סילבוס הקורס הקולנוע האמריקאי בשנות ה-70: מארתור פן עד סטיבן שפילברג

שנה"ל תשע"ד

הקולנוע האמריקאי בשנות ה-70: מארתור פן עד סטיבן שפילברג
The American Cinema of the 70's: From Arthur Penn to Steven

0851-6148-01

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה


סמ' ב'	1600-2000	'ג	210	מכסיקו - אומנויות	שיעור	מר דבורה ארז

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\08\2013\0851\0851614801_desc.txt סילבוס מקוצר התקופה הנמשכת מ- 1967 ועד סוף שנות ה- 70 נתפסת כ"תור זהב" של הקולנוע האמריקאי. בתקופה זו פעל דור של יוצרים צעירים בעצמאות יוצאת דופן שהולידה העזה סגנונית ותמאטית. הקורס יציע בחינה צמודה של התקופה – משורשיה ועד אחריתה. היוצרים המרכזיים שפעלו בה - פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, רוברט אלטמן, בריאן דה פאלמה, טרנס מאליק, פיטר בוגדנוביץ, האל אשבי ייבחנו כנציגים של מגמות רחבות יותר – הן בקולנוע, והן בסוגיות החברתיות והפוליטיות של התקופה. כמו כן נעסוק ביחסי הגומלין בין הקולנוע המסחרי והאמנותי, ובין הזרם המרכזי של העשייה לשוליה. Course description The period that extends from 1967 till the end of the 70's is usually regarded as a "Golden Age" of American cinema. During this period a young generation of filmmakers achieved an extraordinary amount of freedom that enabled stylistic and thematic daring. This course will offer a close examination of this period – from its beginning till its end. The major filmmakers - Francis Ford Coppola, Martin Scorsese, Robert Altman, Brian de Palma, Terrence Malick, Peter Bogdanovich, Hal Ashby – will be assessed as representatives of the era's major trends be it cinematic, cultural or political. We will also examine the reciprocal relations between commercial and artistic cinema, and between the mainstream and peripheral filmmaking. אמנויות \| חוג לקולנוע וטלוויזיה 0851-6148-01 הקולנוע האמריקאי בשנות ה-70: מארתור פן עד סטיבן שפילברג The American Cinema of the 70's: From Arthur Penn to Steven שנה"ל תשע"ד \| סמ' ב' \| מר דבורה ארז סילבוס מפורט/דף מידע הקולנוע האמריקאי בשנות ה- 70: מארתור פן עד סטיבן ספילברג The American cinema of the 70's: From Arthur Penn to Steven Spielberg סמסטר ב תשע"ד 2 ש"ס סוג המסגרת: שיעור. שם המרצה: מר ארז דבורה טלפון: 0522314251 דואר אלקטרוני: ronine@nonstop.net.il שעות קבלה: לפי תיאום טלפוני מראש תאור הקורס התקופה הנמשכת מ- 1967 ועד סוף שנות ה- 70 נתפסת כ"תור זהב" של הקולנוע האמריקאי. בתקופה זו פעל דור של יוצרים צעירים בעצמאות יוצאת דופן שהולידה העזה סגנונית ותמאטית. הקורס יציע בחינה צמודה של התקופה – משורשיה ועד אחריתה. היוצרים המרכזיים שפעלו בה - פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, רוברט אלטמן, בריאן דה פאלמה, טרנס מאליק, פיטר בוגדנוביץ, האל אשבי ייבחנו כנציגים של מגמות רחבות יותר – הן בקולנוע, והן בסוגיות החברתיות והפוליטיות של התקופה. כמו כן נעסוק ביחסי הגומלין בין הקולנוע המסחרי והאמנותי, ובין הזרם המרכזי של העשייה לשוליה. The period that extends from 1967 till the end of the 70's is usually regarded as a "Golden Age" of American cinema. During this period a young generation of filmmakers achieved an extraordinary amount of freedom that enabled stylistic and thematic daring. This course will offer a close examination of this period – from its beginning till its end. The major filmmakers - Francis Ford Coppola, Martin Scorsese, Robert Altman, Brian de Palma, Terrence Malick, Peter Bogdanovich, Hal Ashby – will be assessed as representatives of the era's major trends be it cinematic, cultural or political. We will also examine the reciprocal relations between commercial and artistic cinema, and between the mainstream and peripheral filmmaking. דרישות הקורס נוכחות עד 3 היעדרויות מותרות. קריאה מאמרי החובה בסילבוס. צפייה בסרטי הקורס כמפורט בתוכנית ההקרנות בסילבוס. עמידה במבחן בסוף הסמסטר. מרכיבי הציון הסופי בחינה מסכמת 100% מהציון. הבחינה אמריקאית והיא תכלול שאלות על חומר ההרצאות, החומרים הביבליוגראפיים ובקיאות בסרטי הקורס. הערה חשובה: החומרים הביבליוגרפים יועלו במהלך הקורס לאתר - לקראת השיעורים הרלוונטיים. הרשימה הסופית של החומרים למבחן תתבסס על מה שעלה לאתר הקורס כחומר קריאת חובה. תוכנית המפגשים: שיעור מס' 1 – מקורו של הקולנוע האמריקאי החדש קריסת מודל ה"אינטגרציה האנכית" של מערכת האולפנים הקלאסית תהליכים חברתיים ופוליטיים בשנות ה- 50 הופעת הטלוויזיה כמקור לחדשנות יצירתית היצ'קוק ("פסיכו", 1960) ו-קסאווטס ("צללים", 1959)– מבשרי מגמות השינוי בשנות ה- 60. השפעת הגל החדש הצרפתי והמודרניזם בקולנוע האירופי. בימאי מפתח בתקופת המעבר – ג'ון פרנקנהיימר, סטנלי קובריק, סם פקינפה. קריאה: Grant, Barry Keith (Ed.) (2008 ) "American Cinema of the 1960's:: Themes and Variations", New Brunswick, New Jersey, and London: Rutgers University Press. Introduction: Movies and the 1960s p. 1-21 הקרנה: "בוני וקלייד" (ארתור פן, 1967) שיעור מס' 2: 3 טקסטים מכוננים של מהפכנות אמביוולנטית ניתוח אסתטי ותמאטי של "הבוגר" (מייק ניקולס, 1967), "בוני וקלייד" (ארתור פן, 1967) ו-"אדם בעקבות גורלו" (דניס הופר, 1968). שלושה סרטים המשקפים את השינוי שעובר הדור הצעיר, אך מביעים עמדה פסימית לגבי אפשרות השינוי והשגת החופש בארה"ב. בחינת שתי יצירות ראדיקליות המעלות תמה זו: "2001: אודיסאה בחלל" (סטנלי קובריק, 1969), ו-"חבורת הפראים" (סם פקינפה, 1969) קריאה: King, Geoff (2002) "New Hollywood Cinema: An Introduction", New York: I.B Tauris Publishers. Ch. 1: New Hollywood, Version I: The Hollywood Renaissance. p. 11- 24 הקרנה: "נאשוויל" (רוברט אלטמן, 1975) שיעור מס' 3: ה- Counterculture ויוצרים נון קונפורמיסטים – האל אשבי ו-רוברט אלטמן. בחינת דמויות האנטי גיבורים, ועמדת הנשכנות הסאטירית כלפי החברה, הפוליטיקה, הצבא והמוסר העולה באמצעות שימוש בדמויות אלו. החיכוך בין אינדיווידואלים נון קונפורמיסטים והסביבה בסרטיו של האל אשבי "הארולד ומוד" (1971) ו- "שמפו" (1975), והמעבר מהגיבור הנון קונפורמיסט בסרטיו של רוברט אלטמן ("מ.א.ש", 1970), לבחינה סאטירית של המכלול החברתי "נאשוויל" (1975) ו-"חתונה" (1978) קריאה: Durham, Chris Louis "We Must Be Doing Something Right to Last Two Hundred Years": Nasville, or America's Bicentennial, as Viewed by Robert Altman". Wide Screen, 2010, Vol. 1 Issue 2, p. 1-16 הקרנה: "נהג מונית" (מרטין סקורסזה, ארה"ב, 1976) שיעור מס' 4: המשבר של הגבר הלבן. הגבר הלבן הנע מניכור, לחוסר יציבות ועד להרס עצמי יבחן בשני טקסטים – "רסיסי חיים" (בוב ראפלסון, 1970) ו"Fingers" (ג'יימס טובאק, 1978). רוב השיעור יוקדש לבחינת שיתוף הפעולה המגלם תהליכים אלו בדרך השלמה ביותר – בין מרטין סקורסזה לרוברט דה נירו – "רחובות זועמים" (1973), "נהג מונית" (1976) ו-"השור הזועם" (1980). Kolker, Robert Phillip. "A Cinema of Loneliness". 1980. Fourth edition. Oxford: Oxford University Press, 2011. Ch. 3: Expressions of the Streets – Martin Scorsese. p. 230 - 254 הקרנה: Sweet Sweetback's Baadasssss Song (מלווין ואן פיבלס, 1971) שיעור מס' 5: קולנוע אפריקאי-אמריקאי – בין רדיקאליות פוליטית לבידור. נבצע סקירה של הקולנוע השחור בשנות ה- 70 – מניסיונו של מלווין ואן פיבלס ליצור פרובוקציה פוליטית ב- Sweet Sweetback's Baadasssss Song(1971) , למופעים השונים של ה- Blaxploitation המנכס ז'אנרים "לבנים" – בלש - "שאפט" (גורדון פארקס ג'וניור, 1971), גנגסטרים – "סופרפליי" (פארקס, 1972), The Mack (מייקל קאמפוס, 1973), אימה – "בלאקולה" (ויליאם קריין, 1972) והעצמה נשית בסרטיה של פאם גריר – Coffy ו- "פוקסי בראון (ג'ק היל, 1973, 1974). קריאה: Quinn, Eithne and Kramer, Peter (2006) "Blaxploitation", in, "Contemporary American Cinema", Linda Ruth Williams and Michael Hammond (Ed.), London: The McGrow-Hill Companies. p. 184-198 הקרנה: "אחר צהריים של פורענות" (סידני לומט, 1975) שיעור מס' 6: כאוס ברחובות בחינה של הרחוב העירוני כמרחב של קונפליקט הנמצא על סף כאוס, והמזמין ריסון אלים וריאקציונרי בדמותו של הויג'לנטה העירוני. הסרטים שידונו: "קאובוי של חצות" (ג'ון שלזינגר, 1969), "הקשר הצרפתי" (ויליאם פרידקין, 1971), "הארי המזוהם" (דון סיגל, 1971), "משאלת מוות" (מייקל וינר, 1974), "סרפיקו" ו-"אחר צהריים של פורענות" (סידני לומט, 1973, 1975). קריאה: Lev, Peter (2000) "American Films of the 70's: Conflicting Visions", Austin: University of Texas Press. Ch. 2: Vigilantes and Cops. p. 22- 39 הקרנה: Parallax View ("ממבטו של פרנואיד") (אלן ג'י פאקולה, 1974) שיעור מס' 7: מקונספירציה לפרנויה. סקירת הרקע ההיסטורי – מסמכי הפנטגון ופרשת ווטרגייט והשפעתם על התרבות האמריקאית בשנות ה- 70. העיתונאי החוקר כחושף קונספירציה - "כל אנשי הנשיא" (אלן ג'יי פאקולה, 1976), "הסינדרום הסיני" (ג'יימס ברידג'ס, 1979), והחוויה הפרנואידית של הילכדות בקונספירציה – "שלושת ימי הקונדור" (סידני פולאק, 1975), Parallax View (אלן ג'יי פאקולה, 1974) ו-"התפוצצות" (בריאן דה פאלמה, 1980). Arnold, Gordon B. (2008) "Conspiracy Theory in Film, Television and Politics", London: Praeger. Ch. 5 : Scandal and Skepticism. p. 89-111 הקרנה: צ'יינטאון (רומן פולנסקי, 1974) שיעור מס' 8: הניאו-נואר האמריקאי הפריחה המחודשת של פילם נואר כהמשך ושינוי לז'אנר בשנות ה- 40 וה-50, והאופן בו הוא מהדהד להווה האמריקאי. "נערת הטלפון והבלש" (אלן ג'יי פאקולה, 1971), "שלום לנצח" (רוברט אלטמן, 1973), "חקירה באפלה" (ארתור פן, 1975) ו-צ'יינטאון (רומן פולנסקי, 1974) קריאה: Ferncase, Richard K. "Robert Altman's The Long Goodbye: Marlowe in the Me Decade", in, Journal of Popular Culture, 1991, Vol. 25 Issue 2. p. 87-90 הקרנה: "מגרש השדים" (ויליאם פרידקין, 1973) שיעור מס' 9: אימה בקולנוע האמריקאי מלבד "פסיכו", יוצגו שני המודלים לאימה בשנות ה- 70: "תינוקה של רוזמרי" (רומן פולנסקי, 1968) – כמודל לאימה הנקשרת לתא המשפחתי, ו-"ליל המתים החיים" (ג'ורג רומרו, 1968) כמודל לאימה במרחב ציבורי. בין שתי מגמות אלו יש יחסי גומלין מטרידים לאורך שנות ה- 70. אלו ייבחנו בסרטים כמו "המנסרים מטקסס" (טובי הופר, 1974), "It Lives" ("התינוק") (לארי כהן, 1974), "מגרש השדים" (ויליאם פרדקין, 1973), "ליל המסיכות" (ג'ון קרפנטר, 1978). קריאה: Wood, Robin (2003) "Hollywood From Vietnam to Reagan…and Beyond", New York: Columbia University Press. Ch. 5: The American Nightmare: Horror in the 70's. p. 63-84 הקרנה: "קארי" (בריאן דה פאלמה, 1976) שיעור מס' 10: האוטרים הרפלקסיביים: בריאן דה פאלמה ופיטר בוגדנוביץ. התמקדות בשני יוצרים שבעבודתם בולטת מגמה אופיינית לבימאי התקופה. האפשרות לחשוב על הדיאלוג אותו קיים דה פאלמה הפוסטמודרניסט מול היצ'קוק - ""Sisters(1973), "קארי" (1976), "הזדמנות שניה" (1976) ו-"לבוש לרצח" (1980). והתנועה בין נוסטלגיה לשחזור בקולנוע של פיטר בוגדנוביץ – "הצגת הקולנוע האחרונה" (1971), What's Up, Doc? (1972) "ירח של ניר" (1973), "ניקלאודיאון" (1976). קריאה: Wood, Robin (2003) "Hollywood From Vietnam to Reagan…and Beyond", New York: Columbia University Press. Ch. 7: Brian De Palma: The Politics of Castration. p. 120-143 הקרנה: "הסנדק" (פרנסיס פורד קופולה, 1972) שיעור מס' 11: אמריקה האפלה והמפתה של פרנסיס פורד קופולה השיעור יוקדש לסרטי המפתח של קופולה במהלך שנות ה- 70, היחס המורכב המובע בהם כלפי האתוסים האמריקאים המכוננים והגילום הז'אנרי הקלאסי לאתוסים אלו. מסלול התפתחותו כיוצר הוא סיפור התעוזה הגוברת של האוטר האמריקאי וקריסתו הבלתי נמנעת. הסרטים שייבחנו – "השיחה" (1974) "הסנדק" (1972), "הסנדק 2" (1974) ו"אפוקליפסה עכשיו" (1979). קריאה: Lourdeaux, Lee (1990) "Italian and Irish filmmakers in America: Ford, Capra, Coppola, and Scorsese". Philadelpia: Temple University Press. Ch. 5: Francis Ford Coppola and Ethnic Double Vision. p. 171- 178 הקרנה: "ימים ברקיע" (טרנס מאליק, 1978) שיעור מס' 12: האוטרים הלא ממומשים – טרנס מאליק ו-מייקל צ'ימינו שני יוצרים ייחודיים שאחראים לשתיים מיצירות המופת של התקופה, אך מסלול התפתחותם נקטע עם תום העידן. נעמוד על נקודות הדמיון בהתפתחות הקריירות שלהם, ובעיסוקם במיתולוגיה אמריקאית הקשורה באופן עמוק לטבע. הסרטים שייבחנו – "שביל הזעם" ו-"ימים ברקיע" (טרנס מאליק, 1973, 1978), "צייד הצבאים" ו-"שערי החופש" (מייקל צ'ימינו, 1978, 1980). קריאה:Zucker, Carole. ""God Don't Even Hear You", or Paradise Lost: Terrence Malick's "Days of Heaven" Literature Film Quarterly, 2001, Vol. 29 Issue 1. p. 2-9 Francis, Don "The Regeneration of America: Uses of Landscape in the Deer Hunter", in, Film Quarterly, 1983, Vol. 11 Issue 1. p. 16-21 הקרנה: "מופע הקולנוע של רוקי" (ג'ים שרמן, 1975) שיעור מס' 13: פריקים בחצות. נסקור את תופעת סרטי החצות כשוליים בעידן של קולנוע נועז וכינונו של "סרט הפולחן האמנותי". בהקשר זה יושם דגש מיוחד על "מופע הקולנוע של רוקי" (ג'ים שרמן, 1975), ו"ראש מחק" (דיוויד לינץ', 1977). בחלקו השני של השיעור יסקרו עבודותיו האנרכיסטיות והקיצוניות של ג'ון ווטרס כאלטרנטיבה רדיקלית לסרטי התקופה – "פינק פלמינגוס" (1972) ו- Desperate Living (1977). קריאה: Studlar, Gaylyn "Midnight S/excess: Cult Configurations of "Femininity and the Perverse", in, Journal of Popular Film & Television; Spring 1989; 17, 1. p. 2-14 הקרנה: "מלתעות" (סטיבן ספילברג, 1975) שיעור מס' 14: סטיבן ספילברג, ג'ורג לוקאס והמעבר לקולנוע ארכיטיפי. סיפורם של שני יוצרים אלו שהחלו לפעול בתוך הקולנוע החדשני של שנות ה- 70, אבל בהגיעם לבשלות אמנותית יצרו את המודלים האסתטיים והמסחריים של הבלוקבאסטר ששולטים עד היום בהוליווד. עבודותיהם המוקדמות - THX 1138 (1971) ו- "אמריקאן גרפיטי" (1973) של לוקאס, ו- "דואל" (1971) ו-"שוגרלנד אקספרס" (1974) ייבחנו כמבשרי שינוי זה, ושתי עבודותיהם המכריעות – "מלתעות" (ספילברג, 1975) ו"מלחמת הכוכבים" (לוקאס, 1977) ינותחו כיצירות שהביאו לסיומו של עידן. קריאה: Schatz, Thomas (1993) "The New Hollywood", in, "Film Theory Goes to the Movies", Jim Collins, Hilary Radner and Ava Preacher Collins (Ed.) New York: Routledge. p. 8-32

סילבוס מקוצר

התקופה הנמשכת מ- 1967 ועד סוף שנות ה- 70 נתפסת כ"תור זהב" של הקולנוע האמריקאי. בתקופה זו פעל דור של יוצרים צעירים בעצמאות יוצאת דופן שהולידה העזה סגנונית ותמאטית.

הקורס יציע בחינה צמודה של התקופה – משורשיה ועד אחריתה. היוצרים המרכזיים שפעלו בה - פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, רוברט אלטמן, בריאן דה פאלמה, טרנס מאליק, פיטר בוגדנוביץ, האל אשבי ייבחנו כנציגים של מגמות רחבות יותר – הן בקולנוע, והן בסוגיות החברתיות והפוליטיות של התקופה. כמו כן נעסוק ביחסי הגומלין בין הקולנוע המסחרי והאמנותי, ובין הזרם המרכזי של העשייה לשוליה.

Course description

The period that extends from 1967 till the end of the 70's is usually regarded as a "Golden Age" of American cinema. During this period a young generation of filmmakers achieved an extraordinary amount of freedom that enabled stylistic and thematic daring. This course will offer a close examination of this period – from its beginning till its end. The major filmmakers - Francis Ford Coppola, Martin Scorsese, Robert Altman, Brian de Palma, Terrence Malick, Peter Bogdanovich, Hal Ashby – will be assessed as representatives of the era's major trends be it cinematic, cultural or political. We will also examine the reciprocal relations between commercial and artistic cinema, and between the mainstream and peripheral filmmaking.

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
0851-6148-01 הקולנוע האמריקאי בשנות ה-70: מארתור פן עד סטיבן שפילברג
The American Cinema of the 70's: From Arthur Penn to Steven
שנה"ל תשע"ד | סמ' ב' | מר דבורה ארז

666סילבוס מפורט/דף מידע

הקולנוע האמריקאי בשנות ה- 70: מארתור פן עד סטיבן ספילברג

The American cinema of the 70's: From Arthur Penn to Steven Spielberg

סמסטר ב תשע"ד

2 ש"ס

סוג המסגרת: שיעור.

שם המרצה: מר ארז דבורה

טלפון: 0522314251

דואר אלקטרוני: ronine@nonstop.net.il

שעות קבלה: לפי תיאום טלפוני מראש

תאור הקורס

דרישות הקורס

נוכחות עד 3 היעדרויות מותרות.

קריאה מאמרי החובה בסילבוס.

צפייה בסרטי הקורס כמפורט בתוכנית ההקרנות בסילבוס.

עמידה במבחן בסוף הסמסטר.

מרכיבי הציון הסופי

בחינה מסכמת 100% מהציון.

הבחינה אמריקאית והיא תכלול שאלות על חומר ההרצאות, החומרים הביבליוגראפיים ובקיאות בסרטי הקורס.

הערה חשובה:

החומרים הביבליוגרפים יועלו במהלך הקורס לאתר - לקראת השיעורים הרלוונטיים.

הרשימה הסופית של החומרים למבחן תתבסס על מה שעלה לאתר הקורס כחומר קריאת חובה.

תוכנית המפגשים:

שיעור מס' 1 – מקורו של הקולנוע האמריקאי החדש

קריסת מודל ה"אינטגרציה האנכית" של מערכת האולפנים הקלאסית

תהליכים חברתיים ופוליטיים בשנות ה- 50

הופעת הטלוויזיה כמקור לחדשנות יצירתית

היצ'קוק ("פסיכו", 1960) ו-קסאווטס ("צללים", 1959)– מבשרי מגמות השינוי בשנות ה- 60.

השפעת הגל החדש הצרפתי והמודרניזם בקולנוע האירופי.

בימאי מפתח בתקופת המעבר – ג'ון פרנקנהיימר, סטנלי קובריק, סם פקינפה.

קריאה: Grant, Barry Keith (Ed.) (2008 ) "American Cinema of the 1960's:: Themes and Variations", New Brunswick, New Jersey, and London: Rutgers University Press.

Introduction: Movies and the 1960s p. 1-21

הקרנה: "בוני וקלייד" (ארתור פן, 1967)

שיעור מס' 2: 3 טקסטים מכוננים של מהפכנות אמביוולנטית

ניתוח אסתטי ותמאטי של "הבוגר" (מייק ניקולס, 1967), "בוני וקלייד" (ארתור פן, 1967) ו-"אדם בעקבות גורלו" (דניס הופר, 1968). שלושה סרטים המשקפים את השינוי שעובר הדור הצעיר, אך מביעים עמדה פסימית לגבי אפשרות השינוי והשגת החופש בארה"ב.

בחינת שתי יצירות ראדיקליות המעלות תמה זו: "2001: אודיסאה בחלל" (סטנלי קובריק, 1969), ו-"חבורת הפראים" (סם פקינפה, 1969)

קריאה: King, Geoff (2002) "New Hollywood Cinema: An Introduction", New York: I.B Tauris Publishers. Ch. 1: New Hollywood, Version I: The Hollywood Renaissance. p. 11- 24

הקרנה: "נאשוויל" (רוברט אלטמן, 1975)

שיעור מס' 3: ה- Counterculture ויוצרים נון קונפורמיסטים – האל אשבי ו-רוברט אלטמן.

בחינת דמויות האנטי גיבורים, ועמדת הנשכנות הסאטירית כלפי החברה, הפוליטיקה, הצבא והמוסר העולה באמצעות שימוש בדמויות אלו. החיכוך בין אינדיווידואלים נון קונפורמיסטים והסביבה בסרטיו של האל אשבי "הארולד ומוד" (1971) ו- "שמפו" (1975), והמעבר מהגיבור הנון קונפורמיסט בסרטיו של רוברט אלטמן ("מ.א.ש", 1970), לבחינה סאטירית של המכלול החברתי "נאשוויל" (1975) ו-"חתונה" (1978)

קריאה: Durham, Chris Louis "We Must Be Doing Something Right to Last Two Hundred Years": Nasville, or America's Bicentennial, as Viewed by Robert Altman". Wide Screen, 2010, Vol. 1 Issue 2, p. 1-16

הקרנה: "נהג מונית" (מרטין סקורסזה, ארה"ב, 1976)

שיעור מס' 4: המשבר של הגבר הלבן.

הגבר הלבן הנע מניכור, לחוסר יציבות ועד להרס עצמי יבחן בשני טקסטים – "רסיסי חיים" (בוב ראפלסון, 1970) ו"Fingers" (ג'יימס טובאק, 1978). רוב השיעור יוקדש לבחינת שיתוף הפעולה המגלם תהליכים אלו בדרך השלמה ביותר – בין מרטין סקורסזה לרוברט דה נירו – "רחובות זועמים" (1973), "נהג מונית" (1976) ו-"השור הזועם" (1980).

Kolker, Robert Phillip. "A Cinema of Loneliness". 1980. Fourth edition. Oxford: Oxford University Press, 2011. Ch. 3: Expressions of the Streets – Martin Scorsese. p. 230 - 254

הקרנה: Sweet Sweetback's Baadasssss Song (מלווין ואן פיבלס, 1971)

שיעור מס' 5: קולנוע אפריקאי-אמריקאי – בין רדיקאליות פוליטית לבידור.

נבצע סקירה של הקולנוע השחור בשנות ה- 70 – מניסיונו של מלווין ואן פיבלס ליצור פרובוקציה פוליטית ב- Sweet Sweetback's Baadasssss Song(1971) , למופעים השונים של ה- Blaxploitation המנכס ז'אנרים "לבנים" – בלש - "שאפט" (גורדון פארקס ג'וניור, 1971), גנגסטרים – "סופרפליי" (פארקס, 1972), The Mack (מייקל קאמפוס, 1973), אימה – "בלאקולה" (ויליאם קריין, 1972) והעצמה נשית בסרטיה של פאם גריר – Coffy ו- "פוקסי בראון (ג'ק היל, 1973, 1974).

קריאה: Quinn, Eithne and Kramer, Peter (2006) "Blaxploitation", in, "Contemporary American Cinema", Linda Ruth Williams and Michael Hammond (Ed.), London: The McGrow-Hill Companies. p. 184-198

הקרנה: "אחר צהריים של פורענות" (סידני לומט, 1975)

שיעור מס' 6: כאוס ברחובות

בחינה של הרחוב העירוני כמרחב של קונפליקט הנמצא על סף כאוס, והמזמין ריסון אלים וריאקציונרי בדמותו של הויג'לנטה העירוני. הסרטים שידונו: "קאובוי של חצות" (ג'ון שלזינגר, 1969), "הקשר הצרפתי" (ויליאם פרידקין, 1971), "הארי המזוהם" (דון סיגל, 1971), "משאלת מוות" (מייקל וינר, 1974), "סרפיקו" ו-"אחר צהריים של פורענות" (סידני לומט, 1973, 1975).

קריאה: Lev, Peter (2000) "American Films of the 70's: Conflicting Visions", Austin: University of Texas Press. Ch. 2: Vigilantes and Cops. p. 22- 39

הקרנה: Parallax View ("ממבטו של פרנואיד") (אלן ג'י פאקולה, 1974)

שיעור מס' 7: מקונספירציה לפרנויה.

סקירת הרקע ההיסטורי – מסמכי הפנטגון ופרשת ווטרגייט והשפעתם על התרבות האמריקאית בשנות ה- 70. העיתונאי החוקר כחושף קונספירציה - "כל אנשי הנשיא" (אלן ג'יי פאקולה, 1976), "הסינדרום הסיני" (ג'יימס ברידג'ס, 1979), והחוויה הפרנואידית של הילכדות בקונספירציה – "שלושת ימי הקונדור" (סידני פולאק, 1975), Parallax View (אלן ג'יי פאקולה, 1974) ו-"התפוצצות" (בריאן דה פאלמה, 1980).

Arnold, Gordon B. (2008) "Conspiracy Theory in Film, Television and Politics", London: Praeger. Ch. 5 : Scandal and Skepticism. p. 89-111

הקרנה: צ'יינטאון (רומן פולנסקי, 1974)

שיעור מס' 8: הניאו-נואר האמריקאי

הפריחה המחודשת של פילם נואר כהמשך ושינוי לז'אנר בשנות ה- 40 וה-50, והאופן בו הוא מהדהד להווה האמריקאי. "נערת הטלפון והבלש" (אלן ג'יי פאקולה, 1971), "שלום לנצח" (רוברט אלטמן, 1973), "חקירה באפלה" (ארתור פן, 1975) ו-צ'יינטאון (רומן פולנסקי, 1974)

קריאה: Ferncase, Richard K. "Robert Altman's The Long Goodbye: Marlowe in the Me Decade", in, Journal of Popular Culture, 1991, Vol. 25 Issue 2. p. 87-90

הקרנה: "מגרש השדים" (ויליאם פרידקין, 1973)

שיעור מס' 9: אימה בקולנוע האמריקאי

מלבד "פסיכו", יוצגו שני המודלים לאימה בשנות ה- 70: "תינוקה של רוזמרי" (רומן פולנסקי, 1968) – כמודל לאימה הנקשרת לתא המשפחתי, ו-"ליל המתים החיים" (ג'ורג רומרו, 1968) כמודל לאימה במרחב ציבורי. בין שתי מגמות אלו יש יחסי גומלין מטרידים לאורך שנות ה- 70. אלו ייבחנו בסרטים כמו "המנסרים מטקסס" (טובי הופר, 1974), "It Lives" ("התינוק") (לארי כהן, 1974), "מגרש השדים" (ויליאם פרדקין, 1973), "ליל המסיכות" (ג'ון קרפנטר, 1978).

קריאה: Wood, Robin (2003) "Hollywood From Vietnam to Reagan…and Beyond", New York: Columbia University Press. Ch. 5: The American Nightmare: Horror in the 70's. p. 63-84

הקרנה: "קארי" (בריאן דה פאלמה, 1976)

שיעור מס' 10: האוטרים הרפלקסיביים: בריאן דה פאלמה ופיטר בוגדנוביץ.

התמקדות בשני יוצרים שבעבודתם בולטת מגמה אופיינית לבימאי התקופה. האפשרות לחשוב על הדיאלוג אותו קיים דה פאלמה הפוסטמודרניסט מול היצ'קוק - ""Sisters(1973), "קארי" (1976), "הזדמנות שניה" (1976) ו-"לבוש לרצח" (1980). והתנועה בין נוסטלגיה לשחזור בקולנוע של פיטר בוגדנוביץ – "הצגת הקולנוע האחרונה" (1971), What's Up, Doc? (1972) "ירח של ניר" (1973), "ניקלאודיאון" (1976).

קריאה: Wood, Robin (2003) "Hollywood From Vietnam to Reagan…and Beyond", New York: Columbia University Press. Ch. 7: Brian De Palma: The Politics of Castration. p. 120-143

הקרנה: "הסנדק" (פרנסיס פורד קופולה, 1972)

שיעור מס' 11: אמריקה האפלה והמפתה של פרנסיס פורד קופולה

השיעור יוקדש לסרטי המפתח של קופולה במהלך שנות ה- 70, היחס המורכב המובע בהם כלפי האתוסים האמריקאים המכוננים והגילום הז'אנרי הקלאסי לאתוסים אלו. מסלול התפתחותו כיוצר הוא סיפור התעוזה הגוברת של האוטר האמריקאי וקריסתו הבלתי נמנעת. הסרטים שייבחנו – "השיחה" (1974) "הסנדק" (1972), "הסנדק 2" (1974) ו"אפוקליפסה עכשיו" (1979).

קריאה: Lourdeaux, Lee (1990) "Italian and Irish filmmakers in America: Ford, Capra, Coppola, and Scorsese". Philadelpia: Temple University Press. Ch. 5: Francis Ford Coppola and Ethnic Double Vision. p. 171- 178

הקרנה: "ימים ברקיע" (טרנס מאליק, 1978)

שיעור מס' 12: האוטרים הלא ממומשים – טרנס מאליק ו-מייקל צ'ימינו

שני יוצרים ייחודיים שאחראים לשתיים מיצירות המופת של התקופה, אך מסלול התפתחותם נקטע עם תום העידן. נעמוד על נקודות הדמיון בהתפתחות הקריירות שלהם, ובעיסוקם במיתולוגיה אמריקאית הקשורה באופן עמוק לטבע. הסרטים שייבחנו – "שביל הזעם" ו-"ימים ברקיע" (טרנס מאליק, 1973, 1978), "צייד הצבאים" ו-"שערי החופש" (מייקל צ'ימינו, 1978, 1980).

קריאה:Zucker, Carole. ""God Don't Even Hear You", or Paradise Lost: Terrence Malick's "Days of Heaven" Literature Film Quarterly, 2001, Vol. 29 Issue 1. p. 2-9

Francis, Don "The Regeneration of America: Uses of Landscape in the Deer

Hunter", in, Film Quarterly, 1983, Vol. 11 Issue 1. p. 16-21

הקרנה: "מופע הקולנוע של רוקי" (ג'ים שרמן, 1975)

שיעור מס' 13: פריקים בחצות.

נסקור את תופעת סרטי החצות כשוליים בעידן של קולנוע נועז וכינונו של "סרט הפולחן האמנותי". בהקשר זה יושם דגש מיוחד על "מופע הקולנוע של רוקי" (ג'ים שרמן, 1975), ו"ראש מחק" (דיוויד לינץ', 1977). בחלקו השני של השיעור יסקרו עבודותיו האנרכיסטיות והקיצוניות של ג'ון ווטרס כאלטרנטיבה רדיקלית לסרטי התקופה – "פינק פלמינגוס" (1972) ו- Desperate Living (1977).

קריאה: Studlar, Gaylyn "Midnight S/excess: Cult Configurations of "Femininity and the Perverse", in, Journal of Popular Film & Television; Spring 1989; 17, 1. p. 2-14

הקרנה: "מלתעות" (סטיבן ספילברג, 1975)

שיעור מס' 14: סטיבן ספילברג, ג'ורג לוקאס והמעבר לקולנוע ארכיטיפי.

סיפורם של שני יוצרים אלו שהחלו לפעול בתוך הקולנוע החדשני של שנות ה- 70, אבל בהגיעם לבשלות אמנותית יצרו את המודלים האסתטיים והמסחריים של הבלוקבאסטר ששולטים עד היום בהוליווד.

עבודותיהם המוקדמות - THX 1138 (1971) ו- "אמריקאן גרפיטי" (1973) של לוקאס, ו- "דואל" (1971) ו-"שוגרלנד אקספרס" (1974) ייבחנו כמבשרי שינוי זה, ושתי עבודותיהם המכריעות – "מלתעות" (ספילברג, 1975) ו"מלחמת הכוכבים" (לוקאס, 1977) ינותחו כיצירות שהביאו לסיומו של עידן.

קריאה: Schatz, Thomas (1993) "The New Hollywood", in, "Film Theory Goes to the Movies", Jim Collins, Hilary Radner and Ava Preacher Collins (Ed.) New York: Routledge. p. 8-32

להצהרת הנגישות