חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ט

  ענקי עידן הזהב של ארצות השפלה: רובנס, ואן-דייק ורמברנדט
  The Masters of the Golden Age: Rubens, Van Dyck and Rembrandt  
0821-6848-01
אמנויות | חוג לתולדות האמנות
סמ'  א'1200-1400001 קיקואיןשיעור ד"ר בנינגה שרה
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

שלושת המאסטרים הבלתי מעורערים של ארצות השפלה במאה ה17 מייצגים את השוני הגדול בין האמנות בדרום ארצות השפלה לצפונה. פיטר פול רובנס הפלמי, אשר בין פטרוניו נמנים בתי המלוכה הגדולים של אירופה, שילב מקורות השפעה איטלקיים וצפוניים, כמו גם ידע קלאסי נרחב ולימוד אנטומי. הוא השאיר את חותמו האמנותי בעיצוב גוף אנושי בשרני, הגוף ה״רובנסקי״, ובהמצאות קומפוזיציוניות ואיקונוגרפיות. אנתוני ואן דייק, שהיה בתחילת דרכו אסיסטנט בכיר בסדנתו הגדולה של רובנס, הושפע ממנו רבות. עם זאת, ואן דייק הצליח ליצור לעצמו סגנון עצמאי, ולייחד את עצמו כצייר דיוקנאות חדשן ונועז. בצפון ארצות השפלה, רמברנדט ואן ריין התגלה כטיפוס אחר של אמן. לעומת הבארוקיות הגועשת של רובנס וואן דייק, ששירתה את מעמד האצילים, סגנון הכיארו סקורו הקונטמפלטיבי של רמברנדט שיקף מבט אחר על החברה והחיים של זמנו, ושירת גם פטרונים ממעמדות הביניים המקצועיים. הבדל ניכר מתגלה לא רק מבחינה סגנונית, כי אם גם מבחינת הנושאים בהם עסק רמברנדט, כגון הדיוקן הקבוצתי או סיפורי התנ״ך.

קורס זה ישרטט את פועלם של שלושת אמנים גדולים אלו, תוך עמידה על הבדלי הסגנון, הנושא וההקשרים החברתיים והפוליטיים הבאים לידי ביטוי ביצירתם.

Course description

This course will study the work of the three great masters of the 17th century in the Low Countries, discussing and highlighting the stylistic and thematic differences between the northern and southern Low Countries. The Flemish artist Peter Paul Rubens synthesized classical and Italian influences into a local Baroque style, and among his patrons were the royal houses of Spain, England and France. Rubens’ innovations can be found in the formation of the fleshy body type, as well as in compositional and iconographical inventions. Rubens’ influence is strongly felt in the oeuvre of Anthony van Dyck, who was a chief assistant in Rubens’ workshop, before departing for Italy and England. Van Dyck, who also worked for royalty and high-class patrons, evolved into an innovative artist of his own accord, seen especially in his portraiture. As opposed to the overflowing baroque character of Rubens and Van Dyck, in the northern Low Countries, Rembrandt van Rijn developed a contemplative, chiaroscuro based style, serving patrons from the middle class as well. The difference between the northern and southern Low Countries manifest themselves not only stylistically, but also thematically, seen in the subjects of Rembrandt’s paintings, such as the group portrait and biblical iconography.

This course will outline the work of these three great masters, while discussing the stylistic, thematic and social-political elements of their work.

סילבוס מפורט

אמנויות | חוג לתולדות האמנות
0821-6848-01 ענקי עידן הזהב של ארצות השפלה: רובנס, ואן-דייק ורמברנדט
The Masters of the Golden Age: Rubens, Van Dyck and Rembrandt
שנה"ל תשע"ט | סמ'  א' | ד"ר בנינגה שרה

סילבוס מפורט/דף מידע

ענקי עידן הזהב של ארצות השפלה: רובנס, ואן-דייק ורמברנדט

The Masters of the Golden Age: Rubens, Van Dyck and Rembrandt

סמסטר א׳ תשע״ט

מספר קורס 0821.6848

 

סוג המסגרת: שיעור בחירה לתואר ראשון ושני

שם המרצה: ד״ר שרה בנינגה

טלפון:   יימסר בהמשך

דואר אלקטרוני: sarabenninga@tauex.tau.ac.il

שעת קבלה: ימי רביעי, בתיאום מראש (שעת הקבלה מיועדת רק לסטודנטים/יות מן המניין)

 

תאור הקורס  

שלושת המאסטרים הבלתי מעורערים של ארצות השפלה במאה ה17 מייצגים את השוני הגדול בין האמנות בדרום ארצות השפלה לצפונה. פיטר פול רובנס הפלמי, אשר בין פטרוניו נמנים בתי המלוכה הגדולים של אירופה, שילב מקורות השפעה איטלקיים וצפוניים, כמו גם ידע קלאסי נרחב ולימוד אנטומי. הוא השאיר את חותמו האמנותי בעיצוב גוף אנושי בשרני, הגוף ה״רובנסקי״, ובהמצאות קומפוזיציוניות ואיקונוגרפיות. אנתוני ואן דייק, שהיה בתחילת דרכו אסיסטנט בכיר בסדנתו הגדולה של רובנס, הושפע ממנו רבות. עם זאת, ואן דייק הצליח ליצור לעצמו סגנון עצמאי, ולייחד את עצמו כצייר דיוקנאות חדשן ונועז. בצפון ארצות השפלה, רמברנדט ואן ריין התגלה כטיפוס אחר של אמן. לעומת הבארוקיות הגועשת של רובנס וואן דייק, ששירתה את מעמד האצילים, סגנון הכיארו סקורו הקונטמפלטיבי של רמברנדט שיקף מבט אחר על החברה והחיים של זמנו, ושירת גם פטרונים ממעמדות הביניים המקצועיים. הבדל ניכר מתגלה לא רק מבחינה סגנונית, כי אם גם מבחינת הנושאים בהם עסק רמברנדט, כגון הדיוקן הקבוצתי או סיפורי התנ״ך.

קורס זה ישרטט את פועלם של שלושת אמנים גדולים אלו, תוך עמידה על הבדלי הסגנון, הנושא וההקשרים החברתיים והפוליטיים הבאים לידי ביטוי ביצירתם.

This course will study the work of the three great masters of the 17th century in the Low Countries, discussing and highlighting the stylistic and thematic differences between the northern and southern Low Countries. The Flemish artist Peter Paul Rubens synthesized classical and Italian influences into a local Baroque style, and among his patrons were the royal houses of Spain, England and France. Rubens’ innovations can be found in the formation of the fleshy body type, as well as in compositional and iconographical inventions. Rubens’ influence is strongly felt in the oeuvre of Anthony van Dyck, who was a chief assistant in Rubens’ workshop, before departing for Italy and England. Van Dyck, who also worked for royalty and high-class patrons, evolved into an innovative artist of his own accord, seen especially in his portraiture. As opposed to the overflowing baroque character of Rubens and Van Dyck, in the northern Low Countries, Rembrandt van Rijn developed a contemplative, chiaroscuro based style, serving patrons from the middle class as well. The difference between the northern and southern Low Countries manifest themselves not only stylistically, but also thematically, seen in the subjects of Rembrandt’s paintings, such as the group portrait and biblical iconography.

This course will outline the work of these three great masters, while discussing the stylistic, thematic and social-political elements of their work.

 

דרישות הקורס

נוכחות, השתתפות, קריאה, כתיבת עבודה בת 10 עמודים באחד הנושאים שיעלו במהלך הקורס.

מרכיבי הציון הסופי

100% עבודה  (תנאי מקדים להגשת עבודה: עמידה בחובת הנוכחות. מותר להחסיר עד 3 שיעורים)

 

נושאי הקורס (נתון לשינויים):

* רשימת הקריאה לכל שיעור תעודכן סופית לפני תחילת הסמסטר

שיעור 1: מבוא – ארצות השפלה במאה ה17, בין אמנים, קונוסורים ושוק האמנות

שיעור 2: רובנס צייר הבארוק הקתולי

שיעור 3: רובנס ותמות מקומיות ביצירתו

Alpers, Svetlana. “Painting in Flemish: The Peasant Kermis.” In The Making of Rubens, 5-64. New Haven: Yale University Press, 1995.

Clippel, Karolien De. “Defining beauty: Rubens’s female nudes.” Netherlands Yearbook for Art History 58 (2008): 111-136.

שיעור 4: ואן דייק הצעיר בסדנתו של רובנס

שיעור 5: הדיוקנאות של ואן דייק

 Filipczak, Zirka Zaremba, “Reflections on Motifs in Van Dyck’s Portraits.” In Anthony van Dyck. Eds. Arthur K. Wheelock, Susan J. Barnes and Julius S .Held, 59-69. New York: Harry N. Abrams, 1990.

Wheelock, Arthur. “The Queen, The Dwarf and the Court: Van Dyck and the Ideals of the English Monarchy.” In Van Dyck 1599-1999. Conjectures and Refutations. Ed. Hans Vlieghe, Hans, 151-166. Turnhout, Brepols, 2001.

שיעור 6: ציוריו הדתיים של ואן דייק

Verdi, Richard. Anthony van Dyck (1599-1641). Ecce Homo and The Mocking of Christ. Birmingham, The Barber Institute of Fine Arts, 2002.

שיעור 7: רמברנדט המוקדם, פיטר לסטמן ויאן ליבנס

Dickey, Stephanie S. “Van Dyck in Holland: The Iconography and its Impact on Rembrandt and Jan Lievens.” In Van Dyck 1599-1999. Conjectures and Refutations. Ed. Hans Vlieghe, 289-303. Turnhout, Brepols, 2001.

שיעור 8: דיוקנאות זוגיים וקבוצתיים: רמברנדט ופרץ הלס

Riegl, Alois. The Group Portraiture of Holland. Los Angeles, Getty Research Institute for the History of Art and the Humanities, 1999 (1902), pp. 60-65, 253-290.

שיעור 9: נושאים תנ״כיים ודתיים ביצירתו של רמברנדט

Manuth, Volker. “Are you a Mennonite, Papist, Arminian, or Beggar? Art, religion and Rembrandt.” In Rembrandt. Quest of a Genius. Ed. Ernst van de Wetering, 65-77. Zwolle, Waanders, 2006.

שיעור 10: רמברנדט ושאלת העירום הנשי

Sluijter, Eric Jan. “Susanna and the Elders.” In Rembrandt and the Female Nude, 113-141. Amsterdam, Amsterdam University Press, 2006.

שיעור 11: נושאים מיתולוגיים וציורי ז׳אנר ביצירתו של רמברנדט

שיעור 12: הדיוקן העצמי ורעיון ה״מאסטר״

שיעור 13: השוואות והשפעות

 

רשימת ספרות (נתון לשינויים) 

לוריא, דורון. ואן דייק ותקופתו. תל אביב, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1995.

Alpers, Svetlana. The Making of Rubens. New Haven: Yale University Press, 1995.

Alpers, Svetlana. Rembrandt’s Enterprise. Chicago, University of Chicago Press, 1988.

Bal, Mieke. Reading ‘Rembrandt’. Cambridg, Cambridge University Press, 1991.

Belkin, Kristin Lohse. Rubens. London: Phaidon, 1998.

Brown, Christopher. Van Dyck. Oxford, Phaidon, 1982.

Dewitt, Lloyd, ed. Rembrandt and the Face of Jesus. Philadelphia, Philadelphia Museum of Art, 2011.

Filipzcak, Zirka Zaremba. Picturing Art in Antwerp 1550-1700. New Jersey: Princeton University Press, 1987.

Golahny, Amy. Rembrandt’s Reading. Amsterdam, Amsterdam University Press, 2003.

Jaffé, Andrew Michael. Rubens and Italy. Oxford: Phaidon, 1977.

Lobis, Victoria Sancho. Van Dyck, Rembrandt, and the Portrait Print. New Haven, Yale University Press, 2016.

Mander, Karel van. The Lives of the Illustrious Netherlandish and German Painters, from the first edition of the Schilder-boeck (1603-1604). Introduction, translation and editing by Hessel Miedema. Doornspijk: Davaco, 1994.

Martin, Rupert and Feigenbaum, Gail. Van Dyck as Religious Artist. Princeton, Princeton University Press, 1979.

Meulen, Marjon Van der. Rubens Copies after the Antique. Corpus Rubenianum Ludwig Burchard. London: Harvey Miller, 1994.

Moir, Alfred. Anthony van Dyck. New York, Harry N. Abrams, 1994.

Rosenberg, Jakob. Rembrandt. London, Phaidon, 1968.

Rubens, Peter Paul. The Letters of Peter Paul Rubens. Translated and edited by Ruth Saunders Magurn. Illinois, Northwestern University Press, 1991.

Schama, Simon. Rembrandt’s Eyes. New York, Alfred A. Knopf, 1999.

Schwart, Gary. Rembrandt. His Life, His Paintings. London, Penguin, 1985.

Sluijter, Eric Jan. Rembrandt and the Female Nude. Amsterdam, Amsterdam University Press, 2006.

Sluijter, Eric Jan. “Emulating Sensual Beauty: Representations of Danaë from Gossaert to Rembrandt,” Simiolus 27.1 (1999): 4-45.

Sutton, P.C. (ed.). The Age of Rubens. Boston and Toledo: Museum of Fine Arts and Toledo Museum of Art, 1993.

Vlieghe, Hans. Flemish Art and Architecture 1585-1700. New Haven: Yale University Press, 1998.

Wheelock, Arthur K., Barnes, Susan J.  and Held, Julius S., eds., Anthony van Dyck, New York: Harry N. Abrams, 1990.

Wetering, Ernst van de, ed. Rembrandt. Quest of a Genius. Zwolle, Waanders, 2006.

Wheelock, Arthur K. et al. Rembrandt creates Rembrandt: art and ambition in Leiden, 1629-1631. Zwolle, Waanders, 2000.

Wheelock, Arthur K. Rembrandt’s Late Religious Portraits. Washington, National Gallery of Art, 2005.

White, Christopher. Rembrandt. London, Thames and Hudson, 2008 (1984).

Williams, Julia Lloyd. Rembrandt’s Women. Munich, Prestel, 2001.

Verdi, Richard. Anthony van Dyck (1599-1641). Ecce Homo and The Mocking of Christ. Birmingham, The Barber Institute of Fine Arts, 2002.

Vlieghe, Hans, ed. Van Dyck 1599-1999. Conjectures and Refutations. Turnhout, Brepols, 2001.

Wetering, Ernst van de, and Schnackenburg, Bernhard. The Mystery of the Young Rembrandt. Wolfratshausen, Edition Minerva, 2001.

 

 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת