הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כ"ץ

החוג לתולדות האמנות

סיפורים גותיים: זהות , רגש ופנטזיה בגרמניה של ימי-הביניים

Gothic Tale: Identity, Emoting, and Fantasy in Medieval Germany

סמסטר א' תשע"ח

2 ש"ס

מסגרת הקורס: שיעור בחירה BA

שם המרצה: אסף פינקוס                            

טלפון: 077-2005128       דואר אלקטרוני: pinkusas@post.tau.ac.il

שעות קבלה: לפי תיאום מראש

תיאור הקורס

רגשיות חסרת מעצורים, אקספרסיביות אותנטית, ברוטאליות וריאליזם בלתי מתפשר, הן מהקלישאות הנפוצות לתיאור האמנות הגותית במרחב דובר הגרמנית במאות ה-15-13. אולם האם מושגים אלו משקפים את התרבות בתוכה נוצרה האמנות? בקורס זה נבחן כיצד  זהות אישית וחברתית מצאה ביטוי בפיסול ובציור הגותי כפנטזיה של נראות ורגש מתוך שתי נקודות מבט: האחת – זו של ימי-הביניים, בה הוגדרה הפנטזיה האמנותית כמושתתת על הטעיה שעודדה ספקולציות ללא גבולות; והשנייה – זו של הרומנטיקה והלאומיות הגרמנית המודרנית שהפכו את הדמויות המצוירות והמפוסלות לגיבורי תרבות לאומיים.

Charged emotionalism, authentic expressionism, and uncompromising realism are among the common clichés describing German Gothic sculpture. Do these expressions, however, reflect the cultural milieu in which the sculptures were created? This course will examine how individual identity was formulated in Gothic sculpture as a simulacrum of appearance and emotion. It will discuss the images from two perspectives: medieval representation theory, which defined the simulacrum as an empty sign, a sculpted image based on nature but founded on deception; and post-modern theory, in which the simulacrum substitutes the real. From these approaches, we will explore the medieval sign theory and the sculpted identity in German Gothic. 

דרישות הקורס:

נוכחות בשיעורים, השתתפות פעילה בדיונים, קריאת ספרות המחקר (מאמרים שיידרשו במהלך הקורס), עבודת בית. מי שייעדר יותר משלושה מפגשים לא יעמוד בדרישות הקורס ולא יוכל להגיש את עבודת הבית (ציון 240).

קריאת חובה: תצוין במהלך הקורס, מתוך המאמרים והספרים שלמטה, או כאלו שיועלו לאתר הקורס.

מרכיבי הציון הסופי:100% עבודת בית.

נושאי השיעורים (נתון לשינוי בהתאם להתקדמות הכיתה):

1. "שירת הניבלונגן באבן": האומה הגרמנית ממציאה את המיתוס הגותי

Hans Belting, The Germans and Their Art: A Troublesome Relationship, trans. Scott Kleage (New Haven: Yale University Press, 1998), 1–48.

Norbert Nussbaum, German Gothic Church Architecture (New Haven: Yale, 2000), 9–   14.

1. אבירים מפתים ועלמות בוכיות: מסע חצרוני לאורך הריין

Elina Gertsman, "The Facial Gesture: (Mis)reading Emotion in Gothic Art," Journal of Medieval Religious Cultures 36, no. 1 (2010): 28–46.

Jacqueline Jung, “Dynamic Bodies and the Beholder’s Share: The Wise and Foolish Virgins of Magdeburg Cathedral,” in Bild und Körper im Mittelalter, ed. Kristin Marek et al. (Munich: Wilhelm Fink,  2006), 135–60.

1. עולם הרגש: פסלי המייסדים בקתדרלה של נאומבורג

Jacqueline E. Jung, “Peasant Meal or Lord’s Feast? The Social Iconography of the Naumburg Last Supper,” Gesta 42, no. 1 (2003): 39–61.

Willibald Sauerländer, “Die Naumburger Stiftfiguren: Rückblick und Fragen,” in: Die Zeit der Staufer (Stuttgart: Wurttembergisches Landesmuseum), 5:169–245.

Michael Viktor Schwarz, “Retelling the Passion at Naumburg: The West-Screen and its Audience,” artibus et historiae 51(2005): 59–72.

1. עולם הרגש: פסלי המייסדים בקתדרלה של נאומבורג

טלי שפר, "הבט אחורה בזעם: הפוליטיקה של הרגשות בימי הביניים", זמנים. רבעון להיסטוריה 87 (2004), עמ' 22–33.

Assaf Pinkus, Sculpting Simulacra in Medieval Germany, 1250-1380 (Burlington:Asgate,  2014), 29–70.

1. ההיסטוריה על-פי דיסני: מסקסוניה להוליווד

אורי זילברשייד, המסתורין של שלגיה וסינדרלה. מסע פרוידיאני אל נבכיהן של אגדות החלום (תל אביב: צ׳ריקובר, 1998).

יעל רנן, התפוח המורעל: הגיבורה באגדות האירופאיות (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2007).

Robin Allan, Walt Disney and Europe: European Influences on the Animated Feature Films of Walt Disney (Bloomington: John Libbey Publishing, 1999).

Bruno Girveau, Once Upon a Time—Walt Disney: The Sources of Inspiration for the Disney (Munich: Prestel, 2006).

1. מקסמי שווא: "הניבלונגן," סרטו של פריץ לאנג

Siegfried Kracauer, From Caligari to Hitler: A Psychological History of the German Film                       (Princeton NJ:  Princeton University Press, 2004; 1958).

David J. Levin, Richard Wagner, Fritz Land and the Nibelungen. The Dramaturgy of Disavowal (Princeton NJ:  Princeton University Press, 1998), 96–140.

1. אפוקליפסה עכשיו: יום הדין האחרון בשערי הקתדרלה

Bernd Nicolai, “Orders in Stone: Social Reality and Artistic Approach. The Case of the Strasbourg South Portal,” Gesta 41, no. 2 (2002): 111–28.

Nina Rowe, “Rethinking Ecclesia and Synagoga in the Thirteenth Century,” in Gothic, Art &Thought in the Later Medieval Period: Essays in Honor of Willibald   Sauerländer, ed. Colum Hourihane (Princeton, NJ: Index of Christian Art, 2011), 264–91.

Assaf Pinkus, “Imaginative Responses to Gothic Sculpture: the Bamberg Rider,” Viator 45, no. 1 (2014): 331–60.

1. הפרלרים: משפחת הבנאים שעיצבה את אירופה

Die Parler und der Schöne Stil 1350-1400. Europäische Kunst unter den Luxemburgern, exh. cat., ed. Anton Legner, Schnütgen-Museum (Cologne: Museen der Stadt Köln, 1978), 5 vols.

Norbert Nussbaum, German Gothic Church Architecture (New Haven: Yale, 2000), 111–36.

Assaf Pinkus, Patrons and Narrative of the Parler School. The Marian Tympana 1350-1400 (Berlin: Deutscher Kunstverlag, 2008).

1. בין שתי ערים: עלייתן של פראג ווינה, הבירות של המאה ה-14

Klára Benesŏvská and Ivo Hlobil, Peter Parler & St Vitus’s Cathedral 1356-1399 (Prague: Prague Castle Administration, 1999), 7–22.

Albert Kutal, Gothic Art in Bohemia and Moravia (London: Hamlyn, 1971), 49–106.

Iva Rosario, Art and Propaganda: Charles IV of Bohemia 1346-1378 (Suffolk:  Boydell Press, 2000), 1–19, 27–40.

1.  תוקפנות חזותית, או: מדוע אנו צרכני אלימות?

אסף פינקוס, "תוקפנות חזותית: אלימות וקדושה באמנות גרמניה של המאה הארבע-עשרה," זמנים. רבעון להיסטוריה 118 (2011): 32–41.

Caroline Walker Bynum, “Violent Imagery in Late Medieval Piety,” Bulletin of the German Historical Institute 30 (2002): 3–36.

Marla Carlson. “Spectator Responses to an Image of Violence: Seeing Apollonia,” Fifteenth Century Studies 27 (2002): 7–20.

Martha Easton, “Saint Agatha and the Sanctification of Sexual Violence,” Studies in Iconography 16 (1994): 83–118.

1. העין והרחם: הצצה בגופה של הקדושה, מהמאה ה-14 ועד לבובות אנטומיות במאה ה-19

Elina Gertsman, “Performing Birth, Enacting Death: Unstable Bodies in Late MedievalDevotion,” in Visualizing Medieval Performance, ed. Elina Gertsman (Aldershot: Ashgate, 2008), 83–104.

Melissa R Katz, “Behind Closed Doors: Distributed Bodies, Hidden Interiors, and Corporeal Erasure in Vierge ouvrante Sculpture," Res 55/56 (2009): 194–221.

1.  לפרוץ את הרחם: מנזר הנשים בווינהאוזן

June L. Mecham, “A Northern Jerusalem: Transforming the Spatial Geography of the Convent of Wienhausen,” in Defining the Holy: Sacred Space in Medieval and Early Modern Europe, ed. Andrew Spicer and Sarah Hamilton (Burlington: Ashgate, 2005), 139–60.

June L. Mecham, Sacred Communities, Shared Devotion: Gender, Material Culture, and Monasticism in late Medieval Germany (Turnhout: Brepols, 2014).

1. הענק מברמן: פסלי הקולוסוס רולנד ורובוטים אחרים

Christopher Wood, Forgery, Replica, Fiction: Temporalities of German Renaissance Art (Chicago: University of Chicago Press, 2008), 164–93.

Assaf Pinkus, “The Giant of Bremen: Roland and the “Colossus Imagination,” Speculum (2018, forthcoming).

דיון וסיכום