סילבוס הקורס ז'אנרים טלוויזיונים - תשע"ד, פקולטה לאמנויות, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ד

ז'אנרים טלוויזיונים
Television genres

0851-5100-01

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה


סמ' א'	1000-1400	'ג	211	מכסיקו - אומנויות	סמינר	ד"ר חרל"פ איתי

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\08\2013\0851\0851510001_desc.txt סילבוס מקוצר חדשות, דרמה, קומדיה, שעשועונים, תוכניות אירוח, אופרות סבון, שידורי ספורט, קליפים ובעשור האחרון גם תוכניות מציאות - מושגים אלה מוכרים היטב לצופת הטלוויזיה הממוצעת, גם אם לא שמעה מעולם על המונח התיאורטי המשותף לכולם, ה"ז'אנר", העומד במרכזו של קורס זה. מטרתו של סמינר זה היא להציג נקודות מבט שונות על ז'אנרים טלוויזיוניים מרכזיים, הן מזווית היסטורית והן מזוויות תיאורטיות שונות. מכיוון שהקורס נשען על הנחת היסוד של ג'יסון מיטל, שז'אנר איננו רק הטקסט הטלוויזיוני אלא גם ההקשר בו הוא פועל, אנחנו נבחן את ההקשרים השיחניים של הז'אנרים השונים, ונשאל מה ניתן ללמוד על התרבות המצמיחה אותם, ועל הקהל אשר צופה בהם. Course description News, drama, comedy, game shows, talk shows, soap operas, sports, video clips, and more recently reality TV—these concepts are extremely familiar to the average television viewer, even if the theoretical notion uniting them all—the “genre”—which will be the focus of this seminar —might be less well known. The course will not introduce new genres (albeit we will consider recent developments in familiar genres) and will not address marginal genres (albeit we will watch several episodes from shows that were not at the top of the ratings). The course will introduce several aspects of genre studies including textual, social, and ideological approaches. In addition, we will look at several central television genres, studying not only each genre’s characteristics but also inquiring about the culture that gave rise to it and its audiences אמנויות \| חוג לקולנוע וטלוויזיה 0851-5100-01 ז'אנרים טלוויזיונים Television genres שנה"ל תשע"ד \| סמ' א' \| ד"ר חרל"פ איתי סילבוס מפורט/דף מידע סמינר: ז'אנרים טלוויזיוניים החוג לקולנוע וטלוויזיה תשע"ד, סמסטר א' יום ג' 10-14 מרצה: ד"ר איתי חרל"פ שעות קבלה: על פי תיאום מראש Itay.harlap@gmail.com תיאור הקורס חדשות, דרמה, קומדיה, שעשועונים, תוכניות אירוח, אופרות סבון, שידורי ספורט, קליפים ובעשור האחרון גם תוכניות מציאות - מושגים אלה מוכרים היטב לצופת הטלוויזיה הממוצעת, גם אם לא שמעה מעולם על המונח התיאורטי המשותף לכולם, ה"ז'אנר", העומד במרכזו של קורס זה. מטרתו של סמינר זה היא להציג נקודות מבט שונות על ז'אנרים טלוויזיוניים מרכזיים, הן מזווית היסטורית והן מזוויות תיאורטיות שונות. מכיוון שהקורס נשען על הנחת היסוד של ג'יסון מיטל, שז'אנר איננו רק הטקסט הטלוויזיוני אלא גם ההקשר בו הוא פועל, אנחנו נבחן את ההקשרים השיחניים של הז'אנרים השונים, ונשאל מה ניתן ללמוד על התרבות המצמיחה אותם, ועל הקהל אשר צופה בהם. Course description News, drama, comedy, game shows, talk shows, soap operas, sports, video clips, and more recently reality TV—these concepts are extremely familiar to the average television viewer, even if the theoretical notion uniting them all—the “genre”—which will be the focus of this seminar —might be less well known. The course will not introduce new genres (albeit we will consider recent developments in familiar genres) and will not address marginal genres (albeit we will watch several episodes from shows that were not at the top of the ratings). The course will introduce several aspects of genre studies including textual, social, and ideological approaches. In addition, we will look at several central television genres, studying not only each genre’s characteristics but also inquiring about the culture that gave rise to it and its audiences חובות הסטודנטים והסטודנטיות: 1) נוכחות במפגשים (מעבר לשלוש היעדרויות לא ניתן יהיה להגיש את העבודה המסכמת ולקבל ציון). 2) קריאת החומר הביבליוגראפי במהלך הסמסטר והגשת תגובות למאמרים. 3) הגשת רפרט בע"פ 4) הגשת הצעת מחקר 5) כתיבת עבודה סמינריונית, על פי דרישות החוג לקולנוע וטלוויזיה. סדר הנושאים: מבוא שעור מבואי זה יציג את הנחות היסוד המרכזיות של הקורס בנוגע לז'אנר הטלוויזיוני, ותוך כדי כך יחזור על מושגים מרכזיים מקורס המבוא ללימודי טלוויזיה, ההכרחיים לקורס זה קריאת חובה לנושא זה: Mittel, Jason "Television Genres as Cultural Categories." Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004, 1-28. Feuer, Jane, “Genre Study and Television,” Channels of Discourse, Reassembled. Ed. Robert C. Allen. Chapel Hill: U of North Carolina P, 1992, 138–60. קריאת מבואית נוספת: Creeber, Glen. The Television Genre Book.London: BFI, 2001. Edgerton, Gary R. and Brian Rose (Eds.) Thinking Outside the Box: A Contemporary Television Genre Reader, Lexington: U of K Press, 2005. Mittel, Jason. Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004.. תוכניות אירוח שיעורים אלו יתמקדו בז'אנר תוכניות האירוח (talk show), כאשר נבחן את המאפיניים הטקסטואלים והשיחניים של שני תתי ז'אנר מרכזיים: ז'אנר הלייט-נייט (בראשן The Tonight Showותוכניותיו של קונאן אובריין) וז'אנר תוכניות האירוח היומיות (בראשן אופרה ווינפרי וג'רי ספרינגר). כמו כן נבחן מונחים תיאורטיים מרכזיים דרכם ניתן לנתח ז'אנר זה כמו הפורום הציבורי (האברמס), טעם (בורדיה) ופאניקה מוסרית. קריאת חובה לנושא זה: Mittel, Jason "Television Genres as Cultural Categories." Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004, 1-28. Gamson, Joshua. "Why I love Trash," Freaks Talk Back: Tabloid Talk Shows and Sexual Non-Conformity. Chicago and London: The U of Chicago P, 1998. 2-26. קריאת נוספת לנושא זה: Himmelstein, Hal. "The TV Talk Show: Commodification and the Individual." Television Myth and the American Mind. New York: Praeger, 1984. 279-305. Lunt, Peter and Paul Stenner "The Jerry Springer Show as an Emotional Public Sphere," Media, Culture & Society 27.1 (2005): 59-81. Mittel, Jason "Audiences Talk Genres – Talk Shows and the Intersections of Taste and Identity," Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004, 94-120. Munson, Wayne. All Talk: The Talkshow in Media Culture. Philadelphia: Temple U, 1994. Shattuc, Jane. "Go Ricki: Politics, Perversion, and Pleasure in the 1990's,"The Television Studies Book. Eds. Christine Geraghty and David Lusted. London: Arnold, 1998. 212-225. Timberg, Bernard M. "Talk Show." The Museum of Broadcast Communications. 18 Oct. 2005.< http://www.museum.tv/archives/etv/T/htmlT/talkshows/talkshows.htm> Timberg, Bernard M. Television Talk: A History of the TV Talk Show. Austin: U of Texas P, 2002. שעשועון הרבה לפני הריאליטי שלט בטלוויזיה ז'אנר השעשועון (game show), או בשמו המכובד יותר, החידון (quiz show). בשיעור זה נבחן בקצרה את ההיסטוריה של ז'אנר זה, נשאל מהי האידיאולוגיה העומדת מאחוריו, ומה הנחות היסוד המגדריות שלו. מקרה הבוחן המרכזי יהיה מי רוצה להיות מיליונר. קריאה לשיעור זה: Holms, Su. "Not the Final Answer: Critical Approaches to the Quiz Show and Who Wants to Be a Millionaire," European Journal of Cultural Studies 8.4 (2005): 483-503. קריאת נוספת לנושא זה: Brinson, Susan L., "Epilogue to the Quiz Show Scandal: A Case Study of the FCC and Corporate Favoritism," Journal of Broadcasting and Electronic Media 47 (2003): 276–88. Fiske, John. "Everyday Quizzes, Everyday Life" Reading the Popular. London: Routledge, 1989. 133–48. Fiske, John. "Quizzical Pleasures," Television Culture. London: Routledge, 1987. 265-280. Hetsroni, Amir. "The Millionaire Project: A Cross-Cultural Analysis of Quiz Shows From the United States, Russia, Poland, Norway, Finland, Israel, and Saudi Arabia" Mass Communication & Society 7.2 (2004): 133-156 Hoerschelmann, Olaf. "Beyond the Tailfin: Education and the Politics of Knowledge on Big Money Quiz Shows", Journal of Communication Inquiry 24.2 (2000): 177–194. Holmes, Su. The Quiz Show. Edinburgh: Edinburgh U P, 2008. Moorti, Sujata. "Fashioning a cosmopolitan Tamil identity: game shows, commodities and cultural identity," Media, Culture and society 26.4 (2004): 549-567 חדשות ז'אנר החדשות נתפס אחד הז'אנרים האמינים והרציניים בטלווזייה. יחד עם זאת כמו כל ז'אנר גם בז'אנר זה יש מספר חוקים וקונבנציות המאפשרים לו להיתפס כאמין. בשיעור זה נציג מושגים תיאורטיים מרכזיים של ז'אנר החדשות, ונבחן אותם על פי שידורי החדשות בישראל. קריאה לשיעור זה: טוכמן, גיי. "תהליכי העבודה בהפקת החדשות העיתונאיות: הפיכת הבלתי צפוי לשגרה". תקשורת המונים, זרמים ואסכולות מחקר. עורך: דן כספי. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1995. קריאת נוספת לנושא זה: ויצטום, דוד. מהדורה מיוחדת: שדורי הטלוויזיה בעתות מצוקה. ירושלים: כתר, 2006. יורן, נועם. "כתבנו הצבאי", ערוץ 2: הממלכתיות החדשה. רסלינג: תל אביב, 2001. 79-94. לוי, דניאל. "התפקיד האידיאולוגי של חדשות הטלוויזיה: המקרה של האינתיפאדה במבט." פתו"ח 1 (1992): 9-29. משה, מירה. "ונעבור לפרסומות: חדשות הערוץ המסחרי מול חדשות הערוץ הציבורי", קשר 30 (2001): 8-17. סלומון, גור. "כניעת העיתונאים", ארץ אחרת 21 (2004): 33-37. Ben-Shaul Nitzan. A Violent World: TV News Images of Middle Eastern Terror and War. Lanbam: Rowman & Littlefield P, 2006. Robertson, Alexa. Mediated Cosmopolitanism: The World of Television News. Cambridge: Polity, 2010. Yorke, Ivor. Television News. Oxford, England: Focal P, 2000. דרמה והדרמה הבריטית בשיעור זה נשאל מהי "דרמה טלוויזיונית", מה ההבדל בינה לבין סרטי קולנוע, ומה מייחד אותה. בשיעור זה נתמקד בהיסטוריה של הדרמה הבריטית, ונבחן את אחת מיצירות הדרמה החשובות והטובות ביותר, הבלש המזמר דרמת המשטרה ו"הסמויה" כמקרה בוחן בשיעור זה נבחן תת ז'אנר מרכזי ופופולארי של הדרמה, דרמת המשטרה, ונתמקד בסדרה הנחשבת בעיני רבים דרמת המשטרה הטובה ביותר בכל הזמנים, "הסמויה" (The Wire). קריאה לשיעור זה: אופרת הסבון אופרת הסבון הנו אחד הז'אנרים המצליחים ביותר בתולדות תקשורת ההמונים, עוד מימי הרדיו הרחוקים, ועד ימינו. למרות שהוא הוחלף לאחרונה בז'אנר הריאליטי, ז'אנר זה הוא גם אחד הז'אנרים הנחקרים ביותר באקדמיה ובו בזמן אחד המושמצים ביותר בשיח הפופולארי. בשיעור זה נציע סקירה מהירה של מאפייני הז'אנר, נציג את תתי-הז'אנר (אופרת סבון של ערב והטלנובלה), ונציג שאלות תיאורטיות שונות שחוקרות וחוקרים רבים העלו בעשרים השנה האחרונות. הסיטקום והסיטקום החדש בשיעור זה נדון באחד הז'אנרים הטלוויזיוניים המובהקים והידועים ביותר, הסיטקום, או בתרגומו לעברית, קומדיית המצבים. למרות שכיום ז'אנר זה איבד במעט מזוהרו, הוא עדיין נתפס כאחד הז'אנרים היציבים ביותר בתולדות הטלוויזיה. קריאה לשיעור זה: Mills, Brett. "Sitcom and Genre." Television Sitcom. London: BFI P, 2005. 25-66. [לקורס יש לקרוא רק את עמודים 25-40] *הסיטקום החדש: משפחה בהפרעה* כסדרה קווירית למרות יציבותו הכללית של הסיטקום, בעשור האחרון ניתן למצוא יותר ויותר תוכניות שבוחנות את גבולותיו והנחות היסוד שלו; תוכניות כמו המשרד, הקאמבק, תרגיע, משפחה מודרנית ועוד מתפקדות כסיטקום, אך בו בזמן חורגות ממנו וכך מעמידות את הקונבנציות שלו בחזית הדיון. אנו נבחן בשיעור זה את התוכנית משפחה בהפרעה** (Arrested Development), כאשר במקביל לשבירת חוקי הז'אנר שוברת התוכנית גם כמה הנחות יסוד (מערביות) בנודע למין ומיניות; בעזרתה של התיאוריה הקווירית נבחן את מערך המיניות החדש שמציעה הסדרה. ריאליטי Tv: הגדרות וטקסונומיה בשיעורים האחרונים של הקורס נפנה לז'אנר המציאות (Reality T.V.), ז'אנר שקיבל בשנים האחרונות תאוצה רבה, ושצמיחתו הוא אחד האירועים המרכזיים בתרבות הטלוויזיה בעשור האחרון, אם לא בתרבות המערבית כולה. אך הצמיחה של הז'אנר לא צמחה מהאוויר, ויש לו מקורות רבים אותם נבחן בשיעור זה. כמו כן נראה שגם לז'אנר צעיר זה צמחו כבר "תתי-ז'אנר" מובהקים. קריאה לשיעור זה: Hill, Annette. "The Reality Genre," Reality TV: Television Audiences and Factual Entertainment. London & New York: Routledge, 2004. 41-56. שיעור 12 - ריאליטי Tv: פרפורמנס אחת התכונות המרכזיות של ז'אנר הריאליטי היא שהתוכניות מאוכלסות על ידי "אנשים אמיתיים", ולא על ידי שחקנים או מפורסמים אחרים (ואם אלו כן מופיעים בהן, הן יופיעו "בתפקיד עצמם"). יחד עם זאת, ברור שהמשתתפים והמשתתפות בתוכניות אלו מבצעים סוג מסוים של הצגה, של פרפורמנס, וככל שהמודעות לז'אנר עולה, כך גם מתאימים המשתתפים את ההופעה שלהם לדרישות המציאות הטלוויזיונית. אם כך, היכן הם "האנשים האמיתיים"? האם הז'אנר הריאליטי הפך להיות ז'אנר בדיוני נוסף? ואולי, לחילופין, גם המציאות ה"אמיתית" איננה אלא אוסף של מציגים? בשיעור זה נבחן שאלות אלו, ואת ז'אנר הריאליטי בכללו, על ידי המונח התיאורטי "פרפורמנס". שיעור 13 - ריאליטי Tv: הטרוטופיה מהו המרחב בו מתקיימות תוכניות המציאות? האם זהו מרחב אמיתי, מציאותי, או לחילופין סוג של מקום דמיוני, אוטופי? ברור, מחד גיסא, שהאיים השונים בהישרדות או הבית של האח הגדול הם מקומות ממשיים הלוקחים חלק במציאות ה"אמיתית", אך מאידך גיסא, הפעילות המתרחשת במקומות אלו איננה חלק מהמציאות החוץ טלוויזיונית, ובמובנים מסוימים היא פעילות וירטואלית. המרחב המיוחד הזה של תוכניות הריאליטי, מרחב שהוא ממשי ומיתי בו זמנית, הוא מרחב שעל פי התיאוריה של מישל פוקו ניתן להגדירו כ"הטרוטופיה". בשיעור זה ניעזר במאמרו של פוקו "על מרחבים אחרים" על מנת לבחון את מיקומו של ז'אנר המציאות. קריאה לשיעור זה: פוקו, מישל. "על מרחבים אחרים", הטרוטופיה. תרגום: אריאלה אזולאי. תל אביב: רסלינג, 2003. 7-19. שיעור 14 -סיכום חזור מאמרי חובה פוקו, מישל. "על מרחבים אחרים", הטרוטופיה. תרגום: אריאלה אזולאי. תל אביב: רסלינג, 2003. 7-19. Gamson, Joshua. "Why I love Trash," Freaks Talk Back: Tabloid Talk Shows and Sexual Non-Conformity. Chicago and London: The U of Chicago P, 1998. 2-26. Hill, Annette. "The Reality Genre," Reality TV: Television Audiences and Factual Entertainment. London & New York: Routledge, 2004. 41-56. Holms, Su. "Not the Final Answer: Critical Approaches to the Quiz Show and Who Wants to Be a Millionaire," European Journal of Cultural Studies 8.4 (2005): 483-503. Mills, Brett. "Sitcom and Genre." Television Sitcom. London: BFI P, 2005. 25-66. Mittel, Jason "Television Genres as Cultural Categories." Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004, 1-28. Newcomb, Horace. “‘This is not Al Dente:’ The Sopranos and the New Meaning of ‘Television.’” Television: The Critical View. Ed. Horace Newcomb. Oxford: Oxford U P, 2007, 561-578. חזור קריאה נוספת שעשועונים דרמה ודרמת איכות אוריין, דן. דרמה טלוויזיונית. מכון מופ"ת, תשס"ד. Brandt, George W. (Ed.). British Television Drama in the 1980s. Cambridge: Cambridge U P, 1993. Caughie, John. Television Drama: Realism, Modernism and British Culture. OxfordandNew York: Oxford U P, 2000. Feuer, Jane. "The MTM Style," MTM. Quality Television. London: British Film Institute, 1984. 32-59. Geraghty, Christine. "Aesthetics and Quality in Popular Television Drama," International Journal of Cultural Studies 6.1 (2003): 25-45. Johnson, Catherine. "Quality/Cult Television: The X-Files and Buffy the Vampire Slayer in US Television of the 1990's," Telefantasy. London: BFI, 2005. Leverette ,Marc, Brian L. Ott and Cara Louise Buckley (Eds.).It's Not TV: Watching HBO in the Post-Television Era. New York and London: Routledge, 2008. Nelson, Robin. "Analysing TV Fiction: How to Study Television Drama," Tele-Vision: An Introduction to Studying Television. Ed. Glen Creeber. London: BFI, 2006. 74-92. Nelson, Robin. State of Play: Contemporary 'High-End' TV Drama. Manchester: Manchester U P, 2007. Nelson, Robin. TV Drama in Transition: Forms, Values and Cultural Change. New York: Macmillan P, 1997. Paterson, Richard. "Drama and Entertainment." Television: An International History. 2nd ed. Ed. Anthony Smith. Oxford: Oxford UP, 1998. 57-68. Thompson, Robert J. Television’s Second Golden Age: From Hill Street Blues to ER. New York: Syracuse U P, 1996. אופרות סבון ליווינגסטון, סוניה. "תעלומת אופרת הסבון". תקשורת כתרבות, מקראה. כרך ב. עורכות: תמר ליבס ומירי טלמון. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2003. 298-278. מודלסקי, טניה. "החיפוש אחר המחר באופרות הסבון של היום". תקשורת כתרבות, מקראה. כרך ב. עורכות: תמר ליבס ומירי טלמון. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2003. 162-174. Allen C. R. To be Continued... Soap Operas around the World. London: Routledge ,1995. סיטקום Mills, Brett. "Comedy Verite: Contemporary Sitcom Form." Screen 45.1 (2004): 63-78. Mills, Brett. Television Sitcom. London: BFI, 2005. Mittel, Jason. "Making Fun of Genres – The Politics of Parody and Genre Mixing in Soap and The Simpsons," Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004. 153-195. Morreale, Joanne. Critiquing the Sitcom : A Reader. Syracuse, N.Y. : Syracuse U P, 2003 Neale, Steve and Frank Krutnik. Popular Film and Television Comedy, London and New York: Routledge, 1990. Spangler, Lynn. Television Women from Lucy to Friends : Fifty Years of Sitcoms and Feminism. Westport, :Praeger, 2003. Wagg, Stephen (Ed.) Because I Tell a Joke or Two: Comedy, Politics and Social Difference. Taylor & Francis. תוכניות מציאות Bondebjerg, Ib. "The Mediation of Everyday Life: Genre, Discourse and Spectacle in Reality TV," in Realism and 'Reality' in Film and Media. Ed. Anne Jerslev. Copenhagen: Museum Tusculanum P, 2002. 159-192. Corner, John. "Performing the Real: Documentary Diversions." Television and New Media. 3.3 (2002): 255-69. Hill, Annette. Reality TV: Television Audiences and Factual Entertainment, London & New York: Routledge, 2004. Holmes ,Su and Deborah Jermyn (Eds.) Understanding Reality Television. London: Routledge, 2004. Johnson-Woods, Tony. Big Brother: Why did that TV Show Become Such a Phenomenon? Queensland: U of Queensland P, 2002. Kilborn, Richard. Staging the Real: Factual TV Programming in the Age of Big Brother. Manchester, Manchester U P, 2003. Nichols, Bill. "Reality TV and Social Perversion." In Media Studies: A Reader Eds. Paul Marris and Sue Thornham, Edinburgh: Edinburgh U P, 1996. 393-403. חזור

סילבוס מקוצר

חדשות, דרמה, קומדיה, שעשועונים, תוכניות אירוח, אופרות סבון, שידורי ספורט, קליפים ובעשור האחרון גם תוכניות מציאות - מושגים אלה מוכרים היטב לצופת הטלוויזיה הממוצעת, גם אם לא שמעה מעולם על המונח התיאורטי המשותף לכולם, ה"ז'אנר", העומד במרכזו של קורס זה. מטרתו של סמינר זה היא להציג נקודות מבט שונות על ז'אנרים טלוויזיוניים מרכזיים, הן מזווית היסטורית והן מזוויות תיאורטיות שונות. מכיוון שהקורס נשען על הנחת היסוד של ג'יסון מיטל, שז'אנר איננו רק הטקסט הטלוויזיוני אלא גם ההקשר בו הוא פועל, אנחנו נבחן את ההקשרים השיחניים של הז'אנרים השונים, ונשאל מה ניתן ללמוד על התרבות המצמיחה אותם, ועל הקהל אשר צופה בהם.

Course description

News, drama, comedy, game shows, talk shows, soap operas, sports, video clips, and more recently reality TV—these concepts are extremely familiar to the average television viewer, even if the theoretical notion uniting them all—the “genre”—which will be the focus of this seminar —might be less well known. The course will not introduce new genres (albeit we will consider recent developments in familiar genres) and will not address marginal genres (albeit we will watch several episodes from shows that were not at the top of the ratings). The course will introduce several aspects of genre studies including textual, social, and ideological approaches. In addition, we will look at several central television genres, studying not only each genre’s characteristics but also inquiring about the culture that gave rise to it and its audiences

אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
0851-5100-01 ז'אנרים טלוויזיונים
Television genres
שנה"ל תשע"ד | סמ' א' | ד"ר חרל"פ איתי

666סילבוס מפורט/דף מידע

סמינר: ז'אנרים טלוויזיוניים

החוג לקולנוע וטלוויזיה

תשע"ד, סמסטר א'

יום ג' 10-14

מרצה: ד"ר איתי חרל"פ

שעות קבלה: על פי תיאום מראש

Itay.harlap@gmail.com

תיאור הקורס

Course description

חובות הסטודנטים והסטודנטיות:

1) נוכחות במפגשים (מעבר לשלוש היעדרויות לא ניתן יהיה להגיש את העבודה המסכמת ולקבל ציון).

2) קריאת החומר הביבליוגראפי במהלך הסמסטר והגשת תגובות למאמרים.

3) הגשת רפרט בע"פ

4) הגשת הצעת מחקר

5) כתיבת עבודה סמינריונית, על פי דרישות החוג לקולנוע וטלוויזיה.

סדר הנושאים:

מבוא

שעור מבואי זה יציג את הנחות היסוד המרכזיות של הקורס בנוגע לז'אנר הטלוויזיוני, ותוך כדי כך יחזור על מושגים מרכזיים מקורס המבוא ללימודי טלוויזיה, ההכרחיים לקורס זה

קריאת חובה לנושא זה:

Mittel, Jason "Television Genres as Cultural Categories." Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004, 1-28.

Feuer, Jane, “Genre Study and Television,” Channels of Discourse, Reassembled. Ed. Robert C. Allen. Chapel Hill: U of North Carolina P, 1992, 138–60.

קריאת מבואית נוספת:

Creeber, Glen. The Television Genre Book.London: BFI, 2001.

Edgerton, Gary R. and Brian Rose (Eds.) Thinking Outside the Box: A Contemporary Television Genre Reader, Lexington: U of K Press, 2005.

Mittel, Jason. Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004..

תוכניות אירוח

שיעורים אלו יתמקדו בז'אנר תוכניות האירוח (talk show), כאשר נבחן את המאפיניים הטקסטואלים והשיחניים של שני תתי ז'אנר מרכזיים: ז'אנר הלייט-נייט (בראשן The Tonight Showותוכניותיו של קונאן אובריין) וז'אנר תוכניות האירוח היומיות (בראשן אופרה ווינפרי וג'רי ספרינגר). כמו כן נבחן מונחים תיאורטיים מרכזיים דרכם ניתן לנתח ז'אנר זה כמו הפורום הציבורי (האברמס), טעם (בורדיה) ופאניקה מוסרית.

קריאת חובה לנושא זה:

Mittel, Jason "Television Genres as Cultural Categories." Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004, 1-28.

Gamson, Joshua. "Why I love Trash," Freaks Talk Back: Tabloid Talk Shows and Sexual Non-Conformity. Chicago and London: The U of Chicago P, 1998. 2-26.

קריאת נוספת לנושא זה:

Himmelstein, Hal. "The TV Talk Show: Commodification and the Individual." Television Myth and the American Mind. New York: Praeger, 1984. 279-305.

Lunt, Peter and Paul Stenner "The Jerry Springer Show as an Emotional Public Sphere," Media, Culture & Society 27.1 (2005): 59-81.

Mittel, Jason "Audiences Talk Genres – Talk Shows and the Intersections of Taste and Identity," Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004, 94-120.

Munson, Wayne. All Talk: The Talkshow in Media Culture. Philadelphia: Temple U, 1994.

Shattuc, Jane. "Go Ricki: Politics, Perversion, and Pleasure in the 1990's,"The Television Studies Book. Eds. Christine Geraghty and David Lusted. London: Arnold, 1998. 212-225.

Timberg, Bernard M. "Talk Show." The Museum of Broadcast Communications. 18 Oct. 2005.< http://www.museum.tv/archives/etv/T/htmlT/talkshows/talkshows.htm>

Timberg, Bernard M. Television Talk: A History of the TV Talk Show. Austin: U of Texas P, 2002.

שעשועון

הרבה לפני הריאליטי שלט בטלוויזיה ז'אנר השעשועון (game show), או בשמו המכובד יותר, החידון (quiz show). בשיעור זה נבחן בקצרה את ההיסטוריה של ז'אנר זה, נשאל מהי האידיאולוגיה העומדת מאחוריו, ומה הנחות היסוד המגדריות שלו. מקרה הבוחן המרכזי יהיה מי רוצה להיות מיליונר.

קריאה לשיעור זה:

Holms, Su. "Not the Final Answer: Critical Approaches to the Quiz Show and Who Wants to Be a Millionaire," European Journal of Cultural Studies 8.4 (2005): 483-503.

קריאת נוספת לנושא זה:

Brinson, Susan L., "Epilogue to the Quiz Show Scandal: A Case Study of the FCC and Corporate Favoritism," Journal of Broadcasting and Electronic Media 47 (2003): 276–88.

Fiske, John. "Everyday Quizzes, Everyday Life" Reading the Popular. London: Routledge, 1989. 133–48.

Fiske, John. "Quizzical Pleasures," Television Culture. London: Routledge, 1987. 265-280.

Hetsroni, Amir. "The Millionaire Project: A Cross-Cultural Analysis of Quiz Shows From the United States, Russia, Poland, Norway, Finland, Israel, and Saudi Arabia" Mass Communication & Society 7.2 (2004): 133-156

Hoerschelmann, Olaf. "Beyond the Tailfin: Education and the Politics of Knowledge on Big Money Quiz Shows", Journal of Communication Inquiry 24.2 (2000): 177–194.

Holmes, Su. The Quiz Show. Edinburgh: Edinburgh U P, 2008.

Moorti, Sujata. "Fashioning a cosmopolitan Tamil identity: game shows, commodities and cultural identity," Media, Culture and society 26.4 (2004): 549-567

חדשות

ז'אנר החדשות נתפס אחד הז'אנרים האמינים והרציניים בטלווזייה. יחד עם זאת כמו כל ז'אנר גם בז'אנר זה יש מספר חוקים וקונבנציות המאפשרים לו להיתפס כאמין. בשיעור זה נציג מושגים תיאורטיים מרכזיים של ז'אנר החדשות, ונבחן אותם על פי שידורי החדשות בישראל.

קריאה לשיעור זה:

טוכמן, גיי. "תהליכי העבודה בהפקת החדשות העיתונאיות: הפיכת הבלתי צפוי לשגרה". תקשורת המונים, זרמים ואסכולות מחקר. עורך: דן כספי. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1995.

קריאת נוספת לנושא זה:

ויצטום, דוד. מהדורה מיוחדת: שדורי הטלוויזיה בעתות מצוקה. ירושלים: כתר, 2006.

יורן, נועם. "כתבנו הצבאי", ערוץ 2: הממלכתיות החדשה. רסלינג: תל אביב, 2001. 79-94.

לוי, דניאל. "התפקיד האידיאולוגי של חדשות הטלוויזיה: המקרה של האינתיפאדה במבט." פתו"ח 1 (1992): 9-29.

משה, מירה. "ונעבור לפרסומות: חדשות הערוץ המסחרי מול חדשות הערוץ הציבורי", קשר 30 (2001): 8-17.

סלומון, גור. "כניעת העיתונאים", ארץ אחרת 21 (2004): 33-37.

Ben-Shaul Nitzan. A Violent World: TV News Images of Middle Eastern Terror and War. Lanbam: Rowman & Littlefield P, 2006.

Robertson, Alexa. Mediated Cosmopolitanism: The World of Television News. Cambridge: Polity, 2010.

Yorke, Ivor. Television News. Oxford, England: Focal P, 2000.

דרמה והדרמה הבריטית

בשיעור זה נשאל מהי "דרמה טלוויזיונית", מה ההבדל בינה לבין סרטי קולנוע, ומה מייחד אותה. בשיעור זה נתמקד בהיסטוריה של הדרמה הבריטית, ונבחן את אחת מיצירות הדרמה החשובות והטובות ביותר, הבלש המזמר

דרמת המשטרה ו"הסמויה" כמקרה בוחן

בשיעור זה נבחן תת ז'אנר מרכזי ופופולארי של הדרמה, דרמת המשטרה, ונתמקד בסדרה הנחשבת בעיני רבים דרמת המשטרה הטובה ביותר בכל הזמנים, "הסמויה" (The Wire).

קריאה לשיעור זה:

אופרת הסבון

אופרת הסבון הנו אחד הז'אנרים המצליחים ביותר בתולדות תקשורת ההמונים, עוד מימי הרדיו הרחוקים, ועד ימינו. למרות שהוא הוחלף לאחרונה בז'אנר הריאליטי, ז'אנר זה הוא גם אחד הז'אנרים הנחקרים ביותר באקדמיה ובו בזמן אחד המושמצים ביותר בשיח הפופולארי. בשיעור זה נציע סקירה מהירה של מאפייני הז'אנר, נציג את תתי-הז'אנר (אופרת סבון של ערב והטלנובלה), ונציג שאלות תיאורטיות שונות שחוקרות וחוקרים רבים העלו בעשרים השנה האחרונות.

הסיטקום והסיטקום החדש

בשיעור זה נדון באחד הז'אנרים הטלוויזיוניים המובהקים והידועים ביותר, הסיטקום, או בתרגומו לעברית, קומדיית המצבים. למרות שכיום ז'אנר זה איבד במעט מזוהרו, הוא עדיין נתפס כאחד הז'אנרים היציבים ביותר בתולדות הטלוויזיה.

קריאה לשיעור זה:

Mills, Brett. "Sitcom and Genre." Television Sitcom. London: BFI P, 2005. 25-66.

[לקורס יש לקרוא רק את עמודים 25-40]

הסיטקום החדש: משפחה בהפרעה כסדרה קווירית

למרות יציבותו הכללית של הסיטקום, בעשור האחרון ניתן למצוא יותר ויותר תוכניות שבוחנות את גבולותיו והנחות היסוד שלו; תוכניות כמו המשרד, הקאמבק, תרגיע, משפחה מודרנית ועוד מתפקדות כסיטקום, אך בו בזמן חורגות ממנו וכך מעמידות את הקונבנציות שלו בחזית הדיון. אנו נבחן בשיעור זה את התוכנית משפחה בהפרעה (Arrested Development), כאשר במקביל לשבירת חוקי הז'אנר שוברת התוכנית גם כמה הנחות יסוד (מערביות) בנודע למין ומיניות; בעזרתה של התיאוריה הקווירית נבחן את מערך המיניות החדש שמציעה הסדרה.

ריאליטי Tv: הגדרות וטקסונומיה

בשיעורים האחרונים של הקורס נפנה לז'אנר המציאות (Reality T.V.), ז'אנר שקיבל בשנים האחרונות תאוצה רבה, ושצמיחתו הוא אחד האירועים המרכזיים בתרבות הטלוויזיה בעשור האחרון, אם לא בתרבות המערבית כולה. אך הצמיחה של הז'אנר לא צמחה מהאוויר, ויש לו מקורות רבים אותם נבחן בשיעור זה. כמו כן נראה שגם לז'אנר צעיר זה צמחו כבר "תתי-ז'אנר" מובהקים.

קריאה לשיעור זה:

Hill, Annette. "The Reality Genre," Reality TV: Television Audiences and Factual Entertainment. London & New York: Routledge, 2004. 41-56.

שיעור 12 - ריאליטי Tv: פרפורמנס

אחת התכונות המרכזיות של ז'אנר הריאליטי היא שהתוכניות מאוכלסות על ידי "אנשים אמיתיים", ולא על ידי שחקנים או מפורסמים אחרים (ואם אלו כן מופיעים בהן, הן יופיעו "בתפקיד עצמם"). יחד עם זאת, ברור שהמשתתפים והמשתתפות בתוכניות אלו מבצעים סוג מסוים של הצגה, של פרפורמנס, וככל שהמודעות לז'אנר עולה, כך גם מתאימים המשתתפים את ההופעה שלהם לדרישות המציאות הטלוויזיונית. אם כך, היכן הם "האנשים האמיתיים"? האם הז'אנר הריאליטי הפך להיות ז'אנר בדיוני נוסף? ואולי, לחילופין, גם המציאות ה"אמיתית" איננה אלא אוסף של מציגים? בשיעור זה נבחן שאלות אלו, ואת ז'אנר הריאליטי בכללו, על ידי המונח התיאורטי "פרפורמנס".

שיעור 13 - ריאליטי Tv: הטרוטופיה

מהו המרחב בו מתקיימות תוכניות המציאות? האם זהו מרחב אמיתי, מציאותי, או לחילופין סוג של מקום דמיוני, אוטופי? ברור, מחד גיסא, שהאיים השונים בהישרדות או הבית של האח הגדול הם מקומות ממשיים הלוקחים חלק במציאות ה"אמיתית", אך מאידך גיסא, הפעילות המתרחשת במקומות אלו איננה חלק מהמציאות החוץ טלוויזיונית, ובמובנים מסוימים היא פעילות וירטואלית. המרחב המיוחד הזה של תוכניות הריאליטי, מרחב שהוא ממשי ומיתי בו זמנית, הוא מרחב שעל פי התיאוריה של מישל פוקו ניתן להגדירו כ"הטרוטופיה". בשיעור זה ניעזר במאמרו של פוקו "על מרחבים אחרים" על מנת לבחון את מיקומו של ז'אנר המציאות.

קריאה לשיעור זה:

פוקו, מישל. "על מרחבים אחרים", הטרוטופיה. תרגום: אריאלה אזולאי. תל אביב: רסלינג, 2003. 7-19.

שיעור 14 -סיכום

חזור

מאמרי חובה

פוקו, מישל. "על מרחבים אחרים", הטרוטופיה. תרגום: אריאלה אזולאי. תל אביב: רסלינג, 2003. 7-19.

Gamson, Joshua. "Why I love Trash," Freaks Talk Back: Tabloid Talk Shows and Sexual Non-Conformity. Chicago and London: The U of Chicago P, 1998. 2-26.

Hill, Annette. "The Reality Genre," Reality TV: Television Audiences and Factual Entertainment. London & New York: Routledge, 2004. 41-56.

Holms, Su. "Not the Final Answer: Critical Approaches to the Quiz Show and Who Wants to Be a Millionaire," European Journal of Cultural Studies 8.4 (2005): 483-503.

Mills, Brett. "Sitcom and Genre." Television Sitcom. London: BFI P, 2005. 25-66.

Mittel, Jason "Television Genres as Cultural Categories." Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004, 1-28.

Newcomb, Horace. “‘This is not Al Dente:’ The Sopranos and the New Meaning of ‘Television.’” Television: The Critical View. Ed. Horace Newcomb. Oxford: Oxford U P, 2007, 561-578.

חזור

קריאה נוספת

שעשועונים

דרמה ודרמת איכות

אוריין, דן. דרמה טלוויזיונית. מכון מופ"ת, תשס"ד.

Brandt, George W. (Ed.). British Television Drama in the 1980s. Cambridge: Cambridge U P, 1993.

Caughie, John. Television Drama: Realism, Modernism and British Culture. OxfordandNew York: Oxford U P, 2000.

Feuer, Jane. "The MTM Style," MTM. Quality Television. London: British Film Institute, 1984. 32-59.

Geraghty, Christine. "Aesthetics and Quality in Popular Television Drama," International Journal of Cultural Studies 6.1 (2003): 25-45.

Johnson, Catherine. "Quality/Cult Television: The X-Files and Buffy the Vampire Slayer in US Television of the 1990's," Telefantasy. London: BFI, 2005.

Leverette ,Marc, Brian L. Ott and Cara Louise Buckley (Eds.).It's Not TV: Watching HBO in the Post-Television Era. New York and London: Routledge, 2008.

Nelson, Robin. "Analysing TV Fiction: How to Study Television Drama," Tele-Vision: An Introduction to Studying Television. Ed. Glen Creeber. London: BFI, 2006. 74-92.

Nelson, Robin. State of Play: Contemporary 'High-End' TV Drama. Manchester: Manchester U P, 2007.

Nelson, Robin. TV Drama in Transition: Forms, Values and Cultural Change. New York: Macmillan P, 1997.

Paterson, Richard. "Drama and Entertainment." Television: An International History. 2nd ed. Ed. Anthony Smith. Oxford: Oxford UP, 1998. 57-68.

Thompson, Robert J. Television’s Second Golden Age: From Hill Street Blues to ER. New York: Syracuse U P, 1996.

אופרות סבון

ליווינגסטון, סוניה. "תעלומת אופרת הסבון". תקשורת כתרבות, מקראה. כרך ב. עורכות: תמר ליבס ומירי טלמון. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2003. 298-278.

מודלסקי, טניה. "החיפוש אחר המחר באופרות הסבון של היום". תקשורת כתרבות, מקראה. כרך ב. עורכות: תמר ליבס ומירי טלמון. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2003. 162-174.

Allen C. R. To be Continued... Soap Operas around the World. London: Routledge ,1995.

סיטקום

Mills, Brett. "Comedy Verite: Contemporary Sitcom Form." Screen 45.1 (2004): 63-78.

Mills, Brett. Television Sitcom. London: BFI, 2005.

Mittel, Jason. "Making Fun of Genres – The Politics of Parody and Genre Mixing in Soap and The Simpsons," Genre and Television: From Cop Shows to Cartoons in American Culture. New York and London: Routledge, 2004. 153-195.

Morreale, Joanne. Critiquing the Sitcom : A Reader. Syracuse, N.Y. : Syracuse U P, 2003

Neale, Steve and Frank Krutnik. Popular Film and Television Comedy, London and New York: Routledge, 1990.

Spangler, Lynn. Television Women from Lucy to Friends : Fifty Years of Sitcoms and Feminism. Westport, :Praeger, 2003.

Wagg, Stephen (Ed.) Because I Tell a Joke or Two: Comedy, Politics and Social Difference. Taylor & Francis.

תוכניות מציאות

Bondebjerg, Ib. "The Mediation of Everyday Life: Genre, Discourse and Spectacle in Reality TV," in Realism and 'Reality' in Film and Media. Ed. Anne Jerslev. Copenhagen: Museum Tusculanum P, 2002. 159-192.

Corner, John. "Performing the Real: Documentary Diversions." Television and New Media. 3.3 (2002): 255-69.

Hill, Annette. Reality TV: Television Audiences and Factual Entertainment, London & New York: Routledge, 2004.

Holmes ,Su and Deborah Jermyn (Eds.) Understanding Reality Television. London: Routledge, 2004.

Johnson-Woods, Tony. Big Brother: Why did that TV Show Become Such a Phenomenon? Queensland: U of Queensland P, 2002.

Kilborn, Richard. Staging the Real: Factual TV Programming in the Age of Big Brother. Manchester, Manchester U P, 2003.

Nichols, Bill. "Reality TV and Social Perversion." In Media Studies: A Reader Eds. Paul Marris and Sue Thornham, Edinburgh: Edinburgh U P, 1996. 393-403.

חזור

להצהרת הנגישות