חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תש"ף

  קריאת מחזות
  Play Analysis  
0811-1149-01
אמנויות | חוג לאמנות התאטרון
סמ'  א'0800-1000206אמכסיקושיעור ד"ר בן-שאול דפנה
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר

קורס זה נועד להקנות כלים להתבוננות ביקורתית במחזות. לשם כך נבחן היבטים שאותם אפשר לזהות (ברוב המקרים) בכל טקסט; נציג מושגים מרכזיים, נדון בהם ונמחיש את ביטוייהם הדרמטיים במחזות. ההיבטים שבהם נעסוק הם בראש וראשונה פואטיים. כלומר, אלו הם יסודות שמהם מורכב הטקסט הדרמטי ובאמצעותם נבנה עולם בדיוני. בנוסף לכך, נתייחס גם לערכם הרטורי של היבטים אלו. כלומר, ליכולתם לעצב מובן ולאופני השפעתם האפשריים על הקוראים והצופים. בתוך כך ניישם גישה ביצועית, שמכוונת לכך שהטקסט מיועד למימוש בימתי ולפוטנציאל מימושו. הגישה המושגית והביצועית המתוארת כאן אינה היסטורית וכרונולוגית, אך תודגש זיקת הטקסט להקשרים היסטוריים ותרבותיים-אמנותיים.

 

Course description

This course acquaints students with critical approaches to play analysis. To this end, we will examine aspects that can (usually) be identified in every dramatic text. Central notions will be presented, discussed and exemplified in concrete dramatic manifestations – first and foremost poetic aspects, i.e. as the components of which a dramatic text is composed, and by which a fictional world is described. Furthermore, we will consider their rhetoric value, i.e. their capacity to modulate meaning and their potential effect upon the spectators. At the same time, the attitude is performative and applied by examining the text's purpose and potential to be fulfilled on stage. The course's conceptual and practical approach is neither historical nor chronological, yet it emphasizes the texts' affinity to historical, cultural, and artistic contexts.

סילבוס מפורט

אמנויות | חוג לאמנות התאטרון
0811-1149-01 קריאת מחזות
Play Analysis
שנה"ל תש"ף | סמ'  א' | ד"ר בן-שאול דפנה

סילבוס מפורט/דף מידע

 

קריאת מחזות

Play Analysis

סמסטר א', תש"פ

מבוא (2 ש"ס)

שיעור חובה לשנה א'

 

שם המרצה: ד"ר דפנה בן-שאול

bensha@tauex.tau.ac.il

שעות קבלה: יום ד', 12:00-14:00 (בניין מכסיקו, חדר 106), בתיאום מראש.

 

תיאור הקורס                

קורס זה נועד להקנות כלים להתבוננות ביקורתית במחזות. לשם כך נבחן היבטים שאותם אפשר לזהות (ברוב המקרים) בכל טקסט; נציג מושגים מרכזיים, נדון בהם ונמחיש את ביטוייהם הדרמטיים במחזות. ההיבטים שבהם נעסוק הם בראש וראשונה פואטיים. כלומר, אלו הם יסודות שמהם מורכב הטקסט הדרמטי ובאמצעותם נבנה עולם בדיוני. בנוסף לכך, נתייחס גם לערכם הרטורי של היבטים אלו. כלומר, ליכולתם לעצב מובן ולאופני השפעתם האפשריים על הקוראים והצופים. בתוך כך ניישם גישה ביצועית, שמכוונת לכך שהטקסט מיועד למימוש בימתי ולפוטנציאל מימושו. הגישה המושגית והביצועית המתוארת כאן אינה היסטורית וכרונולוגית, אך תודגש זיקת הטקסט להקשרים היסטוריים ותרבותיים-אמנותיים.

 

This course acquaints students with critical approaches to play analysis. To this end, we will examine aspects that can (usually) be identified in every dramatic text. Central notions will be presented, discussed and exemplified in concrete dramatic manifestations – first and foremost poetic aspects, i.e. as the components of which a dramatic text is composed, and by which a fictional world is described. Furthermore, we will consider their rhetoric value, i.e. their capacity to modulate meaning and their potential effect upon the spectators. At the same time, the attitude is performative and applied by examining the text's purpose and potential to be fulfilled on stage. The course's conceptual and practical approach is neither historical nor chronological, yet it emphasizes the texts' affinity to historical, cultural, and artistic contexts.

 

 

 

 

 

דרישות

  • נוכחות רציפה כתנאי סף להגשת עבודה.
  • יש לעקוב אחר התוכנית ולקרוא לפני השיעורים את המחזות הרלוונטיים. מחזות אלו הם ביבליוגרפיה עיקרית חובה. בנוסף לרשימת מחזות שיידונו בקורס, מרוכזת בסוף הסילבוס רשימה ביבליוגרפית של מחזות תש"פ, הכוללת תרגומים המומלצים (לעתים יותר מתרגום אחד). נוסף על כך, יינתנו הפניות והמלצות לקריאת מקורות משניים, שעוסקים בניתוח מחזות (ראו רשימה בסוף הסילבוס).
  • הגשת עבודה מסכמת על מושגי המבוא והמחזות הנלמדים בו בהתאם להנחיות שיינתנו. היישום יורכב גם ממחזות שבהם נדון במבוא וגם ממחזות ליישום עצמאי (ראו מחזות אלו ברשימת מחזות).

 

קביעת ציון

הציון ייקבע על-ידי עבודת הגמר ומותנה בנוכחות סדירה.

 

נושאי הקורס על-פי סדר הלימוד (לחלק מהנושאים יוקדשו שני מפגשים)

1. פתיחה ומושגי יסוד: העולם הבדיוני וצורת הניסוח הדרמטית.

2. גורם הזמן: בנייה דרמטורגית של זמן; צורות שונות לארגון זמן.

3. גורם המרחב: בניית חלל דרמטי; במה וחוץ-במה; ערך רטורי של חלל.

4. עלילה ופעולה: פעולה דרמטית, תבנית עלילה ופתיחתה לשאלות פרשניות.

5. אפיון הדמות: סוגיות בהגדרת אפיון ואפשרויות יישום של אופני אפיון.

6. מוסכמות דרמה ותיאטרון: היבטי המוסכמה וביטוייה, תכליות המוסכמה.

7. אירוניה דרמטית: היבטי האירוניה; אופני הכוונה לפער אירוני בין צופה לדמות.

8. מוטיב דרמטי: מאפייני המוטיב וביטוייו המילוליים והלא-מילוליים.

9. מטפורה ואלגוריה דרמטית: היבטי המטפורה; קריאת מחזה כאלגוריה.

10. סיכום, דיון ושאלות על עבודת הסיום לאור ההנחיות

 

 

מחזות - קריאת חובה, ערוך על-פי סדר הדיון בנושאים

 

מושגי יסוד זמן

1. סופוקלס, אנטיגונה (441 לפנה"ס, יוון)

 

מרחב

2. אוגוסט סטרינדברג, העלמה יוליה (1888, שוודיה)

    סוזן גלספל, זוטות (1916, ארה"ב)

 

עלילה

3. ויליאם שקספיר, המלט (1603, אנגליה)

 

אפיון

4. רונלד הארווד, המלביש (1980, אנגליה)

 

מוסכמות

5. פטר הנדקה, העלבת הקהל (1966, אוסטריה)

 

אירוניה

6. ויליאם שקספיר, רומאו ויוליה (1595, אנגליה)

 

מוטיב

7. פדריקו גרסייה לורקה, בית ברנרדה אלבה (1936, ספרד)

 

מטפורה ואלגוריה

8. סמואל בקט, מחכים לגודו (1953, צרפת)

9. היינר מילר, מכונת המלט (1971, גרמניה)

 

מחזות נוספים לבחירה לצורך יישום עצמאי בעבודה (על פי הנחיות בסיום הקורס):

שקספיר, מקבת (1606); הנריק איבסן, הדה גאבלר (1890); סמואל בקט, ימים מאושרים (1963); שרה קיין, ארורים (1995); דב מרגולין, מסה קריטית (1997); מישל וינאוור, 11 בספטמבר 2001 (2002).

 

 

 

מקורות

1. מחזות - רשימה מרוכזת לתש"פ

הרשימה ערוכה לפי סדר הא"ב של המחזאים ובה פרטי המחזות ותרגומיהם. לעתים מופיע יותר מתרגום אחד. ניתן ומומלץ לקרוא את המקור.

 

איבסן, הנריק, הדה גאבלר, בתוך: הנריק איבסן, חמישה מחזות, תרגום: גד קינר, תל אביב: ספרא, בית הוצאה לאור, 2013, עמ' 271-189.

 

בקט, סמואל, מחכים לגודו, תרגום: מולי מלצר, תל אביב: אדם, 1985.

 

בקט, סמואל, מחכים לגודו, תרגום: משה שמיר, ירושלים: תרשיש, 1968.

 

בקט, סמואל, מחכים לגודו, בתוך: סמואל בקט, מחזות: מכלול יצירתו הדרמטית, תרגום: שמעון לוי, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, אסף מחזות, 2007, עמ' 217-131.

 

בקט, סמואל, ימים מאושרים, בתוך: סמואל בקט, מחזות: מכלול יצירתו הדרמטית, תרגום: שמעון לוי, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, אסף מחזות, 2007, עמ' 297-267.

 

גלספל, סוזן, זוטות, תרגום: שמעון לוי, בתוך: במה משלהן: שבעה מחזות אמריקניים פמיניסטיים, בעריכת רותי אבליוביץ', שרון אהרונסון להבי ולינדה בן צבי, אוניברסיטת תל אביב, אסף: מחזות, 2015, עמ' 26-11.

 

הארווד, רונלד, המלביש, תרגום: ערן בניאל, תל אביב: אור-עם, 1989.

 

הנדקה, פטר, העלבת הקהל, תרגום: שמעון לוי, תל אביב: אור-עם, 1990.

 

וינאוור, מישל, 11 בספטמבר 2001, שמעון לוי, תרגימא: תרגומי מחזות ודברים עליהם, תל אביב: ספרא,

            2017, עמ' 246-227.

 

לורקה, פדריקו גארסיה, בית ברנרדה אלבה, תרגום: רבקה משולח, תל אביב: אור-עם, 1989.

 

מילר, היינר, מכונת המלט, תרגום: שמעון לוי, בתוך מבעד לאלים: מחזות גרמניים בני זמננו בעריכת שמעון לוי, אוניברסיטת תל אביב, דיונון, 1988, עמ' 104-97.

 

מרגולין, דב, מסה קריטית, תרגום: שרון אהרונסון-להבי, בתוך במה משלהן: שבעה מחזות אמריקאיים פמיניסטיים, עורכות: רותי אבליוביץ', שרון אהרונסון-להבי, לינדה בן-צבי, אוניברסיטת תל אביב, אסף: מחזות, 2015, עמ' 192-157.

 

סופוקלס, אנטיגונה, תרגום: אהרן שבתאי, ירושלים: הוצאת שוקן, 1990.

 

סטרינדברג, אוגוסט, העלמה יוליה, תרגום: טובה קשת, תל אביב: אור-עם, 1985.

 

קיין, שרה, ארורים / Blasted, תרגום: ניר שאולוף, אוניברסיטת תל אביב (עותק פנימי), 2012.

 

שקספיר, ויליאם, המלט, תרגום: ט. כרמי, תל אביב: דביר, 1990.

 

שקספיר, ויליאם, מקבת, תרגום: מאיר ויזלטיר, תל אביב: עם עובד, 1985.

 

שקספיר, ויליאם, רומאו ויוליה, תרגום: רפאל אליעז, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1985.

 

שקספיר, ויליאם, רומאו ויוליה, תרגום: אברהם עוז, רמת גן: הוצאת בית צבי, 2003.

 

מקורות משניים:

2. רקע כללי על מחזאים ותקופות (המלצה לשם מיקום המחזה במכלול עבודת המחזאי)

Barham, Martin (ed.) The Cambridge Guide to the Theatre, Cambridge: Cambridge University Press, 1995.

Hartnoll, Phyllis (ed.) The Oxford Companion to the Theatre, London: Oxford University Press, 1983.

Rubin, Don (ed.) World Encyclopedia of Contemporary Theatre, London: Routledge, 2008.

3. ביסוס עיוני כללי של עקרונות הניתוח (יינתנו מספר הפניות ממוקדות)

אוריין, דן, ממחזה להצגה, ת"א: אור-עם, 1988.

אוריין, דן, מבוא לדרמה, תל אביב: אור-עם, 2018.

אריסטו, פואטיקה, תרגום: יואב רינון, ירושלים: מאגנס, 2003.

כספי, זהבה וקינר, גד (עורכים), צפייה חוזרת: עיון מחודש במחזאות מקור, ב"ש: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2013.

רוזיק, אלי, שפת התיאטרון, ת"א: דביר, 1991.

רוזיק, אלי, יסודות ניתוח המחזה, ת"א: אור-עם, 1992.

[במיוחד: פרק ו', פרק י', פרקים כ-כ"א, פרק כ"ג, פרק כ"ו]

Hayman, Ronald, How to Read a Play, London: Methuen, 1977.

Lehmann, Hans-Thies, Postdramtic Theatre, trans. by Karen Jűrs-Munby, London and New York: Routledge, 2006.

Pfister, Manfred, The Theory and Analysis of Drama, Cambridge: Cambridge University Press, 1988. [Chapters 5-7]

Vimala, Herman, Dramatic Discourse: Dialogue as Interaction in Plays, London: Routledge, 1995.

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת 1