קבלת קהל: בתיאום עם קרן יחזקאל kerenye1@post.tau.ac.il

דרישות: 1.קריאה בטקסטים לפי שלבי הקורס ועל יסוד הרשימה הביבליוגרפית

מבנה הציון: 40% על סמך המטלות + 60% בחינת גמר    (4 נקודות לכל מטלה).

(הערה: הבחינה תתקיים בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב – בתאריך שייקבע ע"י הפקולטה).

מטרת הקורס היא להגדיר ולמפות צירי-כיול בהתנהלות האינטלקטואלית של המאה העשרים, על יסוד מספר מתודולוגיות סימפטומטיות במיוחד – בנושאי פסיכולוגיה, סוציולוגיה, פילוסופיה ותרבות בכללותה. הכוונה היא להכשיר את מאזיני הקורס לשליטה בסיסית במושגים מרכזיים של חשיבה בת-זמננו. מושגים אלו - פסיכואנליזה, אקזיסטנציאליזם, סטרוקטורליזם, פוסטמודרניזם, ודומיהם, ישולבו כאן בהקשריהם התרבותיים-אידאולוגיים ויודגמו בסיוע יצירות אמנות וסיטואציות (תקשורתיות ופוליטיות) עכשוויות.

The revolutionizing of many orthodox methodologies and weltanshcauungen in the beginning of the twentieth century and since appears as an amazing, almost inconceivable phenomenon. My main purpose here is to introduce briefly and succinctly the conceptual rudiments and main systems enclosed in that still evolving intellectual evolution.

 

 

 

השיעור מתנהל כקורס וירטואלי המאפשר לסטודנטים להתנסות בלמידה המותאמת לעידן המידע.

באתר הקורס מופיעות 12 יחידות לימוד.

כל יחידה מכילה תקציר והרצאה מלאה המחולקת לארבעה מקטעים, לכל מקטע, תרשימים, תכנים, דוגמאות רלוונטיות ובסופה פעילות או מטלה. (אין מטלות בשיעור המבוא ובשיעור הסיכום) 

כל יחידה נלמדת בפרק זמן של שבוע בהתאם ללוח הזמנים המופיע באתר (שימו לב לתאריכי הגשת המטלות. ניתן להגיש אותן לפני המועד אך לא אחרי).

הקורס המקוון מאפשר לכם ללמוד בכל שעה, מכל מקום, ובקצב אישי.

עם זאת, לא משתמע מכך, כי תלמידי הקורס חייבים להסתגר בדלת אמותיהם. אדרבא. באמצעות האתר ניתן ליצור קשר עם המרצים ועם חברים בקורס. תוכנית הקורס מקצה למאזיניו שעת קבלה וירטואלית, מתנהלת קבוצות דיון ופותחת "חדרים וירטואליים" לצורך עבודה משותפת של (SooKooRoo).

בנוסף לחומרי הביבליוגרפיה ניתן למצוא באתר קישורים למאמרים וחומרים מגוונים.

 

 

 

קואורדינטות פרוידיאניות של הפסיכה: חלום, נברוזות, פסיכוזות, סובלימציה, פנליסטיקה. "הפסיכופתולוגיה של חיי יום יום" והשפעתה על הספרות המודרנית. פרויד כפילוסוף וכאנטרופולוג: האם האדם בר-עונשין? קתרזיס ואקספרסיה: אסתטיקה פסיכואנליטית.

 

הסוליפסיזם כחרדה קרושה: קווי יסוד בדיוקנו של הגיבור הקפקאי. ביורוקרטיה, פסיכואנליזה ו"האל המסתתר" (deus absconditus). "לפני שער החוק" והנרטיב האידיומטי הפתוח. הפואטיקה של משל מודרני. ההשפעה על תאטרון האבסורד (בקט בעיקר).

 

יסודות החשיבה הסרטריאנית. עתיד פתוח כתנאי לסובייקטיביות – המטפיסיקה של "החירות". "הדֶבר" של קאמי. מושג ה"אבסורד". הראקציה לדטרמיניזם של פרויד ו"פסיכואנליזה אקזיסטנציאליסטית".

 

מונח הסטרוקטורה הסוסיריאני. בין "לאנג" ו"פארול": השפה – מה היא? סטרוקטורליזם ומורפולוגיה אצל פרופ ויאקובסון.

 

המתקפה הניטשיאנית על מושג ה"אמת". יסודות מטאפיסיים והשלכות חברתיות של הפוסטמודרניזם. ההתנגדות הניאו-מרקסיסטים למתודולוגיות "הומניסטיות-נאיביות", וליסודות הנאורוּת. ה"פסיכה" החברתי-תרבותי של הסובייקט כ"אפיפנומן" של מערכות כלכליות.

 

 

 

יש אינספור מבואות לפסיכואנליזה וגילגוליה, והן לפרויד ספציפית. אין צורך בהמלצה מסויימת כאן, כל מבוא שמתייחס לעיקרי תורתו – יספק את הנחוץ.

עם זאת, להלן מספר מחקרים קלאסיים:

Jones, E. Sigmund Freud: Life and Work, 1957

Ricoeur, Paul. Freud and Philosophy, 1970.

Homans, Peter. Disillusionment and the Social Origins of Psychoanalysis, 1989.

Roazen, Paul. Freud and His Followers, 1992.

 

אסופה קרדינלית, המכילה שפע מאמרים מאלפים – בתוכם רבים שעיסוקם ב"גילגול":

Lazar, Moshe & Ronals Gottesman (Eds.) The Dove and the Mole, 1987

הספר של רוברטסון להלן מציע מבט פילוסופי (מנקודת תצפית מאוטנרית) על ה"נומינליזם" בפואטיקה הקפקאית ועל האימפליקציות המטפיסיות של מושג הזמן במודל האמנות הקפקאי, כפי שהוא משתקף ב"ז'וזפינה הזמרת" – הספור הדפיניטיבי על האמן וקהלו:

Robertson, Ritchie. Kafka – Judaism, Politics and Literature, 1987

טיפולוגיה שיטתית של אסכולות הפרשנות סביב הפנומנון הקפקאי:

Corngold, Stanley. The Commentator's Despair. 1973

אסופה קלאסית ומגוונת עם אחדים מהמאמרים הפרדיגמטיים בנושא:

Stern, J.P. (ed.) The World of Franz Kafka, 1980

וכמובן ה-locus classicus – שעדיין לא נס לחו:

Heller, Erich, Franz Kafka, 1974.

מי שרוצה להקיף שתי פרספקטיבות יחד, ולהתוודע לקונפיגורציה תרבותית חדשה ומרתקת, יקרא את המחקר רב ההשפעה והמפרה של דלז וגואטרי, שהופיע באחרונה גם בעברית:

ז'יל דלז ופליקס גואטרי – קפקא: לקראת ספרות מינורית (בהוצאת רסלינג)

 

יש (בעברית) מבוא מצויין לאקזיסטנציאליזם - של רן סיגד, ואסופה של קטעי טקסט מרכזיים עם מבואות משובחים מאת מנחם ברינקר (בשני כרכים).

כמו כן, לצורך השגרת מונחים ראשוניים, כדאי לקרוא את המבוא שכתבה בזמנו אייריס מרדוק - אשר ניסתה להפיץ את שיטת סארטר באנגליה, בזמן שכמעט עוד לא נודע שם:

 

Murdoch,I. Sartre, Romantic Rationalist, 1953

מומלצים נוספים:

Jameson, Fredrick. Sartre: The origins of a Style, 1961

Suhl, Benjamin. Jean-Paul Sartre, 1970

 

מבוא קצר, מצויין, דחוס ובהיר למושגי יסוד של הזרם הסטרוקטורליסטי ומקורותיו בסמיוטיקה אצל:

Hawkes, Terence. Structuralism and Semiotics, 1985.

 

מבוא תמציתי נוסף, ובו הגדרות פשוטות למינוחי הסטרוקטורליזם בשלבי התהוותו הראשונים:

Sturrock, John. Structuralism and Since, 1976

 

ספר המתחרה בהצלחה עם שני קודמיו בבהירות האקספוזיציה אך מפעיל מערכת ארגומנטטיבית מסועפת יותר, הוא המבוא המצויין של שקולס:

Scholes, Robert. Semiotics and Interpretation, 1982

 

ספרו של קאלר הפך מייד עם הופעתו לאחת היצירות המצוטטות ביותר בז'אנר האקספוזיציה האקדמית במאה העשרים ולמעשה קבע את הסטנדרט של הדיון בנושא. קאלר עצמו עבר אבולוציה מסויימת בגישתו להתפתחויות השונות של הסטרוקטורליזם וכדאי לקרוא גם את ספריו העוקבים. אבל, כאן, לפתיחה, אני ממליץ על הראשון והעיקרי:

Culler, Jonathan. Structuralist Poetics, 1975

 

רוב הספרות בעניין פוסטמודרניזם באמנויות – מעבר למתחייב מתוך האקספוזיציות העוסקות בקטגוריה הקודמת – מתמקדים, בדרך הטבע, בספרות. נכתבו כאן מספר מחקרים מקיפים, אף שהם נעים בהסתפויות מיוניות השונות מאוד מאלה שהצעתי במהלך הקורס. בשלב זה, הראשוני, אני ממליץ על המחקר של מקהייל – שמתעסק בעשרות "פואטיקות פוסטמודרניסטיות" כפי שהן מתבטאות בז'נרים וסגנונות ספרותיים, וגם על הספר הרהוט ועשיר התכולה של גורביץ (בעברית) שיש בו אפליקציות מצויינות (ומקוריות) לספרות הישראלית בת הדור האחרון.

McHale, Brian, Constructing Postmodernism, 1992.

גורביץ, דוד, פוסטמודרניזם – תרבות וספרות בסוף המאה ה-20, דביר 1997.