 שנה"ל תשע"ג | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
מכובשים לפטרונים : מיניאטורות פרסיות במאות ה15-17-
Persian Miniatures 15th to 17th Centuries |
0821-6392-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אמנויות | חוג לתולדות האמנות | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
סילבוס מקוצר
האימפרייה התימורית נוסדה ע"י תימור, לוחם כנופיות מוסלמי מאסיה התיכונה שבשל כישרונותיו כמנהיג ובשל המצב הפוליטי בשלהי המאה ה-14 השכיל להקים להקים אימפריה שהשתרעה מגבול סין ועד לים השחור. אימפריה זו שרדה עד לשנת 1507 והצטיינה בהישגים תרבותיים בתחומים שונים: ארכיטקטורה מונומנטלית, ציור מיניאטורות, שירה וספרות ומדעים. דווקא לאחר הדרדרותה הפוליטית של השושלת החל מאמצע המאה ה-15 אנו עדים לפריחה תרבותית בעיקר של אמנויות הספר.
השושלת שירשה אותה באיראן של המאות ה16-17, השושלת הצפווית, הייתה שונה ממנה במוצאם האתני של שליטיה, בדתה השיעית וכמו כן באתוס שיצרה לעצמה. עם זאת, מבחינת אמנות הספר המשיכה השושלת את המסורות האמנותיות שעוצבו על-ידי התימורים.
במהלך הקורס נסקור את כתבי היד המגוונים הכוללים ספרי היסטוריה וגיאוגרפיה, טקסטים דתיים וספרי שירה ואת המיניאטורות שנילוו לכל אחד מסוגים אלו. כמו כן נבחן כיצד משרתת אמנות הציור את פטרוניה בהעברת מסרים פוליטיים ודתיים וכיצד באה לידי ביטויה הסינתזה האידיאולוגית שבין המורשת התורכו-מונגולית שבטית-נוודית והמורשת המוסלמית הפרסית-אורבנית בתוצרים האומנותיים של שתי השושלות.
אמנויות | חוג לתולדות האמנות
0821-6392-01 מכובשים לפטרונים : מיניאטורות פרסיות במאות ה15-17-
Persian Miniatures 15th to 17th Centuries
שנה"ל תשע"ג | סמ' ב' | ד"ר הגר נעמי
666סילבוס מפורט/דף מידע
|
מכובשים לפטרונים : מיניאטורות פרסיות במאות ה-15-17
|
|||
|
From Conquerors to Patrons : Persian Miniatures 15th-17th Centuries
|
|||
|
0821-6392-01
|
|||
|
סמסטר ב' , תשע"ג
|
|||
|
ד"ר נעמי הגר
|
|||
|
שיעור בחירה
|
|||
האימפרייה התימורית נוסדה ע"י תימור, לוחם כנופיות מוסלמי מאסיה התיכונה שבשל כישרונותיו כמנהיג ובשל המצב הפוליטי בשלהי המאה ה-14 השכיל להקים להקים אימפריה שהשתרעה מגבול סין ועד לים השחור. אימפריה זו שרדה עד לשנת 1507 והצטיינה בהישגים תרבותיים בתחומים שונים: ארכיטקטורה מונומנטלית, ציור מיניאטורות, שירה וספרות ומדעים. דווקא לאחר הדרדרותה הפוליטית של השושלת החל מאמצע המאה ה-15 אנו עדים לפריחה תרבותית בעיקר של אמנויות הספר.
השושלת שירשה אותה באיראן של המאות ה16-17, השושלת הצפווית, הייתה שונה ממנה במוצאם האתני של שליטיה, בדתה השיעית וכמו כן באתוס שיצרה לעצמה. עם זאת, מבחינת אמנות הספר המשיכה השושלת את המסורות האמנותיות שעוצבו על-ידי התימורים.
במהלך הקורס נסקור את כתבי היד המגוונים הכוללים ספרי היסטוריה וגיאוגרפיה, טקסטים דתיים וספרי שירה ואת המיניאטורות שנילוו לכל אחד מסוגים אלו. כמו כן נבחן כיצד משרתת אמנות הציור את פטרוניה בהעברת מסרים פוליטיים ודתיים וכיצד באה לידי ביטויה הסינתזה האידיאולוגית שבין המורשת התורכו-מונגולית שבטית-נוודית והמורשת המוסלמית הפרסית-אורבנית בתוצרים האומנותיים של שתי השושלות.
The Timurid Empire was founded by Timur, a gang leader from Central Asia. His
extraordinary abilities as a charismatic leader enabled him to found the Timurid
Empire in late 14th century, a huge empire sprawling from the Black Sea to the
outskirts of China.
His empire survived until 1507. During the 15th century, its
cultural achievements in architecture, arts of the book, poetry and sciences reached
new levels of excellence, even when its political fortunes started to deteriorate. The Safavid Empire which succeeded the Timurids in Iran was very different from its predecessor in ethnic background, religion and its political agenda. However, The Safavids kept alive the Timurid artistic traditions, while changing some of them to suit their dynastic needs.
In this class we'll examine various mss. The main questions will be: How did the art
of painting serve its patrons? What was the political and religious use of painting?
How did the synthesis between the Turco-Mongol nomadic tribal heritage and the
Muslim Persian urban heritage manifest itself in the arts of the book?
דרישות הקורס:
נוכחות, בחינה מסכמת
רכיבי הציון הסופי:
בחינה מסכמת (100%)
פירוט נושאי הקורס:
1. מבוא היסטורי: המונגולים באים, המונגולים באים – הכיבוש המונגולי של עולם האסלאם והשלכותיו הפוליטיות, החברתיות והאמנותיות
Morris Rossabi, "The Mongols and their Legacy, in The Legacy of Genghis Khan, edited by L. Komaroff& S. Carboni, New York, 2002, pp. 12-35.
2. מבוא היסטורי: השושלת התימורית והשושלת הצפווית-מוצאן של השושלות, האידיאולוגיה שלהן והשימוש באמנות כתעמולה
BeatriceManz, "Multi-ethnic Empires and the Formulation of Identity,"Ethnic and Racial Studies, 26(2003), pp.70-101.
Or
------------------,"Tamerlane's Career and its Uses,"Journal of World History: Official Journal of the World History Association, 13(2002), pp. 1-25.
3. מבוא אמנותי: הציור האלחאני
Sheila Blair, "Pattern of Patronage and Production in Ilkhanid Iran: the case of Rashid al-Din," in The Court of the Il-khans 1290-1340, edited by J. Raby& T. Fitzherbert, Oxford, 1996, pp. 39-62.
4. הציור התימורי המוקדם:
אסכנדרסלטאן-השימוש בציור ככלי לתפיסת שלטון
Priscilla P. Soucek, "The Manuscripts of Iskandar Sultan: structure and content," in TimuridArt and Culture: Iran and Central Asia in the fifteenth century, edited by L. Golombek and M. Subtelny, Leiden, 1992, pp. 116-131.
שאה רוח כפטרון: הציור ההיסטורי
Günelİnal, "Miniatures in Historical Manuscripts from the Time of Shahrukh in the Topkapi Palace Museum," in TimuridArt and Culture: Iran and Central Asia in the fifteenth century, edited by L. Golombek and M. Subtelny, Leiden, 1992, pp. 103-115.
5. בניו של שאה רוח: מלחמת תרבות-כתבי השאהנאמה התימוריים
Robert Hillenbrand, "Exploring a Neglected Masterpiece: the GulistanShahnama of Baysunghur," Iranian Studies, 43(2010), pp.97-126.
6. הציור התימורי המאוחר:
שאה סלטאן חסין: סוףהדרך- מוות ומיסטיקה
Eleanor Sims, "The Iconography of the Illustrated TimuridZafarnāmaManuscripts," in Image and Meaning in Islamic Art , edited by Robert Hillenbrand, London, 2005, pp. 129-139.
בהזאד-גדולה ציירים הפרסיים
David J. Roxburgh, "Kamal al-Din Bihzad and Authorship in Persianate Painting," Muqarnas 17(2000), pp. 119-146.
7. ההוטון שאהנאמה- פאר היצירה הצפווית
Stuart C. Welch, A King's Book of Kings, New York, 1972, pp. 42-76.
8. התפרקות הסטודיו המלכותי – הציור הפריפריאלי
Marianna S. Simpson, Sultan Ibrahim Mirza's Haft Awrang, New Haven and London, 1997, pp. 318-337.
9. ציורי קיר
Susan Babaie, "Shah 'Abbas II, the Conquest of Qandahar, the ChihilSutun and its Wall Paintings," Muqarnas 11(1994), pp. 125-142.
10. הציור הצפווי המאוחר – השפעות מערביות
Silk and Stone: the art of Asia, edited by J. Tilden, London, 1996, pp. 46-59.
|