קולנוע ורגש

2 ש"ס

סוג המסגרת: שיעור

שם המרצה: גל רז

דואר אלקטרוני: galraz@post.tau.ac.il  

שעות קבלה: לפי תאום טלפוני מראש  

תאור הקורס  

"בנוף הרגשי של העולם המודרני יש לאולם הקולנוע תפקיד מרכזי: הוא אחד מהמרחבים העיקריים שבהם מתאספות קהילות כדי לבטא ולחוות רגשות" (גרג סמית').

לאחר שנים ארוכות שבהן הדיון בשאלות רגש קולנועי היה שולי למדי, החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 הופיעה המגמה התיאורטית הנקראת המפנה האָפֶקְטִיבִי (affective turn). כחלק ממהלך כללי המתרחש במדעי הרוח ובאמנויות, גבר העניין בשאלות הנוגעות לחוויה הגופנית-רגשית בקולנוע, לאפקטים קולנועיים קוגניטיביים-רגשיים, לקשר בין הדימוי הקולנועי למה שמכונה פסיכו-פתולוגיה ולהשפעה החברתית של רגש קולנועי וטלוויזיוני.

לאחר הקדמה שתציג התפתחויות מרכזיות בחקר הרגש בעולם הפסיכולוגיה, יסקור הקורס כיוונים מרכזיים בחקר הרגש הקולנועי בעשורים האחרונים. נתוודע לאופנים השונים בהם נחקר רגש בקולנוע בהתייחס לפרספקטיבות מרכזיות בחקר הקולנוע: קוגניטיביזם, פנומנולוגיה ותיאוריה דלזיאנית.

דרישות הקורס

מבחן רב-ברירתי (אמריקאי).

מרכיבי הציון הסופי

100% בחינה מסכמת

תכנית השיעורים (נתונה לשינויים)

I. הקדמה (שיעור 1)

הרגש כתופעה מרכזית בקולנוע * המניפולציה הרגשית בקולנוע מההיבט המוסרי * מרכזיותו של הרגש בתיאוריה ובפרקטיקה הקולנועית של סרגיי אייזנשטיין

קריאה (לא חובה):

Smith, Greg. "Moving explosions: Metaphors of emotion in Sergei Eisenstein's writings." Quarterly Review of Film and Video 21.4 (2004): 303-315.

II. מה זה רגש? מהלכים מרכזיים בחקר הרגש בפסיכולוגיה (שיעורים 2-4)

רגש – הגדרות ובעיותיהן; תחנות מרכזיות בהיסטוריה של מחקר הרגש: דארווין, ג'יימס-לאנגה, קאנון – בארד, שכטר – זינגר; תיאוריות ה-appraisal; ה-conceptual act model; טבע מול תרבות בשאלת הרגש; השקפה הומונקולארית מול חשיבה רשתית על המקור המוחי של רגשות.

קריאה (לא חובה):

Barrett, L. F. (2006). “Emotions as Natural Kinds?”. Perspectives on Psychological Science, 1, 28–58.

Barrett, L. F. (2006). “Solving the emotion paradox: Categorization and the experience of emotion”. Personality and Social Psychology Review, 10(1), 20-46.

Barrett, L. F., Mesquita, B., Ochsner, K. N., & Gross, J. J. (2007). The Experience of Emotion. Annual Review of Psychology, 58, 373-403.

Dalgleish, Tim (2004). "The Emotional Brain". Nature Reviews Neuroscience 5 (7): 582-589.

Ekman, P. Davidson R. J.  (Eds.), The Nature of Emotion: Fundamental Questions. New York: Oxford University Press, 1994

LeDoux, Joseph. The Emotional Brain. London: Orion Books, 1998.

III. תיאוריות קוגניטיבית לחקר רגשות קולנועיים (שיעורים 5-8)

ייחודיותו של הרגש הקולנועי; הסרט כמכונת רגש;  רגשות F מול רגשות A (אד טאן), מודל זרימת הקלט האודיו-ויזואלי (PECMA) והאפקטים הרגשיים (טורבן גרודל), ה-mood-cue approach (גרג סמית'); למה אמנות נמשכת לרגשות שליליים – מודל ה-distancing-embracing.

קריאת רקע (לא חובה):

Carroll, Noël. "Affect and the Moving Image." Passionate Views. Films, Cognition and Emotion (1999): 21-47.

Grodal, Torben. Moving Pictures: A New Theory of Film, Genres, Feelings and Cognitions. Oxford: Clarendon Press, 1997.

Grodal, Torben (2006). “The PECMA Flow: A General Model of Visual Aesthetics”. Film Studies 8 1-11.

Grodal, Torben. Embodied Visions: Evolution, Emotion Culture and Film. New York: Oxford University Press, 2009.

Menninghaus, W., Wagner, V., Hanich, J., Wassiliwizky, E., Jacobsen, T., & Koelsch, S.. The distancing-embracing model of the enjoyment of negative emotions in art reception. Behavioral and Brain Sciences (2017): 40-103.

Smith, Greg M. ”Local Emotions, Global Moods, and Film Structure”. In: Carl Plantinga, Greg M. Smith (eds.): Passionate Views: Film, Cognition, and Emotion. Baltimore and London: The Johns Hopkins University Press 1999, S.103-126.

Smith, Greg M. Film Structure and the Emotion System. Cambridge University Press, 2003.

Tan, Ed S. Emotion and the Structure of Narrative Film: Film as an Emotion Machine. Translation: Barbara Fasting. Mahwah, N. J.: L. Erlbaum Associates, 1996.

סרטים מרכזיים:

 דוגוויל (פון טרייר, 2003)

ואלס עם באשיר (ארי פולמן, 2008)

IV. די, תמשיכו: פרדוכס ההנאה מרגש שלילי באמנות ומודל החיבוק – ריחוק

מה מקור הפופולאריות של רגשות שליליים באמנויות בכלל ובקולנוע בפרט? דיון ב-The Distancing-Embracing model

קריאת רקע (לא חובה):

Menninghaus, Winfried, Valentin Wagner, Julian Hanich, Eugen Wassiliwizky, Thomas Jacobsen, and Stefan Koelsch. "The distancing-embracing model of the enjoyment of negative emotions in art reception." Behavioral and Brain Sciences 40 (2017).

V. פנומנולוגיה ורגש קולנועי

הקולנוע כחוויה רב-חושית, ייחודיותם של רגשות קולנועיים בהקשר של החיבור הגופני בין הצופה לקולנוע.

קריאת רקע (לא חובה):

Barker, Jennifer M. The tactile eye: Touch and the cinematic experience. Univ of California Press, 2009.

Laine, Tarja Katriina. Feeling cinema: emotional dynamics in film studies. Continuum, 2011.

Sobchack, Vivian. "“The Active Eye”(Revisited): Toward a Phenomenology of Cinematic Movement." Studia Phaenomenologica 16 (2016): 63-90.

סרטים מרכזיים:

הניצוץ(קובריק, 1980)

אלפנט (ואן סאנט, 2003)

Hunger (McQueen, 2003(

4 Months, 3 Weeks and 2 Days (Mungiu, 2007(

VI. רגשות בין-צופים בקולנוע

החוויה הרגשית הקולקטיבית באולם הקולנוע; דינאמיקות רגשיות בין צופים ומקומן בחוויה הרגשית הקולנועית.

Hanich, Julian. "Collective Viewing. The Cinema and Affective Audience Interrelations." Passions in Context. The Journal for the History and Theory of Emotions 1, no. 1 (2010).

Hanich, Julian. "Watching a film with others: towards a theory of collective spectatorship." Screen 55, no. 3 (2014): 338-359.

VII. גישה דלזיאנית לרגש קולנועי

הייצוג הקולנועי ופירוק והתהוות של הגוף, הקולנוע והנוירואימאז', פסיכופתולוגיה בדימוי הקולנועי.

קריאת רקע (לא חובה):

Shaviro, Steven. "Post-Cinematic affect: On grace jones, boarding gate and southland tales." Film-Philosophy 14.1 (2010): 1-102.

Deleuze, Gilles. "The Affection-Image: Face and Close-Up." Cinema 1: The Movement-Image (1986): 87-101.

Pisters, Patricia. The neuro-image: A Deleuzian film-philosophy of digital screen culture. Stanford University Press, 2012. p. 35-124.

סרטים מרכזיים:

Boarding Gate (Assayas, 2007)

Southland Tales (Kelly. 2006)

Red Road (Arnold, 2006)