 שנה"ל תשע"ה | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
הקולנוע האיראני החדש
The New Iranian Cinema |
0851-5056-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
ש"ס: 4.0
סילבוס מקוצר
דרישות קדם לסמינר: מבוא לתיאוריות קולנועיות, תרגיל בתיאוריות קולנועיות, תרגיל בקריאה וכתיבה מודרכת, פרו"ס תיאוריות קולנועיות עכשוויות
הקולנוע האיראני החדש שהתפתח בתנופה אחרי המהפכה האיסלאמית (1979) ופרץ לתודעה המערבית והבינלאומית בפסטיבלים רבים, הוא מהבולטים, מהמקוריים ומהזוכים להערכה בין הזרמים הקולנועיים של "העולם השלישי". בסמינר נתמקד בבמאים איראניים אישיים (בניגוד לבמאים ז'אנריים, מסחריים, של הזרם המרכזי), הנמצאים בצומת שבין המסורתי והמודרני, והמתמודדים בחייהם וביצירותיהם עם מסגרות שלטוניות, דתיות, חברתיות ומשפחתיות סמכותיות, המשעבדות את הפרט והמגבילות את חירותו ואת חופש הביטוי והיצירה שלו. (דגש מיוחד יושם על נושא שיעבוד האישה על-ידי נורמות פטריארכאליות ודתיות נוקשות וכן על נושא המאבק הנשי לשחרורן ולקידומן של הנשים).
נעסוק במתחים הפוליטיים, החברתיים, הרעיוניים, התרבותיים והאסתטיים, כפי שהם משפיעים על עשיית הסרטים וכפי שהם משתקפים בהם. נבחן את הנושאים ואת אופני המבע המיוחדים של "הריאליזם הפואטי", המאפיין את הקולנוע האיראני. תשומת לב מיוחדת תינתן לאסטרטגיות הייצוג ולדרכי הביטוי שנועדו לעקוף את איסורי הצנזורה, לחתור תחת הנורמות ההגמוניות הדכאניות, וגם להתמודד עם האילוצים הכספיים והטכנולוגיים המגבילים את אפשרויות היצירה.
נראה כיצד קולנוע פשוט ונאיבי לכאורה, הנחשב לסגפני ולמינימליסטי, מפתח גישות מבע מורכבות על-ידי מיזוג של המימטי והרפלקסיבי, על-ידי שזירה של בדיון ותיעוד, ועל-ידי שילוב של הפיוטי, הדמיוני והסימבולי עם היומיומי והריאליסטי.
בין הבמאים שנעסוק ביצירותיהם:
פורוג פארוקזאד, בהראם בייזאי, אבאס קיארוסטאמי, מוחסין מחמאלבאף,
סאמירה מחמאלבאף, מאג'יד מאג'ידי, ג'אפאר פאנאחי, בהמאן פארמאנארה,
מרזייה משקיני, בהמאן גוהבאדי, ואחרים.
אמנויות | חוג לקולנוע וטלוויזיה
0851-5056-01 הקולנוע האיראני החדש
The New Iranian Cinema
שנה"ל תשע"ה | סמ' ב' | גב' קוגלר תירזה
666סילבוס מפורט/דף מידע
הפקולטה לאמנויות, החוג לקולנוע ולטלויזיה. תשע"ה - 2014-15 , סמסט' ב'.
קולנוע איראני חדש ( סמינר - ארבע שעות הרצאה, שעתיים הקרנה )
New Iranian Cinema
תמצית לידיעון:
הקולנוע האיראני החדש שהתפתח בתנופה אחרי המהפכה האיסלאמית (1979), ופרץ לתודעה המערבית והבינלאומית בפסטיבלים רבים, הוא מהבולטים, מהמקוריים ומהזוכים להערכה בין הזרמים הקולנועיים של "העולם השלישי". סמינר נתמקד בבמאים איראניים אישיים (בניגוד לבמאים ז'אנריים, מסחריים, של הזרם המרכזי), הנמצאים בצומת שבין המסורתי והמודרני, והמתמודדים בחייהם וביצירותיהם עם מסגרות שלטוניות, דתיות, חברתיות ומשפחתיות סמכותיות, המשעבדות את הפרט והמגבילות את חירותו ואת חופש הביטוי והיצירה שלו. דגש מיוחד יושם על שיעבוד האישה על-ידי נורמות פטריארכאליות ודתיות נוקשות וכן על נושא המאבק הנשי לשחרורן ולקידומן של הנשים.
נעסוק במתחים הפוליטיים, החברתיים, הרעיוניים, התרבותיים והאסתטיים, כפי שהם משפיעים על היצירה הקולנועית באיראן וכפי שהם משתקפים בסרטים. נבחן את הנושאים ואת אופני המבע המיוחדים "הריאליזם הפואטי", המאפיין את הקולנוע האיראני. תשומת לב מיוחדת תינתן לאסטרטגיות הייצוג ולדרכי הביטוי שנועדו לעקוף את איסורי הצנזורה, לחתור תחת הנורמות ההגמוניות הדכאניות, וגם להתמודד עם האילוצים הכספיים והטכנולוגיים המגבילים את אפשרויות היצירה.
נראה כיצד קולנוע פשוט ונאיבי לכאורה, הנחשב לסגפני ולמינימליסטי, מפתח גישות מבע מורכבות על-ידי מיזוג של המימטי והרפלקסיבי, על-ידי שזירה של בדיון ותיעוד, ועל-ידי שילוב של הפיוטי, הדמיוני והסימבולי עם היומיומי והריאליסטי.
בין הבמאים שנעסוק ביצירותיהם:
פורוג פארוקזאד, בהראם בייזאי, אבאס קיארוסטאמי, מוחסין מחמאלבאף,
סאמירה מחמאלבאף, מאג'יד מאג'ידי, ג'אפאר פאנאחי, בהמאן פארמאנארה,
מרזייה משקיני, בהמאן גוהבאדי, אשהאר פארהדי, ואחרים.
תוכנית השיעורים ( Syllabus ) -:
.1 מבוא כללי – הצגת קווי יסוד לנושא הקורס :
הכרות עם קולנוע ייחודי וחדשני המשויך ל"עולם השלישי" והמתפתח בתנאים של
דיכוי והגבלה של חירויות הפרט. התבוננות בקולנוע הפותח חלונות הצצה לאורחות חייו של האדם הקטן בעולם זר לצופה המערבי - קולנוע המאיר מצוקות אנושיות ושאלות קיומיות במסגרות סמכותיות נוקשות של שלטון דיקטטורי, הנהגה דתית קיצונית, שיעבוד פטריארכלי וצנזורה מחמירה.
בין הסוגיות שיידונו:
- ניתוח הנושאים, המבנים הסיפוריים, ואמצעי המבע, המשתתפים בהצגת המציאות
בדרך ביקורתית מובלעת או עקיפה. נבדוק איך הביקורת הסמויה נובעת משילוב
של אילוצי צנזורה עצמית-פנימית (שהיוצרים מקבלים על עצמם) וצנזורה ממסדית-
רשמית חיצונית (הנכפית על-ידי חוקים והנחיות מחמירות של המסגרות
השלטוניות).
- בדיקת המאפיינים של ייצוג המציאות ובניית משמעות בסרטים האיראניים:
מיזוג של יסודות הנתפסים כ'(ניאו) ריאליסטיים' עם סגנון פואטי ;
מיזוג של גישה מימטית עםהיבטים רפלקסיביים היוצרים בצופה מודעות
לאמצעי המדיום, לתהליכי היצירה, לצורות המבנה הסיפורי והסגנון הקולנועי,
לאופני בנייה ופירוק של אשליה ריאליסטית, לטשטוש גבולות בין תיעוד ובדיון.
- יחסי טקסט וקולט: בדיקת המפגש בין צופה מערבי וסרטים מתרבות איראנית
מוסלמית, הנתפסים כשייכים לקולנוע 'אחר', לא-מוכר
('קולנוע של העולם השלישי').
בדיקת התרומה של האמצעים הפיוטיים והרפלקסיביים להרחקת הצופה מהזדהות רגשית ישירה עם הסיפור והדמויות וליצירת מודעות מחשבתית-אנליטית מצד הצופה
כלפי העולם הדייגטי המיוצג וכלפי אופני הארגון של הסרט.
הקרנת פתיחה: 'צבע גן-העדן' (מאג'יד מאג'ידי, 1999).
סמיוטיקה של תמונות וקולות: קודים של הנראה, הלא-נראה, והנשמע.
אם הסרט הוקרן כבר במסגרת קורס אחר, יוקרן סרט חלופי,
כגון 'ליקוי חמה בקאנדאהאר' (מוחסין מחמאלבאף 2001 ),
או 'זמן לאהבה' (מוחסין מחמאלבאף 1990).
. .
קריאת חובה (מאמר מרכזי לקורס כולו; המאמר סרוק באתר הקורס):
Shohini, Chaudhuri & Howard Finn.
The Open Image: Poetic Realism & The New Iranian Cinema.
In Screen Vol. 44, Spring, 2003. No. 1. pp. 38-57.
2 . סקירה כוללת של התפתחות הקולנוע האיראני על רקע ההיסטוריה הפוליטית
והתרבותית של איראן במאה ה-20.
קריאת חובה:
Leaman, O. (ed.), Companion Enciclopedia of Middle Eastern & North African. ) . Film ( London & New York, 2001
‘New Iranian Cinema’, ( pp. 174 - 193.) ,
בתוך הספר זהו מאמר שנכתב על-ידי נאפיסי, האמיד, והוא סרוק בתדפיס אלקטרוני בספרייה תחת שם המחבר - Naficy, Hamid ונקרא - Iranian cinema
בספר הנ"ל שערך לימאן:
A historical survey of the development of Iran and its cinema (pp. 130-222)
Dabashi, Hamid., Close-Up. Iranian Cinema, Past, Present and Future.
(Verso, London & New York, 2001).
A historical survey on modernity and the development of Iranian national cinema until the Islamic Revolution (1979). (Introduction and chapter 1, pp. 1-32.)
הקרנה: 'השתיקה' (מוחסיין מחמאלבאף, 1998).
השוואת 'השתיקה' עם 'צבע גן-העדן' (מאג'יד מאג'ידי , 1999) :
יסודות חזותיים וקוליים ותפקידם בייצוג מציאות ובבניית משמעות יפורים שבמרכזם דמות עיוורת. קולות ומוסיקה כאמצעים חתרניים, המייצגים סדר 'מדומה' ומסמנים מציאות שבגדר כמיהת –לב, המציעה חלופה למצוקות העולם הממשי.
(השוואה עם תפקודי הקולות והמוסיקה ב"פדרה פדרונה" של האחים טאווייני, 1978.
השוואה גם עם סרטו של מאג'יד מאג'ידי "עץ הערבה" (2005), שבמרכזו דמות עיוורת. )
3. תהליך 'האיסלאמיזציה' של הקולנוע האיראני מימי המהפכה האיסלאמית (1979) אילך.
קריאת חובה :
Naficy, H., Islamizing Film Culture in Iran: A Post-Khatami Update.
In Tapper, R. (ed.). The New Iranian Cinema – Politics, Representation &
Identity.
( I. B. Tauris, London & New York, 2002 , pp. 26-65. )
(ניתן להמיר פרק זה שכתב נאפיסי בקריאת החובה של תת-הפרק בספר שערך לימאן,
הרשום בביבליוגראפיה של השיעור הקודם - השיעור השני בסמינר.) קריאת חובה נוספת: : Sadre, H. R., Children in Contemporary Iranian Cinema: When We Were
Children.
In Tapper, R. (ed.), The New Iranian Cinema.
( I. B. Tauris, London & N. Y. 2002, pp. 227-237. )
(המאמר סרוק באתר הקורס).
הקרנה: 'התפוח' (סאמירה מחמאלבאף, 1998), או 'אבגד' (אבולפאזל ג'אלילי, 2003),
או 'כלבי רחוב' (מארזייה משקיני, 2004) .
הופעת ילדים בקולנוע האיראני ה כאסטרטגיית ייצוג 'עוקפת צנזורה',
המסייעת לחשיפה ביקורתית של מסגרות הדיכוי הפוליטי, הדתי, והפטריארכלי.
4. מעמד האישה בתרבות האיראנית (חלק א'):
הזעקה הנשית נגד השעבוד הפטריארכלי.
בדיקת אופני הייצוג של שיעבוד האישה ובחינת האמצעים המבניים-סיפוריים,
והסגנוניים-קולנועיים, לעקיפת כבלי הצנזורה ולמתן נוכחות ו'קול' למחאתה ולמאבקה.
קריאת חובה (מאמר מרכזי לקורס) :
Naficy, H., Veiled Vision/Powerful Presences: Women in post-revolutionary
Iranian cinema.
In Afkhami, M. & E. Friedl (eds.), In The Eye of the Storm.
(I.B.Tauris, London, N.Y 1994, pp.131-150.) (המאמר סרוק באתר הקורס)
הקרנה: 'גאבה' (מוחסין מחמאלבאף, 1996).
Cheshire, Godfrey. Makhmalbaf:The Figure in the Carpet’,
(Film Comment 33, 1997. pp. 62-70)
5. מעמד האישה בתרבות האיראנית (חלק ב'):
מאבק האישה האיראנית לחרותה, להשכלתה, ולעצמאותה החברתית והכלכלית.
( המאמר סרוק באתר של הקורס)
: (ניאו) ריאליזם, מודרניזם, רפלקסיביות – קולנוע פילוסופי-פיוטי, 'קיומי', א-פוליטי?
(שני מאמרי על נושא האישה סרוקים באתר של הקורס).
קריאת רשות נוספת:
Donmez-Colin, Gonul. Women, Islam and Cinema .
(Reaktion Books, London, 2004.)
בפרק חמישי כולו (עמ' 154-185), ובסיום (עמ' 187-188).
הקרנה: שניים מהסרטים יוקרנו בשיעורים;
מומלץ לראות סרטים נוספים (כולם מעניינים) כדי להכיר מכלול היבטים של ייצוג
דמות האישה בקולנוע האיראני:
'אני טארנה בת 15' (ראזול סאדראמלי, 2002). (יוקרן בשיעור)
'היום בו נהייתי לאישה' (מארזייה משקיני, 2000).
'עשר' (עבאס קיארוסטאמי, 2002),
'המעגל' ( ג'אפאר פאנאהי, 2000). (יוקרן בשיעור אחר)
'בחמש אחר הצהריים' (סאמירה מאחמאלבאף, 2003).
'קפה טרנזיט' (פארטובי קאמבוזיה, 2005).
6. בין בדיון לתיעוד:הצגת תהליכי היצירה ותהליכי שיחזור המציאות בסיפור הקולנועי;
רפלקסיביות בשירות הרובד הרעיוני-פוליטי של הטקסט.
קריאת חובה:
Stam, R., Reflexivity in Film and Literature. (Columbia University Press,
New York 1992). The Introduction, pp. 1-17.
קריאת רשות:
Loshitzky, Y., The Radical Aspect of Self-Reflexive Cinema.
(UMI, Ann Arbor, Michigan 1991 [1987] (
Totaro, D., Reflexivity in Recent Iranian Cinema: The Case of Mohsen
Makhmalbaf.
( In Asian Cinema, Fall/Winter 2000, pp. 32-46. )
(המאמר סרוק באתר של הקורס).
הקרנה: 'רגע של תמימות' (מוחסיין מחמאלבאף, 1996).
או 'סאלאם סינמה' (מוחסיין מחמאלבאף, 1995).
קריאת רשות נוספת על מחמלבאף ויצירתו בהקשר הפוליטי, חברתי, ותרבותי של תקופתו: : (הספר איננו באוניב' ת"א, אבל נמצא באוניב' חיפה ובספריה הלאומית בירושלים,
7-8.
אבאס קיארוסטאמי - פואטיקה של "אוטר" איראני.
In Tapper, R. (ed.), The New Iranian Cinema.
(I. B. Tauris, London & N. Y. 2002, pp. 254-261.(
( המאמר סרוק באתר של הקורס)
קריאת רשות:
Mulvey, Laura., Kiarostami’s Uncertainty Principle.
(In Sight & Sound, June 1998, pp. 24-7. )
Dabashi, Hamid., Close-Up. Iranian Cinema, Past, Present and Future.
(Verso, London & New York, 2001, Chap. 2., pp. 33-75):
The making of an Iranian filmmaker- Abbas Kiarostami.
Perez, Gilberto, Film in Review. In The Yale Review
(Vol. 85. 1997, No.1, pp. 171-184).
( המאמר סרוק באתר של הקורס)
Saeed-Vafa, Mehrnaz and Jonathan Rosenbaum, Abbas Kiarostami,
(University of Illinois Press, Urbana and Chicago,2003).
Elena, Alberto. The Cinema of Abbas Kiarostami. (Saqi Books, 2005).
Geoff, Andrew. ‘Ten’ (B.F.I., London 2005).
See also about Kiarostami: קריאת חובה
ראיון עם אבאס קיארוסטאמי על הפואטיקה הקולנועית שלו – 'פחות זה יותר',
ב'סינמטק', חוב' 129, 2004, יולי-אוגוסט, עמ' 28-33
(המאמר סרוק באתר של הקורס)
הקרנה: אחד מסרטי קיארוסטאמי. מומלץ לראות נוספים כדי לקבל מבט כולל על יצירתו.
'קלוז-אפ' (1990), 'דרך עצי הזית' (1994),
'טעם הדובדבן' (1997), 'הרוח תישאנו' (1999),
'שיעור בקולנוע עם קיארוסטאמי' (1999).
9-11. הרצאות סטודנטים (רפראטים).
הכנת הרפראטים והעבודות הסמינריוניות בייעוץ עם המרצה ובאישורה.
רפראטים יכולים לשמש כשלב מוקדם להכנת העבודה הסמינריונית.
תינתן ביבליוגרפיה בהתאם לנושאי הרפראטים והעבודות הסמינריוניות.
ביבליוגרפיה משלימה ומומלצת לסמינר:
Donmez-Colin, Gonul. (ed.), The Cinema of North Africa and The Middle East .
(London, New-York, Wallflower Press 2007).
Issa, Rose. and Sheila Whitaker. (eds.), Life and Art – The New Iranian Cinema.
(B.F.I. or National Film Theatre, London 1999).
(הספר איננו באוניב' ת"א, אבל נמצא באוניב' חיפה ובמכללת ספיר ואפשר להזמינו)
Sadre, Hamid Reza, Iranian Cinema: A Political History. (I.B.Tauris 2006).
Fischer, Michael, M. J. Mute Dreams, Blind Owls, and Dispersed Knowledges:
Persian Poesis in the Transnational Circuity.
(Durham and London: Duke University Press 2004).
Unveiled: Art and Censorship in Iran. (September 2006)
http://www.article19.org/pdfs/publications/iran-art-censorship.pdf
ניתן לחפשו גם באמצעות מנוע חיפוש "גוגל")
צפייה משלימה בסרטים מומלצים:
מוחסיין מחמלבאף – 'ליקוי חמה בקנדהאר' (2001),
'עת לאהבה' (1990).
מאג'יד מאג'ידי – 'ילדי גן העדן' (1997), 'באראן' (2000).
ג'אפאר פאנאהי – 'הבלון הלבן' (1995), 'המראה' (1997),
'זהב ארגמן' (2003). ‘OFFSIDE(2006)
סאמירה מחמאלבאף – 'הלוח' (2000).
באהמאן פארמנרה – 'ריח המור, ניחוח היסמין'(2000).
באהמאן גובאדי – 'צבים יכולים לעוף' (2004).
'חצי סהר' (2006)
סרטים איראניים נוספים נמצאים בארכיון החוג לקולנוע (רשימה סרוקה באתר הקורס)
וב'אוזן השלישית' ( (http://www.ozen3.co.il.
חובות הסטודנטים:
- נוכחות והשתתפות פעילה בשיעורים.( במקרים של יותר משתי היעדרויות לא יינתן ציון.)
קריאה שוטפת של החומר הביבליוגראפי המלווה את השיעורים כהכנת חובה וכבסיס
לדיונים בכיתה. ( 15% מהציון ).
- הצגת רפראט קצר בשיעור (15% מהציון ).
- כתיבת עבודה סמינריונית בסיום הקורס (70% מהציון) .