 שנה"ל תשע"ד | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
זהות יהודית בקולנוע הישראלי והאמריקאי
Jewish identity in American and Israeli Film |
0851-6187-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
סילבוס מקוצר
הקורס יתמקד בעיצוב הזהות היהודית בקולנוע האמריקאי והישראלי.
בחלקו הראשון יוצג הסטריאוטיפ השלילי והחיובי של היהודי בקולנוע האמריקאי דרך הסרטים: הסוחר מוונציה, מייקל רדפורד, 2004, ינטל, ברברה סטרייסנד, 1983, חידון האשליות, רוברט רדפורד, 1994, רשימת שינדלר, סטיבן שפילברג, 1993.
הדיון יתמקד בשאלת הזהות היהודית בחברה האמריקאית ביחס לשתי סוגיות- הסטריאוטיפ השלילי והחיובי וכן נושא ההתבוללות.
חלקו השני של הקורס יציג את הזהות היהודית בקולנוע הישראלי דרך שני נושאים: האחד- שלילת היהודי הגלותי ולידת הישראלי באידיאולוגיית:"כור ההיתוך". השני- דת וצבא: מיתוס העקדה.
אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
0851-6187-01 זהות יהודית בקולנוע הישראלי והאמריקאי
Jewish identity in American and Israeli Film
שנה"ל תשע"ד | סמ' ב' | ד"ר כהן-רז אודיה בת
666סילבוס מפורט/דף מידע
אוניברסיטת תל אביב
הפקולטה לאמנויות
החוג לקולנוע וטלוויזיה
2014 ב תשע"ד
זהות יהודית בקולנוע האמריקאי והישראלי
מרצה: ד"ר אודיה כהן –רז
תמצית הקורס:
הקורס יתמקד בעיצוב הזהות היהודית בקולנוע האמריקאי והישראלי.
בחלקו הראשון יוצג הסטריאוטיפ השלילי והחיובי של היהודי בקולנוע האמריקאי דרך הסרטים: הסוחר מוונציה, מייקל רדפורד, 2004, ינטל, ברברה סטרייסנד, 1983, חידון האשליות, רוברט רדפורד, 1994, רשימת שינדלר, סטיבן שפילברג, 1993.
הדיון יתמקד בשאלת הזהות היהודית בחברה האמריקאית ביחס לשתי סוגיות- הסטריאוטיפ השלילי והחיובי וכן נושא ההתבוללות.
חלקו השני של הקורס יציג את הזהות היהודית בקולנוע הישראלי דרך שני נושאים: האחד- שלילת היהודי הגלותי ולידת הישראלי באידיאולוגיית:"כור ההיתוך". השני- דת וצבא: מיתוס העקדה.
חובות הקורס:מטלה על מאמר, הגשת עבודה בסיום הקורס בנושא על סרט שלא נלמד בשיעור. יש לקבל אישור מהמרצה על הסרט ושאלת המחקר במחצית הסמס. אורך העבודה 4 עמודים 4 מקורות ביבליוגרפיים.
מהלך הקורס:
שיעורים 1-4: זהות יהודית בקולנוע אמריקאי:
הסוחר מוונציה, מייקל רדפורד, 2004, ינטל, ברברה סטרייסנד, 1983, חידון האשליות, רוברט רדפורד, 1994, רשימת שינדלר, סטיבן שפילברג, 1993.
לשיעור 5- מטלה על מאמר:
לקרוא את המאמר של צימרמן הנמצא סרוק באתר.
צימרמן משה, "קולנוע עברי לכיס ולרגש", סינמטק, 48, 1989, 25-27.
להגיש עמוד אחד ובו ניתוח המאמר (שאלת המאמר,טענה מרכזית,טיעוני משנה, דוגמאות, מסקנה. מה מייחד לדעתו את הסרט:"בית אבי"? ) יש להביא שלושה ציטוטים מהמאמר לביסוס דבריכם ולקשור בין הטענות שאתם מביאים. את הציטוטים יש לציין על פי כללי הכתיבה האקדמיים.
שיעורים 5- 8,חטיבה ראשונה - אידיאולוגיית "כור היתוך":
הגשת מטלה על מאמר.
המהלך הדיאכרוני יסקור תחנות יסוד בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי משנות הארבעים עד שנת 2013. ההדגמות מהסרטים יתמקדו בדמות היהודי הגלותי – העולה החדש וניצול שואה, וכן בדמות היהודי הדתי (אשכנזי, מזרחי ) כמייצג את הזהות היהודית בחברה הישראלית.
בתחילת דרכו של הקולנוע הישראלי דמות היהודי הגלותי עוברת המרה לדמות החלוץ. בהתבסס על התזה המרכזית לפיה הקולנוע הישראלי בתחילת דרכו שירת אידיאולוגיה של "כור ההיתוך". קולנוע זה המכונה "קולנוע לאומי" או " קולנוע מגויס" ייצג עלילות ודמויות המייצגות אידיאל חלוצי וציוני על חשבון הרב גוניות והסתירות הפוליטיות והתרבותית בחברה הישראלית. כתוצאה מכך דמות היהודי הגלותי, ניצול השואה והדתי כמעט ולא זכתה לייצוג שאינו משועבד לאידיאולוגיה השלטת. משנות השישים החלו להתבטא קולות אישיים וסרטים בטאו ביקורת על אידיאלים ועל "כור ההיתוך" אולם היהודי הדתי האשכנזי והמזרחי זוכה לייצוג סטריאוטיפי בלבד בקומדיות העממיות המכונות "סרטי הבורקס". בשנות האלפיים אנו מוצאים כי סרטים מבטאים חתכים שונים בחברה הישראלית, וכך זוכים ניצולי השואה והעולים החדשים לייצוג נפרד משני הזרמים המרכזיים ביהדות בארץ הזרם הדתי הלאומי והזרם החרדי.
סרטים:
בית אבי, הרברט קליין 1947 (אנגלית ללא תרגום)
רובה חוליות,אילן מושינזון,1979
פעם הייתי אבי נשר 2011
ללכת על המים, איתן פוקס 2002
שיעורים 9- 12, חטיבה שנייה: זהות ישראלית וזהות יהודית – צבא ודת: ההקרבה/עקדה בסרטי הצבא.
מסע האלונקות, ג'אד נאמן, 1971
אחד משלנו, האחים ברבש 1988
ההסדר , יוסף סידר , 2000
בופור, יוסף סידר 2007
שיעור 13:
קול האישה הדתייה ינטל ומדורת השבט.
מדורת השבט, יוסף סידר, 2004
רשימה ביבליוגרפית
- אוטין פבלו, "'ללכת על המים - שיחה עם איתן פוקס", קרחונים בארץ החמסינים - הקולנוע הישראלי החדש - שיחות עם במאים, ת"א: רסלינג, 2008, עמ' 175-155.
גורביץ' זלי, על המקום, עם עובד:ת"א, 2007.
גרץ נורית, סיפור מהסרטים:סיפורת ישראלית ועיבודה לקולנוע, ת"א הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1993.
גרץ נורית, מקהלה אחרת:ניצולי שואה זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראלים, ת"א:עם
עובד, האונ' הפתוחה, 2008.
חבר חנן, אל החוף המקווה: הים בתרבות העברית ובספרות העברית המודרנית, ת"א: הוצאת הקיבוץ המאוחד/מכון ואן ליר, 2007.
יוסף רז, "פרק תשיעי: "אובדנים פנטסטיים:טראומות לאומיות, סצנות ראשוניות וגבריות בללכת על המים", לדעת גבר: מיניות גבריות ואתניות בקולנוע הישראלי, ת"א:הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף מכללת ספיר, סדרת מגדרים, 2011, עמ' 214-206.
כהן- רז אודיה, "מיתוסים דתיים בדמות במפקד הצבאי בקולנוע הישראלי", זהויות בהתהוות בתרבות הישראלית ספר היובל לכבוד נורית גרץ, עורכות: סנדרה מאירי, יעל מונק, עידית מנדלסון-מעוז, ליאת שטייר-לבני, ת"א; הוצאת האונ' הפתוחה, 2013, עמ' 228-243.
------------, "אתיקה ואסתטיקה ביצירתו של אורי זוהר, קולנוע דרום; הגות ובקורת, יוני 2013 , עורכים: ארז פרי ואפרת כורם, ת"א; רסלינג, עמ' 74-92.
נאמן ג'אד, "קמרה אובסקורה של הנופלים:הפדגוגיה הצבאית ואביזריה בקולנוע הישראלי", ביטחון ותקשורת, עורך:אודי לבל, תל-אביב:הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2005, עמ' 386-347.
פרצ'ק רוני, מעבר לגדר: הרגש הדתי בקולנוע הישראלי", מתוך: מבטים פיקטיביים על קולנוע ישראלי, עורכים: נורית גרץ, אורלי לובין, ג'אד נאמן, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ח, 1998, עמ' 328- 341.
צימרמן משה, "קולנוע עברי לכיס ולרגש", סינמטק, 48, 1989, עמ' 25-27.
שוחט אלה, הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידיאולוגיה, תרגום: ענת גליקמן, ת"א: הוצאת ברירות,( 1989), 1991.
Ne’eman Judd, “The Tragic Sense of Zionism: Shadow Cinema and the Holocaust”, Shofar, Vol.24 No. 1, 2005, pp. 22-36.
Zanger Anat, "Hole in the Moon or Zionism and the Binding (Ha-Ak'eda) Myth in Israeli Cinema" Shofar, 22.1, 2003, pp. 95-109.