חוד לי חידה - אמנות האמבלמה בעת החדשה המוקדמת

Riddle Me This - The Art of Emblem in the Early Modern Era

סמסטר א' תשע"ח

יום ב' 16:00-20:00

סמינר ב.א

4 ש"ס

שם המרצה: דר' תמר צ'ולקמן (Dr. Tamar Cholcman)

דואר אלקטרוני:   cholcman@post.tau.ac.il

שעות קבלה:   

בניין:  מקסיקו             

חדר: 205       

לפי תאום מראש  

אמבלמה, כך עפ"י אחד מחוקרי התחום הראשונים, היא חידה המורכבת משלושה חלקים: ציור, כותרת וחיבור קצר. למרות שלהגדרה זו קמו מתנגדים ומסייגים רבים, אין חולק על האופי החידתי של הג'אנר. במחצית השנייה של המאה ה-16 ועד למאה ה-18 הפך פיענוח האמבלמות לעיסוק פופולרי; לא רק בספרי אמבלמות, אלא גם כחלק מעיטורים ארכיטקטוניים, עיצוב פנים של בתים, ספרי תיעוד ועוד. אמבלמות הופיעו בכל רחבי אירופה: מאנגליה וגרמניה ועד איטליה, מצרפת, ארצות השפלה, ועד דנמרק, פולין ושוודיה, מספרד ופורטגל ועד העולם החדש. ספרי האמבלמות היו ל"רבי מכר" אוניברסלים, שתורגמו, הועתקו, או נערכו מחדש והוגשו לקורא המקומי – המשכיל - שיכול היה לפענח אותם. אנחנו יכולים לדמיין את המלומד האנגלי, הגרמני או האיטלקי, קרוב לודאי בחברת מלומדים נוספים בסטודיו או בחדר הספריה, רוכן על הספרים ומנסה לפענח את המשמעות הצפונה בהם, או לחילופין, את חברו הדני יושב בארוחה ב'אולם האדום' בטירת רוזנבורג שבקופנהגן ומשיח עם חבריו על משמעות האמבלמה שהם רואים מולם, מצויירת על התקרה. למרות המשמעות המורליסטית לרוב של אמבלמות אלה, נראה כי לא ניתן להבין אותם ככלי חינוכי בלבד, ולא ניתן להתעלם מהיותם, בראש וראשונה, "משחק חברתי" לחבורה מובחרת של יודעי סוד. בסמינר זה ננסה להבין את האמבלמות בהקשרן ובאופן בו נקראו, חוברו והועברו במעגל הסגור של "רפובליקת הספר" – שלשורותיה, אז כעתה, התקבלו רק המובחרים ביותר.

 An emblem, according to early studies, is a three-parted riddle composed of an image, title, and short text. Eventhough this definition had since gained much reservation, no one had disputed the enigmatic nature of the genre. From the second half of the 16th century up to the 18th century, decoding emblems became a popular ‘pastime’; not only in emblem books, but also as part of architectural and interior decoration, documentation, manuals, etc. Emblems appeared all over Europe: from England and Germany to Italy, from France, the Low Countries, and Denmark, Poland and Sweden, to Spain and even to the new world. Emblem books became universal best-sellers. They were translated, copied, or re-edited for the local, educated reader who could decipher them. We can well imagine the English, German or Italian scholar, probably in the company of his peers, sitting together in a studio or a library bending over a pile of books and trying to decipher the meaning hidden in them, or alternatively, a Danish scholar, dinning in the Red Hall at the Rosenborg Castel in Copenhagen commenting on the significance of the emblem he sees, painted on the ceiling above him. Although the meaning of these emblems was often a moralist one, it seems that they cannot be understood merely as an educational tool, and we cannot ignore the fact that they were, first and foremost, a "social game" for an elite group of ‘insiders’. In this seminar we will seek to understand the emblems in their context, in the way they were read, composed, and transferred within the closed circle of the "Republic of letters" – whose members, then as now, were only the finest.

מרכיבי הציון: עבודה סמינריונית או רפרט (בהתאם לבחירת הסטודנט/ית).

מטלות הקורס: רפרט ועבודה כתובה

מטלות קריאה: בנוסף לרשימת הקריאה, במהלך הסמסטר יצוינו מאמרים שהם בגדר חובה

ממפגש למפגש.

רשימת נושאים: רשימת נושאים לעבודות תינתן בתחילת הסמסטר. יחד עם זאת, סטודנטים מוזמנים להציע נושאים משלהם עפ"י תחומי עניין, ובתיאום עם המרצה.

רשימה בבליוגרפית (ראשונית)

1. Adams, Alison, ed. Emblems and Art History: Nine Essays. Glasgow: Glasgow University Press, 1996.
2. Bath, Michael. “Emblems into Art: The Painting of Lorna McIntosh.” Emblematica: An Interdisciplinary Journal for Emblem Studies 15 (2007): 399–410.
3. Bath, Michael. “Pictorial Space and Verse form in the Theatre for Worldwings.”In World and Visual Imagination: Studies in the Interaction of English Literature and the Visual Arts, edited by Peter M. Daly, Karl Joseph Höltgen, and Wolfgang Lottes, 73–205. Erlangen: Universitätsbund Erlangen-Nürnberg, 1988.
4. Bath, Michael. “Vaenius Abroad: English and Scottish Reception of the Emblemata Horatiana.” In Anglo-Dutch Relations in the Field of the Emblem, edited by Bart Westerweel, 87–106. Leiden: Brill, 1997.
5. Bath, Michael. Emblems for a Queen: The Needlework of Mary Queen of Scots. London: Archetype, 2008.
6. Bath, Michael. Speaking Pictures. English Emblem Books and Renaissance Culture. London and New York: Longman, 2006.
7. Chiva Beltrán, Juan. “La utilización del género emblemático en las entradas virreinales novohispanas y su proyección en elsiglo XIX mexicano.” In  Imagen y Cultura: La interpretación de las imágenes como Historia cultural, edited by Rafael García Mahíques and Vicente Francesc Zuriaga Senent, 1:441–459. Valencia: Biblioteca Valenciana, 2008.
8. Cholcman, Tamar, “The Reading of Triumphal Entries’ Emblems: Emblems as Footnotes,” Word and Image, Vol. 31, No. 3 (2015). pp.350-361
9. Christine McCall Probes and Sabine Mödersheim, eds. The Art of Persuasion: Emblems and Propaganda. Glasgow: Glasgow University Press, 2014. 
10. Clements, Robert John. Picta poesis: Literary and Humanistic Theory in Renaissance Emblems Books. Rome: Edizioni di storia e letteratura, 1960. 
11. Daly, Peter M. “The Intertextuality of Word and Image in Wolfgang Hunger's German Translation of Alciato’s Emblematum liber.” In Intertextuality: German Literature and the Visual Arts from the Renaissance to the Twentieth Century, edited by Ingeborg Hoesterey and Ulrich Weisstein, 30–46. Rochester, NY: Camden House, 1993.
12. Daly, Peter. “The Political Intertextuality of Whitney’s Concluding Emblem.” In Visual Words and Verbal Pictures: Essays in Honour of Michael Bath, edited by Alison Saunders and Peter Davidson, 37–51. Glasgow: University of Glasgow Press, 2005.
13. Daly, Peter, and Daniel S. Russell, eds. Emblematic Perceptions: Festschripft for William S. Hechsher. Baden-Baden, 1997.
14. Daly, Peter, Karl Joseph Höltgen, and Wolfgang Lottes, eds. Word and Visual Imagination: Studies in the Interaction of English Literature and the Visual Arts. Erlangen: Universitätsbund Erlangen-Nürnberg, 1988.
15. Daly, Peter, ed. Literature in the Light of the Emblem: Structural Parallels between the Emblem and Literature in the Sixteenth and Seventeenth Centuries. Toronto: University of Toronto Press, 1979.
16. Daly, Peter. The European Emblem: Towards an Index Emblematicus. Waterloo: Wilfried Laurier University Press, 1980.
17. Davidson, Peter and Alison Saunders, eds. Visual Words and Verbal Pictures: Essays in Honour of Michael Bath. Glasgow: University of Glasgow Press, 2005.
18. Enenkel, Karl. “Florentius Schoonhovius’s Emblemata partim moralia, partim etiam civilia: Text and Paratext.” In Emblems of the Low Countries: A Book Historical Perspective, edited by Alison Adams and Marleen van der Weij, 129–48. Glasgow: Glasgow University Press, 2003.
19. Giordano, Michael J. ”The Blason Anatomique and Related Fields: Emblematics, Nominalism, Mannerism, and Descriptive Anatomy as Illustrated by Maurice Scève’s Blason de la Gorge.” In An Interregnum of the Sign: The Emblematic Age in France. Essays in Honour of Daniel S. Russell, edited by David Graham, 121–48. Glasgow: Glasgow University Press, 2001.
20. Graham, David. “Emblema multiplex: Towards a Typology of Emblematic Forms, Structures and Functions.” In Emblem Scholarship: Directions and Developments, edited by Peter Daly, 131–58. Turnhout: Brepols, 2005.
21. Graham, David. “Topical Political and Religious Content in French Emblem Books.” In  An Interregnum of the Sign: The Emblematic Age in France. Essays in Honour of Daniel S. Russell, edited by David Graham, 73–94. Glasgow: Glasgow University Press, 2001.
22. Grove, Laurence. “‘Pour faire tapisserie?’/Moveable Woodcuts: Print/manuscript, Text/image at the Birth of the Emblem.” In An Interregnum of the Sign: The Emblematic Age in France. Essays in Honour of Daniel S. Russell, edited by David Graham, 95–120. Glasgow: Glasgow University Press, 2001.
23. Guiderdoni Bruslé, Agnès. “Les formes emblématiques de ‘ l’humanisme dévot ‘: une lecture du catéchisme royal (1607) de Louis Richeome, S. J.” In An Interregnum of the Sign: The Emblematic Age in France. Essays in Honour of Daniel S. Russell, edited by David Graham, 227–51. Glasgow: Glasgow University Press, 2001.
24. Jansen, Jeroen. “The Emblem Theory and Audience of Jacob Cats.” In The Emblem Tradition and the Low Countries. Selected Papers of the Leuven International Emblem Conference, 18–23 August, 1996, edited by J. Manning, K. Porteman, and M. Van Vaeck, 227–42. Turnhout: Brepols, 1999.
25. Loach, Judi. “On Words and Walls.” In An Interregnum of the Sign: The Emblematic Age in France. Essays in Honour of Daniel S. Russell, edited by David Graham, 149–70. Glasgow: Glasgow University Press, 2001.
26. Manning, John. The Emblem: Towards an Emblematic Rhetoric. London: Reaktion, 2002.
27. Pinkus, Karen. “Emblematic Time.” New Directions in Emblem Studies, edited by Amy Wygant, 93–108. Glasgow: Glasgow University Press, 1999.
28. Pinkus, Karen. Picturing Silence: Emblem, Language, Counter-Reformation Materiality. Michigan: University of Michigan Press, 1996.
29. Pinson, Yona. “La Nef des Folles (The Ship of Female Fools) by Jehan Drouyn (Paris, c. 1500).” The International Emblem: From Incunabula to the Internet. Selected Proceedings of the International Conference of the Society for Emblem Studies, 28th July–1st August, 2008, edited by Simon McKeown, 82–96. Winchester College: Cambridge Scholar Publishing, 2010.
30. Russell, Daniel. Emblematic Structures in Renaissance French Culture. Toronto: University of Toronto Press, 1995.
31. Saunders, Alison and Peter Davidson, eds. Visual Words and Verbal Pictures: Essays in Honour of Michael Bath. Glasgow: University of Glasgow, 2005.
32. Smart, Sara. “’So gehts hinan zur Sternen–bahn’: Das emblematische Programm eines 1694 am Wolfenbütteler Hof gehaltenen Festessens.” In Die Domänen des Emblems: Ausserliterarische Anwendungen der Emblematik, edited Gerhard Strasser and Mara Wade, 79–95. Wiesbaden: Harrassowitz, 2004. 
33. Thøfner, Margit. “Making a Chimera: Invention, Collaboration, and the Production of Otto Vaenius's Emblemata Horatiana.” In Emblems of the Low Countries: A Book Historical Perspective, edited by Alison Adams and Marleen van der Weij, 17–44. Glasgow: Glasgow University Press, 2003.
34. Visser, Arnoud. “Why did Christopher Plantin Publish Emblem Books?” In Emblems of the Low Countries: A Book Historical Perspective, edited by Alison Adams and Marleen van der Weij, 63–78. Glasgow: Glasgow University Press, 2003.
35. Wade, Mara R. “Emblems and German Protestant Court Culture: Duchess Marie Elisabeth's Ballet In Gottorf (1650).” Emblematica: An Interdisciplinary Journal for Emblem Studies 9, no. 1 (1995): 45–109.
36. Wade, Mara R. “Emblems in Scandinavia.” In The German-Language Emblem in its European Context, edited by Anthony J. Harper and Ingrid Höpel, 23–39. Glasgow: Glasgow University Press, 2000.
37. Wade, Mara R. “Simon de Pas and Karel van Mander III at the Court of King Christian IV: The Dutch Emblem Tradition in Denmark.” In The Emblem Tradition and the Low Countries: Selected Papers of the Leuven International Emblem Conference, 18–23 August, 1996, edited by J. Manning, K. Porteman and M. Van Vaeck, 303–13. Turnhout: Brepols, 1999.
38. Wade, Mara R. and G. F. Strasser, eds. Die Domänen des Emblems: Ausserliterarische Anwendungen der Emblematik. Wiesbaden: Harrassowitz, 2004.
39. Wade, Mara R. “Emblems of Peace in a Seventeenth-Century Danish Pageant.” Emblematica: An Interdisciplinary Journal for Emblem Studies 5, no. 2 (1991): 321–340.
40. Wesseling, Ari. Devices, Proverbs, Emblems: Hadrianus Junius’ “Emblemata” in the Light of Erasmus’ “Adagia.” Leiden and Boston: Brill, 2011
41. Wesseling, Ari. “Testing Modern Emblem Theory: The Earliest Views of the Genre (1564–1566).” In The Emblem Tradition and the Low Countries: Selected Papers of the Leuven International Emblem Conference, 18–23 August, 1996, edited by J. Manning, K. Porteman and M. Van Vaeck, 3–22. Turnhout: Brepols, 1999.
42. Wygant, Amy, ed. New Directions in Emblem Studies. Glasgow: Glasgow University Press, 1999.
43. Yates, Frances. “The Emblematic Conceit in Giordano Bruno’s De Gli Eroici Furori and in the Elizabethan Sonnet Sequences.” Journal of the Warburg and Courtauld Institutes 6 (1943): 101–21.