במסגרת קורס זה ננסה להבין מהי אנימציה, האם היא שונה באופן מהותי מהסרט המצולם, ומדוע יש להבין את ההיסטוריה שלה כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה של המדיום הקולנועי. למרות שבאופן מסורתי נחשבה אנימציה כסוגה משנית בקולנוע עם מעט התייחסות ביקורתית, בשנים האחרונות התגבשו והתפתחו סביבה שיח אקדמי ייחודי ושיטות מחקר ספציפיות, להם ייתן קורס זה ביטוי. נדון באנימציה בהקשריה הפוליטיים, ההיסטוריים והאסתטיים, ונציג מגוון גישות להבנת הטכניקות, הסגנונות ודרכי הביטוי השונות של אנימציה במסגרת לימודי הקולנוע. הקורס נע על פני מגוון מתודולוגיות, ומשלב דיון היסטורי בתקופות בולטות בתולדות האנימציה, ניתוח צורני של טכניקות הפקה ספציפיות, והבנה אוטריסטית של יוצרים בולטים ואולפנים דומיננטיים. נדון בשאלות תיאורטיות כמו: האם ניתן לדבר על ריאליזם בסגנון עשייה המפוברק במהותו, וכיצד הביאה תופעת ה“דיסניפיקציה“ הכה דומיננטית לסגנון ה“היפר“-ריאליסטי באנימציה? מהו הקשר בין הסגנון הריאליסטי של דיסני לבין סגנון העריכה הבלתי מובחנת של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי? מהן האסטרטגיות הנראטיביות והאסתטיות המיוחדות לאנימציה, וכיצד באות הן לידי ביטוי בשילובה בקולנוע המצולם או בתרומתה לקולנוע הדוקומנטרי? כיצד יש להבין את תפקידו הרטורי של הסאונד המלווה את הדימוי האנימטורי בהקשר ללימודי הסאונד בקולנוע? מה משמעותן של ההתפתחויות הדיגיטליות האחרונות בתחום וכיצד הן משכללות את שפת האנימציה ושילובה בקולנוע המצולם? נעבור בתחנות היסטוריות שונות בהתפתחותה של האנימציה, החל מהצעצועים האופטיים הטרום-קולנועיים וניסוייו של אדוארד מייברידג‘ במאה ה-19, דרך האנימציה הניסיונית והאבסטרקטית, ועד למהפכת המחשוב באנימציה הדיגיטלית עם הופעתה של ”פיקסאר“. ההרצאות תלוונה בהקרנת סרטוני אנימציה קצרים ובקריאות שבועיות.