חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ה

  מבוא לתאטרון הישראלי והפלסטיני
  Introduction to the Israeli and Palestinian Theatre  
0811-1134-01
אמנויות | חוג לאמנות התאטרון
סמ'  א'1200-1400213 מכסיקושיעור פרופ קינר(קיסינגר גד
ש"ס:  2.0

סילבוס מקוצר
מבוא בסיסי לתקופות ולז'אנרים טיפוסיים בחתכים דיאכרוניים וסינכרוניים בדרמה ובתיאטרון הישראליים מאז הקמת המדינה, ודיון בסיסי במגמות יסוד בתיאטרון הפלסטיני. עיסוק בחתכים כרונולוגיים-היסטוריוגרפיים בתחנות מפתח בפעילות התיאטרונית-דרמטית בדגמים מרכזיים של התפתחות התיאטרון והדרמה בישראל. בחינת "חתכי אורך" אלו תשתלב בבחינת "חתכי רוחב" של טקסטים דרמטיים ותיאטרוניים יציגים: מאפייני מבנה, מרקם, עיצוב דמות, לשון ושפה תיאטרונית, תפעולם האסתטי, התמטי והרטורי, וזיקותיהם האינטרטקסטואליות ליצירה קאנונית, למסורות דרמטיות-תיאטרוניות ולמוסכמות-המציאות החברתיות, התרבותיות והפוליטיות של הצופה המובלע בתקופות השונות. בין היתר ייבחנו טקסטים מן המחלקות האלה: המיתוס המקראי; הנרטיב הציוני והחלוצי-התיישבותי; מיתוס השואה; מיתוס המלחמה; השלום והבטחוניזם; מיתוסים חברתיים ועדתיים; המחזה המיתופואטי; המיתוס הפמיניסטי; המיתוס הפלסטיני והיחס לאחר (במחזה העברי); דגמים במחזה "הזיכרון" הפלסטיני
Course description
The course is a basic introduction to the major periods and genres in the genealogy and evolution of the Israeli stage-drama, its reception and the history of performative activity in Israeli. This scrutiny is based on the recognition of the intrinsic, interactive and generative relations between the Hebrew stage and the transient social, culture and phenomenological contexts in which it is embedded. The course will investigate the various structural and rhetorical features of the plays and the theatrical texts derived from the following categories: the Biblical drama; the Zionist dramaturgy; the Holocaust theatre; the dramaturgy of war and peace; social and ethnic drama; Feminist drama; Israeli theatre and the Palestinian problem; Major trends in the Palestinian “mnemonic” theatrical text.
סילבוס מפורט

אמנויות | חוג לאמנות התאטרון
0811-1134-01 מבוא לתאטרון הישראלי והפלסטיני
Introduction to the Israeli and Palestinian Theatre
שנה"ל תשע"ה | סמ'  א' | פרופ קינר(קיסינגר גד

סילבוס מפורט/דף מידע
מבוא לתיאטרון הישראלי והפלסטיני
Introduction to the Israeli and Palestinian Theatre
סמסטר א' תשע"ה
2 ש"ס
 
שם המרצה: פרופ' גד קינר
דואר אלקטרוני: gkenar@post.tau.ac.il
שעת קבלה: לפי תיאום טלפוני (03-6407481 ) או תיאום בדוא"ל מראש.
 
 
דרישות הקורס
נוכחות, השתתפות, מבחן בקיאות במחזות, מבחן סיכום (מבחן ידע וניתוח). להלן הבהרה לגבי בחינת הבקיאות:
במהלך הסמסטר תיערך בחינת בקיאות על קבוצה של כ-12 מחזות. אין ציון מספרי על מטלה זו, אלא ציון "עובר" – "לא עובר". כל הנכשל, ואינו עומד גם בבחינה חוזרת, חייב ללמוד שוב את הקורס, גם אם שאר ציוניו מצוינים.
 
מרכיבי הציון הסופי
85% בחינה מסכמת; 15% השתתפות בכיתה, וגילוי בקיאות שוטפת בחומר העיוני והאמפירי; תנאי-קדם לקבלת ציון: עמידה כ"עובר" בבחינת הבקיאות.
 
נושאי הקורס
 
שיעורים 1-3: הקמת התיאטרון הקאמרי וחתונת הדמים בין תיאטרון מגייס לקהל מגויס: פולחן התקומה והנפילה במסכות העקידה של מלחמת השחרור (מחזה ההתישבות - פרק ב').
המחזה שיידון: משה שמיר, הוא הלך בשדות (הרומן והמחזה); ייזכרו: נתן שחם, הם יגיעו מחר,
יגאל מוסינזון, בערבות הנגב.
 
שיעורים 4-6: המיתוס המקראי והמחזה הישראלי.
יצירות שיידונו: נסים אלוני, אכזר מכל המלך, (התבנית ההיסטוריוסופית); חנוך לוין, ייסורי איוב (החלופה הכופרנית-אקזיסטנציאליסטית).
 
שיעורים 7- 8: היו זמנים והיו זמנים, או מכנרת לדיזנגוף דרך אוונידה בוליבאר: אימפרסיוניזם ונוסטלגיה רומנטית לעבר החלוצי המקומי (מחזה ההתישבות - פרק ג'). צמיחתו של המחזה הפיוטי.
מחזה שיידון באורח פרטני:
נסים אלוני: הנסיכה אמריקאית.
כן יש להכין את כנרת כנרת מאת נתן אלתרמן.
 
 
שיעורים 9-10: מן האופוריה ועד לרעידת אדמה והתמוטטות הקונסנסוס:
יצירות שיידונו:
חנוך לוין, מבוא; הקברטים הסאטיריים הראשונים, חפץ, רצח.
יהושע סובול, ליל העשרים
 
שיעור 11: התיאטרון הישראלי ומיתוס השואות:
יצירות שיידונו:
שלב ההכחשה: שמיר, הוא הלך בשדות (סיבוב שני - הצבר כמכחיש שואה); לאה גולדברג, בעלת הארמון; נתן שחם, חשבון חדש; אהרון מגד, חנה סנש;
שלב האנאלוגיה: בן-ציון תומר, ילדי הצל, מגד, העונה הבוערת;
שלב המטונימיה: דני הורוביץ, צ'רלי קצ'רלי, יהושע סובול, גטו;מוטי לרנר, קסטנר; שמואל הספרי, קידוש
השלב האיקוני: דודי מעיין, ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה; אדם צ'רבינסקי, אדם בן-כלב; חנוך לוין, הילד חולם; שמואל הספרי, חמץ;
שלב ההיפוך: עליזה אולמרט, פנטזיה לפסנתר, עדנה מזי"א, סיפור משפחתי, סביון ליברכט, סוניה מושקט, סינית אני מדברת אליך, הילל מיטלפונקט, המדריך למטייל בוורשה .
 
שיעור 12: היווצרותו ואופיו של התיאטרון הפלסטיני, והז'אנר של מחזה הזיכרון, במקביל לעיסוק גובר
בנושא הפלסטיני על הבמה הישראלית.
 
דוגמאות עיקריות:
א.      מיכאל גורביץ', מילה של אהבה;יעל רונן, המדריך לחיים הטובים; פלונטר; חברון
ב.      יגאל עזרתי וגבי אלדור, הערב רוקדים, סמטת הכסאות הלבנים, געגועים; אילן חצור, רעולים.
אמיל חביבי, האופסימיסט; חנה אידי ואדוארד מסט, סוחמתא; ראידה אדון, פאסאתין; איאד אל חאג', שינתיאן; סלמאן נטור, זיכרון; נולה צ'לטון, חורף בקלנדיה; טאהר נג'יב, בטווח
            יריקה.
 
בחינת בקיאות
יהושע סובול, ליל העשרים
חנוך לוין, חפץ.
שמואל הספרי, קידוש
לאה גולדברג, בעלת הארמון
אהרן מגד, חנה סנש
בן-ציון תומר, ילדי הצל
יהושע סובול, גטו
מוטי לרנר, קסטנר
חנוך לוין, הילד חולם
שולמית לפיד, רכוש נטוש
אילן חצור, רעולים
יעל רונן, המדריך לחיים הטובים
 
רשימת ספרות (זמני. נתון לשינויים, עדכונים והרחבות):
 
 (במידה שחובה לקרוא את החיבור לקראת דיון בפרק מסוים במערך הקורס, יצוין לפני שם המחבר לאילו שיעורים הוא מתייחס)
 
אוריין, דן, יהדותו של התיאטרון הישראלי. ת"א: הקיבוץ המאוחד, 1998.
 ----------, דמות הערבי בתיאטרון הישראלי. ת"א, אור-עם, 1996 : 73 - 145.
-----------, הבעיה העדתית בתיאטרון הישראלי, ת"א: האוניברסיטה הפתוחה, 2004: 77- 101.
אוריין-דין, הילה, "זה רק טקסט, רק טקסט", תיאטרון1 [מרס 2000 ], 074 078.
(שיעורים 9-10)* אלכסנדר, דוד, ליצן החצר והשליט: סאטירה פוליטית בישראל (סיכום בינים) 1948 - 1984 . ת"א : ספרית פועלים, 1985 : 15 - 94
 (שיעור 11)* ברזל, הלל, דראמה של מצבים קיצוניים. ת"א: ספרית פועלים, 1995.
הקאמרי של תל-אביב: 50 שנות תיאטרון ישראלי, עורכת רבקה משולח. ת"א: דניאלה די-נור-מו"ל,1997 (גד קינר, "התיאטרון הקאמרי – חמישים השנים הראשונות, עמ' 12 – 131; אבנר בן-עמוס, "הוא הלך בשדות ב- 1948: 'שכול, זיכרון ונחמה'", עמ' 140 – 145; אליקים ירון, "חמישים שנות מחזאות עברית", עמ' 146 – 191).
(שיעורים 7-8)* יערי נורית, עורכת, על מלכים, צוענים ושחקנים: מחקרים ביצירתו התיאטרונית של נסים אלוני(ת"א: הקיבוץ המאוחד, 2005). 95 – 121; 182 – 110.
(שיעורים 4-6, 9 – 10)* יערי נורית, שמעון לוי, עורכים, חנוך לוין: האיש עם המיתוס באמצע – עיונים ביצירתו בתיאטרונית של חנוך לוין (ת"א: הקיבוץ המאוחד, 2004):7 – 17; 31 – 59; 81 – 125; 173 – 186; 203 – 230.
ירושלמי, דורית, "אסטרטגיות של התחזות: מבט פמיניסטי על רפובליקת התיאטרון הישראלי הממוסד", תיאטרון 5, [מאי 2001 ], 23 - 32.
*כספי, זהבה, היושבים בחושך: עולמו הדרמטי של חנוך לוין: סובייקט, מחבר, צופים, י"ם-ב"ש: כתר-מרכז הקשרים, 2005.
להבי-אהרונסון, שרון, "המורדות: משחקן של הנשים ב'המורדים'", התיאטרון2 [אביב 1999], 70 75.
 (סמסטר א', שיעורים 4-6)* לוי, שמעון, מקטרים בבמות: עיונים בדרמה עברית. ת"א: אור-עם, 1992: 117 - 141; 161 - 200.
-------------,   "'הזכרונות, הזכרונות'": היבטים של נוסטלגיה בתיאטרון הישראלי,
התיאטרון 1[קיץ 1998 ], 79 83.
**(חשוב ביותר: לקסיקון בסיסי של מחזאות ישראלית) ------------- וקורינה שואף, קנון התיאטרון העברי: מאה הצגות ועוד אחת. ת"א: הקיבוץ המאוחד, 2002.
------------ , "משה שמיר, מחזאי ישראלי", תיאטרון 13 [אוקטובר 2004], 04 – 05.
(סמסטר ב', שיעורים 4-6, 9- 10) * נגיד, חיים, צחוק וצמרמורת: על מחזות חנוך לוין. ת"א: אור-עם, 1998: -61 - 83 ; 168 - 220.
* נתן, משה, כישוף נגד מוות: התיאטרון של נסים אלוני. ת"א: הקיבוץ המאוחד: 10 - 65 ;117 - 144.
עפרת, גדעון , אדמה, אדם, דם: מיתוס החלוץ ופולחן האדמה במחזות ההתיישבות. ת"א: צ'ריקובר, 1980.
(מקור מרכזי לאורך כל הקורס)*   ----------------   , הדראמה הישראלית. ת"א: צ'ריקובר-האוניברסיטה העברית, 1975: 48 - 58 ; 84 - 130 ; 213 - 255 ; 269 - 313.
* פיינגולד, בן-עמי, "מאה שנות תרבות בארץ ישראל: התיאטרון העברי", ב: ישראל ברטל, עורך, העגלה המלאה: מאה ועשרים שנות תרבות ישראל , י"ם: י"ל מאגנס, 2002: 198 – 220.
(סמסטר ב', שיעור11) * פיינגולד בן-עמי, השואה בדרמה העברית. ת"א: הקה"מ, 1989: 17 - 22; 93 - 120.
קוחנסקי, מנדל, התיאטרון העברי. י "ם: ויידנפלד וניקולסון, 1974 .
* קינר, גד: "הילד שיצא מן התמונה: על יחסי הגומלין בין המחזה העברי למוסכמת-המציאות הישראלית", במה 129 , תשנג 1992, 43 56- .
(שיעור 11)*-------------- : "הנאציזם והשואה כמטאפורה של דימוי-עצמי במחזה הישראלי", במה 138, תשנ"ה 1994 , 73 - 92.
(שיעורים 1-3) * --------------,   "ההצגה 'הוא הלך בשדות' ומקומה בתיאטרון הישראלי", מדעי היהדות 39, תשנ"ט, 67 – 76.
(שיעורים 9 - 10)*----------------, "רטוריקה מקומית בהצגת המחזה הישראלי: אסטרטגיה פנומנולוגית", מותר 7, תשנ"ט 1999, 97 - 102.
----------------- , *"להציץ במציץ: תחבולות אירוניות ואלימות במחזאות הנשים החדשה בישראל", תיאטרון 5[מרס 2001 ], 3 - 9.
 קינר, גד, אלי רוזיק, פרדי רוקם, עורכים, הקאמרי: תיאטרון של זמן ומקום: עיונים בתולדות התיאטרון הקאמרי. אוניברסיטת תל-אביב, 1999: 25 - 47 ; 69 - 96.
קינר, גד וחיים נגיד, "כישראלים נעשינו קהים: אי אפשר לזעזע אותנו. גם האמנות לא יכולה": ראיון עם הילל מיטלפונקט. תיאטרון 15 : 27 – 23.
קינר, גד, "קריצה אל עומק הכאב: שיחה עם יעל רונן", תיאטרון 15: 24 – 30.
שוהם, חיים, הדראמה של 'דור בארץ' (אתגר ומציאות בדראמה הישראלית). ת"א:
אור-עם, 1989.
---------------- , תיאטרון ודראמה מחפשים קהל. ת"א: אור-עם, 1989 .
(שיעורים 1- 3 )* שמיר, משה, "הלך או הולך?" [על הוא הלך בשדות ], התיאטרון 1, 86-89 .
(1, 2) שקד, גרשון,   המחזה העברי ההיסטורי בתקופת התחיה, י"ם: מוסד ביאליק, 1970.
(שיעורים 7-8 )*--------------- , על סיפורים ומחזות: פרקים ביסודות הסיפור והמחזה. י"ם: כתר, 1992 : 201 - 226 .
 
Abramson, Glenda, Drama and Ideology in Modern Israeli Drama. Cambridge, 1998.
* Ben-Zvi, Linda, ed.,   Theater in Israel. Ann Arbor: The Michigan UP, 1996: 9 - 84.
Schumacher, Claude, ed. Staging the Holocaust: The Shoah in Drama and Performance,Cambridge, 1998.
 
הערה: חלק גדול מחומר החובה דלעיל ייסרק ויועמד לרשות התלמידים.
 
 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת