׳אלף-לילה-ולילה׳: אמנות, טקסים ושעשועים בארמונות האסלאם, מאות 8 - 15

‘Thousand and One Nights’:

Art, Ceremonials, and Amusements in Islamic Palaces, 8-15 C.

0821568601

סמסטר א', תשע"ח 2017-18

סוג המסגרת: סמינר מ. א.  4 ש"ס

                                  * הסמינר פתוח גם לתלמידי ב.א. באישור המרצה ובאישור יועץ.

שם המרצה : ד"ר אריה לב קפיטייקין                                   דוא"ל:  levkapit@gmail.com

שעות קבלה / מיקום: בתיאום מראש עם המרצה בדוא"ל, הפקולטה לאמנויות חדר 110.

תיאור הקורס:  

'עין-הסולטאן', 'גן-עדן עלי אדמות', 'הפנינה והאיזמרגד' – שמות פואטיים שכאלו נשאו ארמונות אסלאמיים. ארמונות באסלאם לא שימשו אך ורק למגורי השליט ונשותיו, אלא כמקום מיתולוגי של פאר אגדי עם תקרות קריסטל ורצפות זכוכית, משכן טקסים רשמיים, משתאות מעתירים ומשחקים, חיות אקזוטיות וצעצועים מכניים. בארמון האסלאמי הריאלי והדמיוני מטשטשים חליפות כמו בסיפורי  'אלף לילה ולילה' הערבי או ה 'שאה-נאמה' הפרסי. הסמינר עוסק הן במבני ארמון ששרדו ברחבי האסלאם, והן בייצוגים של ארמונות – בין היסטוריים ובין אגדתיים – בציורים ובאיורים מאירן במזרח לספרד (אנדלוס) במערב.

‘The Eye of the Sultan’, ‘Paradise upon Earth’, ‘The Pearl and the Emerald’– Islamic palaces bore such poetical names. Palaces in Islam did not simply serve as a dwelling site of the ruler or the sultan and his wives, but also as a mythical locus of legendary splendor with crystal domes and glass floors, a place of official ceremonies, as much as sumptuous banquets and games, a habitat of exotic animals and mechanical toys. In the Islamic palace, the real and the imaginary are often blurred as in the Arabian ‘Thousand and One Nights’ Tales or in the Iranian ‘Shah-nama’. The Seminar explores both surviving palaces across Islam, and representations of palaces – historical or legendary – in paintings and illustrations from Iran in the east to Spain (Andalus) in the west.

דרישות הקורס:

נוכחות חובה עפ"י תקנון הפקולטה. קריאת-חובה של מאמרים או טקסטים אחרים באנגלית משיעור לשיעור.             השתתפות פעילה בדיון בשיעור בהתבסס על קריאת החובה.

מטלה סופית:

עבודת סמינר כתובה (כ 25 עמודים). בנוסף, כל התלמידים מחובים בהצגה בכיתה של רפרט על נושא העבודה.

 הצגת רפרט בכיתה היא חובה ולא יתאפשר להגיש עבודה ללא רפרט בע"פ בכיתה! רשימת נושאים לעבודות תינתן אחרי תחילת הסמסטר, אך הסטודנטים מוזמנים להציע נושאים משלהם – בתיאום עם המרצה .

מרכיבי הציון הסופי :

רפרט בכיתה ( 10%) + עבודת סמינר סופית (90%).

ספרים עיקריים

R. Hillenbrand, Islamic Architecture: Form, Function and Meaning, Edinburgh, 1994, pp. 377-462.

G. Necipoglu, ed., Ars Orientalis, 23 (1993): A Special Issue on Pre-Modern Islamic Palaces, http://archnet.org/library/documents/collection.jsp?collection_id=923

M. Gharipour, ed.,  Persian Gardens and Pavilions: Reflections in History, Poetry and the Arts
London, 2013.

יחידות לימוד   (נתון לשינויים)

1.  הארמון האסלאמי – בין מבנה למיתוס ...                                                                           

B. F. Flood, “From the Golden House to ʿAʾisha's House: Cosmic kingship and the rotating dome as fact, fiction, and metaphor”, in Bamberger Symposium: Rezeption in der islamischen Kunst. Vom 26.6.-28.6.1992, ed. B. Finster, C. Fragner, and H. Hafenrichter, Beirut and Stuttgart, 1999, pp. 97-128.

J. Bacharach, “Administrative complexes, palaces, and citadels: changes in the loci of medieval muslim rule”, in The Ottoman City and its Parts: Urban Structure and Social Order, ed. I. A. Bierman, R. A. Abou-El-Haj, and D. Preziosi, New Rochelle, NY, 1991, pp. 111-128.

2. ארמון-העיר: בגדד וסמרה

J. Bloom, “The Qubbat al-Khadra and the Iconography of Height in Early Islamic Architecture”, Ars Orientalis, 23 (1993), pp. 135-141.

A. Northedge, “An Interpretation of the palace of the caliph at Samarra (Dar al-Khalifa or Jawsaq al Khaqani)”, Ars Orientalis, 23 (1993), pp. 143-170.

J. Scott-Meisami, “The palace-complex as emblem: some Samarran Qasidas”, in A Medieval Islamic City Reconsidered: An Interdisciplinary Approach to Samarra, ed. C. Robinson, Oxford 2001, pp. 69-79.

3.ארמונות-התעתוע  האנדלוסי: מדינת אל-זהרא והאלהמברה

D. F. Ruggles, Gardens, Landscape, and Vision in the Palaces of Islamic Spain, University Park, PA, 2000, pp. 53-85.

D. F. Ruggles, “The Eye of sovereignty: poetry and vision in the Alhambra's Lindaraja Mirador”, Gesta, 36 (1997), pp. 180-189.

4. ארמון-הנהר האירני: לשקארי בזאר וע׳זנה

T. Allen, “Notes on Bust”, Iran, 26 (1988), pp. 55-68.

T. Allen, “Notes on Bust (Continued)”, Iran, 27 (1989), pp. 57-66.

5. ארמונות-קיוסק :באנטוליה הסלג׳וקית

S. Redford, “Thirteenth-century Rum Seljuq palaces and palace imagery”, Ars Orientalis, 23 (1993), pp. 220-236.

R. McClary, Rum Seljuq Architecture, 1170-1220: The Patronage of Sultans, Edinburgh, 2017, Chapter 1 “The Kilic Arslan II Palace Kiosk in Konya”

6. פרפרומנס וצעצועים מכניים : בארמונות איסלאמיים

T. M. P. Duggan, “Diplomatic shock and awe: moving, sometimes speaking, Islamic sculptures”, Al-Masaq, 21 (2009), pp. 229-267.

7. מאוהל - לארמון: ארמונות האילח'אנים והתימורים באירן

B. O'Kane, “From tents to pavilions: royal mobility and Persian palace design”, Ars Orientalis, 23 (1993), pp. 249-268.

T. Masuya, “Ilkhanid courtly life”, in The Legacy of Genghis Khan: Courtly Art and Culture in Western Asia, 1256-1353, ed. L. Komaroff and S. Carboni, New-York, 2002: pp. 74-103.

ביבליוגרפיה נושאית

Palaces General

D. Behrens–Abouseif, Islamic Architecture in Cairo, Cairo, 1989.

O. Grabar, The Formation of Islamic Art, New Haven, 1987, pp. 139-178.

R. Hillenbrand, Islamic Architecture. Form, Function and Meaning, Edinburgh, 1994, pp. 377-462.

D. Fairchild-Ruggles, Islamic Gardens and Landscapes, Philadelphia, PN, 2008.

A. Iafrate, The Wandering Throne of Solomon: Objects and Tales of Kingship in the Medieval Mediterranean, Leiden, 2016.

Early Islamic Palaces

L. Golvin, Récherches archéologiques à la Qal‘a des Banū Ḥammād, Paris, 1965.

L. Golvin, “Le palais de Zīrī à Achîr (dixième siècle J. C.)”, Ars Orientalis, 6 (1966), pp. 47-76.

R. W. Hamilton, Khirbat Al Mafjar: An Arabian Mansion in the Jordan Valley, Oxford, 1959.

R. W. Hamilton, Walid and his Friends. An Umayyad Tragedy, Oxford, 1988.

E. Herzfeld, Die Malereien von Samarra, Berlin, 1927.

N. N.N. Khoury, “The Dome of the Rock, the Kaʿba, and Ghumdan: Arab myths and Umayyad monuments”, Muqarnas, 10 (1993), pp. 57-65.

J. Lassner, The Topography of Baghdad in the Early Middle Ages, Detroit, 1970.

C. F. Robinson (ed.), A Medieval Islamic City Reconsidered: An Interdisciplinary Approach to Samarra (Oxford Islamic Studies XIV), Oxford, 2001.

D. Schlumberger, et al., Qasr el-Heir el Gharbi, Paris, 1986.

D. Schlumberger, J. Sourdel-Thomine, and J.-C. Gardin, Lashkari Bazar: une résidence royale Ghaznévide et Ghoride, 2 vols., Paris, 1963-78.

  ח. טרגן, פטרונות ואמנות בארמון האומיי ביריחו, ירושלים, תשנ"ז 1997.

Andalusi Palaces

F. P. Bargebuhr, The Alhambra : A Cycle of Studies on the 11^th Century in Moorish Spain, Berlin, 1968.

D. Dodds, Al-Andalus: The Art of Islamic Spain, New-York, 1992.

A. Fernández-Puertas and O. Jones. 1997, The Alhambra from the Ninth Century to Yūsuf I (1354), London, 1997.

O. Grabar, The Alhambra, Cambridge, MA, 1978.

C. Robinson, In Praise of Song: The Making of Courtly Culture in Al-Andalus and Provence, 1005–1134 A.D., Leiden and Boston, 2002.

D. F. Ruggles, Gardens, Landscape, and Vision in the Palaces of Islamic Spain, University Park, PA, 2000.

Later Islamic Palaces

I. A. Bierman, R. A. Abou-El-Haj, and D. Preziosi, eds., The Ottoman City and its Parts: Urban Structure and Social Order, New Rochelle, NY, 1991.

R. Pinder-Wilson, “The Persian garden: bagh and chahar bagh”, in The Islamic Garden, ed. E. B. MacDougall and R. Ettinghausen, Washington, DC, 1976, pp. 70-85.

N. Rabbat, “Mamluk Throne Halls: Qubba or Iwan?”, Ars Orientalis, 23 (1993),                      pp.201-218.

N. Rabbat, The Citadel of Cairo: A New Interpretation of Royal Mamluk Architecture, Leiden, 1995.

S. Redford, Landscape and the State in Medieval Anatolia: Seljuk Gardens and Pavilions of Alanya, Turkey (BAR International Series, 893), Oxford, 2000.

History & Primary Texts

A. al-Azmeh, Muslim Kingship, Power and the Sacred in Muslim, Christian, and Pagan Polities, London, 1997.

M. P. Canepa, The Two Eyes of the Earth:  Art and Ritual of Kingship between Rome and Sasanian Iran, Berkeley & Los Angeles, CA, 2009.

D. Fairchild-Ruggles, Islamic Art and Visual Culture: An Anthology of Sources, Malden, MA, 2011.

C.E. Bosworth and M. Ashtiany, trans., The History of Beyhaqi:  The History of Sultan Masʻud of Ghazna, 1030-1041, Washington, DC & Cambridge, MA, 2011.

P. de Gayangos, The History of the Mohammedan Dynasties in Spain, 2 vols., London, 1840.


R. W. Hamilton, Walid and his Friends: An Umayyad Tragedy, Oxford 1988.

Gh. al-Ḥijjāwī al-Qaddūmī, trans., Book of Gifts and Rarities (Kitāb al-hadāyā wa al-tuḥaf), Cambridge, MA, 1996.

A. Marsham, Rituals of Islamic Monarchy: Accession and Succession in the First Muslim Empire, Edinburgh, 2009.

A. Mez, Renaissance of Islam, trans. S. Khuda Bakhsh and D. Margoliouth, Patna, India, 1937. https://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.213038

E. A. Salem, trans., The Rules and Regulations of the Abbasid Court (Rusūm dār al-khilāfa), Beirut, 1977.

P. Sanders, Ritual, Politics and the City in Fatimid Cairo, Albany, NY 1994.

A. Serour ed., Writing Egypt History, Literature, and Culture, Cairo, 2012

K. Stowasser, trans., Medieval Egypt: al-Khitat of Ahmad ibn Ali al-Maqrizi, Part I, Georgetown, 2014.

אתרי אינטרנט

Islamic Dynasties & History:

https://www.davidmus.dk/en/collections/islamic/dynasties/sultanates

Terms in Islam & Art: http://www.islamic-art.org/Glossary/glossary.asp

J. M. Bloom and S. S. Blair, ed., The Grove Encyclopedia of Islamic Art and Architecture,

Oxford, 2009 גישת-אונליין דרך אתר הספרייה:                                                    

http://www.oxfordreference.com/view/10.1093/acref/9780195309911.001.0001/acref-9780195309911

Database of Medieval Islamic & Modern Architecture (MIT): http://www.archnet.org

Museum with No Frontiers (MWNF): http://www.museumwnf.org/

Qantara (Bridge) - Islamic Art in the Mediterranean:

http://www.qantara-med.org/qantara4/public/show_carte.php?carte=carte-01&lang=en

Islamic Gardens (Andalus & Maghrib):  http://cvc.cervantes.es/actcult/jardin_andalusi/