חיפוש חדש  חזור
מידע אישי לתלמיד

שנה"ל תשע"ט

  דרמה סקנדינבית
  Scandinavian Drama  
0810-5097-01
אמנויות | תכנית הבינתחומית לתואר שני באמנויות
סמ'  א'1200-1600209 מכסיקוסמינר פרופ קינר(קיסינגר) גד
דרישות קדם   רשימת התפוצה  
ש"ס:  4.0

סילבוס מקוצר

עיקרו של הסמינריון, ונושאי הרפרטים והעבודות הסמינריוניות, יעסקו במחזותיהם של הנריק איבסן הנורבגי (1828-1906) ואוגוסט סטרינדברג השבדי (1849-1912), כהתגלמויות של תהליכים מתנגשים בנפש  האדם המודרני, ושל גישות פסיכולוגיות שונות הנרמזות במחזות להבנת תהליכים אלה.  בד בבד ינותחו המחזות כדגמי-אב של המחזאות המערבית במאה העשרים. במכלול היצירה של איבסן, המיטלטלת בין שמרנות ליברלית לכמיהות למימוש עצמי בלתי מסויג, ובדרמה האקספרסיוניסטית של סטרינדברג הנקרע בין  היאחזות בעקרון המציאות לבין התמכרות לחלום ולשיגעון – אנו מוצאים את אחד המאפיינים הבולטים של מחזאות המאה העשרים: הדרמה כאוטוביוגרפיה מוצפנת  של נפש היוצר. מנקודת מוצא זו, ותוך מודעות לזיקות הגומלין בין היצירה האמנותית, למהפכות המדעיות, הטכנולוגיות, הפסיכולוגיות, החברתיות והפילוסופיות, ולמשבר האמונה בתקופת איבסן וסטרינדברג , ייבחנו ויודגמו בקורס ובעבודות הסטודנטים דרכי הייצוג של המבוכה הקיומית והקונפליקטים הפנימיים בהם שרויים הדמויות ועולם המחזה בכללותו כחלל התודעה הקיבוצית על רקע התפתחויות אלו.  במרכזה של בחינה זו יעמוד המעבר ממוסכמות סגנוניות "אובייקטיביות" כנטורליזם וריאליזם, לשפה דרמטית-תאטרונית סימבוליסטית ואקספרסיוניסטית "סובייקטיבית", המשקפת את תנועת הנפש. אנו נדון במחזות כפרטיטורות להפקות בימתיות, ולכן יתבקשו מגישי הרפרטים, במידת האפשר, להסתייע גם בהקרנת קטעים מהפקות בימתיות, קולנועיות וטלויזיוניות שונות.  במהלך הדיון נרפרר לדוגמאות מעטות מעבודתו של המחזאי והבמאי השבדי הנודע, אינגמר ברגמן, בן המחצית השנייה של המאה העשרים, ששאב את השראתו מיצירות איבסן וסטרינדברג.

Course description

 

The main crux of the seminar will explore the plays of the Norwegian Henrik Ibsen (1828-1906) and the Swedish August Strindberg (1849-1912) as manifestations of conflicting processes in the soul of modern man, as well as of various psychological approaches to understand these processes. The plays will furthermore be analyzed as prototypes and archetypes of the Western drama in the 20th century. In Ibsen's entire oeuvre, that oscillates between liberal middle-class conservatism, on the one hand, and aspirations to a boundless self-realization, on the other, and in Strindberg's proto-expressionist drama torn between clinging to the Reality Principle and surrendering to dream and madness – we may detect one of the most conspicuous characteristics of 20th century dramaturgy: the play as a veiled and codified autobiography of the creator's soul. Starting from the vantage point, while being aware of the interrelations between the artistic work and the scientific, technological, psychological, social and philosophical revolutions, let alone the crisis of Religion in  the period of Ibsen and Strindberg, we shall examine in class and in the oral and written presentations the

 

 

representation modes  of the existential plight and inner conflicts of the characters, and the entire world of the play as the space of the communal consciousness as relating to these developments. Based on the theatrical orientation of reading the plays, the students will be instructed to accompany the presentations, if possible, with excerpts of stage, film and TV productions.  We shall furthermore strive to explore a few samples of Ingmar Bergman's work – scripts, play, film and TV – emphasizing the unique influence of Ibsen and Strindberg,

 

 
 

סילבוס מפורט

אמנויות | תכנית הבינתחומית לתואר שני באמנויות
0810-5097-01 דרמה סקנדינבית
Scandinavian Drama
שנה"ל תשע"ט | סמ'  א' | פרופ קינר(קיסינגר) גד

סילבוס מפורט/דף מידע

 

שם הקורס: דרמה סקנדינבית

Scandinavian Drama

סמסטר א', תשע"ט

--4- ש"ס

סוג המסגרת (סמינר)

שם המרצה: פרופ' גד קינר קיסינגר

דואר אלקטרוני : gkenar@post.tau.ac.il

שעות קבלה לפי תיאום מראש במייל/ טלפון: ימי ד', 16.30 – 18.00

 

תאור הקורס

עיקרו של הסמינריון, ונושאי הרפרטים והעבודות הסמינריוניות, יעסקו במחזותיהם של הנריק איבסן הנורבגי (1828-1906) ואוגוסט סטרינדברג השבדי (1849-1912), כהתגלמויות של תהליכים מתנגשים בנפש  האדם המודרני, ושל גישות פסיכולוגיות שונות הנרמזות במחזות להבנת תהליכים אלה.  בד בבד ינותחו המחזות כדגמי-אב של המחזאות המערבית במאה העשרים. במכלול היצירה של איבסן, המיטלטלת בין שמרנות ליברלית לכמיהות למימוש עצמי בלתי מסויג, ובדרמה האקספרסיוניסטית של סטרינדברג הנקרע בין  היאחזות בעקרון המציאות לבין התמכרות לחלום ולשיגעון – אנו מוצאים את אחד המאפיינים הבולטים של מחזאות המאה העשרים: הדרמה כאוטוביוגרפיה מוצפנת  של נפש היוצר. מנקודת מוצא זו, ותוך מודעות לזיקות הגומלין בין היצירה האמנותית, למהפכות המדעיות, הטכנולוגיות, הפסיכולוגיות, החברתיות והפילוסופיות, ולמשבר האמונה בתקופת איבסן וסטרינדברג , ייבחנו ויודגמו בקורס ובעבודות הסטודנטים דרכי הייצוג של המבוכה הקיומית והקונפליקטים הפנימיים בהם שרויים הדמויות ועולם המחזה בכללותו כחלל התודעה הקיבוצית על רקע התפתחויות אלו.  במרכזה של בחינה זו יעמוד המעבר ממוסכמות סגנוניות "אובייקטיביות" כנטורליזם וריאליזם, לשפה דרמטית-תאטרונית סימבוליסטית ואקספרסיוניסטית "סובייקטיבית", המשקפת את תנועת הנפש. אנו נדון במחזות כפרטיטורות להפקות בימתיות, ולכן יתבקשו מגישי הרפרטים, במידת האפשר, להסתייע גם בהקרנת קטעים מהפקות בימתיות, קולנועיות וטלויזיוניות שונות.  במהלך הדיון נרפרר לדוגמאות מעטות מעבודתו של המחזאי והבמאי השבדי הנודע, אינגמר ברגמן, בן המחצית השנייה של המאה העשרים, ששאב את השראתו מיצירות איבסן וסטרינדברג.

 

The main crux of the seminar will explore the plays of the Norwegian Henrik Ibsen (1828-1906) and the Swedish August Strindberg (1849-1912) as manifestations of conflicting processes in the soul of modern man, as well as of various psychological approaches to understand these processes. The plays will furthermore be analyzed as prototypes and archetypes of the Western drama in the 20th century. In Ibsen's entire oeuvre, that oscillates between liberal middle-class conservatism, on the one hand, and aspirations to a boundless self-realization, on the other, and in Strindberg's proto-expressionist drama torn between clinging to the Reality Principle and surrendering to dream and madness – we may detect one of the most conspicuous characteristics of 20th century dramaturgy: the play as a veiled and codified autobiography of the creator's soul. Starting from the vantage point, while being aware of the interrelations between the artistic work and the scientific, technological, psychological, social and philosophical revolutions, let alone the crisis of Religion in  the period of Ibsen and Strindberg, we shall examine in class and in the oral and written presentations the

 

 

representation modes  of the existential plight and inner conflicts of the characters, and the entire world of the play as the space of the communal consciousness as relating to these developments. Based on the theatrical orientation of reading the plays, the students will be instructed to accompany the presentations, if possible, with excerpts of stage, film and TV productions.  We shall furthermore strive to explore a few samples of Ingmar Bergman's work – scripts, play, film and TV – emphasizing the unique influence of Ibsen and Strindberg,

 

 

 

דרישות הקורס : נוכחות, השתתפות. קריאה, צפייה, הגשת רפראט, כתיבת עבודה סמינריונית

 

מרכיבי הציון הסופי

% 85 עבודה סמינריונית

% 10 רפראט

%  5  ניתוח מחזה ומאמר פרשני

נושאי הקורס והעבודות הסמינריוניות (נתון לשינויים)

(רשימה שבועית או טבלת נושאים, חובות קריאה וכו')

  1. דמות האשה ותפקודיה בקונפליקט הדרמטי ובעיצוב משמעות המחזה – ניתוח השוואתי - ביצירות שניים משלושת היוצרים הבאים: באחד משלושת המחזות הבאים של איבסן – הדה גבלר, בית בובות, האישה מן הים ; באחד משלושת המחזות הבאים של סטרינדברג – מדמואזל ז'ולי, האב, מחול המוות ; באחת מן היצירות הבאות של ברגמן – פרסונה, שתיקה, תמונות מחיי נישואין.
  2. יחסי המינים, ובניית עולמם הפנימי של הגבר והאישה, בשתיים מן היצירות הבאות: ברווז הפרא מאת איבסן, נושים מאת סטרינדברג, ותמונות מחיי נישואין של ברגמן .
  3. ייצוגי היבטים סותרים ומשלימים באישיותו של "האמן" בשתיים מן היצירות הבאות: פר גינט או כשאנו המתים מתעוררים מאת איבסן, נושים מאת סטרינדברג, החותם השביעי של ברגמן.
  4. ייצוגים בימתיים של מוות, מחלה, נכות או סבל כמבעים של מצבים נפשיים בשתיים מן היצירות הבאות: איולף הקטן מאת איבסן, האב או מחזה חלום מאת סטרינדברג, השתיקה או זעקות ולחישות של ברגמן.
  5. עירוב מציאות, דמיון וחלום ותפקודיהם בעיצוב דמויות ובניית המשמעות בשתיים מן היצירות הבאות: פר גינט מאת איבסן, מחזה חלום או סונטת הרוחות של סטרינדברג, תותי בר של ברגמן.
  6. עיצוב חללי חוץ ופנים בימתיים וקולנועיים כנופי נפש בשתיים מן היצירות הבאות: האישה מן הים מאת איבסן, מחול המוות מאת סטרינדברג, מבעד לזכוכית האפלה של ברגמן.
  7. תפיסות פילוסופיות, שהשפיעו על התפתחות המודרניזם בשלהי המאה ה-19, וביטוייהן במחזה אחד של איבסן, ובמחזה אחד של סטרינדברג.
  8. הגיבור/ה המורד/ת במוסכמות החברתיות במחזות איבסן וסטרידברג, על פי: איבסן – או אויב העם או רוזמרסהולם, סטרינדברג – או מדמואזל ז'ולי או היותר חזקה.
  9. מקומם של הילדים (לרבות ילדים מבוגרים) בתא המשפחתי ועל הבמה או הבד בשתיים מן היצירות הבאות: ברווז הפרא או איולף הקטן מאת איבסן, הפליקן מאת סטרינדברג, פאני ואלכסנדר של ברגמן.
  10. דמויות מיסטיות או מטאפיזיות ותפקודן בשתיים מן היצירות הבאות: פר גינט או איולף הקטן מאת איבסן, מחזה חלום או סונטת הרוחות מאת סטרינדברג.
  11. מבנה המחזה כ"דרמת תחנות" או "מחזה מסע" ותרומתו לבניית המשמעות בשתיים מן היצירות הבאות: פר גינט או ברנד מאת איבסן, מחזה חלום או דרך המלך הגדולה מאת סטרינדברג.
  12. בניית ציפיות (תקפות או מטעות) והתוויית משמעות המחזה בתמונה או המערכה ההתחלתית בשניים מן המחזות הבאים: הדה גבלר או ברווז הפרא מאת איבסן, האב או נושים מאת סטרינדברג.

 

רשימת ספרות (נתון לשינויים) 

 

היצירות לניתוח ולהתייחסות

הערות:

  1. זו רשימה כוללת של היצירות שיוזכרו.
  2. בשלב זה מצוינים רק שמות היצירות, ללא רשומה ביבליוגרפית מלאה.

איבסן: בראנד; פר גינט; עמודי החברה; בית בובות; רוחות; אויב העם, ברווז הפרא; רוזמרסהולם; הדה גבלר; האישה מן הים; אלוף הבונים; יון גבריאל בורקמן.

סטרינדברג: האב; מדמואזל ז'ולי; נושים; היותר חזקה; מחול המוות; מחזה חלום; הפליקן.

ברגמן: מחזות – נורה, תמונות מחיי נישואין; סרטים – החותם השביעי; מבעד לזכוכית האפלה; פרסונה; השתיקה; פאני ואלכסנדר.

מבחר ספרות עזר

הערה: זו רשימה חלקית וראשונית, שתורחב בראשית הקורס.

היצירות שלצידן כוכבית הן בגדר קריאת חובה, בהתאם לסדר שייקבע בראשית הקורס ולסדר הגשת הרפרטים.

 

*אהרונסון-להבי, שרון, מגדר ופמיניזם בתיאטרון המודרני (רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2013), עמ' 29-49.

* בלום, בלהה, הכמיהה למימוש עצמי: עיון מחודש בדרמה המודרנית (ירושלים: כרמל,  2012), עמ' 51 – 85.

*קינר, גד, "מבוא", ב: הנריק איבסן, בית בובות, רוחות (ת"א: אור-עם, 1983), עמ' א' – כד'.

-----, "שקר בפרסום: עיצוב חדר-האורחים במחזה הריאליסטי כתצוגה ביריד אדם ומעונו", (מותר 2, 2007), עמ' 94 – 100.

*שונמי, גדעון, הטרקלין, הטירה והגן: ייצוג ומציאות בדרמה המודרנית (ת"א: אור-עם, 1987), עמ' 57-169.

 

Goldman, Michael, Ibsen: The Dramaturgy of Fear (New York: Columbia UP, 1999)

*Klaf, Franklin S., Strindberg: The Origin of Psychology in Modern Drama (New York: The Citadel Press, 1963),

Lagercrantz, Olof, Ausgust Strindberg (London: Faber and Faber, 1984).  pp. 160-178.

*Marker, Lise-Lone & Frederik J. Marker, Ingmar Bergman: A Life in the Theater (Cambridge University Press, 1982)

Moi, Toril, Henrik Ibsen and the Birth of Modernism: Art, Theater, Philosophy (Oxford UP, 2006).

*Raphael, Robert, :"Illusion and the Self in The Wild Duck, Rosmersholm, and The Lady from the Sea:", in Rolf Fjeld, ed., Ibsen: A Collection of Critical Essays (Englewood Cliffs, N. J.: Prentice-Hall, pp. 120-130.

Rokem, Freddie, "Strindberg's Dreams and other Fictions", Assaph: Studies in the Theatre (Tel Aviv University, 2000), pp. 13-25

Sauter, William, Jacqueline Martin & Knut Ove Arntzen, "Reflections on Miss Julie: The New Scandinavian Experimental Theatre's Miss Julie in Copenhagen, 1992", Theatre Research International, Vol 18, 1993, pp. 3-10.

 

 

 

 

להצהרת הנגישות


אוניברסיטת ת