סילבוס הקורס מדיום-גוף-חומר: טלטלה בפיסול ימי הביניים המאוחרים בגרמניה וב

שנה"ל תשע"ה

מדיום-גוף-חומר: טלטלה בפיסול ימי הביניים המאוחרים בגרמניה וב
Medium-Body-Matter: the Zeal of Late Medieval Sculpture in G

0821-5346-01

אמנויות | חוג לתולדות האמנות


סמ' א'	1600-2000	'ג	200	מכסיקו - אומנויות	סמינר	פרופ פינקוס אסף

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\08\2014\0821\0821534601_desc.txt סילבוס מקוצר הזירה האמנותית בצפון אירופה השתנתה לבלי־הכר עם המאה הארבע־עשרה. שינוי תנאי הייצור, התפתחות השוק הפתוח של סחר ביצירות אמנות, תחלופה של שכבות הפטרונות, ותהליכי חילון של הידע בחברה – כל אלו הביאו לפריצה של גבולות המדיה (המִמצעים), שינוי הטעם, ואופני השימוש באמנות. הפיסול הגותי המאוחר נראה כאחוז טלטלה: הדמויות נעות ומתנודדות על ציר אבסטרקטי מחד, ומדגימות כביכול ראליזם בוטה מאידך; הן נראות כאחוזות טלטלה רגשית ובו־זמנית ערוכות לפי סכֵמות קונבנציונאליות; פיסול הטימפנה ננטש ואת מקומו תופסים פיסול המזבחות המשוכללים וקבוצות פיסוליות בודדות. מה שנראה בעיניי הכותבים המודרניסטיים של ראשית המאה־העשרים כ"ניוון," "שקיעה," "קיטש," או "טעם רע" גרידא, היה למעשה לאחד הרגעים המהפכניים והמכוננים באמנות המערבית. בסמינר זה נבקש לבחון מחדש את הדימוי למן המאה הארבע־עשרה על שלושה צירים: גוף, מדיום, וחומר. כיצד הדימוי מתווך בין הגוף לחומר? מה היחס בין יצירת האמנות לבין החוויה הגופנית (סומטית) של הצופה? כיצד גופו של הצופה "שייך" לעבודת האמנות ומשמש עבורה כמדיום? מהו התפקיד של המעבר המדיומלי באמנות המאה הארבע־עשרה (ולאחריה) כתוצר של פרקטיקה תרבותית? מהי משמעות הבחירה בחומרים שהפכו אהובים באותה תקופה? מדוע העבודות רוויות בפיגמנט ובצבעוניות עזה? האם לפיגמנט, או לכל חומר אחר באשר הוא, קיום נפרד מן הדימוי? אמנויות \| חוג לתולדות האמנות 0821-5346-01 מדיום-גוף-חומר: טלטלה בפיסול ימי הביניים המאוחרים בגרמניה וב Medium-Body-Matter: the Zeal of Late Medieval Sculpture in G שנה"ל תשע"ה \| סמ' א' \| פרופ פינקוס אסף סילבוס מפורט/דף מידע לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

ש"ס: 4.0

סילבוס מקוצר

הזירה האמנותית בצפון אירופה השתנתה לבלי־הכר עם המאה הארבע־עשרה. שינוי תנאי הייצור, התפתחות השוק הפתוח של סחר ביצירות אמנות, תחלופה של שכבות הפטרונות, ותהליכי חילון של הידע בחברה – כל אלו הביאו לפריצה של גבולות המדיה (המִמצעים), שינוי הטעם, ואופני השימוש באמנות. הפיסול הגותי המאוחר נראה כאחוז טלטלה: הדמויות נעות ומתנודדות על ציר אבסטרקטי מחד, ומדגימות כביכול ראליזם בוטה מאידך; הן נראות כאחוזות טלטלה רגשית ובו־זמנית ערוכות לפי סכֵמות קונבנציונאליות; פיסול הטימפנה ננטש ואת מקומו תופסים פיסול המזבחות המשוכללים וקבוצות פיסוליות בודדות. מה שנראה בעיניי הכותבים המודרניסטיים של ראשית המאה־העשרים כ"ניוון," "שקיעה," "קיטש," או "טעם רע" גרידא, היה למעשה לאחד הרגעים המהפכניים והמכוננים באמנות המערבית. בסמינר זה נבקש לבחון מחדש את הדימוי למן המאה הארבע־עשרה על שלושה צירים: גוף, מדיום, וחומר. כיצד הדימוי מתווך בין הגוף לחומר? מה היחס בין יצירת האמנות לבין החוויה הגופנית (סומטית) של הצופה? כיצד גופו של הצופה "שייך" לעבודת האמנות ומשמש עבורה כמדיום? מהו התפקיד של המעבר המדיומלי באמנות המאה הארבע־עשרה (ולאחריה) כתוצר של פרקטיקה תרבותית? מהי משמעות הבחירה בחומרים שהפכו אהובים באותה תקופה? מדוע העבודות רוויות בפיגמנט ובצבעוניות עזה? האם לפיגמנט, או לכל חומר אחר באשר הוא, קיום נפרד מן הדימוי?

אמנויות | חוג לתולדות האמנות
0821-5346-01 מדיום-גוף-חומר: טלטלה בפיסול ימי הביניים המאוחרים בגרמניה וב
Medium-Body-Matter: the Zeal of Late Medieval Sculpture in G
שנה"ל תשע"ה | סמ' א' | פרופ פינקוס אסף

666סילבוס מפורט/דף מידע

לצפייה בסילבוס נא ללחוץ כאן

להצהרת הנגישות