סילבוס הקורס תיאוריות בימוי - תשע"ו, פקולטה לאמנויות, אוניברסיטת ת"א

שנה"ל תשע"ו

תיאוריות בימוי
Theories of Directing

0811-1007-01

אמנויות | חוג לאמנות התאטרון


סמ' ב'	1000-1200	'ה	213	מכסיקו - אומנויות	שיעור	מר פרלשטיין משה

D:\Inetpub\shared\yedion\syllabus\08\2015\0811\0811100701_desc.txt סילבוס מקוצר יוצרים רבים של התיאטרון המערבי המודרני פיתחו לצורך עבודתם תיאוריות לגבי המשחק, העיצוב והבימוי, בהתאם לתפישתם האסתטית והתרבותית את התיאטרון. מטרתו של שיעור זה תהא היכרות עם גוף היצירה של המובילים שבהם. מטבע הדברים, לאור השפעתם המכרעת על התיאטרון המערבי העכשווי, דגש רב יינתן על התיאוריות העשירות של סטניסלבסקי וברכט, העומדות כשני קטבים בתיאור המפה התיאטרונית, אך לא ייפקד גם מקומם של יוצרים רבים אחרים, כפי שמפורט בנושאי הקורס. בין השאר יעלו שאלות של גוף מול נפש כמרכז היצירה, או שאלות של ייצוג וגילום מול הנטייה של המפנה הפרפורמטיבי לטשטשם, ובעיקר השאלה הקבועה: מהו תיאטרון? בהתבסס על סקירת הרקע החברתי-תרבותי של כל אחד מהיוצרים, ישלב השיעור ביןקריאה בכתביהם עצמם ודיון תיאורטי בה, לבין הדגמות וניתוח של תיעוד יצירותיהם. יידונו האידיאולוגיה ומטרות התיאטרון כפי שרואה אותה כל יוצר, וההשלכות של מטרות אלו על ההיבטים השונים של המופע התיאטרוני, כמו יחסי המופע והקהל, עיצוב החלל, שיטת המשחק ועיצוב הדמות. במסגרת השיעור יושוו גם התיאוריות השונות, במטרה לחדד את ההבדלים אך גם כדי למצוא את נקודות הדמיון בעמדות המפתח של היוצרים הללו. תידון גם ההשפעה העצומה שיש לתיאטרון הלא-אירופאי על התיאטרון המודרני המערבי, כמו גם מקומן של תיאוריות המשחק והבימוי בתוך זרמים אמנותיים מודרניים כללים. כן ייבחנו ההשפעות התיאורטיות הללו על הפקות עכשוויות, בעיקר בהתאם למצאי הרפרטוארי המשתנה בתיאטרון הישראלי שלשנת הלימודים. Course description Many leading theatre directors have developed theories about the whole notion of “directing”, concerning their aesthetic positions about theatre and its goals. The purpose of this course is to read into these theories, evaluate the relation between them and the productions of these directors and compare the different approaches to directing theatre. Naturally, considering their influence on the development of modern western theatre, Stanislavski and Brecht will be discussed thoroughly as two opposing poles in the theatrical map. But many other directors will be also present as described here at the subjects of the course. Among other questions that will be raised: body vs. soul as the creative source of the work; presentation and representation – and the tendency after the performative turn to blur the border between them; and the permanent question: what is theatre? אמנויות \| חוג לאמנות התאטרון 0811-1007-01 תיאוריות בימוי Theories of Directing שנה"ל תשע"ו \| סמ' ב' \| מר פרלשטיין משה סילבוס מפורט/דף מידע תיאוריות בימוי Theories of Directing סמסטר ב, תשע"ו 2 ש"ס קורס חובה שם המרצה: משה פרלשטיין דואר אלקטרוני: moshe@post.tau.ac.il שעות קבלה: לפי תיאום מראש דרישות הקורס נוכחות, השתתפות, קריאת ביבליוגרפיה בהתאם למה שיימסר מעת לעת, מבחן סופי. מרכיבי הציון הסופי 10% נוכחות. 20% השתתפות בכיתה. 70% מבחן סופי נושאי הקורס (נתון לשינויים) 1. דידרו: פרדוקס השחקן. קלייסט: על תיאטרון המריונטות 2. אדולף אפיה וגורדון קרייג: על אמנות התיאטרון, מריונטת העל. 3. אנטונן ארטו: התיאטרון וכפילו. 4. קונסטנטין סטניסלבסקי: עבודת השחקן על עצמו. 5. יבגני ווכטנגוב. 6. ווסוולד מאיירהולד. 7. ברטולט ברכט: האורגנון הקטן ומכירת הפליז 8. פיטר ברוק: החלל הריק. 9. יז'י גרוטובסקי: התיאטרון העני. 10. ריצ'רד שכנר: פרפורמנס. 11. רוברט וילסון. 12. פינה באוש. רשימת ספרות (נתון לשינויים) הערה חשובה: במהלך הקורס יובהר אילו מהמקורות הם חובה ואילו רשות. אלכסנדר, דוד. מבוא לתולדות התיאטרון המערבי : (במאה 20-17) : ראשי פרקים נבחרים. רמת גן: בית צבי, 1983. אויחמן, רוברט. איחוד התיאטרון והחיים: הקונסטרוקטיביזים והתיאטרון הרוסיים בתחילת המאה ה- 20. סטודיו , 8: 40-41, 1990. ארטו, אנטונן. התיאטרון וכפילו. מצרפתית: אוולין עמר. תל-אביב: בבל, 1996. ברוק, פיטר. החלל הריק. מאנגלית: איתן בלום ויוסף אל-דרור. תל-אביב: אור-עם, 1991. גץ, צליה. תיאטרון המהפכה: התיאטרון הרוסי אחרי מהפכת אוקטובר ובשנות העשרים (מאיירהולד, וואכטנגוב, טאיירוב). עתון 77, 94-95: 26-27, 1987. דידרו, דני והיינריך פון קלייסט. פארדוקס השחקן ועל תיאטרון המריונטות. מצרפתית: אביבה ברק. מגרמנית: נילי מירסקי. תל-אביב: ספריית פועלים, 1983. זוהר, אוריאל. פגישות עם פיטר ברוק. נתניה: זוהר, 1990. טרטקובסקי, ילנה. מורשת סטניסלבסקי ווכטנגוב ב"הבימה": פרק מתוך ספר. תיאטרון, 34: 125-135, 2012. מגד, מתי. הדרמה המודרנית: מבואות ומקורות. תל אביב: עם הספר, תשכ"ח. סטניסלבסקי, קונסטנטין סרגביץ'. עבודת השחקן על עצמו. תרגום: אבי חנן הלל. תל אביב: תרבות וחינוך, 1966. סרבוס, נורברט. פינה באוש: תיאטרון המחול. מגרמנית: איה ברויר. רמת השרון: אסיה, 2012. פלדמן, בלהה. מרכיבי הבימוי: במאים והצגותיהם במאה העשרים. תל אביב: סמינר הקיבוצים, 2004/5. פרידלנדר, גדעון. על האסתטיקה של התיאטרון האפי: האורגנון הקטן לברטולד ברכט. ב. צ'ריקטובר, 1969. Barba, Eugenio and Nicola Savarese. A Dictionary of Theatre Anthropology : the Secret Art of the Performer. London: Routledge, 1991. Beacham, Richard C. Adolphe Appia, Theatre artist. Cambridge : Cambridge University Press, 1987. Brecht, Bertolt. Brecht on Brecht. trans. John Willet. London: Methuen, 1978. Brecht, Stefan. The Theatre of Visions: Robert Wilson. Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1978. Brook, Peter. The Shifting Point: Forty years of theatrical exploration 1946-1987. London: Methuen Drama, 1987. Fernandes, Ciane. Pina Bausch and the Wuppertal Dance Theater : the Aesthetics of Repetition and Transformation. New York: P. Lang, 2001. Fuegi, John. Bertolt Brecht : Chaos, According to Plan. Cambridge : Cambridge University Press, 1987. Grotowski, Jerzy. Towards a Poor Theatre. New York: Simon and Schuster, 1968. Innes, C.D. Erwin Piscator’s Political Theatre : the Development of Modern German Drama. Cambridge : Cambridge University Press, 1972. Innes, Christopher. Edward Gordon Craig. Cambridge: Cambridge University Press, 1983. Kantor, Tadeusz. a Journey Through Other Spaces : Essays and Manifestos, 1944-1990. ed. and tans. Michal Kobialka. Berkeley : University of California Press, 1993. Marker, Lise-Lone and Frederick J. Marker. Ingmar Bergman: four Decades in the theatre. Cambridge: Cambridge University Press, 1982. O’Connor, Garry. The Mahabharata: Peter Brook’s Epic in the Making. London: Hodder & Stoughton, 1989. Schechner, Richard. Performance Theory. New York : Routledge, 2003. Selbourne, David. The Making of A Midsummer Night’s Dream : an Eye-Witness Account of Peter Brooks Production from First Rehearsal to First Night. London: Methuen, 1983. Shyer, Laurence. Robert Wilson and his collaborators. New York: Theatre Communications Group, 1989. Stanislavski, Constantin. An Actor Prepares. trans. Elizabeth Reynolds Hapgood. New York: Theatre Arts, 1948. Stanislavski, Constantin. My Life in Art. trans J.J. Robbins. New York: Meridian Books, 1956. Stanislavski, Konstantin. Stanislavsky on the Art of the Stage. trans. David Magarshack. London: Faber and Faber, 1950 Willett, John. The Theatre of Erwin Piscator : Half a Century of Politics in the Theatre. London : Eyre Methuen, 1978.

ש"ס: 2.0

סילבוס מקוצר

יוצרים רבים של התיאטרון המערבי המודרני פיתחו לצורך עבודתם תיאוריות לגבי המשחק, העיצוב והבימוי, בהתאם לתפישתם האסתטית והתרבותית את התיאטרון. מטרתו של שיעור זה תהא היכרות עם גוף היצירה של המובילים שבהם.

מטבע הדברים, לאור השפעתם המכרעת על התיאטרון המערבי העכשווי, דגש רב יינתן על התיאוריות העשירות של סטניסלבסקי וברכט, העומדות כשני קטבים בתיאור המפה התיאטרונית, אך לא ייפקד גם מקומם של יוצרים רבים אחרים, כפי שמפורט בנושאי הקורס. בין השאר יעלו שאלות של גוף מול נפש כמרכז היצירה, או שאלות של ייצוג וגילום מול הנטייה של המפנה הפרפורמטיבי לטשטשם, ובעיקר השאלה הקבועה: מהו תיאטרון?

בהתבסס על סקירת הרקע החברתי-תרבותי של כל אחד מהיוצרים, ישלב השיעור ביןקריאה בכתביהם עצמם ודיון תיאורטי בה, לבין הדגמות וניתוח של תיעוד יצירותיהם. יידונו האידיאולוגיה ומטרות התיאטרון כפי שרואה אותה כל יוצר, וההשלכות של מטרות אלו על ההיבטים השונים של המופע התיאטרוני, כמו יחסי המופע והקהל, עיצוב החלל, שיטת המשחק ועיצוב הדמות.

במסגרת השיעור יושוו גם התיאוריות השונות, במטרה לחדד את ההבדלים אך גם כדי למצוא את נקודות הדמיון בעמדות המפתח של היוצרים הללו. תידון גם ההשפעה העצומה שיש לתיאטרון הלא-אירופאי על התיאטרון המודרני המערבי, כמו גם מקומן של תיאוריות המשחק והבימוי בתוך זרמים אמנותיים מודרניים כללים.

כן ייבחנו ההשפעות התיאורטיות הללו על הפקות עכשוויות, בעיקר בהתאם למצאי הרפרטוארי המשתנה בתיאטרון הישראלי שלשנת הלימודים.

Course description

Many leading theatre directors have developed theories about the whole notion of “directing”, concerning their aesthetic positions about theatre and its goals. The purpose of this course is to read into these theories, evaluate the relation between them and the productions of these directors and compare the different approaches to directing theatre.

Naturally, considering their influence on the development of modern western theatre, Stanislavski and Brecht will be discussed thoroughly as two opposing poles in the theatrical map. But many other directors will be also present as described here at the subjects of the course. Among other questions that will be raised: body vs. soul as the creative source of the work; presentation and representation – and the tendency after the performative turn to blur the border between them; and the permanent question: what is theatre?

אמנויות | חוג לאמנות התאטרון
0811-1007-01 תיאוריות בימוי
Theories of Directing
שנה"ל תשע"ו | סמ' ב' | מר פרלשטיין משה

666סילבוס מפורט/דף מידע

תיאוריות בימוי

Theories of Directing

סמסטר ב, תשע"ו

2 ש"ס

קורס חובה

שם המרצה: משה פרלשטיין

דואר אלקטרוני: moshe@post.tau.ac.il

שעות קבלה: לפי תיאום מראש

דרישות הקורס

נוכחות, השתתפות, קריאת ביבליוגרפיה בהתאם למה שיימסר מעת לעת, מבחן סופי.

מרכיבי הציון הסופי

10% נוכחות.

20% השתתפות בכיתה.

70% מבחן סופי

נושאי הקורס (נתון לשינויים)

1. דידרו: פרדוקס השחקן. קלייסט: על תיאטרון המריונטות

2. אדולף אפיה וגורדון קרייג: על אמנות התיאטרון, מריונטת העל.

3. אנטונן ארטו: התיאטרון וכפילו.

4. קונסטנטין סטניסלבסקי: עבודת השחקן על עצמו.

5. יבגני ווכטנגוב.

6. ווסוולד מאיירהולד.

7. ברטולט ברכט: האורגנון הקטן ומכירת הפליז

8. פיטר ברוק: החלל הריק.

9. יז'י גרוטובסקי: התיאטרון העני.

10. ריצ'רד שכנר: פרפורמנס.

11. רוברט וילסון.

12. פינה באוש.

רשימת ספרות (נתון לשינויים)

הערה חשובה: במהלך הקורס יובהר אילו מהמקורות הם חובה ואילו רשות.

אלכסנדר, דוד. מבוא לתולדות התיאטרון המערבי : (במאה 20-17) : ראשי פרקים נבחרים. רמת גן: בית צבי, 1983.

אויחמן, רוברט. איחוד התיאטרון והחיים: הקונסטרוקטיביזים והתיאטרון הרוסיים בתחילת המאה ה- 20. סטודיו , 8: 40-41, 1990.

ארטו, אנטונן. התיאטרון וכפילו. מצרפתית: אוולין עמר. תל-אביב: בבל, 1996.

ברוק, פיטר. החלל הריק. מאנגלית: איתן בלום ויוסף אל-דרור. תל-אביב: אור-עם, 1991.

גץ, צליה. תיאטרון המהפכה: התיאטרון הרוסי אחרי מהפכת אוקטובר ובשנות העשרים (מאיירהולד, וואכטנגוב, טאיירוב). עתון 77, 94-95: 26-27, 1987.

דידרו, דני והיינריך פון קלייסט. פארדוקס השחקן ועל תיאטרון המריונטות. מצרפתית: אביבה ברק. מגרמנית: נילי מירסקי. תל-אביב: ספריית פועלים, 1983.

זוהר, אוריאל. פגישות עם פיטר ברוק. נתניה: זוהר, 1990.

טרטקובסקי, ילנה. מורשת סטניסלבסקי ווכטנגוב ב"הבימה": פרק מתוך ספר. תיאטרון, 34: 125-135, 2012.

מגד, מתי. הדרמה המודרנית: מבואות ומקורות. תל אביב: עם הספר, תשכ"ח.

סטניסלבסקי, קונסטנטין סרגביץ'. עבודת השחקן על עצמו. תרגום: אבי חנן הלל. תל אביב: תרבות וחינוך, 1966.

סרבוס, נורברט. פינה באוש: תיאטרון המחול. מגרמנית: איה ברויר. רמת השרון: אסיה, 2012.

פלדמן, בלהה. מרכיבי הבימוי: במאים והצגותיהם במאה העשרים. תל אביב: סמינר הקיבוצים, 2004/5.

פרידלנדר, גדעון. על האסתטיקה של התיאטרון האפי: האורגנון הקטן לברטולד ברכט. ב. צ'ריקטובר, 1969.

Barba, Eugenio and Nicola Savarese. A Dictionary of Theatre Anthropology : the Secret Art of the Performer. London: Routledge, 1991.

Beacham, Richard C. Adolphe Appia, Theatre artist. Cambridge : Cambridge University Press, 1987.

Brecht, Bertolt. Brecht on Brecht. trans. John Willet. London: Methuen, 1978.

Brecht, Stefan. The Theatre of Visions: Robert Wilson. Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1978.

Brook, Peter. The Shifting Point: Forty years of theatrical exploration 1946-1987. London: Methuen Drama, 1987.

Fernandes, Ciane. Pina Bausch and the Wuppertal Dance Theater : the Aesthetics of Repetition and Transformation. New York: P. Lang, 2001.

Fuegi, John. Bertolt Brecht : Chaos, According to Plan. Cambridge : Cambridge University Press, 1987.

Grotowski, Jerzy. Towards a Poor Theatre. New York: Simon and Schuster, 1968.

Innes, C.D. Erwin Piscator’s Political Theatre : the Development of Modern German Drama. Cambridge : Cambridge University Press, 1972.

Innes, Christopher. Edward Gordon Craig. Cambridge: Cambridge University Press, 1983.

Kantor, Tadeusz. a Journey Through Other Spaces : Essays and Manifestos, 1944-1990. ed. and tans. Michal Kobialka. Berkeley : University of California Press, 1993.

Marker, Lise-Lone and Frederick J. Marker. Ingmar Bergman: four Decades in the theatre. Cambridge: Cambridge University Press, 1982.

O’Connor, Garry. The Mahabharata: Peter Brook’s Epic in the Making. London: Hodder & Stoughton, 1989.

Schechner, Richard. Performance Theory. New York : Routledge, 2003.

Selbourne, David. The Making of A Midsummer Night’s Dream : an Eye-Witness Account of Peter Brooks Production from First Rehearsal to First Night. London: Methuen, 1983.

Shyer, Laurence. Robert Wilson and his collaborators. New York: Theatre Communications Group, 1989.

Stanislavski, Constantin. An Actor Prepares. trans. Elizabeth Reynolds Hapgood. New York: Theatre Arts, 1948.

Stanislavski, Constantin. My Life in Art. trans J.J. Robbins. New York: Meridian Books, 1956.

Stanislavski, Konstantin. Stanislavsky on the Art of the Stage. trans. David Magarshack. London: Faber and Faber, 1950

Willett, John. The Theatre of Erwin Piscator : Half a Century of Politics in the Theatre. London : Eyre Methuen, 1978.

להצהרת הנגישות