חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ט

  משמעויות מוזיקאליות: מחקרים אמפיריים
  Musical Meanings: Empirical Studies  
0845-4133-01
אמנויות
סמ'  א'1400-1600001מבוכמן-מהטהשיעור ות פרופ איתן זהר
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

האם למוזיקה משמעויות והשתמעויות ״חוץ-מוזיקאליות״? האם היא מסוגלת ״לומר״ לנו משהו על העולם, ובכלל זאת על עולם המחשבה והרגש – על אובייקטים שאינם צלילים, על התרחשויות ואירועים, על הזמן ומהלכו, או על מחשבות, רעיונות ורגשות -- ואם כן,  באילו אופנים?  ואם למוזיקה יש ״משמעויות״ – מה במוזיקה ובאופני תפיסתה מאפשר אותן? אילו היבטים של הצליל וארגונו, ואילו היבטים של תפיסה, קוגניציה ופעולה אנושית, עשויים להוות מצע ליצירת משמעות מוזיקאלית הנתפסת ומעובדת  על ידי מאזין, מבצע, ומלחין?

Course description

Does music denote, connote or imply “extra-musical” meanings? Can it refer to non-musical domains – to objects other than sounds, to events or processes, to time, or to thoughts, ideas and emotions? And if music can indeed convey “meanings” – what aspects of organized musical sound, and what facets of human perception, cognition and action may serve as substrates for such perceived musical meanings?

סילבוס מפורט

אמנויות
0845-4133-01 משמעויות מוזיקאליות: מחקרים אמפיריים
Musical Meanings: Empirical Studies
שנה"ל תשע"ט | סמ'  א' | פרופ איתן זהר

סילבוס מפורט/דף מידע

ביה"ס למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה

 

שם הקורס: משמעויות מוזיקאליות: מחקרים אמפיריים (א)

 Musical meanings: Empirical studies (1)

סמסטר א' תשע"ט

שו״ת, 2 ש"ס

 

שם המרצה: פרופ' זהר איתן

דואר אלקטרוני:   zohar44@yahoo.com

 zeitan@post.tau.ac.il

 

שעות קבלה:   לפי תאום מראש

 

תיאור הקורס:

האם למוזיקה משמעויות והשתמעויות ״חוץ-מוזיקאליות״? האם היא מסוגלת ״לומר״ לנו משהו על העולם, ובכלל זאת על עולם המחשבה והרגש – על אובייקטים שאינם צלילים, על התרחשויות ואירועים, על הזמן ומהלכו, או על מחשבות, רעיונות ורגשות -- ואם כן,  באילו אופנים?  ואם למוזיקה יש ״משמעויות״ – מה במוזיקה ובאופני תפיסתה מאפשר אותן? אילו היבטים של הצליל וארגונו, ואילו היבטים של תפיסה, קוגניציה ופעולה אנושית, עשויים להוות מצע ליצירת משמעות מוזיקאלית הנתפסת ומעובדת  על ידי מאזין, מבצע, ומלחין?

אף שמוזיקאים, תיאורטיקנים של מוזיקה ופילוסופים דנו במשמעויות מוזיקאליות ובמקורותיהן עוד בעת העתיקה, רק בעשורים האחרונים החלו חוקרי תפיסה וקוגניציה מוזיקאלית לבחון ניסויית היבטים של שאלות כאלו.  בקורס נדון במחקר אמפירי זה, תוך דגש על כמה היבטים של משמעויות המוזיקה (1) קשרים בין מוזיקה לרגש – האם וכיצד מוזיקה עשויה לבטא או לעורר רגשות? (2) מוזיקה וקשרים בין החושים – האם וכיצד מוזיקה ומרכיביה (כגובה ועוצמה) מתקשרים להיבטים של חושים אחרים, כמו אור וחושך, צבע, גודל, מיקום ותנועה במרחב? (3) קוגניציה מוזיקאלית מגופנת(Embodied Music Cognition)   -- הקשרים שבין תפיסת ועשיית מוזיקה לבין היבטים בסיסיים של תנועה, יציבה ותחושת הגוף של מאזין ומבצע.

במסגרת הקורס נסקור חלק מן המחקר האמפירי בנושאים אלו, וננתח יצירות מוזיקאליות – הן מוזיקה ״אבסולוטית״ לכאורה והן מוזיקה המתייחסת לטקסט, לנרטיב  או לכותרת תיאורית – לאור ממצאי מחקרים אלו.  הקורס יהווה מצע לסמינריון שייערך בסמסטר ב׳ (משמעויות מוזיקאליות: מחקרים אמפיריים, ב), סמינריון שמשתתפיו יפתחו ויחקרו שאלות מחקר ספציפיות שיעלו מן הקורס הנוכחי.

Does music denote, connote or imply “extra-musical” meanings? Can it refer to non-musical domains – to objects other than sounds, to events or processes, to time, or to thoughts, ideas and emotions? And if music can indeed convey “meanings” – what aspects of organized musical sound, and what facets of human perception, cognition and action may serve as substrates for such perceived musical meanings?

Musicians, music theorists and philosophers have debated issues pertaining to musical meanings for millennia. Only in recent decades, however, have researchers of music perception and cognition started examining aspects of musical connotation, denotation and reference empirically, using tools of experimental psychology and neuroscience. This course will survey and discuss these recent empirical studies, with emphasis on the following aspects: (1) Music and emotion: whether and how music can express and evoke emotions, feelings and moods (2) Music and cross-modal correspondences – weather and how music (or features of musical sound, such as pitch and loudness) may associate with aspects of non-auditory senses,  such as luminosity, size, spatial location or motion? (3) Embodied music cognition – how music perception and production are associated with, and beget meaning from, aspects of listeners’ or performers’ bodily movement, posture and feeling.

In this course we will survey empirical research on the above topics, and analyze musical compositions in light of its findings. The course serves as a basis for a research seminar (Musical meanings: Empirical studies, 2; Semester B) in which participants will develop specific research issues pertaining to the perception and cognition of musical meanings.

 

דרישות הקורס

נוכחות והשתתפות, מטלות כתיבה, קריאה והאזנה, מבחן.

 

דרישות קדם או תנאי קבלה לשיעור

קורס בחירה לכל תלמידי בית הספר; נדרש ידע בסיסי בתיאוריה וניתוח (ברמת שנה ב׳ בביה״ס). סטודנטים מחוגים אחרים ותלמידי חוץ יתקבלו באישור המרצה.

 

מרכיבי הציון הסופי

30% השתתפות פעילה בשיעור ומטלות בית, 70% מבחן

 

נושאי הקורס (נתון לשינויים):  ר׳ ״תיאור הקורס״ למעלה. סילבוס מפורט עבור כל שיעור יועלה לאתר הקורס בהמשך.

 

רשימת ספרות (נתונה לשינויים):

Ashley, R. (2017). Music and communication. In R. Timmers & R. Ashley (Eds.), Routledge Companion to Music Cognition (pp. 479-488). New York & London: Routledge.

Clarke, E. F. (2005). Ways of Listening. An Ecological Approach to the Perception of Musical Meaning. New York, NY: Oxford University Press.

Clarke, E. F. (2017). Music’s meanings. In R. Timmers & R. Ashley (Eds.), Routledge Companion to Music Cognition (pp. 523-534). New York & London: Routledge.

Eitan, Z. (2017). Musical connections: Cross-modal correspondences. In R. Timmers & R. Ashley (Eds.), Routledge Companion to Music Cognition (pp. 213-224). New York & London: Routledge.

Godøy, R. I., & Leman, M. (Eds.). (2010).  Musical Gestures: Sound, Movement, and Meaning. New York, NY: Routledge.

Huron, D. B. (2006).  Sweet anticipation: Music and the Psychology of Expectation. Cambridge, MA: MIT Press.

Juslin, P. N., & Sloboda, J. A. (Eds.) (2010).  Handbook of music and emotion: Theory, research, applications.  Oxford: Oxford University Press.

Leman, M. (2008). Embodied Music Cognition and Mediation Technology. Cambridge, Mass.: MIT Press.

Margulis, E. H. (2017). Musical aesthetics and values. In R. Timmers & R. Ashley (Eds.), Routledge Companion to Music Cognition (pp. 513-522). New York & London: Routledge.

Meyer, L. B. (1956).  Emotion and Meaning in Music.  Chicago, IL: University of Chicago Press.

O’Neil, S. A. (2017). Music and social cognition in adolescence. In R. Timmers & R. Ashley (Eds.), Routledge Companion to Music Cognition (pp. 441-452). New York & London: Routledge.

Scherer, K. R., & Coutinho, E. (2013). How music creates emotion: A multifactorial process approach. In T. Cochrane, B. Fantini, & K.R. Scherer (Eds.), The emotional power of music (pp. 121–145). Oxford: Oxford University Press.

Spence, C. (2011). Cross-modal correspondences: A tutorial review.  Attention, Perception & Psychophysics, 73,  971–995.

Tan, S-L. (2017). Scene and heard: The role of music in shaping interpretations of film. In R. Timmers & R. Ashley (Eds.), Routledge Companion to Music Cognition (pp. 363-376). New York & London: Routledge.

Timmers, R. (2017). Emotion in music listening. In R. Timmers & R. Ashley (Eds.), Routledge Companion to Music Cognition (pp. 489-500). New York & London: Routledge.

Zbikowski, L. M. (2008). Metaphor and music. In R. Gibbs, Jr. (Ed.), The Cambridge Handbook of Metaphor and Thought (pp. 502–524). Cambridge: Cambridge University Press.

Zbikowski, L. M. (2017). Music, analogy, and metaphor. In R. Timmers & R. Ashley (Eds.), Routledge Companion to Music Cognition (pp. 501-512). New York & London: Routledge.

 

 

 

 

 

 

 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת