החוג לאמנות התיאטרון

קריאת מחזות

Play Analysis

סמסטר א', תשע"ט

מבוא - 2 ש"ס

שיעור חובה לשנה א'

שם המרצה: ד"ר דפנה בן-שאול

bensha@post.tau.ac.il

שעות קבלה: יום ד', 12:00-14:00 (בניין מכסיקו, חדר 106), בתיאום מראש במייל.

תיאור הקורס                

קורס זה נועד להקנות כלים בסיסיים להתבוננות ביקורתית במחזות. לשם כך נבחן היבטים שאותם אפשר לזהות (ברוב המקרים) בכל טקסט; נציג מושגים מרכזיים ונדון בהם ונמחיש את ביטוייהם הדרמטיים במחזות. ההיבטים שבהם נעסוק הם בראש וראשונה פואטיים. כלומר, אלו הם יסודות שמהם מורכב הטקסט הדרמטי ובאמצעותם נבנה עולם בדיוני. בנוסף לכך, נתייחס גם לערכם הרטורי של היבטים אלו. כלומר, ליכולתם לעצב מובן ולאופני השפעתם האפשריים על הצופים. בתוך כך ניישם גישה ביצועית, שמכוונת כל העת לכך שהטקסט מיועד למימוש בימתי ולפוטנציאל מימושו. הגישה המושגית והביצועית המתוארת כאן אינה היסטורית וכרונולוגית, אך תודגש זיקת הטקסט להקשרים היסטוריים ותרבותיים-אמנותיים.

This course acquaints students with critical approaches to plays. To this end, we will examine aspects that can (usually) be identified in every text. Central notions will be presented, discussed and exemplified in concrete dramatic manifestations – first and foremost poetic aspects, i.e. as the components of which a dramatic text is composed, and by which a fictional world is described. Furthermore, we will consider their rhetoric value, i.e. their capacity to modulate meaning and their potential effect upon the spectators. At the same time, the attitude is performative and applied by examining the text's purpose and potential to be fulfilled on stage. The course's conceptual and practical approach is neither historical nor chronological, yet it emphasizes the texts' affinity to historical, cultural, and artistic contexts.

דרישות

• נוכחות רציפה כתנאי סף להגשת עבודה.
• לעקוב באופן שוטף אחר התוכנית ולקרוא לפני השיעורים את המחזות הרלוונטיים. מחזות אלו הם בגדר ביבליוגרפיה עיקרית חובה. בסוף תוכנית זו מרוכזת רשימה ביבליוגרפית של מחזות המבוא לשנת תשע"ט, הכוללת את התרגומים המומלצים (לעתים יותר מתרגום אחד). בנוסף לכך, יינתנו הפניות והמלצות לקריאת מקורות משניים, שעוסקים בניתוח מחזות (ראו רשימה בסוף התוכנית).
• הגשת עבודה מסכמת על מושגי המבוא והמחזות הנלמדים בו בהתאם להנחיות שיינתנו. היישום יורכב גם ממחזות שבהם נדון במבוא וגם ממחזות ליישום עצמאי (ראו רשימת מחזות).

קביעת ציון

הציון ייקבע על-ידי עבודת הגמר ומותנה בנוכחות סדירה.

נושאי הקורס על-פי סדר הלימוד (לחלק מהנושאים יוקדשו שני מפגשים)

1. פתיחה ומושגי יסוד: העולם הבדיוני וייחוד צורת הניסוח הדרמטית.

2. גורם הזמן: בנייה דרמטורגית של זמן; צורות שונות לארגון זמן.

3. גורם המרחב: בניית חלל; במה וחוץ-במה; ערך רטורי של חלל.

4. עלילה ופעולה: פעולה דרמטית, תבנית עלילה ופתיחתה לשאלות פרשניות.

5. אפיון הדמות: סוגיות בהגדרת אפיון ואפשרויות יישום של אופני אפיון.

6. מוסכמות דרמה ותיאטרון: היבטי המוסכמה וביטוייה, תכליות המוסכמה.

7. אירוניה דרמטית: היבטי האירוניה; אופני הכוונה לפער אירוני בין צופה לדמות.

8. מוטיב דרמטי: מאפייני המוטיב וביטוייו המילוליים והלא-מילוליים.

9. מטפורה ואלגוריה דרמטית: היבטי המטפורה; קריאת מחזה כאלגוריה.

10. סיכום, דיון ושאלות לאור ההנחיות לעבודות הסיום

מחזות - קריאת חובה, ערוך על-פי סדר הדיון בנושאים

מושגי יסוד זמן

1. סופוקלס, אנטיגונה (441 לפנה"ס, יוון)

מרחב

2. אוגוסט סטרינדברג, העלמה יוליה (1888, שוודיה)

    סוזן גלספל, זוטות (1916, ארה"ב)

עלילה

3. ויליאם שקספיר, המלט (1603, אנגליה)

היינר מילר, מכונת המלט (1971, גרמניה)

אפיון

4. רונלד הארווד, המלביש (1980, אנגליה)

מוסכמות

5. פטר הנדקה, העלבת הקהל (1966, אוסטריה)

אירוניה

6. ויליאם שקספיר, רומאו ויוליה (1595, אנגליה)

מוטיב

7. פדריקו גרסייה לורקה, בית ברנרדה אלבה (1936, ספרד)

מטפורה ואלגוריה

8. סמואל בקט, מחכים לגודו (1953, צרפת)

9. ז'ורז' פרק, העלאה במשכורת (1970, צרפת)

מחזות נוספים לבחירה – ליישום עצמאי בעבודה:

סמואל בקט, סופמשחק (1957); ז'אן ז'נה, המשרתות (1947); אנטון צ'כוב, שלוש אחיות (1900);

הנריק איבסן, האישה מן הים (1888); אניה הילינג, חושים (2007); מישל וינאוור, 11 בספטמבר 2001 (2002).

מקורות

1. מחזות - רשימה מרוכזת לתשע"ח

הרשימה ערוכה לפי סדר הא"ב של המחזאים ובה פרטי המחזות ותרגומיהם. לעתים מופיע יותר מתרגום אחד. ניתן ומומלץ לקרוא את המקור.

איבסן, הנריק, איבסן, הנריק. האישה מן הים, תרגום: גד קינר, תל אביב: ספרא, 2013, עמ' 113-188.

בקט, סמואל, מחכים לגודו, תרגום: מולי מלצר, תל אביב: אדם, 1985.

בקט, סמואל, מחכים לגודו, תרגום: משה שמיר, ירושלים: תרשיש, 1968.

בקט, סמואל, מחכים לגודו, בתוך: סמואל בקט, מחזות: מכלול יצירתו הדרמטית, תרגום: שמעון לוי, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, אסף מחזות, 2007, עמ' 217-131.

בקט, סמואל, סופמשחק, בתוך: סמואל בקט, מחזות: מכלול יצירתו הדרמטית, תרגום: שמעון לוי, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, אסף מחזות, 2007, עמ' 265-219.

גלספל, סוזן, זוטות, תרגום: שמעון לוי, בתוך: במה משלהן: שבעה מחזות אמריקניים פמיניסטיים, בעריכת רותי אבליוביץ', שרון אהרונסון להבי ולינדה בן צבי, אוניברסיטת תל אביב, אסף: מחזות, 2015, עמ' 26-11.

הארווד, רונלד, המלביש, תרגום: ערן בניאל, תל אביב: אור-עם, 1989.

הילינג, אניה, חושים, תרגום: עינת אוחנה, מחזאות גרמנית של המאה ה-21: אנתולוגיה, עורכים: עמוס

דולב, לילך דקל-אבנרי, מתיאס נאומן, תל אביב: רסלינג, 2010, עמ' 473-598.

הנדקה, פטר, העלבת הקהל, תרגום: שמעון לוי, תל אביב: אור-עם, 1990.

וינאוור, מישל, 11 בספטמבר 2001, שמעון לוי, תרגימא: תרגומי מחזות ודברים עליהם, תל אביב: ספרא,

            2017, עמ' 227-246.

ז'נה, ז'אן, המשרתות, תרגום: עדה בן-נחום, תל אביב: אור-עם, 1981.

לורקה, פדריקו גארסיה, בית ברנרדה אלבה, תרגום: רבקה משולח, תל אביב: אור-עם, 1989.

מילר, היינר, מכונת המלט, תרגום: שמעון לוי, בתוך מבעד לאלים: מחזות גרמניים בני זמננו בעריכת שמעון לוי, אוניברסיטת תל אביב, דיונון, 1988, עמ' 104-97.

סופוקלס, אנטיגונה, תרגום: אהרן שבתאי, ירושלים: הוצאת שוקן, 1990.

סטרינדברג, אוגוסט, העלמה יוליה, תרגום: טובה קשת, תל אביב: אור-עם, 1985.

פרק, ז'ורז', העלאה במשכורת, תרגום: אירית עקרבי, תל אביב: רסלינג, 2004.

צ'כוב, אנטון פ., שלוש אחיות, בתוך: ארבעה מחזות, תרגום: אברהם שלונסקי, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998.

שקספיר, ויליאם, המלט, תרגום: ט. כרמי, תל אביב: דביר, 1990.

שקספיר, ויליאם, רומאו ויוליה, תרגום: רפאל אליעז, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1985.

שקספיר, ויליאם, רומאו ויוליה, תרגום: אברהם עוז, רמת גן: הוצאת בית צבי, 2003.

מקורות משניים:

2. רקע כללי על מחזאים ותקופות (המלצה לשם מיקום המחזה במכלול עבודת המחזאי)

Barham, Martin (ed.) The Cambridge Guide to the Theatre, Cambridge: Cambridge University Press, 1992.

Hartnoll, Phyllis (ed.) The Oxford Companion to the Theatre, London: Oxford University Press, 1983.

Rubin, Don (ed.) World Encyclopedia of Contemporary Theatre, London: Routledge, 1997.

3. ביסוס עיוני כללי של עקרונות הניתוח (יינתנו מספר הפניות ממוקדות)

אוריין, דן, ממחזה להצגה, ת"א: אור-עם, 1988.

אריסטו, פואטיקה, תרגום: יואב רינון, ירושלים: מאגנס, 2003.
[במיוחד: פרקים א'-ג'; עלילה: פרק ו', פרקים ז'-י"ד]

כספי, זהבה וקינר, גד (עורכים), צפייה חוזרת: עיון מחודש במחזאות מקור, ב"ש: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2013.

רוזיק, אלי, שפת התיאטרון, ת"א: דביר, 1991.

רוזיק, אלי, יסודות ניתוח המחזה, ת"א: אור-עם, 1992.

[במיוחד: פרק ו', פרק י', פרקים כ-כ"א, פרק כ"ג, פרק כ"ו]

Hayman, Ronald, How to Read a Play, London: Methuen, 1977.

Pfister, Manfred, The Theory and Analysis of Drama, Cambridge: Cambridge University Press, 1988. [Chapters 5-7]

Vimala, Herman, Dramatic Discourse: Dialogue as Interaction in Plays, London: Routledge, 1995.