הקולנוע הפלסטיני

סמינריון

דר' ח'ליל רינאווי

2019-2020

תיאור הקורס:

קורס זה עוסק במגוון רחב של סרטי קולנוע שיצרו בימאים פלסטיניים בתוך גבולות ישראל ומחוץ לה משנות ה- 70 ועד ימינו. הקורס סוקר את ההיסטוריה של הקולנוע הפלסטיני, תוך עמידה על התפתחותו של קולנוע זה ועל מקומו בהקשרים החברתיים, התרבותיים והאידיאולוגיים. לאחר הגדרת הסוגיה הפלסטינית ומקום הטראומה בה, נסקור את התפתחותו של הקולנוע הפלסטיני באופן כרונולוגי, מהסרטים הראשונים שנוצרו בשנות ה-30 וה-40, ועד סרטי שנות ה-2000. לאחר מכן נעסוק בקולנוע הפלסטיני של התקופה השלישית – הקולנוע שנוצר בשנות ה-70 בגלות, בירדן ובעיקר בלבנון וביירות. קולנוע זה מכונה "הקולנוע של המהפכה" משום שנוצר על ידי הארגונים הפלסטיניים הלוחמים, ונועד בראש ובראשונה לשרת את יעדיו של המאבק הפלסטיני. לאחר מכן נתמקד בסרטים של שנות השמונים תוך כדי התמקדות ביצירותיהם של שלושה במים מרכזיים: מישל ח'לייפי, רשיד משהראווי ועלי נסאר. ובסוף, נעסוק בסרטים הפלסטיניים שנוצרו בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, קולנוע שנוצר במולדת, בעקבות יזמות אינדיווידואליות של מספר יוצרים. במסגרת הקורס יוקדש מקום רחב לניתוח יצירות הקולנוע כשהן לעצמן, בד בבד עם ניסיון ללמוד באמצעותן על הלכי הרוח בחברה הפלסטינית, ולהבין כמה מהשינויים שהתחוללו בה.

סוגיות לימוד מרכזיות:

- ההיסטוריה של הפלסטינים.

- טרמינולוגיה של טראומה.

- כרוניקה של קולנוע פלסטיני.

- הקולנוע של שנות השבעים: קולנוע המהפכה.

- הקולנוע של שנות השמונים: הקולנוע של מישל ח'לייפי, הקולנוע של ראשיד משהראווי, הקולנוע של עלי נסאר.

- הקולנוע של שנות התשעים:

דרך ללא מוצא: הקולנוע של אליה סולימאן.

סרטי המחסומים: עזה אל חסן, סובחי א-זוביידי.

- הקולנוע של שנות האלפיים: הקולנוע הערבי הישראלי: אבתסאם מראענה, ניזאר חסן, תאופיק אבו וואא'ל והאני אבו אסעד.

רשימה ביבליוגרפית:

בראשית, חיים. 2001. "גבולות הזיכרון הפלסטיני: בית וגלות, זהות והעלמות בקולנוע הפלסטיני החדש", תיאוריה וביקורת, 18, אביב, עמ' 77-102.

גרץ, נורית וח'לייפי ג'ורג', 2006. נוף בערפל: המרחב והזיכרון ההיסטורי בקולנוע הפלסטיני. תל אביב: עם עובד והאוניברסיטה הפתוחה.

ח'לייפי, ג'ורג'. 2001. "כרוניקה של קולנוע פלסטיני", תיאוריה וביקורת. 18, אביב, עמ. 177-193.

פונקנשטיין, עמוס. 1991. "זיכרון חברתי ותודעה היסטורית", בתוך: הדימוי, ההיסטוריה והתודעה ביהדות ובמילייה התרבותי שלה, תל אביב, עם עובד.

פנחסי, מאיה. 1999. 'האחר' של ה'אחר': על ייצוג הישראלי בקולנוע של משהראווי וח'לייפי. עבודה סמינריונית, החוג לקולנוע וטלוויזיה, אונ' תל אביב. 

קימרלינג, ברוך ומגדל, שמואל. 1999. פלסטינים: עם בהיווצרותו. ירושלים: כתר. פרקים 5-10.

רבינוביץ, דני. וח'אולה אבו בקר. 2002. הדור הזקוף. ירושלים: כתר.

רינאוי, ח'ליל. 2003. החברה הערבית בישראל: סדר יום אמביווליטי. החוג למדעי ההתנהגות, המסלול האקדמי למכללה למינהל, ראשל"צ. פרקים 1-4.

תותרי, מרי. 2005. "בניית אומה: התקשורת הפלסטינית". מצד שני: המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית. גיליון 9: 9-13.

תמארי, סלים. 1999. "החברה הפלסטינית:-המשכיות ושינוי" בתוך מנאע עאדל (עורך) הפלסטינים במאה העשרים: מבט מבפנים. תל אביב, המרכז לחקר החברה הערבית בישראל, עמ. 31-61.

הקולנוע הישראלי. והקולנוע הפלסטיני מציגים: הצימאון לאירופה בתוך:

http://www.openu.ac.il/Adcan/adcan49/pages14-18.pdf

Bresheeth, Haim. 2002b. “A Symphony of Absence: Borders and Liminality in Elia

Suleiman’s Chronicle of a Disappearance”. Framework, 43, 2(fall), 71-84. 

Naficy, Hamid. 1999. Home, Exile, Homeland: Film, Media and the politics of Place. New York. & London: Routledge. 

Naficy, Hamid. 2001. An Accented Cinema. Princeton: Prenceton University Press.

Said, Edward. 2000. “Invention, Memory and Place”. Critical Inquiry, winter, vol 26. 2, pp. 175-192.

Shafik, Viola. 1998. Arab Cinema: History and Cultural Identity. Cairo: the American University of Cairo Press.

Shafik, Viola. 2001. “Cinema in Palestine” in Oliver Leaman, (eds.) Middle Eastern and North African Film, New York: Routledge, pp. 509-532.

Wood, Jason. 2003. “A quick Chat with Elia Suleiman”, Camera Co. UK. Mach 19.