שקרים 24 פעמים בשניה: לעג, זיוף ואמת בקולנוע המוקומנטרי

Lies 24 Times a Second: Mockery, Fakery and Truth in Mockumentary Cinema

תש"פ, 2 ש"ס

שיעור בחירה (ללא מסגרת הקרנה)

ד"ר אוהד לנדסמן

lander@tauex.tau.ac.il

הקולנוע המוקומנטרי הוא אחת מהצורות המוקדמות בהיסטוריה של הקולנוע המבקשות לחתור תחת אבחנות מדויקות בין תיעוד לבדיון. קולנוע זה התפתח מתוך שלל המסורות התיעודיות הקיימות וכתגובה אליהן כדי לייצר סאטירה וביקורת על עצם החיפוש אחר ייצוג האמת. במקום להעמיד פנים שהוא מייצג מציאות כמו הקולנוע התיעודי, הקולנוע המוקומנטרי מזייף, משקר, ומתחזה במכוון כדי להגיב בביקורתיות על העדפת אסטרטגיה תיעודית זו או אחרת כמפתח לייצוג המציאות. בקורס זה נתמקד בשלל סרטים מוקומנטריים המתייחסים למסורות תיעודיות מגוונות (יומן החדשות, התיעוד המוזיקלי, היומן האישי, הייצוג האנתרופולוגי) ונבדוק כיצד הם מאתגרים כל ניסיון להכיל את הקולנוע הדוקומנטרי בתוך מסגרות אסתטיות ספציפיות ולהניח כי סגנון מבטיח ידע ואמת. דרך התמקדות ברטוריקה הפארודית של סרטים אלו, נכיר בערכן ומגבלותיהן של מסורות תיעוד שונות כמו הקולנוע הישיר, הסינמה וריטה, או הקולנוע האתנוגרפי, ונתחבט באחת מהשאלות המרכזיות שעולות כיום לגבי הקולנוע התיעודי: האם ניתן להגדירו בהתאם למבנה או מאפיינים אסתטיים או שמא רק על פי אופן קליטתו על ידי הצופה? בקורס זה נעסוק גם במספר תצורות קולנועיות עכשוויות המשיקות בהנחותיהן לקולנוע המוקומנטרי, כמו הדוקו-דרמה או הדוקו-פיקשן, ונבחן כיצד גם הן מייצרות שיח ביקורתי על הסמכותיות של הקולנוע התיעודי. הקורס יציע כי ניתן להבין מוקומנטציה לא רק כלעג בדיוני אלא גם כאסטרטגיית תיעוד מרתקת המעלה טענות אמת לגבי המציאות ומכירה במקומם הבלתי מבוטל של הסובייקטיביות והבדיון בתהליך ייצוג ההיסטוריה בקולנוע.

Mockumentary cinema is one of the oldest forms in the history of film that undermines clear distinctions between documentary and fiction. It evolved from a variety of documentary traditions and as a response to them in order to manufacture satire and critique against any search for representing truth. Instead of pretending it represents reality like a documentary, the mockumentary fakes, lies and camouflages on purpose in order to criticize the preference of one strategy over the other as a key to represent reality. In this course we will focus on a variety of mockumentary films that adhere to different documentary traditions (political documentation, newsreel, musical documentary, the diary film, the anthropological representation, etc.) and will examine how they challenge any attempt to contain the documentary cinema in specific aesthetic frameworks and to pre-suppose that style guarantees knowledge and truth. By focusing on the parodic rhetoric of these films, we will acknowledge the value and limits of different traditions like direct cinema, cinema verite, or anthropological cinema, and will question: do we define documentary cinema by its structure or by the way it is understood according to a specific viewer? In this course we will also deal with a few contemporary cinematic structures that share similar properties with the mockumentary, like the docu-drama or the docu-fiction, and will explore how those create a critical discourse on the authority of documentary cinema. The course will suggest that mockumentation is not merely a fictional mock-up, but also a valid documentary strategy that creates arguments of truth-value about reality, in ways that presuppose the irrefutable place of subjectivity and fiction in recreating history in cinema.

פריסת השיעורים:

שיעור ראשון:

מבוא: הגדרות, שורשים ומאפיינים מבלבלים - מי מחקה את מי?

צפייה: קאטפיש (Catfish) (הנרי גו'סט ואריאל שולמן, ארה״ב, 2008, 87 דק׳)

קטעים מתוך: ננוק איש הצפון (Nanook of the North) (רוברט פלאהרטי, 1922); מלחמת העולמות (War of the Worlds) (אורסון וולס, 1938); קציר הספגטי השווייצרי (Swiss Spaghetti Harvest) (בי בי סי, 1957)

קריאת רשות:

Doherty, Thomas. “The Sincerest Form of Flattery: A Brief History of the Mockumentary. Cineaste (Fall 2003), 28:4, 22-24.

שיעור שני:

"החוזה המוקומנטרי": מקומו של הצופה בהגדרת הקולנוע התיעודי

צפייה: אני עדיין כאן (I'm Still Here) (קייסי אפלק, ארה״ב, 2010, 108 דק׳)

קטעים מתוך: Radiant City (גארי ברנס וג'ים בראון, 2006); פורד טרנזיט (האני אבו עסאד, 2002); יום הולדת שמח מר מוגרבי (אבי מוגרבי, 1999).

קריאה:

Hight, Craig. “The Mockumentary.” Contemporary Documentary. :London: Routledge, 2016: 26-41.

קריאת רשות:

Lebow, Alisa. “Faking What? Making a Mockery of Documentary.” F is for Phony: Fake Documentary and Truth’s Undoing. 223-237.

שיעור שלישי:

מוקומנטציה של תהליך העשייה והאסתטיקה של תיעוד הופעות: The Rockumentary

צפייה: ספיינל טאפ (Spinal Tap) (רוב ריינר, ארה״ב, 1984, 82 דק')

קטעים מתוך: אל תביט אחורה (Dont Look Back) (פנבייקר, 1967); הוואלס האחרון (The Last Waltz) (מרטין סקורסזה, 1978); תן לי מחסה (Gimme Shelter) (האחים מייזלס, 1970)

קריאה:

Roessner, Jeffrey. “The Circus in Town: Rock Mockumentaries and the Carnivalesque” The Music Documentary: Acid Rock to Electropop. 159-170.

קריאת רשות:

Plantinga, Carl. “Gender, Power, and a Cucumber: Satirizing Masculinity and This Is Spinal Tap,” Documenting the Documentary: Close Readings of Documentary Film and Video, ed. Barry Keith Grant and Jeanette Sloniowski . Detroit, Michigan: Wayne State, 1998. 318-332.

שיעור רביעי:

יומן החדשות המפוברק והבדיון העובדתי

צפייה: זליג (Zelig) (וודי אלן, ארה״ב, 1983, 79 דק')

קטעים מתוך: קח את הכסף וברח (Take the Money and Run) (וודי אלן, 1969); News on the March מתוך האזרח קיין (Citizen Kane) (אורסון וולס, 1942)

קריאה:

McClure, Kevin and Lisa Laidlaw McClure. “Postmodern Parody: Zelig and the Rhetorical Subversion of Documentary Form.” Qualitative Research Reports in Communication (Fall 2001): 81-88.

שיעור חמישי:

"אמת 24 פעמים בשניה": היומן האישי והתיעוד העצמי 

צפייה: היומן של דייויד הולצמן (David Holzman Diary) (ג'ים מקברייד, ארה״ב, 1967, 73 דק')

קטעים מתוך: F**kland (חוזה לואי מרקז, 2000)

קריאה:

Latham, Jonathan. “Your Life is Not a Very Good Script: David Holzman’s Diary and Documentary Expression in Late 1960s America and Beyond.” Postscript 2007 (26:3).

שיעור שישי:

העשייה הקולנועית כמעשה בדייה: אתנוגרפיה רפלקסיבית על המדיום

צפייה: F for Fake (אורסון וולס, ארה״ב, 1973, 89 דק')

קריאה:

Benamou, Catherine. “The Artifice of Realism and the Lure of the “Real” in Orson Welles’s F for Fake and Other T(r)eas(u)er(e)s”. F is for Phony: Fake Documentary and Truth’s Undoing. Eds. Alexandra Juhasz and Jesse Lerner. Minneapolis: University of Minnesota Press, 2006. 143-170.

שיעור שביעי:

קולנוע אתנוגרפי ואתיקה במסגרת הקולנוע המוקומנטרי

צפייה: אדמה ללא לחם (Les Hurdes) (לואי בונואל, ספרד, 1933, 30 דק')

בוראט (Borat: Cultural Learnings of America for Make Benefit Glorious Nation of Kazakhstan) (לארי צ'ארלס, ארה״ב, 2006, 84 דק')

קריאה:

Torchin, Leshu. “Cultural Learnings of Borat Make for Benefit Glorious Study of Documentary.” Documentaries: Film & History 38:1 (53-63).

קריאת רשות:

Middleton, Jason. “Awkward Satire: Comedies of Deception.” Documentary’s Awkward Turn: Cringe Comedy and Media Spectatorship. New York: Routledge, 2014: 83-108.

שיעור שמיני:

קולנוע מוקומנטרי רב תרבותי ופמיניסטי

צפייה: The Watermelon Woman (שריל דן, ארה״ב, 1996, 90 דק')

No Lies (מיטשל בלוק, ארה״ב, 1974, 14 דק')    

קטעים מתוך: ליליאן (נעלמות - ביוגרפיות מוקומנטריות) (יאיר קדר, 2016), פנים מקומות (Faces Places) (אנייס ורדה, 2018).

קריאת חובה:

Sobchack, Vivian. “No Lies: Direct Cinema as Rape.” New Challenges for Documentary. Ed. Alan Rosenthal. Los Angeles: University of California Press, 1988. 332-341.

קריאת רשות:

Robert F. Reid-Pharr. “Makes Me Feel Mighty Real: The Watermelon Woman and the Critique of Black Visuality.” F is for Phony: Fake Documentary and Truth’s Undoing. 130-142.

שיעור תשיעי:

פנמנולוגיה של אימה ופאונד פוטאג׳ מפוברק

צפייה: קלוברפילד (Cloverfield) (מאט ריבס, 2008)

            אחד באפריל (יונתן דקל, ישראל, 2014, 25 דק׳)

קטעים מתוך: פרויקט המכשפה מבלייר (The Blair Witch Project) (דניאל מיריק ואדוארדו סנשז, 1999); שואה קניבלית (Cannibal Holocaust) (רוגרו דאודטו, 1980); פעילות על טבעית (Paranormal Activity) (אורן פלי, 2007) ; כרוניקה (Chronicle) (ג׳וש טראנק, ארה״ב, 2012, 89 דק')

קריאה:

Sayad, Cecilia. “Found-Footage Horror and the Frame's Undoing” Cinema Journal 55:2 (Winter 2016): 43-66.

קריאת רשות:

Rhodes, Gary. “Mockumentaries and the Production of Realist Horror.” Postscript 21:3 (2002) [available online]

שיעור עשירי:

ההבניה המלאכותית של אסתטיקת התיעוד בקולנוע העצמאי

צפייה: האידיוטים (The Idiots) (לארס פון טרייר, 1998)

קטעים מתוך: חגיגה (Festen) (תומס וינטרברג, דנמרק, 1998, 105 דק')

קריאה:

Gaut, Berys. “Naked Film: Dogma and its Limits.” Purity and Provocation: Dogma 95 eds. Matt Hjort and Scott McKenzie. 

שיעור אחד-עשר:

הקולנוע ההיברידי החדש - בין בדיון למציאות

צפייה: 20 אלף ימים על פני האדמה (איאן פורסייט וג׳יין פולארד, אנגליה, 2014, 97 דק׳)

קטעים מתוך: בחדר של ונדה (In Vanda's Room) (פדרו קוסטה, 2000);

דשא מתוק (Sweetgrass) (קסטיינג טיילור ואיליזה ברבש, 2009)

קריאה:

Robert Koehler. “Agrarian Utopias/Dystopias: The New Nonfiction.” Cinemascope 40.

Landesman, Ohad. “Lying to be Real: The Aesthetics of Ambiguity in Docufictions.” Contemporary Documentaries. Eds. Selmin Kara and Daniel Marcus. Routledge, 2015 (forthcoming).

שיעור שנים-עשר:

מציאויות אלטרנטיביות: הקולנוע המוקומנטרי ההיפותטי

צפייה: משחק המלחמה (The War Game) (פיטר וואטקינס, אנגליה, 1965, 54 דק')

            תעלת עזה (Gaza Canal) (תמיר צדוק, 2010)

קטעים מתוך: CSA (קווין ווילמוט, 2004), מותו של נשיא (Death of a President) (גבריאל ריינג', 2006); פארק עונשין (Punishment Park) (פיטר וואטקינס, 1971).

קריאה:

Mills, Brett. “Days of Future Past: Documenting the Future.” Journal of British Cinema and Television 8.1 (2011): 81-98.

שיעור שלושה-עשר:

 אנימציה מוקומנטרית

צפייה:

ביוגרפיה של שקרן: הסיפור הלא אמיתי של גרהם צ׳פמן מהמונטי פייטון (A Liar's Autobiography: The Untrue Story of Monty Python Graham Chapman) (ביל ג׳ונס ואחרים, אנגליה, 2012, 85 דק׳).

קטעים מתוך:

קריצ׳ר קומפורטס (Creature Comforts) (ניק פארק, 1989);Surf's Up (אש ברנון וכריס באק, 2007)

קריאה:

Formenti, Cristina. “When Imaginary Cartoon Worlds Get the “Documentary Look”: Understanding Mockumentary Through Its Animated Variant.” Alphaville: Journal of Film and Screen Media 8 (Winter 2014).

קריאות נוספות:

Caldwell, John. Televisuality: Style, Crisis and Authority in American Television. Rutgers University Press, New Brunswick: 1995.

Eitzen, Dirk. “When is a Documentary: Documentary as a Mode of Reception.” Cinema Journal 35:1, 1995. 81-102.

Francke, Lizzie. “When Documentary is Not a Documentary.” MacDonald and M. Cousins, eds. Imagining Reality: The Faber Book of Documentary. Faber and Faber, London: 1996.

Hight, Craig, and Janet Roscoe. Faking It: Mock-Documentary and the Subversion of Reality. Manchester: Manchester UP, 2002.

---. “Mocking Silver: Re-Inventing the Documentary Project (or Grierson Lies Bleeding)” Continuum 11:1, 1997.

Juhasz, Alexandra and Jesse Lerner, editors. F is for Phony: Fake Documentary and Truth’s Undoing. Minneapolis and London: University of Minnesota Press, 2006.

Kerr, Paul. “F for Fake? Friction over Faction.” Andrew Goodwin and Garry Whannel (eds). Understanding Television, Routledge, London: 1990.

Nichols, Bill. Blurred Boundaries: Questions of Meaning in Contemporary Culture. Indiana University Press, Bloomington: 1994.

Paget, Derek. No Other Way to Tell It: Dramadoc/Docudrama on Television. Manchester University Press, Manchester: 1998.

Prince, Stephen. “True Lies: Perceptual Realism, Digital Images, and Film Theory.” Film Quarterly 49:3. 27-37.

Rhodes, Gary, and John Parris Spring, editors. Docufictions: Essays on the Intersection of Documentary and Fictional Filmmaking. Jefferson, N.C. and London: McFarland, 2006.

Rosenthal, Alan, ed. Why Docudrama? Fact-Fiction on Film and TV. Southern Illinois University Press, Carbondale: 1999.

Sobchack, Vivian. “Toward a Phenomenology of Nonfictional Experience.” Collecting Visible Evidence. Eds. Jane Gaines and Michael Renov. Minneapolis: University of Minnesota Press, 1999. 241-254.

Wallace, Richard. Mockumentary Comedy: Performing Authenticity. Palgrave, 2018.

דרישות הקורס: 

נוכחות, השתתפות, בחינה מסכמת

דרישות קדם או תנאי קבלה לשיעור: אין

מרכיבי הציון הסופי:

השתתפות: 10%

כתיבת ארבעה דו"חות ביקורתיים קצרים (כחצי עמוד כ"א) על קריאות הקורס: 20%

בחינה מסכמת: 70% 

חומר מחייב למבחן: הרצאות, הקרנות וקריאות החובה.