חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תש"ף

  קולנוע - פילוסופיה: כיוונים חדשים
  Cinema - Philosophy: New Directions  
0851-5115-01
אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
סמ'  ב'0800-1200213 מכסיקוסמינר ד"ר בידרמן שי
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  4.0

סילבוס מקוצר

על כריכתה של האנציקלופדיה של ראוטלג' שעיקרה מבט עכשווי על תיאוריה קולנועית (ברניגן ובאקלנד עורכים, 2014) מופיע צמד המילים "קולנוע-פילוסופיה" כמושג עצמאי, ממוקף ומתוקף, כמצוי בעיבורה של מפת התיאוריה הקולנועית העכשווית. מושג זה, ומעמדו זה, אינם דבר של מה בכך; הם תוצאה של סדרת תמורות והתפתחויות בשדה המחקר האקדמי, שהגיעו לשיאם בשני העשורים האחרונים, והיוו כיול מחדש של מפת התיאוריה הקולנועית ושל המבט התיאורטי המגולם במתודולוגיה הפילוסופית של חקר הקולנוע, ומניע להולדתה של מתודולוגיה חדשה בהבנת הקשר שבין קולנוע ופילוסופיה.

 

ההיסטוריה של מתודולוגיה זו עשירה וסוערת כתוכנה. ראשיתה במחצית השנייה של המאה ה-20 בהגותם פורצת הדרך של סטנלי קאבל (פילוסופיה אנליטית) וז'יל דלז (פילוסופיה קונטיננטלית). המשכה בכיווני ההתפתחות השונים של התיאוריה הקולנועית וביקורת הקולנוע, שנעה בין קוגניטיביזם ניאו-טכנולוגי מחד לפסיכואנליזה ופנומנולוגיה סמיולוגית מאידך. שיאה העכשווי של ההתפתחות המתודולוגית בארגון מחדש של תיאוריית הקולנוע סביב קריאות חדשות של מושגי המדיום, האפרטוס, האסטרטגיה הקולנועית ועולם הדימוי הנע, ובמקביל סביב אמות-סיפין פילוסופיות כגון ידיעה, מוסר, אסתטיקה ומשמעות (על כפל משמעויותיה, הן כ meaning והן כ sense).

 

בסמינר נלווה את מושג ה Film-philosophy הן דרך הפריזמה ההיסטורית והן דרך זו המתודולוגית והגנאלוגית. נבחן את הזיקות שבין קולנוע לפילוסופיה, את יכולתו המובנית של הקולנוע לשמש (ולהיות) כלי עבודה פילוסופי, את טיבן של המגמות העכשוויות בחקר הקולנוע, ואת האופן שבו film-philosophy ממצבת את עצמה כהבנה חדשה של תיאוריה קולנועית. נבחן את מושגי הקולנוע בראי הטכנולוגיה המתפתחת ובראי המעבר מדיבור בשפת המדיום (medium) לדיבור בשפת המארג (assemblage), וננסה למפות את עולם התיאוריה הקולנועית בשיאו של העשור השני של המאה ה-21.

Course description

The recent two decades have yielded the most uplifting turn in the history of film studies and film theory. This has become an intriguing theoretical reality which was tagged (almost by accident) as film-philosophy. As a challenge to the hegemony of grand theory and to the superiority of verbal (descriptive) discourse of analytic philosophy, film-philosophy rejects the asymmetric relations embedded in “the philosophy of X” paradigm of film theory (a paradigm in which, to quote Robert Sinnerbrink, “philosophy conceptually analyzes and theorizes its object precisely because the latter cannot do so.”) For Sinnerbrink, Film-Philosophy is a most deserving offspring of the pluralistic cultural atmosphere which should not only be noted, but, allegedly, should take the driver’s seat in contemporary approach to film and philosophy. Film-philosophy, as “an alternative approach that combines aesthetic receptivity to film with philosophically informed reflection” (to quote Sinnerbrink again), “is a way of aesthetically disclosing, perhaps also transforming, our experience of the modern world.” Similarly, it is a way, an incentive (one can say), for philosophy itself “to reflect upon its own limits or even to experiment with new forms of philosophical expression.”

 

The film-philosophy framework has captured the minds and hearts of contemporary scholars. Following Cavell and Deleuze, the “founding fathers” of film-philosophy, Daniel Frampton provides a unique portrayal of cinematic thinking, going so far as to replace the hyphenated relationship between film and philosophy with one unified term, filmosophy, conjoining the attributes of thinking and the aesthetic domain under one conceptual roof. Similarly, Stephen Mulhall, in his groundbreaking On Film, refers to the cinematic domain as “philosophy in action,” thus delineating the aesthetic dimension of the image (to coin the theorist Edgar Morin) as the typological core of a new brand of thinking.

סילבוס מפורט

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
0851-5115-01 קולנוע - פילוסופיה: כיוונים חדשים
Cinema - Philosophy: New Directions
שנה"ל תש"ף | סמ'  ב' | ד"ר בידרמן שי

סילבוס מפורט/דף מידע

טופס סילבוס

 

קולנוע-פילוסופיה: כיוונים ויישומים חדשים

Film-Philosophy: New Directions

 

סוג המסגרת: סמינר

סמסטר ב תש"פ

 

שם המרצה: ד"ר שי בידרמן

טלפון: 054-2240572   

דוא"ל: bidermans@post.tau.ac.il

שעות קבלה: בתיאום מראש

 

 

תיאור הקורס  

 

על כריכתה של האנציקלופדיה של ראוטלג' שעיקרה מבט עכשווי על תיאוריה קולנועית (ברניגן ובאקלנד עורכים, 2014) מופיע צמד המילים "קולנוע-פילוסופיה" כמושג עצמאי, ממוקף ומתוקף, כמצוי בעיבורה של מפת התיאוריה הקולנועית העכשווית. מושג זה, ומעמדו זה, אינם דבר של מה בכך; הם תוצאה של סדרת תמורות והתפתחויות בשדה המחקר האקדמי, שהגיעו לשיאם בשני העשורים האחרונים, והיוו כיול מחדש של מפת התיאוריה הקולנועית ושל המבט התיאורטי המגולם במתודולוגיה הפילוסופית של חקר הקולנוע, ומניע להולדתה של מתודולוגיה חדשה בהבנת הקשר שבין קולנוע ופילוסופיה.

 

ההיסטוריה של מתודולוגיה זו עשירה וסוערת כתוכנה. ראשיתה במחצית השנייה של המאה ה-20 בהגותם פורצת הדרך של סטנלי קאבל (פילוסופיה אנליטית) וז'יל דלז (פילוסופיה קונטיננטלית). המשכה בכיווני ההתפתחות השונים של התיאוריה הקולנועית וביקורת הקולנוע, שנעה בין קוגניטיביזם ניאו-טכנולוגי מחד לפסיכואנליזה ופנומנולוגיה סמיולוגית מאידך. שיאה העכשווי של ההתפתחות המתודולוגית בארגון מחדש של תיאוריית הקולנוע סביב קריאות חדשות של מושגי המדיום, האפרטוס, האסטרטגיה הקולנועית ועולם הדימוי הנע, ובמקביל סביב אמות-סיפין פילוסופיות כגון ידיעה, מוסר, אסתטיקה ומשמעות (על כפל משמעויותיה, הן כ meaning והן כ sense).

 

בסמינר נלווה את מושג ה Film-philosophy הן דרך הפריזמה ההיסטורית והן דרך זו המתודולוגית והגנאלוגית. נבחן את הזיקות שבין קולנוע לפילוסופיה, את יכולתו המובנית של הקולנוע לשמש (ולהיות) כלי עבודה פילוסופי, את טיבן של המגמות העכשוויות בחקר הקולנוע, ואת האופן שבו film-philosophy ממצבת את עצמה כהבנה חדשה של תיאוריה קולנועית. נבחן את מושגי הקולנוע בראי הטכנולוגיה המתפתחת ובראי המעבר מדיבור בשפת המדיום (medium) לדיבור בשפת המארג (assemblage), וננסה למפות את עולם התיאוריה הקולנועית בשיאו של העשור השני של המאה ה-21.

 

 

The recent two decades have yielded the most uplifting turn in the history of film studies and film theory. This has become an intriguing theoretical reality which was tagged (almost by accident) as film-philosophy. As a challenge to the hegemony of grand theory and to the superiority of verbal (descriptive) discourse of analytic philosophy, film-philosophy rejects the asymmetric relations embedded in “the philosophy of X” paradigm of film theory (a paradigm in which, to quote Robert Sinnerbrink, “philosophy conceptually analyzes and theorizes its object precisely because the latter cannot do so.”) For Sinnerbrink, Film-Philosophy is a most deserving offspring of the pluralistic cultural atmosphere which should not only be noted, but, allegedly, should take the driver’s seat in contemporary approach to film and philosophy. Film-philosophy, as “an alternative approach that combines aesthetic receptivity to film with philosophically informed reflection” (to quote Sinnerbrink again), “is a way of aesthetically disclosing, perhaps also transforming, our experience of the modern world.” Similarly, it is a way, an incentive (one can say), for philosophy itself “to reflect upon its own limits or even to experiment with new forms of philosophical expression.”

 

The film-philosophy framework has captured the minds and hearts of contemporary scholars. Following Cavell and Deleuze, the “founding fathers” of film-philosophy, Daniel Frampton provides a unique portrayal of cinematic thinking, going so far as to replace the hyphenated relationship between film and philosophy with one unified term, filmosophy, conjoining the attributes of thinking and the aesthetic domain under one conceptual roof. Similarly, Stephen Mulhall, in his groundbreaking On Film, refers to the cinematic domain as “philosophy in action,” thus delineating the aesthetic dimension of the image (to coin the theorist Edgar Morin) as the typological core of a new brand of thinking.

  

 

דרישות הקורס

  1. נוכחות.
  2. קריאה שוטפת של חומרי הסמינר והשתתפות פעילה בדיון בכיתה.
  3. הגשה בכתב של דו"ח קריאה (2 עמודים) על אחת מקריאות הרשות של הסמינר.
  4. הגשת הצעה כתובה לעבודה סמינריונית / עבודת רפרט.
  5. כתיבת עבודה סמינריונית / עבודת רפרט.

 

מרכיבי הציון הסופי

20%   דו"ח קריאה.

10%   הצעה לעבודה.

70%   עבודה סמינריונית.

 

[נושאי מחקר לעבודה סמינריונית אפשר לבחור מתוך רשימת הנושאים שבחלק ב' להלן.]

 

 

נושאי הסמינר (נתון לשינויים)

 

 

חלק א': Film-Philosophy ו/כ תיאוריה קולנועית

 

נושא 1: מה מיוחד ב Film-Philosophy? האבות המייסדים (דלז, קאבל) ואבות המהפכה (פרמפטון, מולהול)

 

חובה

 

  1. Mulhall, S. (2002). On Film. London & New York, Routledge: 1-11.
  2. Mulhall, S. (2007). "Film as Philosophy: The Very Idea." Proceedings of the Aristotelian Society 107: 279-294.
  3. Frampton, D. (2006). Filmosophy. London & New York, Wallflower Press: 1-12.
  4. Eldridge, R. (2014). "How Movies Think: Cavell on Film as a Medium of Art." Estetika: The Central European Journal of Aesthetics (1): 3-20.
  5. Klevan, A. (2011). Notes on Stanley Cavell and Philosophical Film Criticism. New Takes in Film-Philosophy. H. Carel and G. Tuck. Basingstoke, Hampshire & New York, NY, Palgrave Macmillan: 48-64.
  6. Sinnerbrink, R. (2011). New philosophies of film: thinking images. London ; New York, Continuum International Pub. Group: 1-10, 90-116.

רשות

 

  1. Rothman, W. (2003). Cavell on Film, Television, and Opera. Stanley Cavell. R. T. Eldridge. Cambridge, UK ; New York, Cambridge University Press: 206-238.
  2. Davis, C. (2009). Film as Philosophy: Cavell, Deleuze, Zizek and Renoir. Scenes of Love and Murder, Renoir, Film and Philosophy. London & New York, Wallflower Press: 4-25.
  3. Shaw, D. (2008). Chapter Two: Pioneering Film-Philosophy. Film and Philosophy, Taking Movies Seriously. London & New York, Wallflower Press: 20-26.
  4. Rodowick, D. N. (2010). Afterimages of Gilles Deleuze's film philosophy. Minneapolis, University of Minnesota Press: 3-14.
  5. Martin-Jones, D. and W. J. R. C. Brown (2012). Deleuze and film. Edinburgh, Edinburgh University Press: 1-17.
  6. Klevan, A. (2005). Guessing the Unseen from the Seen: Stanley Cavell and Film Interpretation. Contending with Stanley Cavell. S. Cavell and R. B. Goodman. Oxford, UK ; New York, Oxford University Press: 118-139.

 

נושא 2: Film-Philosophy ו- Film as Philosophical (Argument): תמורות ושינויים

 

חובה

 

  1. Livingston, P. (2009). Cinema, philosophy, Bergman: on film as philosophy. Oxford ; New York, Oxford University Press: 11-62.
  2. Wartenberg, T. E. (2007). Thinking on Screen: Film as Philosophy. London & New York, Routledge: 1-31, 133-142.
  3. Wartenberg, T. E. (2009). Film as philosophy. The Routledge Companion to Philosophy and Film. P. Livingston and C. Plantinga. London & New York, Routledge: 549-559.

רשות

 

  1. Wartenberg, T. E. (2006). "Film as Argument." Film Studies: An International Journal 8: 126-137.
  2. Eldridge, R. (2009). "Philosophy in/of/as/and film Thomas Wartenberg's Thinking on Screen: Film as Philosophy." Projections:The Journal for Movies and Mind 3(1): 109-116.

 

נושא 3:  Film-Philosophy ו- Film Theory: תמורות ושינויים (מקוגניטיביזם ועד פנומנולוגיה)

 

חובה

 

  1. Sinnerbrink, R. (2011). New philosophies of film: thinking images. London ; New York, Continuum International Pub. Group: 65-89.
  2. Wartenberg, T. E. (2010). "Carroll on the Moving Image." Cinema: Journal of Philosophy and the Moving Image 1: 69-80.
  3. Yacavone, D. (2016). "Film and the Phenomenology of Art: Reappraising Merleau-Ponty on Cinema as Form, Medium, and Expression." New Literary History: A Journal of Theory and Interpretation 47(1): 159-185.

רשות

 

  1. Rodowick, D. N. (2007). "An elegy for theory." October 122: 91-109.
  2. Sobchack, V. (2009). Phenomenology. The Routledge Companion to Philosophy and Film. P. Livingston and C. Plantinga. London & New York, Routledge: 435-445.
  3. Buckland, W. (2009). Film theory and contemporary Hollywood movies. New York, Routledge: 1-16, 214-234.
  4. Sobchack, V. (2012). "Fleshing Out the Image: Phenomenology, Pedagogy, and Derek Jarman’s Blue." Cinema: Journal of Philosophy and the Moving Image 3: 19-38.

 

נושא 4: Film-Philosophy - סוגיות והשלכות (א): מטפיזיקה, אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, והמרחב הדיגיטלי

 

חובה

 

  1. Schmerheim, P. (2015). Skepticism films : knowing and doubting the world in contemporary cinema. New York, Bloomsbury Academic: 17-166.
  2. Brown, W. (2013). Supercinema : film-philosophy for the digital age. New York, Berghahn: 1-20, 123-146.
  3. Yacavone, D. (2015). Film worlds : a philosophical aesthetics of cinema. New York, Columbia University Press: 3-36.

 

רשות

 

  1. Branigan, E. (2006). Projecting a camera : language-games in film theory. London, Routledge: 151-224.
  2. ברזל, ג. (תשע"ג). קולנוע אופציונלי: פילוסופיה מהסרטים. הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן: 13-100.
  3. Pisters, P. (2012). The neuro-image: a Deleuzian film-philosophy of digital screen culture. Stanford, California, Stanford University Press: 1-32.

 

נושא 5: Film-Philosophy - סוגיות והשלכות (ב): תיאוריות נרטיב, תיאוריות צפייה/צופה, והמרחב המטפורי

 

חובה

 

  1. Sinnerbrink, R. (2011). New philosophies of film: thinking images. London ; New York, Continuum International Pub. Group: 11-64.
  2. Elsaesser, T. (2009). The Mind-Game Film. Puzzle films : complex storytelling in contemporary cinema. W. Buckland. Chichester, West Sussex, U.K. ; Malden, MA, Wiley-Blackwell: 13-41.

רשות

 

  1. Buckland, W. (2009). Introduction: Puzzle Plots. Puzzle films : complex storytelling in contemporary cinema. W. Buckland. Chichester, West Sussex, U.K. ; Malden, MA, Wiley-Blackwell: 1-12.
  2. Sinnerbrink, R. (2011). Re-enfranchising Film: Towards a Romantic Film-Philosophy. New Takes in Film-Philosophy. H. Carel and G. Tuck. Basingstoke, Hampshire & New York, NY, Palgrave Macmillan: 25-47.
  3. Laine, T. (2011). Feeling cinema : emotional dynamics in film studies. New York, Continuum: 1-11.

 

נושא 6: Film-Philosophy - סוגיות והשלכות (ג): אתיקה, עדות, תיעוד, ומרחב ההתנסות

 

חובה

 

  1. Sinnerbrink, R. (2016). Cinematic ethics : exploring ethical experience through film. Milton Park, Abingdon, Oxon ; New York, Routledge: 3-24.
  2. Choi, J. and M. Frey (2014). Cine-ethics : ethical dimensions of film theory, practice and spectatorship. New York ; London, Routledge: 1-16.

רשות

 

  1. Shaw, D. (2012). Morality and the movies : reading ethics through film. New York, Continuum: 1-6.
  2. Wartenberg, T. E. (2007). Ethics or Film Theory? The Real McGuffin in North by Northwest. Hitchcock and Philosophy, Dial M for Metaphysics. D. Baggett and W. A. Drumin. Chicago & La Salle, Illinois, Open Court: 141-156.

 

חלק ב': Film-Philosophy ו/כ פרקטיקה יישומית

 

נושא 7: טרנס מאליק

           

חובה

 

  1. Sinnerbrink, R. (2006). "A Heideggerian Cinema?: On Terrence Malick's The Thin Red Line." Film-Philosophy 10(3): 26-37.

רשות

 

  1. Coplan, A. (2009). Form and Feeling in Terrence Malick's The Thin Red Line. The Thin Red Line. D. Davies. New York & London, Routledge: 65-86.
  2. Critchley, S. (2005). Calm: On Terrence Malick's The Thin Red Line. Film as Philosophy, Essays in Cinema After Wittgenstein and Cavell. R. Read and J. Goodenough. New York, Palgrave Macmillan: 133-148.
  3. Davies, D. (2009). Terrence Malick. The Routledge Companion to Philosophy and Film. P. Livingston and C. Plantinga. London & New York, Routledge: 569-580.
  4. Tucker, T. D. and S. Kendall (2011). Terrence Malick: film and philosophy. New York, Continuum: 1-12
  5. Loht, S. (2014). "Film as Ethical Philosophy, and the Question of Philosophical Arguments in Film - A Reading of The Tree of Life." Film and Philosophy 18: 164-183.

 

נושא 8: כריסטופר נולן

 

חובה

 

  1. McGowan, T. (2012). The fictional Christopher Nolan. Austin, University of Texas Press: 1-18, 171-178.

רשות

 

  1. Clarke, M. (2002). "The Space-Time Image: the Case of Bergson, Deleuze, and Memento." The Journal of Speculative Philosophy 16(3): 167-181.
  2. Kania, A. (2009). Memento. The Routledge Companion to Philosophy and Film. P. Livingston and C. Plantinga. London & New York, Routledge: 651-660.
  3. Furby, J. and S. Joy (2015). The cinema of Christopher Nolan : imagining the impossible. New York, Wallflower Press: 1-11
  4. Ghislotti, S. (2009). Narrative Comprehension Made Difficult: Film Form and Mnemonic Devices in Memento. Puzzle films : complex storytelling in contemporary cinema. W. Buckland. Chichester, West Sussex, U.K. ; Malden, MA, Wiley-Blackwell: 87-106.

נושא 9: דיוויד פינצ'ר

 

חובה

 

  1. Wartenberg, T. E. (2011). Fight club. New York, NY, Routledge: 1-11,

רשות

 

  1. Bauer, N. (2005). Cogito Ergo Film: Plato, Descartes and Fight Club. Film as Philosophy, Essays in Cinema After Wittgenstein and Cavell. R. Read and J. Goodenough. New York, Palgrave Macmillan: 39-56.
  2. Giroux, H. A. and l. Szeman (2001). Ikea Boy Fights Back: Fight Club, Consumerism, and the Political Limits of Nineties Cinema. The End of cinema as we know it : American film in the nineties. J. Lewis. New York, New York University Press: 95-104.
  3. Palladino, P. and T. Young (2003). "Fight Club and the World Trade Center: On Metaphor, Scale, and the Spatio-temporal (Dis) location of Violence." Journal of Cultural Research 7(2): 195-218.

 

נושא 10: האחים כהן

 

חובה

 

  1. Baggini, J. (2011). Serious Men: The Films of the Coen Brothers as Ethics. New Takes in Film-Philosophy. H. Carel and G. Tuck. Basingstoke, Hampshire & New York, NY, Palgrave Macmillan: 207-222.

רשות

 

  1. Buckner, C. (2014). Apropos of nothing : deconstruction, psychoanalysis, and the Coen Brothers. Albany, NY, State University of New York Press: 1-30.
  2. Conard, M. T., Ed. (2009). The philosophy of the Coen brothers. The philosophy of popular culture. Lexington, University Press of Kentucky: 1-6.
  3. Hibbs, T. S. (2007). The Human Comedy Perpetuates Itself: Nihilism and Comedy in Coen Neo-Noir. The Philosophy of Neo-Noir. M. T. Conard. Kentucky, The University Press of Kentucky: 137-150.
  4. Martin-Jones, D. (2006). "No literal connection: images of mass commodification, US militarism, and the oil industry, in The Big Lebowski." The Editorial Board of the Sociological Review: 133-149.

 

           

[רפרטים]

 

 

 

 

 

קריאה נוספת

 

  1. Branigan, E. and W. Buckland (2014). The Routledge encyclopedia of film theory. London ; New York, Routledge, Taylor & Francis Group.
  2. Brown, W. (2013). Supercinema : film-philosophy for the digital age. New York, Berghahn.
  3. Carel, H. and G. Tuck (2011). New takes in film-philosophy. Houndmills, Basingstoke, Hampshire, UK; New York, Palgrave Macmillan.
  4. Casetti, F. (2008). Eye of the century : film, experience, modernity. New York, Columbia University Press.
  5. Casetti, F. (2015). The Lumière galaxy : seven key words for the cinema to come. New York, Columbia University Press.
  6. Cavell, S. (1979). The World Viewed: Reflections on the Ontology of Film. Cambridge, MA, Harvard University Press.
  7. Cavell, S. and S. Mulhall (1996). The Cavell reader. Cambridge, Mass., Blackwell.
  8. Colman, F. (2009). Film, theory and philosophy : the key thinkers. Montreal Quebec, McGill-Queen's University Press.
  9. Deleuze, G. (1986). Cinema 1: The Movement-Image. London, Athlone.
  10. Deleuze, G. (1989). Cinema 2: The time-Image. London, Athlone.
  11. Frampton, D. (2006). Filmosophy. London & New York, Wallflower Press
  12. Jeong, S.-h. (2013). Cinematic interfaces : film theory after new media. New York, NY, Routledge.
  13. Kahn, P. W. (2013). Finding ourselves at the movies : philosophy for a new generation. New York, Columbia University Press.
  14. Light, A. (2003). Reel arguments : film, philosophy, and social criticism. Boulder, CO, Westview Press.
  15. Martin-Jones, D. (2008). Deleuze, cinema and national identity: narrative time in national contexts. Edinburgh, Edinburgh University Press.
  16. Mulhall, S. (2002). On Film. London & New York, Routledge.
  17. Rodowick, D. N. (2007). The virtual life of film. Cambridge, Mass., Harvard University Press.
  18. Rodowick, D. N. (2015). Philosophy's artful conversation. Cambridge, Massachusetts, Harvard University Press.
  19. Sinnerbrink, R. (2011). New philosophies of film: thinking images. London ; New York, Continuum International Pub. Group.
  20. Sobchack, V. (1992). The Address of the Eye, A Phenomenology of Film Experience. Princeton, N.J., Princeton University Press.
  21. Sobchack, V. (2004). Carnal Thoughts, Embodiment and Moving Image Culture. Berkeley, Los Angeles & London, University of California Press.
  22. Thomson-Jones, K. (2016). Current controversies in philosophy of film. New York & London, Routledge.
  23. Yacavone, D. (2015). Film worlds : a philosophical aesthetics of cinema. New York, Columbia University Press.

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת 1