טופס סילבוס

קולנוע ופילוסופיה: כל ההקשרים

Film and Philosophy: Interconnections

סמסטר א' תש"פ

2 ש"ס

סוג המסגרת: שיעור

שם המרצה: ד"ר שי בידרמן

טלפון: 054-2240572   

דואר אלקטרוני: bidermans@post.tau.ac.il   

שעות קבלה: בתיאום מראש

תיאור הקורס  

את הקשרים הבין-דיסציפלינאריים שבין קולנוע ופילוסופיה ניתן להגדיר באופן מסורתי במונחי אהבה-שנאה. הפילוסופיה הנה תחום עיון אינטלקטואלי הפונה בעיקרו לתבונה ולהיגיון, מנסח את עצמו באמצעות טיעונים לשוניים ועל ידי לוגיקה שיטתית, ומעמיד את הוודאות והאמת כנר לרגליו. הקולנוע, בעיקר זה העלילתי, הנו מדיום אמנותי הפונה בעיקרו לרגש ולחוויה, מנסח את עצמו באמצעים ויזואליים וטונאליים, ומעמיד את החופש האמנותי, את האילוזיה ואת הפנטזיה, כנר לרגליו. הקשר שבין הפילוסופיה והאמנות, בין מגדל השן לבין אולם הקולנוע, נראה, על פניו, כספוג חשדנות וניכור, ואולי אפילו כבלתי אפשרי מלכתחילה.

הנחה זו, המהווה את נקודת הראשית של הקורס, תישלל במהלכו. הקורס יניח את היסודות המתודולוגיים למערכת ענפה של קשרים – משמעותיים, לעיתים הכרחיים, תמיד פרודוקטיביים – שבין הקולנוע והפילוסופיה. תוך עיון מעמיק בספרות האקדמית של התקופה, נגדיר את מערכת הקשרים הפוזיטיבית שבין שתי הדיסציפלינות, תוך שימוש בכותרות שמרניות-משהו כגון "הפילוסופיה של הקולנוע" ו"פילוסופיה בקולנוע", מחד, ובכותרות רדיקליות יותר כגון "קולנוע כפילוסופיה" (ו"פילוסופיה כקולנוע"), מאידך.

What, if anything, makes film philosophical? The tensions pervading this interrelation are obvious and immediate: so much so, in fact, that it might well be, and has in fact been, asked if there even is any meaningful connection between them at all. Film is experience and entertainment unfolding in sight and sound, concerned with particular stories and emotional engagements; philosophy is reasoning and contemplation unfolding in language, concerned with abstract problems and universal principles. Film employs “action and appearance”; philosophy demands “reflection and debate.” Philosophy engages in “sitting and thinking”; film embraces “going and seeing.” Film promotes the particular, while philosophy deals with the universal. Film exhibits the concrete, while philosophy works with concepts and abstractions. Film operates in sight and sound, appealing to the imagination; philosophy works in words and speech, appealing to rational considerations. Thus, the two enterprises seem entirely estranged from one another. A meaningful collaboration between film and philosophy thus appears quite unlikely.

The central aim of this course is to investigate and refute this appearance. In so doing, we will show how each of the two makes an independent contribution to the practice of the other. A proper appreciation of these contributions entails a transformation in how we understand film and philosophy, away from certain dominant conceptions of both endeavors.

דרישות הקורס

נוכחות, השתתפות, קריאה, צפייה, ומבחן בית מסכם

מרכיבי הציון הסופי

100% עבודה מסכמת.

נושאי הקורס (נתון לשינויים)

חלק א': פילוסופיה ו/של הקולנוע

נושא 1: קולנוע. פילוסופיה. הגדרה מושגית ותנאי סף

קריאת חובה

1. Carroll, N. (2008). Chapter Three: What Is Cinema? The Philosophy of Motion Pictures. Malden, MA & Oxford, Blackwell: 53-79.
2. ניקולס פירן, החקירה הסוקרטית, מתוך: זנון והצב, איך לחשוב כמו פילוסוף, כנרת הוצאה לאור: תל אביב, 2005, עמ' 37-42.

קריאת רשות

1. Scruton, R. (2006). Photography and Representation. Philosophy of Film and Motion Picture: An Anthology. N. Carroll and J. Choi. Malden, MA, Blackwell: 19-34.
2. Carroll, N. (2008). Chapter One: Film as Art. The Philosophy of Motion Pictures. Malden, MA & Oxford, Blackwell: 7-34.

נושא 2: האם יתכן קולנוע ללא פילוסופיה?

קריאת חובה

1. Carroll, N. (2006). Defining the Moving Image. Philosophy of Film and Motion Picture: An Anthology. N. Carroll and J. Choi. Malden, MA, Blackwell: 113-134.
2. Yanal, R. J. (2008). "Defining the Moving Image: A Response to Noel Carroll." Film and Philosophy 12 (General Interest Edition): 135-140.

קריאת רשות

1. Walton, K. L. (2005). Film, Photography, and Transparency. The Philosophy of Film, Introductory Text and readings. T. E. Wartenberg and A. Curran. Malden, MA, Blackwell: 70-76.

נושא 3: מדוע חשוב ומועיל הקולנוע לפילוסופיה? שפה פילוסופית, מבע קולנועי

חלק א'

קריאת חובה

1. Livingston, P. (2005). Theses on Cinema as Philosophy. The Philosophy of Film, Introductory Text and Reading. M. Smith and T. E. Wartenberg. Malden, MA, Blackwell: 11-18.
2. Smith, M. (2006). Film Art, Argument, and Ambiguity. Thinking Through Cinema, Film as Philosophy. M. Smith and T. E. Wartenberg. Malden, MA, Blackwell: 33-42.
3. Russell, B. (2006). The Philosophical Limits of Film. Philosophy of Film and Motion Picture: An Anthology. N. Carroll and J. Choi. Malden, MA, Blackwell: 387-390.

קריאת רשות

1. Mullarkey, J. (2011). Film Can’t Philosophise (and Neither Can Philosophy): Introduction to a Non-Philosophy of Cinema. New Takes in Film-Philosophy. H. Carel and G. Tuck. Basingstoke, Hampshire & New York, NY, Palgrave Macmillan: 86-100.

חלק ב'

קריאת חובה

1. Wartenberg, T. E. (2006). Beyond Mere Illustration: How Films Can Be Philosophy. Thinking Through Cinema, Film as Philosophy. M. Smith and T. E. Wartenberg. Malden, MA, Blackwell: 19-32.
2. Carroll, N. (2006). Philosophizing Through the Moving Image: The Case of Serene Velocity. Thinking Through Cinema, Film as Philosophy. M. Smith and T. E. Wartenberg. Malden, MA, Blackwell: 173-185.
3. Smuts, A. (2009). "Film as Philosophy: In Defense of a Bold Thesis." The Journal of Aesthetics and Art Criticism 67(4 Fall): 409-420.

קריאת רשות

1. Shaw, D. (2008). Chapter Two: Pioneering Film-Philosophy. Film and Philosophy, Taking Movies Seriously. London & New York, Wallflower Press: 20-26, also 104-115.
2. Pamerleau, W. (2009). "Film as a Non-Philosophical Resource for Philosophy Instruction." Film and Philosophy 13 (Special Interest Edition: Teaching Philosophy Through Film): 87-98.

חלק ב': פילוסופיה בקולנוע

נושא 4: מטפיזיקה ואפיסטמולוגיה

קריאת חובה

1. McGinn, C. (2005). The Matrix of Dreams. Philosophers Explore the Matrix. C. Grau. Oxford, Oxford University Press: 62-70.
2. תומס נייגל, איך אנחנו יודעים בכלל משהו, מתוך:  מה המשמעות של כל זה? מבוא קצר מאד לפילוסופיה, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2008, עמ' 20-31.
3. רוברט צימר, סימון גבולות בארץ ההכרה. עמנואל קאנט: ביקורת התבונה הטהורה, מתוך: שער לפילוסופיה, קרן הוצאה לאור: תל אביב, 2008, עמ' 101-114.

קריאת רשות

1. McGinn, C. (2005). The Power of Movies, How Screen and Mind Interact. New York, Pantheon Books (Ch. 1-2).
2. סיימון בלקברן, ידיעה, מתוך: לחשוב! מבוא חדש לפילוסופיה, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2011, עמ' 25-60.

נושא 5: זהות וזמן

קריאת חובה

1. Biderman, S. (2008). Recalling the Self: Personal Identity in Total Recall. The Philosophy of Science Fiction Film. S. M. Sanders. Lexington, Kentucky, The University Press of Kentucky: 39-54.

קריאת רשות

1. Porter, B. F. (1980). The Concept of Self. Philosophy: A Literary and Conceptual Approach. B. F. Porter. Fort Worth, Harcourt Brace Jovanovich College Publishers: 5-72.

נושא 6: אתיקה

קריאת חובה

1. Carroll, N. (2003). Is the Medium a (Moral) Message? Engaging the Moving Image. New Haven & London, Yale University Press: 108-126.
2. תומס נייגל, מוסרי ובלתי מוסרי, מתוך: מה המשמעות של כל זה? מבוא קצר מאד לפילוסופיה, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2008, עמ' 74-93.

קריאת רשות

1. Wilson, G. M. (1995). Morals for Method. Philosophy and Film. C. A. Freeland and T. E. Wartenberg. New York & London, Routledge: 49-67.

נושא 7: שפה

קריאת חובה

1. תומס נייגל, המשמעות של מילים, מתוך: מה המשמעות של כל זה? מבוא קצר מאד לפילוסופיה, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2008, עמ' 52-61.
2. Currie, G. (2006). The Long Goodbye: The Imaginary Language of Film. Philosophy of Film and Motion Pictures: An Anthology. N. Carroll and J. Choi. Malden, MA, Blackwell: 91-99.

קריאת רשות

1. אהד נחתומי, "על שפה וזהות", עיון: רבעון פילוסופי, 52, 2003, עמ' 139-152.
2. שי בידרמן ושלמה בידרמן, "'כי גדולה השנאה אשר שנאה מהאהבה אשר אהבה: מחשבות על אהבות", מתוך: משפטים על אהבה, עורכות: ארנה בן-נפתלי וחנה נוה, הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 415-432.
3. Cubitt, S. (2004). The cinema effect. Cambridge, Mass., MIT Press: 7-8.

חלק ד': קולנוע כפילוסופיה

נושא 8: קולנוע כספקנות פילוסופית (סקפטיציזם)

קריאת חובה

1. Cavell, S. (2005). Knowledge and Transgression: It Happened One Night. The Philosophy of Film, Introductory Text and readings. T. E. Wartenberg and A. Curran. Malden, MA, Blackwell: 253-259.       

קריאת רשות

1. Mulhall, S. (2006). The Impersonation of Personality: Film as Philosophy in Mission: Impossible. Thinking Through Cinema, Film as Philosophy. M. Smith and T. E. Wartenberg. Malden, MA, Blackwell: 97-110.

נושא 9: קולנוע כתפיסה וכהתנסות (קוגניטיביזם ואמוטיביזם)

קריאת חובה

1. Smith, M. (2005). Engaging Characters. The Philosophy of Film, Introductory Text and readings. T. E. Wartenberg and A. Curran. Malden, MA, Blackwell: 160-169.

קריאת רשות

1. Plantinga, C. (2005). Spectator Emotion and Ideological Film Criticism. The Philosophy of Film, Introductory Text and readings. T. E. Wartenberg and A. Curran. Malden, MA, Blackwell: 148-159.

נושא 10: קולנוע כהתרחשות (פנומנולוגיה)

קריאת חובה

1. Sobchack, V. (2011). Fleshing Out the Image: Phenomenology, Pedagogy, and Derek Jarman’s Blue. New Takes in Film-Philosophy. H. Carel and G. Tuck. Basingstoke, Hampshire & New York, NY, Palgrave Macmillan: 191-206.
2. סלבוי ז'יזק. (2004). מדוע מכתב מגיע ליעדו? תיהנו מהסימפטומים: הוליבוד על ספת הפסיכולוג. תל אביב, מעריב: 15-22.
3. פזוליני, פייר פאולו. (2000). הערות על צילום רצוף. קולנוע של שירה: מבחר מאמרים. תל אביב, רסלינג: 93-99.

קריאת רשות

1. Dreyfus, H. L. and S. D. Dreyfus (2005). Existential Phenomenology and the Brave New World of The Matrix. Philosophers Explore the Matrix. C. Grau. Oxford, Oxford University Press: 71-97.
2. Frampton, D. (2006). Filmosophy. London & New York, Wallflower Press, pp. 183-203

נושא 11: קולנוע, פילוסופיה ומשמעות החיים

קריאת חובה

1. תומס נייגל, משמעות החיים, מתוך: מה המשמעות של כל זה? מבוא קצר מאד לפילוסופיה, ידיעות אחרונות: תל אביב, 2008, עמ' 113-119.
2. תומס נייגל, האבסורד, מתוך: שאלות עלמוות, מאגנס: ירושלים, 2010, עמ' 18-32.

קריאת רשות

1. Pamerleau, W. (2009). Existentialist Cinema. New York, Palgrave Macmillan, pp. 138-164.

פילמוגרפיה מומלצת

• 2001: אודיסיאה בחלל (סטנלי קובריק, 1968)

• אורות הכרך (צ'רלי צ'פלין, 1931)

• בלתי נסלח (קלינט איסטווד, 1992)

• האדם השלישי (קרול ריד, 1949)

• המטריקס (האחים ווקובסקי, 1999)

• השיחה (פרנסיס פורד קופולה, 1974)

• זה קרה לילה אחד (פרנק קאפרה, 1934)

• יהודי טוב (האחים כהן, 2009)

• כחול (דרק ג'רמן, 1993)

• להיות ג'ון מלקוביץ' (ספייק ג'ונס, 1999)

• מועדון קרב (דיוויד פינצ'ר, 1999)

• ממנטו (כריסטופר נולן, 2000)

• משימה בלתי אפשרית (בריאן דה פלמה, 1996)

• נרדפי החוק (ג'ים ג'רמוש, 1986)

• פשעים ועבירות קלות (וודי אלן, 1989)

• שושנת קהיר הסגולה (וודי אלן, 1985)

• שמונה וחצי (פרדריקו פליני, 1963)

• שמש נצחית בראש צלול (מישל גונדרי, 2004)
• שתיקת הכבשים (ג'ונתן דמי, 1991)
• תמונות מחיי נישואין (אינגמר ברגמן, 1973)
• תפוז מכני (סטנלי קובריק, 10971)