 שנה"ל תשע"ג | |||||||||||||||||||||||||
 |
 |
||||||||||||||||||||||||
|
'אלף לילה ולילה:' מציאות ודימיון בארמונות מוסלמיים
Reality and Imagination in Muslim Palaces |
0821-6368-01 | ||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אמנויות | חוג לתולדות האמנות | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
סילבוס מקוצר
הארמון באסלאם מגלם פראדוקס: בעוד שהמבנה ופארו נועדו להציג את השליט ולהאדיר את שלטונו, ארמונות מוסלמיים מעטים מימי-הביניים נותרו על תילם כדי לעשות כן, וחורבותיהם מעידות יותר מכל 'כיצד חולפת לה תהילת עולם'. ארמונות השליטים המוסלמים שנודעו בראוותנותם מעולם לא זכו בגושפנקא דתית מן האסלאם. יתר על כן, הם היו לזירה לאמנות חילונית ברוחה, המפארת את הנאות החצר של המשתה והציד. הארמון באסלאם – כמבנה וכרעיון – התפתח והשתנה בהתאם לקודים התפקודיים והתרבותיים של פטרוניו. ואולם הארמון האסלאמי נתפס, בעיני פטרוניו ובעיני הצופה המודרני, כיותר מסתם מבנה: כאתר של תשוקות ההרמון, משכנן של חיות נדירות, מכונות קסמים ואוצרות אגדיים שהבלתי אפשרי בו הוא אפשרי – כמו בסיפורי 'אלף לילה ולילה' שרבים מהם אכן מתרחשים בארמונות. בשיעור נבחן מה חלקם היחסי של המציאות והדמיון באדריכלות הארמונות המוסלמיים.
אמנויות | חוג לתולדות האמנות
0821-6368-01 'אלף לילה ולילה:' מציאות ודימיון בארמונות מוסלמיים
Reality and Imagination in Muslim Palaces
שנה"ל תשע"ג | סמ' ב' | ד"ר קפיטיקין לב אריה
666סילבוס מפורט/דף מידע
|
"אלף לילה ולילה" : מציאות ודמיון בארמונות מוסלמיים
|
|||
|
'One Thousand and One Nights' : Reality and Imagination in Muslim Palaces
|
|||
|
0821-6368-01
|
|||
|
סמסטר ב' , תשע"ג
|
|||
|
ד"ר אריה קפיטייקין
|
|||
|
שיעור בחירה
|
|||
הארמון באסלאם מגלם פראדוקס: בעוד שהמבנה ופארו נועדו להציג את השליט ולהאדיר את שלטונו, ארמונות מוסלמיים מעטים מימי-הביניים נותרו על תילם כדי לעשות כן, וחורבותיהם מעידות יותר מכל 'כיצד חולפת לה תהילת עולם'. ארמונות השליטים המוסלמים שנודעו בראוותנותם מעולם לא זכו בגושפנקא דתית מן האסלאם. יתר על כן, הם היו לזירה לאמנות חילונית ברוחה, המפארת את הנאות החצר של המשתה והציד. הארמון באסלאם – כמבנה וכרעיון – התפתח והשתנה בהתאם לקודים התפקודיים והתרבותיים של פטרוניו. ואולם הארמון האסלאמי נתפס, בעיני פטרוניו ובעיני הצופה המודרני, כיותר מסתם מבנה: כאתר של תשוקות ההרמון, משכנן של חיות נדירות, מכונות קסמים ואוצרות אגדיים שהבלתי אפשרי בו הוא אפשרי – כמו בסיפורי 'אלף לילה ולילה' שרבים מהם אכן מתרחשים בארמונות. בשיעור נבחן מה חלקם היחסי של המציאות והדמיון באדריכלות הארמונות המוסלמיים.
Islamic palaces are caught in an inherent paradox: while the structure and its decoration were meant to represent the ruler and exalt his power, very few medieval palaces actually survive to fulfill that purpose, while their ruins witness, more than anything else, 'sic transit gloria mundi'. Islamic rulers were notorious for extravagant spending, so that the construction of palaces was never endorsed by the religious authorities of Islam. Furthermore, palaces offered the natural background for secular art, highlighting the courtly pastimes of the banquet and the hunt. The palace in Islam – both as structure and concept – has evolved and was adapted to the cultural and functional codes of its founders.
Yet simultaneously the Muslim palace was perceived – both in by its patron and by the modern beholder – as being more than a mere royal structure: as the site of the passions of the harem, the domain of exotic animals, magical automata, and legendary treasures where the impossible becomes possible, as in the 'One Thousand and One Nights' Arabian tales that often take place within palaces. What is then the respective shares of reality and oriental / orientalistic imagination in the architecture of Islamic palaces?
דרישות הקורס:
נוכחות בשיעורים על פי תקנון הפקולטה. השתתפות בדיונים במהלך השיעור.
השתתפות בשיעורים מהווה תנאי לגשת לבחינה.
מטלת סיום הקורס:
100%בחינה מסכמת.
|
נושאי הקורס (נתון לשינויים):
1. מהו ארמון איסלאמי ? : ארמונות באסלאם - בין הבר-חלוף לנצחי.
R. Hillenbrand, Islamic Architecture. Form, Function and Meaning, Edinburgh, 1994, pp. 377-384.
J. Bacharach, "Administrative Complexes, Palaces, and Citadels: Changes in the Loci of Medieval Muslim Rule", in The Ottoman City and Its Parts: Urban Structure and Social Order (Subsidia Balcanica, Islamica et Turcica, 3), ed. I. A. Bierman, R. A. Abou-El-Haj, and D. Preziosi, New Rochelle, NY, 1991, pp. 111-128.
2. המורשת הארמונית של העולם העתיק באסלאם.
I. J. Winter, " 'Seat of Kingship'/ 'A Wonder to Behold'. The Palace as Construct in the Ancient Near East", Ars Orientalis 23 (1993), pp. 27-55.
S. Curcic, "Late-Antique Palaces: The Meaning of Urban Context", Ars Orientalis 23 (1993), pp. 67-90.
3. 'החיים הטובים' : ארמונות ואחוזות-ציד של הח'ליפים האומיים ואומנותם.
O. Grabar, "Umayyad Palaces Reconsidered", Ars Orientalis 23 (1993), pp. 93-108.
R. Hillenbrand, "La Dolce Vita in Early Islamic Syria: the Evidence of Later Umayyad Palaces", Art History 1982, pp. 1-35.
ח. טרגן, פטרונות ואמנות בארמון האומיי ביריחו, ירושלים, תשנ"ז 1997.
4. ארמון העולם : בגדד העבאסית וסברה אל-מנצוריה.
J. Lassner, The Topography of Baghdad in the Early Middle Ages, Detroit, 1970, pp. 45-59; 85-89.
J. Bloom, "The Qubbat al-Khadra and the Iconography of Height in Early Islamic Architecture", Ars Orientalis 23 (1993), pp. 135-141.
5. הורסאי של בגדד : הח'ליפות העבאסית בסמרה, אומנותה וזוהרה.
A. Northedge, "An Interpretation of the Palace of the Caliph at Samarra (Dar al-Khalifa or Jawsaq al Khaqani)", Ars Orientalis 23 (1993), pp. 143-170.
E.R. Hoffman, "Between East and West: The Wall Paintings of Samarra and the Construction of Abbasid Princely Culture", Muqarnas 25 (2008), pp. 107-132.
6. 'העיר הזוהרת במערב': ארמונות ווילות של ח'ליפות קורדובה בספרד.
D. F. Ruggles, Gardens, Landscape, and Vision in the Palaces of Islamic Spain, University Park, PA, 2000, pp. 53-85.
G. D. Anderson, "Villa (Munya) Architecture in Umayyad Córdoba: Preliminary Considerations", in Revisiting al-Andalus: Perspectives on the Material Culture of Islamic Iberia and Beyond, ed. G. D. Anderson and M. Rosser-Owen, Leiden and Boston, 2008, pp. 53-79.
7. 'העיר המנצחת' ארמונות, אוצרות ואקזוטיקה בקהיר הפאטימית.
J. M. Bloom, Arts of the City Victorious: Islamic Art and Architecture in Fatimid North Africa and Egypt, London, 2007, pp. 53-59, 65-69, 101-108, 129.
8. עליית הארמון-מצודה באסלאם : קלעת בני חמאד באלג'יר, ומצודות האיובים בקהיר ובחלב.
D. Behrens–Abouseif, Islamic Architecture in Cairo, Cairo, 1989, pp. 78-82.
Y. Tabbaa, "Circles of Power: Palace, Citadel, and City in Ayyubid Aleppo",
Ars Orientalis 23 (1993), pp. 181-200.
9. 'מארמון לקיוסק' : ארמונות הסלג'וקים בטורקיה ואומנותם.
S. Redford, "Thirteenth-Century Rum Seljuq Palaces and Palace Imagery", Ars Orientalis 23 (1993), pp. 220-236.
10. ארמונות 'אסלאמיים' בעבור שליטים נוצריים.
L.-A. Hunt, "Comnenian Aristocratic Palace Decoration: Descriptions and Islamic
Connections", in L.-A. Hunt, Byzantium, Eastern Christendom and Islam: Art at the Crossroads of the Medieval Mediterranean, London 1998-2000, vol. 1, pp. 29-59, no. II.
A.W. Walker, "Middle Byzantine Aesthetics of Power and the Incomparability
of Islamic Art: The Architectural Ekphraseis of Nikolaos Mesarites", Muqarnas 27 (2010), pp. 79-101.
11. 'מאוהל נוודים לארמון מלכים' : ארמונות האילח'אנים והתימורים באירן –
המציאות לעומת ציור פרסי.
S. Blair,"The Ilkhanid Palace", Ars Orientalis 23 (1993), pp. 239-248.
B. O'Kane, "From Tents to Pavilions: Royal Mobility and Persian Palace Design", Ars Orientalis 23 (1993), pp. 249-268.
12. 'האנחה האחרונה של המורי': אדריכלות ומציאות מדומה באלהמברה בגרנדה.
J. D. Dodds, Al-Andalus: The Art of Islamic Spain, New-York, 1992, pp. 127-151.
P. A. Cantor, "Tales of the Alhambra: Rushdie's Use of Spanish History in 'The Moor's Last Sigh' ", Studies in the Novel 29/ 3 (Fall, 1997), pp. 323-341.
13. 'איספהאן – מחצית העולם' : איספהאן הצפאווית וארמונותיה במאה ה 16.
W. Kleiss, "Safavid Palaces", Ars Orientalis 23 (1993), pp. 269-280.
S. Babaie, Isfahan and Its Palaces: Statecraft, Shi'ism and the Architecture of Conviviality in Early Modern Iran, Edinburgh, 2008.
ביבליוגרפיה מורחבת:
TextBook
Ars Orientalis 23 (1993). A Special Issue on Pre-Modern Islamic Palaces, ed. Gulru Necipoglu. available online at JSTOR and: http://archnet.org/library/documents/collection.jsp?collection_id=923
General
D. Behrens–Abouseif, Islamic Architecture in Cairo, Cairo, 1989.
O. Grabar, The Formation of Islamic Art, New Haven and London, 1987, pp. 139-178.
R. Hillenbrand, Islamic Architecture. Form, Function and Meaning, Edinburgh, 1994, pp. 377-462.
Early Islamic Palaces
L. Golvin, Récherches archéologiques à la Qal‘a des Banū Ḥammād, Paris,
1965.
L. Golvin, "Le palais de Zīrī à Achîr (dixième siècle J. C.)", Ars Orientalis 6 (1966),
pp. 47-76.
R. W. Hamilton, Khirbat Al Mafjar: An Arabian Mansion in the Jordan Valley,
Oxford, 1959.
R. W. Hamilton, Walid and his Friends. An Umayyad Tragedy, Oxford, 1988.
E. Herzfeld, Die Malereien von Samarra, Berlin, 1927.
J. Lassner, The Topography of Baghdad in the Early Middle Ages, Detroit, 1970.
C. F. Robinson (ed.), A Medieval Islamic City Reconsidered: An Interdisciplinary Approach to Samarra (Oxford Islamic Studies XIV), Oxford, 2001.
D. Schlumberger, et al., Qasr el-Heir el Gharbi, Paris, 1986.
D. Schlumberger, J. Sourdel-Thomine, and J.-C. Gardin,
Lashkari Bazar: une résidence royale Ghaznévide et Ghoride, 2 vols., Paris, 1963-78.
ח. טרגן, פטרונות ואמנות בארמון האומיי ביריחו, ירושלים, תשנ"ז 1997.
Palaces of Spain
F. P. Bargebuhr, The Alhambra : A Cycle of Studies on the 11th Century in Moorish Spain, Berlin, 1968.
D. Dodds, Al-Andalus: The Art of Islamic Spain, New-York, 1992.
A. Fernández-Puertas and O. Jones. 1997, The Alhambra from the Ninth Century to Yūsuf I (1354), London, 1997.
O. Grabar, The Alhambra, Cambridge, MA, 1978.
C. Robinson, In Praise of Song: The Making of Courtly Culture in Al-Andalus and Provence, 1005–1134 A.D., Leiden and Boston, 2002.
D. F. Ruggles, Gardens, Landscape, and Vision in the Palaces of Islamic Spain, University Park, PA, 2000. See also on googlebooks.
Later Islamic Palaces
S. Babaie, "Shah ʿAbbas II, the Conquest of Qandahar, the Chihil Sutun, and its Wall Paintings", Muqarnas 11 (1994), pp. 125-142.
S. Babaie, Isfahan and its Palaces: Statecraft, Shi'ism and the Architecture of Conviviality in Early Modern Iran, Edinburgh, 2008.
I. A. Bierman, R. A. Abou-El-Haj, and D. Preziosi (eds.), The Ottoman City and its Parts: Urban Structure and Social Order (Subsidia Balcanica, Islamica et Turcica, 3), New Rochelle, NY, 1991.
R. Pinder-Wilson, "The Persian Garden: Bagh and Chahar Bagh", in The Islamic Garden, ed. E. B. MacDougall and R. Ettinghausen, Washington, DC, 1976, pp. 70-85.
N. Rabbat, "Mamluk Throne Halls: Qubba or Iwan?", Ars Orientalis 23 (1993), pp.201-218.
N. Rabbat, The Citadel of Cairo: A New Interpretation of Royal Mamluk Architecture, Leiden, 1995.
N. Rabbat, The Citadel of Cairo: A New Interpretation of Royal Mamluk Architecture, Leiden, 1995.
S. Redford, Landscape and the State in Medieval Anatolia: Seljuk Gardens and Pavilions of Alanya, Turkey (BAR International Series, 893), Oxford, 2000.
Y. Tabbaa, Constructions of Power and Piety in Medieval Aleppo, University Park, PA, 1997, pp. 53-96.
Online Resources:
Images of buildings, a dictionary of terms specific to Islamic Art and collections about Islamic art and architecture - through the ArchNet website:
Basic terms in Islamic Art:
Museum with No Frontiers (MWNF):
Qantara (Bridge) - Islamic Art in the Mediterranean:
Islamic Architecture, Plans:
Samarra Palaces: