסרים. עם שילוב של הפס-קול ביצירות שהוקרנו מסחרית, נוסף ממד חושי שתמך בראש ובראשונה ביכולת המימטית של המדיום הקולנועי והוסיף לריאליזם שהלך והתחזק עם המצאות טכנולוגיות נוספות כגון הצבע והתלת-ממד. עם זאת, הקולנוע ויחסיו עם ייצוג המציאות באמצעות הצילום (שעתוק, מימזיס), הוא מדיום שבו החסר או ההיעדר של אובייקט ממשי (בשונה מתיאטרון או ריקוד) מעורר דרישה למילוי החסר באמצעות עושר של פרטים חזותיים וקוליים (כריסטיאן מץ, דן בכך בכתיבתו על המסמן הדמיוני בקולנוע). כתוצאה מכך הפס-קול מורכב מניגוד בין יכולתו להעשיר את ממד המציאות לבין יכולתו להעשיר את הממד הדמיוני, רובד הפנטזיה שבבסיס הקולנוע. המחקר התיאורטי הקלאסי בקולנוע התמקד בעיקר בשפה החזותית כאשר הפס-קול הוא משני לה. בהמשך דנו בתופעות מורכבות ביחסי הפס-קול והתמונה בהקשר לשיח הפסיכואנליטי, אידיאולוגי ופמיניסטי מגדרי. Course description תאור הקורס באנגלית The course will examine different issues concerning sound and image interaction in cinema. What are the complexed messages that sound create in relation to the image? How is the spectator manipulated emotionally? How does the sound function in different genres? What is its subversive quality? We will analyze sound and image relationship via various theoretical perspectives. We will examine different authors works and expressions that enriched sound's contribution to the filmic experience as directors Lars von Trier, Stanley Kubrick, David Lynch, Pedro Almodóvar, Jean Luc Godard,Spike and Carlos Reygadas.Jonze אמנויות \| חוג לקולנוע וטלוויזיה 0851-6207-01 יחסי קול ותמונה בקולנוע Filmsoundimage שנה"ל תשע"ו \| סמ' ב' \| ד"ר כהן-רז אודיה בת-חן סילבוס מפורט/דף מידע לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

ש"ס: 2.0

סילבוס מקוצר

במהלך שלושים שנה, עד להוספת הפס-קול לתמונה ב-1927, התפתחה שפת הראינוע ונוצרה אסתטיקה חזותית שאינה תלויה בקול להעברת מסרים. עם שילוב של הפס-קול ביצירות שהוקרנו מסחרית, נוסף ממד חושי שתמך בראש ובראשונה ביכולת המימטית של המדיום הקולנועי והוסיף לריאליזם שהלך והתחזק עם המצאות טכנולוגיות נוספות כגון הצבע והתלת-ממד. עם זאת, הקולנוע ויחסיו עם ייצוג המציאות באמצעות הצילום (שעתוק, מימזיס), הוא מדיום שבו החסר או ההיעדר של אובייקט ממשי (בשונה מתיאטרון או ריקוד) מעורר דרישה למילוי החסר באמצעות עושר של פרטים חזותיים וקוליים (כריסטיאן מץ, דן בכך בכתיבתו על המסמן הדמיוני בקולנוע). כתוצאה מכך הפס-קול מורכב מניגוד בין יכולתו להעשיר את ממד המציאות לבין יכולתו להעשיר את הממד הדמיוני, רובד הפנטזיה שבבסיס הקולנוע.

המחקר התיאורטי הקלאסי בקולנוע התמקד בעיקר בשפה החזותית כאשר הפס-קול הוא משני לה. בהמשך דנו בתופעות מורכבות ביחסי הפס-קול והתמונה בהקשר לשיח הפסיכואנליטי, אידיאולוגי ופמיניסטי מגדרי.

Course description

תאור הקורס באנגלית

The course will examine different issues concerning sound and image interaction in cinema. What are the complexed messages that sound create in relation to the image? How is the spectator manipulated emotionally? How does the sound function in different genres? What is its subversive quality?

We will analyze sound and image relationship via various theoretical perspectives. We will examine different authors works and expressions that enriched sound's contribution to the filmic experience as directors Lars von Trier, Stanley Kubrick, David Lynch, Pedro Almodóvar, Jean Luc Godard,Spike and Carlos Reygadas.Jonze

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
0851-6207-01 יחסי קול ותמונה בקולנוע
Filmsoundimage
שנה"ל תשע"ו | סמ' ב' | ד"ר כהן-רז אודיה בת-חן

666סילבוס מפורט/דף מידע

לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

להצהרת הנגישות