 שנה"ל תשע"ג | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
"אחרי אושוויץ" ייצוגי ההסטוריה והזכרון של השואה באמנות
Representations of History and Memory of the Holocaust |
0821-6687-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אמנויות | חוג לתולדות האמנות | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
סילבוס מקוצר
בסיום מלחמת העולם השנייה כתב הפילוסוף וחוקר התרבות תאודור אדורנו כי כתיבת שירה אחרי אושוויץ היא מעשה ברברי. האפשרות כי השמדת יהודי אירופה תהפוך לאובייקט אמנותי נתפסה על ידי אדורנו כטומאה, בכך הפכה לשנויה במחלוקת ואף אסורה. אושוויץ (ושואת יהודי אירופה) הוא אירוע שלא ניתן לדון, לדמיין או לייצג מבלי להתייחס לקשיים הרבים שהוא מציב לכליי ביטוי תרבותיים ואמנותיים מוכרים. אמירה זו, אם כן, מהווה עד היום מעין ציווי ואף דיבר המנסח את הקריטריונים וההגבלות האתיות לייצוג אמנותי של השואה. בשיעור זה נדון וננתח את השלכותיה של קביעה זו על עולם האמנות הויזואלית, ובניסיונות התיאורטיים והאמנותיים להתמודד עם הנושא.
מאז שנות ה-70 אנו עדים למבול של דימויים חזותיים העוסקים בשואה המגיעים בעיקר מסרטים וסדרות טלוויזיה, אולם גם מתערוכות רבות ועבודות של אמנים עכשוויים המתייחסים לנושא. העיסוק הגובר בשואה אינו רק מעמיד בשאלה את הפרדיגמה הייצוג לאושוויץ כפי שניסח אדורנו, אלא מעלה לדיון שאלות על ייצוגיים של כוח, זיכרון והיסטוריה. הניסיון בשיעור זה יהיה למפות את דרכי ההתייחסות לאירוע בעולם האמנות מסוף מלחמת העולם השנייה ועד ימינו, מתוך דגש על ההיבטים האתיים, האסתטיים, ופוליטיים של הזיכרון.
אמנויות | חוג לתולדות האמנות
0821-6687-01 "אחרי אושוויץ" ייצוגי ההסטוריה והזכרון של השואה באמנות
Representations of History and Memory of the Holocaust
שנה"ל תשע"ג | סמ' ב' | ד"ר שבי אורלי
666סילבוס מפורט/דף מידע
|
"אחרי אושוויץ" : ייצוגי ההיסטוריה והזיכרון של השואה באמנות
|
|||
|
"After Auschwitz" : Representations of History & Memory of the Holocaust
|
|||
|
0821-6687-01
|
|||
|
סמסטר ב' , תשע"ג
|
|||
|
ד"ר אורלי שבי
|
|||
|
שיעור בחירה
|
|||
בסיום מלחמת העולם השנייה כתב הפילוסוף וחוקר התרבות תאודור אדורנו כי כתיבת שירה אחרי אושוויץ היא מעשה ברברי. האפשרות כי השמדת יהודי אירופה תהפוך לאובייקט אמנותי נתפסה על ידי אדורנו כטומאה, בכך הפכה לשנויה במחלוקת ואף אסורה. אושוויץ (ושואת יהודי אירופה) הוא אירוע שלא ניתן לדון, לדמיין או לייצג מבלי להתייחס לקשיים הרבים שהוא מציב לכליי ביטוי תרבותיים ואמנותיים מוכרים. אמירה זו, אם כן, מהווה עד היום מעין ציווי ואף דיבר המנסח את הקריטריונים וההגבלות האתיות לייצוג אמנותי של השואה. בשיעור זה נדון וננתח את השלכותיה של קביעה זו על עולם האמנות הויזואלית, ובניסיונות התיאורטיים והאמנותיים להתמודד עם הנושא.
מאז שנות ה-70 אנו עדים למבול של דימויים חזותיים העוסקים בשואה המגיעים בעיקר מסרטים וסדרות טלוויזיה, אולם גם מתערוכות רבות ועבודות של אמנים עכשוויים המתייחסים לנושא. העיסוק הגובר בשואה אינו רק מעמיד בשאלה את הפרדיגמה הייצוג לאושוויץ כפי שניסח אדורנו, אלא מעלה לדיון שאלות על ייצוגיים של כוח, זיכרון והיסטוריה. הניסיון בשיעור זה יהיה למפות את דרכי ההתייחסות לאירוע בעולם האמנות מסוף מלחמת העולם השנייה ועד ימינו, מתוך דגש על ההיבטים האתיים, האסתטיים, ופוליטיים של הזיכרון.
In the end of World War II the philosopher Theodor Adorno claimed that writing poetry after Auschwitz is Barbaric. Adorno had considered the idea that the Jewish Holocaust will become an object to artistic expression as unthinkable, thereby forbidden. Since then Adorno's dictum has formulated the ethical imperatives and aesthetical limitations for Holocaust representation.
Auschwitz (and the Holocaust) has thus become the event that is unspeakable, unimaginable, and unintelligible. In this class we will discuss and analyze the implication of this claim on the visual arts world, and elaborate on the theoretical and artistic attempts to deal with this subject.
Since 1970s we have witnessed a flood of movies and TV shows that deal with the Holocaust, moreover there has been a dramatic increase of artists and art shows that evoke this traumatic past. Those artistic representations not only probe Adoron's paradigm, but raise questions regarding representation of history, memory and power. In this class we will map the difference attempts in the art world to deal with this traumatic event, and will focus on how they refer to ethical, aesthetical and political aspects of memory.
|
דרישות הקורס וחובות התלמידים:
בקיאות בחומר הנלמד בכיתה.
מטלת סוף הקורס:
בחינה מסכמת מורכבת משאלות על סוגיות נבחרות שנלמדו במהלך הסמסטר.
מרכיבי הציון הסופי:
100% בחינה מסכמת
נושאי השיעור:
אתיקה ואסתטיקה של זיכרון
שיעור 1: מבוא: האם וכיצד ניתן לדיון בשואה באמנות ויזואלית? האתיקה והפוליטיקה של ייצוג הזיכרון
קריאה:
OphirAdi, 2003, “On Sanctifying the Holocaust: An Anti-Theological Treatise”, In: Hornstein, Shelley, Laura Levitt, and Laurence J. Silberstein. 2003. Impossible Images :Contemporary Art after the Holocaust, New Perspectives on Jewish Studies. New York: New York University Press. Pp. 195-205
שעור 2: ריאליזם היסטורי ודמיון אמנותי – דיון על הדילמה בשימוש באמצעיים אסתטיים לייצוג השואה
לקריאה:
Alphen, Ernst van. 1997. Caught by History : Holocaust Effects in Contemporary Art, Literature, and Theory. Stanford, Calif.: Stanford University Press. Ch. 1
שעור 3: עדות ויזואלית : דיון בשימוש בצילומים היסטוריים ועדויות מצולמות
לקריאה:
Didi-Huberman, Georges. 2008. Images In Spite of All :Four Photographs from Auschwitz. Chicago: The University of Chicago Press. Part I, pp. 3-48
שיעור 4: מונומנט ואנטי מונומנט: אידיאולוגיה וזיכרון במרחב הציבורי
לקריאה:
Young, James Edward. 2000. At Memory's Edge :After-Images of the Holocaust in Contemporary Art and Architecture. New Haven: Yale University Press.
II הדור ראשון – לשרוד כדי להעיד
שיעור 5: שנת אפס: זרמים באמנות אירופית בעקבות המלחמה
לקריאה:
Godfrey, Mark. 2007. Abstraction and the Holocaust. New Haven, Conn. ; London: Yale University Press. Ch. 2-3.
שיעור 6: ז'וסף בוייס – גרמניה שנת אפס
לקריאה:
Ray Gene, “Joseph Beuys and the After-Auschwitz Sublime”, In: Ray Gene (Ed.), 2001, Joseph Beuys: Mapping the Legacy, Distributed Art Publishers, NY. Pp. 55-74
שיעור 7: ניסיונות להעיד על הלאקונה –משה קופפרמן 'שבר וזמן'
לקריאה:
פישר יונה (עורך), 2002, כל הדרך ועוד פסיעה: משה קופפרמן, עבודות מ-1962 ועד 2000, מוזיאון ישראל, ירושלים.
III הדור שני - היכן היה אביך בזמן המלחמה?
שיעור 8: פוסט זיכרון\פוסט טראומה: אנסלם קיפר – עיסוק בסמלים
לקריאה:
Saltzman, Lisa, and Anselm Kiefer. 2000. Anselm Kiefer and Art after Auschwitz. Cambridge studies in new art history and criticism. Cambridge ; New York: Cambridge University Press. Ch. 2
שיעור 9: כריסטיאן בולטנסקי – ארכיון והנצחה
לקריאה:
Alphen, Ernst van. 1997. Caught by History : Holocaust Effects in Contemporary Art, Literature, and Theory. Stanford, Calif.: Stanford University Press.Ch. 3
שיעור 10: אמנים ישראליים דנים בשואה: משה גרשוני ורועי רוזן
לקריאה:
רוזן רועי, 1996 "נראותה ואי-נראותה של הטראומה: על עקבות השואה ומקומה באמנות האישראלית", סטודיו 76, עמ' 44-59.
VI דור שלישי–Never Again, Again, Again, and Again
שיעור 11: השואה ואקטואליה: הדיון ב"רוע" מסוג חדש באמנות העכשווית
לקריאה:
Kleeblatt L. Norman (ed.), 2001, Mirroring Evil: Nazi Imagery/ Recent Art, Jewish Museum, NY.
שיעור 12: פשעים בשרות המדינה: על "הספיישליסט" של אייל סיוון בעיקבות חנה ארנדט
לקריאה:
ארנדט חנה (תרגום: אריה אוריאל), 2000 (1963), אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע, הוצאת בבל, תל-אביב. עמ' 290-309.
שיעור 13: מה שנותר מאושוויץ – ההיסטוריה של ההווה באמנות העכשווית -
לקריאה:
אגמבן ג'ורג'יו (תרגום: נמרוד אביעד ומוניקה פולק), 2003 (1997), "הומו סאקר: הכוח הריבוני וחיים חשופים", הוצאת רמות, תל אביב. עמ' 395-433.
ביבליוגרפיה נבחרת:
אגמבן ג'ורג'יו (תרגום: מאיה קציר), 2007 (1998), מה שנותר מאושוויץ (הומו סאקר III), הוצאת רסלינג, תל אביב.
אגמבן ג'ורג'יו (תרגום: נמרוד אביעד ומוניקה פולק), 2003 (1997), "הומו סאקר: הכוח הריבוני וחיים חשופים", בתוך: לביא שי (עורך), טכנולוגיות של צדק: משפט מדע וחברה, הוצאת רמות, תל אביב. עמ' 395-433.
ארנדט חנה (תרגום: אריה אוריאל), 2000 (1963), אייכמן בירושלים: דו"ח על הבנאליות של הרוע, הוצאת בבל, תל-אביב.
פישר יונה (עורך), 2002, כל הדרך ועוד פסיעה: משה קופפרמן, עבודות מ-1962 ועד 2000, מוזיאון ישראל, ירושלים.
רוזן רועי, 1996, "נראותה ואי-נראותה של הטראומה: על עקבות השואה ומקומה באמנות האישראלית", סטודיו 76, עמ' 44-59.
Adorno, Theodor W., and Rolf Tiedemann. 2003. Can One Live After Auschwitz? :
APhilosophical Reader. Stanford, Calif.: Stanford University Press.
Alphen, Ernst van. 1997. Caught by History : Holocaust Effects in Contemporary Art, Literature, and Theory. Stanford, Calif.: Stanford University Press.
Amishai-Maisels, Ziva. 1993. Depiction and Interpretation: The Influence of the Holocaust on the Visual Arts, Oxford: Pergamon Press.
Apel, Dora. 2002. Memory Effect: The Holocaust and the Art of Secondary Witnessing. New Brunswick, N.J.: Rutgers University Press.
Boltanski, Christian, and Catherine Grenier. 2009. The Possible Life of Christian Boltanski. 1st American ed. BostonNew York: MFA Pub. : Museum of Fine Arts Boston ;Distributed by D.A.P./Distributed Art Publishers.
Didi-Huberman, Georges. 2008. Images In Spite of All :Four Photographs from Auschwitz. Chicago: The University of Chicago Press.
Friedlèander, Saul. 1992. Probing the Limits of Representation : Nazism and the "final solution". Cambridge, Mass.: Harvard University Press.
Godfrey, Mark. 2007. Abstraction and the Holocaust. New Haven, Conn. ; London: Yale University Press.
Gumpert, Lynn, and Christian Boltanski. 1994. Christian Boltanski. Paris: Flammarion.
Hornstein, Shelley, and Florence Jacobowitz. 2003. Image and Remembrance :Representation and the Holocaust. Bloomington, Ind.: Indiana University Press.
Hornstein, Shelley, Laura Levitt, and Laurence J. Silberstein. 2003. Impossible Images :Contemporary Art after the Holocaust, New Perspectives on Jewish Studies. New York: New York University Press.
Kaplan, Brett Ashley. 2007. Unwanted Beauty :Aesthetic Pleasure in Holocaust Representation. Urbana: University of Illinois Press.
Kleeblatt L. Norman (ed.), 2001, Mirroring Evil: Nazi Imagery/ Recent Art, Jewish Museum, NY.
Lang, Berel, and ebrary Inc. 2000.Holocaust Representation Art within the Limits of History and Ethics. Baltimore: Johns Hopkins University Press.
Liss, Andrea, and ebrary Inc. 1998.Trespassing Through Shadows Memory, Photography, and the Holocaust. Minneapolis: University of Minnesota Press.
Ray Gene (Ed.), 2001, Joseph Beuys: Mapping the Legacy, Distributed Art Publishers, NY.
Saltzman, Lisa, and Anselm Kiefer. 2000. Anselm Kiefer and Art after Auschwitz. Cambridge studies in new art history and criticism. Cambridge ; New York: Cambridge University Press.
Young, James Edward. 2000. At Memory's Edge :After-Images of the Holocaust in Contemporary Art and Architecture. New Haven: Yale University Press.
Young, James Edward. 1990. Writing and Rewriting the Holocaust Narrative and the Consequences of Interpretation. Bloomington: Indiana University Press.
Zelizer, Barbie. 1998. Remembering to Forget : Holocaust Memory through the Camera's Eye. Chicago: University of Chicago Press.
———. 2001. Visual Culture and the Holocaust. New Brunswick, N.J.: Rutgers University Press.