הקורס יעסוק בשלוש תעשיות סרטים הניצבות כיום בחזית הקולנוע המזרח האירופאי. הקולנוע ההונגרי אשר מזוהה, בראש ובראשונה, עם שמו של בלה טאר, מבכירי הקולנוע העולמי בעשרים השנים האחרונות, וכן עם יוצרים בולטים נוספים שהשפעתו של טאר ניכרת על סרטיהם (יאנוש סאס, בנדק פליגהאוף, גיורגי פאלפי). במקביל, אנו עדים בעשור האחרון להתחדשותו של הקולנוע הרומני, שהחלה עם סרטו עטור השבחים של כריסטי פויו, "מותו של מר לזרסקו" (2005), ובהמשך עם זכייתו בפסטיבל קאן של "ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים" (כריסטיאן מונג'ו, 2007).

דרך דיון ממוקד והשוואתי יבחן הקורס את מאפייניהם התמטיים, האסתטיים והאידיאולוגיים של הקולנוע ההונגרי והרומני בן זמננו. נדון בסוגיות משותפות להם של התמודדות עם הטראומה של הכיבוש הסובייטי ותחושת חוסר הוודאות שליוותה את השחרור ממנו ואת קריסתו של הקומוניזם, העיסוק בדיאלקטיקה של כאוס וסדר הנוכח בסרטים ההונגריים והרומניים עכשוויים, והשיח האפוקליפטי והאקזיסטנציאליסטי שמאפיין רבים מהם. בנוסף, נמקם את הסרטים בהקשר קולנועי רחב יותר – זה של המודרניזם האירופאי של שנות ה-60 והשפעותיו.

כן נדון בקולנוע הרוסי שאחרי הגלסנוסט, בתמורות שחלו בו במעבר לעידן הפוסט-קומוניסטי, תוך התייחסות לסוגיות הקשורות לכמיהה אל העבר הטרום-קומוניסטי וייצוגים עדכניים של התקופה הסטליניסטית, וכן לדימויים אורבניים וקפיטליסטיים עכשוויים וקונפליקטים אדיפאליים שנוכחים בבסיסו.