חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תש"ף

  הקולנוע האמריקאי בשנות ה-70: מארתור פן עד סטיבן שפילברג
  The American Cinema of the 70's: From Arthur Penn to Steven Spielberg                                
0851-6148-01
אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
סמ'  א'1600-1800209מכסיקו - אומנויותשיעור מר דבורה ארז
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

קולנוע אמריקאי בשנות ה- 70

American cinema of the 70's

סמסטר א תש"פ

2 ש"ס

סוג המסגרת: שיעור

שם המרצה:  מר ארז דבורה

טלפון:    0522314251

דואר אלקטרוני:    erezdv@post.tau.ac.il

שעות קבלה: לפי תיאום טלפוני מראש

תיאור הקורס:

התקופה הנמשכת מ- 1967 ועד סוף שנות ה- 70 נתפסת כ"תור זהב" של הקולנוע האמריקאי. התערערות מערכת האולפנים הקלאסית, במשולב עם שינויים חברתיים ותרבותיים משמעותיים שהתרחשו בשנות ה-60 אפשרו לדור חדש של יוצרים להפגין דרגה חדשה של מקוריות סגנונית ותמאטית.

הקורס יציע בחינה צמודה של התקופה – משורשיה ועד אחריתה. היוצרים המרכזיים שפעלו בה -  פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, רוברט אלטמן, האל אשבי וכו' ייבחנו כנציגים של מגמות רחבות יותר – הן בקולנוע, והן בסוגיות החברתיות והפוליטיות של התקופה.

The period that extends from 1967 until the end of the 70's is perceived as a "Golden Age" of American cinema. The destabilizing of the classical Hollywood studio system combined with the significant social and cultural changes of the 60's enabled a new generation of filmmakers to display    a new level of stylistic and thematic originality.

This course will offer a close examination of this period – from its beginning till its end. The major filmmakers - Francis Ford Coppola, Martin Scorsese, Robert Altman, Hal Ashby etc.  – will be assessed as representatives of the era's major trends be it cinematic, cultural or political.

דרישות הקורס:

נוכחות עד 3 היעדרויות מותרות.

קריאה מאמרי החובה בסילבוס.

צפייה בסרטי הקורס כמפורט בתוכנית ההקרנות בסילבוס.

עמידה במבחן בסוף הסמסטר. 

מרכיבי הציון הסופי

בחינה אמריקאית המהווה 100% מהציון. (שאלות על חומר ההרצאות, החומרים הביבליוגראפיים וסרטי הקורס).

 

 

תוכנית המפגשים:

שיעור 1:  מקורו של הקולנוע האמריקאי החדש: סוף שנות ה-50 ותחילת ה-60.

דעיכתה של ערכת האולפנים במהלך שנות ה-50 מייצרת את התנאים לעלייתו של קולנוע המשקף ניסיונות ראשוניים לערעור הדפוסים הקלאסיים. נבחן סרטים הוליוודיים המציגים מידה חדשה של ביקורתיות כנגד ערכים החברתיים שמרניים (חמים וטעים, מזימות בינלאומיות) וסרטים המציגים תפיסה חריגה ומטלטלת מבחינה אסתטית ותמאטית (צללים, פסיכו, השליח ממנצ'וריה)

צפייה לשיעור:

השליח ממנצוריה (ג'ון פרנקנהיימר, 1962)

קריאה:

 Grant, Barry Keith (Ed.) American Cinema of the 1960's: Themes and Variations, London: Rutgers University Press, 2008. Introduction: Movies and the 1960s: 1-21.

 

שיעורים 2+3: טקסטים מכוננים של משבר גבריות 

בשני השיעורים נסתכל על סרטי המפתח שנעשו בשנות הפריצה של הקולנוע האמריקאי החדש בין 1967-1969. למרות השונות הז'אנרית המובהקת (קומדיה רומנטית, סרט פשע, מד"ב, מערבון, דרמה עירונית) כל אחד מסרטים אלו נזהה הגדרה שונה של משבר גבריות, ומהלך חיפוש שונה אחר סוג של גאולה (מהלך שברוב המקרים מסתיים במוות). הסרטים שיבחנו הם הבוגר (מייק ניקולס, 1967), בוני וקלייד (ארתור פן, 1967), אדם בעקבות גורלו (דניס הופר, 1968), 2001: אודיסיאה בחלל (סטנלי קובריק, 1969) חבורת הפראים (סם פקינפה, 1969) ו-קאובוי של חצות (ג'ון שלזינגר, 1969)

צפייה לשיעורים:

הבוגר

חבורת הפראים

קריאה:

Whitehead, J.W. Mike Nichols and the Cinema of Transformation, Jefferson, North Carolina: McFarland & Co. (2014). Ch. 3: “This afternoon’s feature attraction”: The Graduate (1967): 36-51.

 

Sharrett, Christopher "Peckinpah the Radical: The Politics of The Wild Bunch", in: Sam Peckinpah's The Wild Bunch, Stephen Prince (ed.), Cambridge: Cambridge University Press, 1999: 79-104.

שיעור 4: סרטי האנסמבל של רוברט אלטמן

בשלושת סרטי האנסמבל שאלטמן מביים בשנות ה-70 (מ.א.ש, נאשוויל, חתונה) ניתן למצוא קווים מקבילים לז'אנר סרטי האסונות הפופולארי בראשית שנות ה-70. ז'אנר זה, העוסק בערעור קיצוני המייצר סכנת אובדן חיים בהיקף נרחב ובניסיון להשיג מחדש דומיננטיות גברית "קלאסית", מהדהד בממד הסאטירי של מה שאלטמן מכנה "המציאות הסבלימינלית". 

צפייה לשיעור:

נאשוויל (רוברט אלטמן, 1975)

קריאה:

Hoberman, J. "Nashville Contra Jaws Or “The Imagination of Disaster” Revisited", in: The Last Great American Picture Show: New Hollywood Cinema in the 1970s, Thomas Elsaesser, Alexander Horwath & Noel King (eds.), Amsterdam: Amsterdam University Press 2004: 195-222.

 

שיעור 5: הגיבור החלש של האל אשבי

במהלך שנות ה-70 ניתן לאתר את מהלך ההתפתחות באנטי-גיבורים המופיעים בסרטיו של אשבי – מגברים צעירים ועד גיל העמידה. דמויות אלו המאופיינות בעמדת חולשה מול אחר גזעי (The Landlord , 1970), המשפחה (הרולד ומוד, 1971), יחסים אינטימיים שמוגדרים מחדש כעסקיים (שמפו, 1965), והמערכת הפוליטית (להיות שם, 1979). החולשה והתמימות הבסיסית של הדמות מאפשרת להשתמש בה כנקודת מיקוד להצגת הערכים השולטים בחברה.

צפייה לשיעור:

שמפו (האל אשבי, 1975)

קריאה:

Beach, Christopher The Films of Hal Ashby, Detroit: Wayne university press, 2009. Ch. 5: I Like to Watch: Shampoo and Being There: 96-117.

 

שיעור 6+7: Hypermasculinity ועוצמה נשית בסרטי הבלקספלוייטיישן

סרטי הבלאקספלויטיישן מתחילים כפרובוקציה פוליטית (Sweet Sweetback's Baadasssss Song של מלווין ואן פיבלס מ-1971) ובהאדרת הפשע המהווה פרובוקציה חברתית (סופרפליי, גורדון פארקס ג'וניור, 1972), ובשימוש חתרני בז'אנרים הוליוודיים "לבנים". בנוסף ישנה הצגה פורצת דרך של עוצמה פיזית של דמויות נשים המזוהה בעיקר עם הדמויות בגילומה של פאם גריר (פוקסי בראון, סנדקית ושמה קופי). נבחן את לידתו של הז'אנר עד דעיכתו באמצע שנות ה-70.

צפייה לשיעורים:

כחום הלילה

סופרפליי

קריאה:

 Quinn, Eithne and Kramer, Peter (2006) "Blaxploitation", in, "Contemporary American Cinema", Linda Ruth Williams and Michael Hammond (eds.), London: McGrow-Hill. 184-198

 

 

שיעור 8: ערעור דמותו של איש החוק

בחינה של הרחוב העירוני כמרחב של קונפליקט הנמצא על סף כאוס, והמזמין ריסון אלים וריאקציונרי בדמותו של הויג'לנטה העירוני. הגיבור המערבון הקלאסי זוכה לגרסא מוקצנת ופרוורטית בסרטים כמו הארי המזוהם (דון סיגל, 1971) ו-משאלת מוות (מייקל וינר, 1974). מנגד נבחן את סרטיו של סידני לומט סרפיקו ו-אחר צהריים של פורענות (1973, 1975) הקוראים תיגר על מערכת החוק העירונית.

צפייה לשיעור:

אחר צהריים של פורענות

 קריאה:

 Lev, Peter (2000) American Films of the 70's: Conflicting Visions, Austin: University of Texas Press. Ch. 2: Vigilantes and Cops: 22- 39. 

 

שיעור 9+10: ניאו-נואר וסרטי פרנויה

חזרתו של הפילם נואר בשנות ה-70 מציג עמדה פסימית ביחס ליכולתו של הגיבור להשיג עמדת שליטה (פיזית וקוגניטיבית) בעולם הצללים שבו הוא פועל. נבחן דוגמאות מרכזיות לניאו-נואר כמו שלום לנצח (רוברט אלטמן, 1973), השיחה (פרנסיס פורד קופולה, 1974), -צ'יינטאון (רומן פולנסקי, 1974), חקירה באפלה (ארתור פן, 1975).

נראה כיצד המגמות הניאו-נואריות פועלות בהקשר של עידן הקונספירציה הפוליטית של ווטרגייט והרציחות הפוליטיות של שנות ה-60 וה-70. הדיס-אורינטציה הנוארית מעוצבת כקונספירציה ופרנויה ב- Parallax View (אלן ג. פאקולה, 1974), שלושת ימי הקונדור (סידני פולאק, 1975), כל אנשי הנשיא (אלן ג. פאקולה, 1976), רשת שידור (סידני לומט, 1976) ו-התפוצצות (בריאן דה פאלמה, 1980). 

 צפייה לשיעור:

צ'יינטאון

Parallax View ("ממבטו של פרנואיד")

קריאה

Arnold, Gordon B Conspiracy Theory in Film, Television and Politics, London: Praeger, 2008.

                                                Ch. 5 : Scandal and Skepticism: 89-111.

Luhr, William Film Noir, Oxford: Wiley-Blackwell (2012), Ch. 8 Chinatown: 171-190

 

שיעור 11:  חולשת האב והגבר 

בשיעור זה נבחן שתי צורות של חולשה ותסכול בין גברים ונשים. הראשונה נובעת מיחסים בין האב והבת ונוצרת על רקע הפער התרבותי בין הדורות, וההד לתסכול מיני בדור ההורים. בהקשר זה נסתכל על ג'ו (ג'ון ג'יי. אבילדסן, 1970) ו-התפשטות (מילוש פורמן, 1971). הצורה השניה קשורה למערכת היחסים בין גברים ונשים והאלמנט האגרסיבי העולה בהם מתוך חולשת הגבר. בהקשר זה נתמקד בפרסונה הקולנועית של ג'ק ניקולסון כפי שהיא מעוצבת ברסיסי חיים (בוב ראפלסון, 1970), ידע הבשרים (מייק ניקולס, 1971), קן הקוקייה (מילוש פורמן, 1975) ו-הניצוץ (סטנלי קובריק, 1970).  

צפייה לשיעור:

קן הקוקייה

Karli, Shaun R. Becoming Jack Nicholson: The Masculine Persona from Easy Rider to The Shining, Lanham: The Scarecrow Press, 2012. Ch. 5: "At Least I Tried": Rocking the Boat in One Flew Over the Cuckoo's Nest: 123-146.‏

שיעור 12: הלוחם האמריקאי ומלחמת וייטנאם

טראומת הכישלון והכשל המוסרי של מלחמת וייטנאם מופיעה בקולנוע האמריקאי בסוף שנות ה-70 את הסרטים הפטריוטים עד גיחוך של תקופת המלחמה – הכומתות הירוקות (ג'ון ווין ו-ריי קלוג, 1968), ו- The Losers (ג'ק סארט, 1970), מול הסרטים שנעשו לאחר המלחמה ושעוסקים בשבר הגופני והנפשי של החיילים- השיבה הביתה (האל אשבי, 1978) צייד הצבאים (מייקל צ'ימינו, 1978), ו-אפוקליפסה עכשיו (פרנסיס פורד קופולה, 1979).

צפייה לשיעור:

צייד הצבאים

קריאה:

Wood, Robin Hollywood from Vietnam to Reagan.. .and Beyond (Expanded and Revised Edition), New York: Columbia University Press, 2003. Ch. 13: Two Films by Michael Cimino: 241-266.

שיעור 13: התפרקות הגוף הגברי בסרטיו של מרטין סקורסזה

סרטו הקצר והמוקדם של מרטין סקורסזה הגילוח הגדול (1967) רמז על משיכתו לקשר שבין פגיעה פיזית לחיפוש אחר גאולה. נבחן את שלושת סרטיו הבולטים בשנות ה-70 רחובות זועמים (1973), נהג מונית (1976) ו-השור הזועם (1980) כמשקפים חיבור זה. דגש מיוחד יושם על נהג מונית כסרט המסכם את הנושאים שנידונו לאורך כל הקורס.

צפייה לשיעור:

נהג מונית 

קריאה:

High, Michael D."Taxi Driver and Veteran Trauma", in: A Companion to Martin Scorsese, Aaron Baker (ed.), Hoboken: Wiley-Blackwell, 2015: 373-395.

 

 

 

 

 

 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת